ה"נו-נו-נו" שהצרפתים רצו לעשות לישראל בעקבות הפעילות בעזה - ששיאו האיסור על ישראל להשתתף ביריד "יורוסאטורי" - התנגש חזיתית עם משבר הפנים בצרפת. הקדמת הבחירות, שעליה הכריז במפתיע הנשיא מקרון בסוף השבוע שעבר, הגיעה בעקבות ההצלחה של מפלגת הימין הקיצוני, "האיחוד הלאומי", בבחירות לפרלמנט האירופי. חברי מפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת המורדת" רכבו במשך כל מערכת הבחירות על גל המלחמה בעזה, נשאו באסיפותיהם את דגלי פלסטין ותיארו את ישראל כמבצעת פשעי מלחמה. וכעת, כשמפלגות השמאל התאחדו לקראת הבחירות הארציות, שוב שוטף את צרפת גל גזענות ואנטישמיות עכור, מימין ומשמאל.
בניגוד לדימוי השלילי שיש לצרפת בנושא התמיכה בישראל, המאבק של שלטונות צרפת באנטישמיות הוא ללא פשרות. מקרון עצמו, וכמוהו גם ראש הממשלה גבריאל אטאל, מגיעים פעמים רבות לזירות של תקיפות אנטישמיות כדי להביע תמיכה בקהילה. האם זה מספיק כדי לעצור את הנסיקה באירועים אנטישמיים ואנטי-ישראליים? ברפובליקה מתגוררות הקהילה היהודית והקהילה המוסלמית הגדולות באירופה, ומקרון מנסה לג'נגל בין כולם, כשמעל מרחף החשש מפני מהומות או פיגוע במהלך המשחקים האולימפיים. בינתיים, אנחנו תקועים להם בדיוק באמצע המאבק בקיצוניים מימין ומשמאל - הרצון של ממשלת צרפת להביע את חוסר שביעות רצונה מפעילות ישראל ברפיח הופך לכלי משחק בידי ה-BDS.
מקרון הוא איש של "גם וגם"- וכך, צרפת אמנם הביעה תמיכה בהכרה במדינה פלסטינית, אך הנשיא סייג ואמר שהתנאים לא הבשילו. גם בנושא בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא הצהיר שהוא אמנם תומך במוסד, אבל הבהיר שהוא מתנגד להוצאת צווים נגד נתניהו, גלנט והלוי. צרפת גם גנזה הצעה בנושא סיום הסכסוך במועצת הבטחון של האו"ם כשזו לא התאימה בעליל לאינטרסים הישראלים, והשתתפה במבצע ההגנה על ישראל בליל המתקפה האיראנית. תוסיפו לכך את העובדה שישראל וצרפת מסונכרנות בעמדותיהן בנושא הגרעין האיראני, ותבינו למה הצרפתים לא מרוצים מכך שאנחנו מכניסים אותם לאותה מגירה כמו אירלנד או ספרד.
גם בצד הישראלי מתערבבות מדיניויות החוץ והפנים. במשרד הביטחון כעסו מאוד על הפגיעה הצפויה בייצוא הבטחוני בעקבות ביטול ההשתתפות ב"יורוסאטורי", וגלנט מרגיש נוח יותר עם עמוס הוכשטיין, השליח האמריקאי למשא ומתן מול לבנון, מאשר עם ז'אן-איב לה דריאן שמונה על ידי מקרון ומקורב יותר לממשלת ארץ הארזים. מצד שני, הישראלים השתמשו פעמים רבות בדיפלומטיה הצרפתית כדי להעביר מסרים ללבנון ולמדינות ערב אחרות, והיחסים בין שני משרדי החוץ מאוד לבביים. ישראל אף היא, מסתבר, יודעת לעשות "גם וגם" - במבטא צרפתי.
השורה התחתונה היא שאת היחסים בין ישראל לצרפת צריך לשפוט לפי הנעשה בשטח. ב-2023 ייצאה צרפת לישראל נשק בסכום של 208 מיליון יורו. חברות צרפתיות כמו "אלסטום" ו"אגיס" משתפות פעולה עם חברות ישראליות בבניית הרכבת הקלה והמטרו, ורק בחודש מאי אורגנו בצרפת שני אירועים של "ביזנס צרפת-ישראל". ובירידים כמו "ויווטק" או "הלתטק", שמשלבים טכנולוגיה ובריאות, נקבעות פגישות בין יזמים ישראלים לחברות צרפתיות מקומיות.
דגלי פלסטין שהתנוססו בהפגנות נגד הימין הקיצוני גרמו לשמחה לאחדים ולאי-נוחות לאחרים. ככל שהדבר יישמע מוזר, אין לזה הרבה קשר אלינו
אבל הצרפתים, כאמור, בעיקר עסוקים בענייני פנים. דגלי פלסטין הרבים שהתנוססו בהפגנות נגד הימין הקיצוני גרמו לשמחה רבה לאחדים ולאי-נוחות גדולה לאחרים. ככל שהדבר יישמע מוזר, אין לזה הרבה קשר אלינו. מערכת היחסים של ישראל וצרפת כוללת מריבות והתפייסויות לרוב, ובמובן זה היא נותרה יציבה. הצרפתים לא יודעים מה ישתנה אחרי הבחירות, אבל ניכר שאנחנו לא בראש רשימת הדאגות שלהם.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.06.24
