דמעות התנין בעיניים. שלשום, כאשר השבת יצאה והבייס התחבר בחזרה לעטיני הרשתות, החלו שרי הממשלה בשיגור ציוצים נמרצים בעקבות נפילת שמונת הלוחמים ברפיח. זה היה לפני שידענו שהיממה הנוראית תיסגר עם 12 נופלים. אולם בהתחשב בעובדה שהציוצים תוזמרו ארבעה ימים בלבד לאחר שאותם שרים הרימו יד בעד חוק ההשתמטות, הרי שמדובר בציוצי פאנטום עקרים מכל שמץ אמינות, שנועדו להלעיט ולהלהיט את העדר ותו לא. "באירוע קשה ברפיח שמונה לוחמי צה"ל נפלו... המחיר היקר מכל", צייץ יואב קיש, שר החינוך. וגם שר התרבות מיקי זוהר זעק: "שמונה פרחים שנקטפו. הלב נשרף".
הבחילה בבטן. לא רק הלב נשרף, מיקי, גם הערכים והמוסר נשרפו. שרפתם אותם. ואת הצפון ואת הדרום ואת היכולת שלנו לדמיין אופק כל עוד אתם בשלטון. ואתה, קיש-קישקשתא, אשכרה נשבר לך הלב? ואיפה הוא היה, ואיך לא נשברה לך האצבע כשהנפת אותה בעד חוק שממלט מהלחימה עשרות אלפי ברי-גיוס? אתה, בעל העבר הקרבי שבשנת 2012 (העוזרים שלך שכחו למחוק מיוטיוב) זעקת ש"לשרת זה לא נטל, לשרת זו זכות". ובכן, החברה הישראלית סובלת מבחילות קשות ומתאווה להקיא מתוכה אותך ואת שכמותך. אתם שמאפשרים ל-66 אלף אברכים להתחבא באוהלה של תורה, בשעה שהרמטכ"ל שאתם טורחים להשמיץ השכם וערב מצהיר: "גיוס חרדים לסדיר הוא צורך מובהק, וכל גדוד חרדי שנקים יוריד לנו תעסוקה של אלפי אנשי מילואים".
מזל שעדיין יש לנו חליפת הצלה בדמותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאין זו הפעם הראשונה שהיא תוקעת את כל האגרוף בסכר העוועים שנקרא ממשלת ישראל
האצבע בסכר. מזל שעדיין יש לנו חליפת הצלה בדמותה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאין זו הפעם הראשונה שהיא תוקעת את כל האגרוף בסכר העוועים שנקרא ממשלת ישראל. וכך, בעוד הממשלה חסרת המצפון והיושרה ביקשה להאריך בשישה חודשים את החוק שמעלה את גיל הפטור למשרתי המילואים הקורסים ממילא, וכבר נמצאים בסבב מילואים שלישי, באה היועצת המשפטית לממשלה וקבעה ש"יש מניעה משפטית להכביד על המשרתים מבלי לצמצם את אי-השוויון", ופסקה שיש להאריך את הוראת השעה באופן זמני בשלושה חודשים בלבד, מהנימוק הערכי והמוסרי שלפני שקורעים את החבל בצד האחד, יש לפחות לנסות לקשור איזה שהוא חוט בצד השני.
זעקת הלב. אם כל אלו אינם מספיקים כדי להשתגע – הרי שמגיעה השרה הדגולה מאי גולן, זו שהורידה את המערפת על המשרד לקידום מעמד האישה, ובזמן שהממשלה פוטרת חרדים מגיוס, היא, בתפקידה כשרה לשוויון חברתי, חונקת את היוצאים בשאלה ומקפיאה את התקציב המיועד לשילובם בלימודים ובתעסוקה. ואיך זה קשור? כי מדובר במי שגדלו במשפחות חרדיות ובמקום להשתמט משירות, למען השוויון החברתי, בחרו להתגייס ואף תורמים את חלקם בלחימה ובתפקידים נוספים מאז 7 באוקטובר, ופתאום מגלים שתקציבי תוכניות הסיוע, שנועדו להשלמת פערי השכלה והשתלבותם בתעסוקה – פשוט קוצצו. עוד סיבה לשטוף את הרחובות ולהגיד לממשלת החורבן – עד כאן.
פורסם לראשונה: 00:00, 17.06.24
