במשך שנה שלמה הם נדרשו לשלב בין האתגרים במשפחה, במקום החדש אליו נעקרו עם פרוץ המלחמה, ובין עשרות התלמידים שמחכים להם בבתי הספר המפונים או במסגרות החלופיות שאליהן נשלחו ולנסות להחזיק את הילדים שמשוועים למעט יציבות.
כעת השחיקה הטבעית בקרב המורים במערכות החינוך המפונות עושה את שלה ומנתונים ראשונים שנאספו באגף החינוך בעיריית קריית שמונה, הרשות הגדולה מבין 42 היישובים המפונים בצפון, עולה כי יותר מ-11 אחוזים מהמורים והגננות, כולל בחינוך המיוחד, הודיעו כבר למנהלי בתי הספר כי בשנה הבאה הם כבר לא יחזרו ללמד.
לפחות 77 מורים מתוך 643 עובדי מערכת החינוך בקריית שמונה הגישו עד כה בקשות לשיבוץ במקום עבודה חדש בעיר שאליה פונו וממנה כבר לא ישובו, או לחלופין ביקשו לצאת לחל"ת או לפנסיה מוקדמת. הסכר שנפרץ עלול להיות רק התחלה לאירוע שישפיע משמעותית על עתידה של העיר שעל גבול לבנון.
"השנה הזאת גמרה על המורים שעבדו נורא קשה ונשחקו. הם מותשים", אמר לנו אחד ממנהלי בתי הספר בקריית שמונה. הוא חושש כי את תמונת המצב האמיתית של היקפי הנטישה יוכלו המנהלים לראות רק ב-1 בספטמבר בשנת הלימודים הבאה, שעדיין כלל לא ידוע היכן תיפתח. "מורים יכולים עד יום פתיחת הלימודים להודיע שהם מתפטרים או עוברים ללמד בבית ספר אחר, וזה קורה גם בשנה רגילה", הסביר המנהל. "אף אחד לא יוכל לריב ולמנוע ממורה שהחליט לעזוב את העיר, ומצא עבודה בבית ספר מקומי".
לדבריו, "הבעיה היא שבמשרד החינוך רואים את התמונה בצורה לא נכונה. כשמורה מסביר שקשה לו, אז במקום לשאול איך אפשר לעזור לו, מאשימים אותו שהוא מחפש את החיים הקלים. חייבים לתמרץ אותם - זה סכום פעוט ביחס לנזק כשנאבד אותם". המורים כיום לא מקבלים למשל אפילו החזרי נסיעות המותאמים למרחקים שהם נדרשים לעשות מהמקום שאליו פונו ועד לבית הספר שבו שובצו.
מבדיקה שנערכה בקרב כל בתי הספר בקריית שמונה ובמסגרות החינוך המיוחדות, מרבית המורים שהודיעו כי הם מבקשים שלא להמשיך וללמד בשנה הבאה הם מורים במקצועות הנדרשים ביותר, במקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, מדעים ועוד. בבתי הספר הקולטים מציעים להם תנאים נוחים והטבות, ומוכנים לתת להם משכורות גבוהות יותר - העיקר שיעברו ללמד אצלם. ובינתיים לא ניתן למלא את השורות באחרים. "מי יענה למודעת דרושים למחנך כיתה שיש לו תלמידים פזורים בכל הארץ ומסגרת חינוך זמנית שאני לא יודע לאן היא הולכת וכיצד תיראה", ציין מנהל בית הספר.
לדברי עופר זפרני, חבר ארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים" ומנהל תיכון אורט דנציגר, בבית ספרו - הגדול ביותר בעיר - אחוז המורים שהודיע שלא ימשיך בשנה הבאה לא גדול משמעותית משנים קודמות, אבל הוא מבין שהכול עוד פתוח. "אנחנו בנקודת זמן שעדיין לא קיבלו החלטה סופית. כולם שומרים לעצמם את כל האופציות פתוחות. ובסוף הקושי הגדול והמבחן האמיתי הוא כשנחזור הביתה", אומר זפרני. השבוע הוא פגש את כל המורים שלו למפגש סיכום שנה. הם התאספו מרחבי הארץ, פניהם מותשות וגופם כבד מעומס רגשי ומאי-הוודאות האופפת אותם, כמו את יותר מ-60 אלף התושבים המפונים מהצפון. "אמרתי להם כמה אני מעריך אותם ועכשיו שאנחנו יוצאים לחופש שייקחו את כל הזמן לעצמם וינסו לנשום ולקחת לעצמם אוויר".
בשיחה עם ynet סיפרה אחת המורות שביקשה לעבור ללמד בבית ספר בעיר שבו נקלטה כי זו החלטת "אין ברירה", בשל הקושי הנפשי שחוותה בשנה שהייתה כמעט בלתי אפשרית עבורה כמורה. היא נדרשה גם ללמד בבית ספר למפונים וגם להמשיך ולשמור על קשר עם התלמידים בכיתה המקורית שהתפזרה ברחבי הארץ ובמקביל להתמודד עם אתגרי העקירה מהבית בקרב בני משפחתה. "קשה להיות מורה, כשהכול הוא כמו שלא צריך להיות ואני זקוקה נואשות לשגרה שלי", הסבירה. בשונה ממורים אחרים, היא מספרת שהיא מתכוונת לשוב לקריית שמונה: "זו הייתה שנה מורכבת ובשנה הבאה אני רוצה ללמד בבית ספר רגיל. אחר כך, כשתיגמר המלחמה אני עוד אחזור הביתה לקריית שמונה".
אסנת רסקין, מנהלת אגף החינוך בעיריית קריית שמונה, אומרת כי המציאות הזאת מטרידה אותה מאוד. "זו פגיעה נוראית. אני לא יכולה לעצור זאת בגופי, אלא לחשוב על דרכים יצירתיות כדי למלא את השורות באופן איכותי ולשמר את צוותי ההוראה שלנו". היא מסבירה כי "יש להעמיד תמריצים כספיים למורים, להקים מסגרות לכוח אדם חדש חדור מוטיבציה ולקרוא לו לכאן ביום שאחרי, להוביל את המשימה הערכית הזאת". בין השאר פועלים בעיר גם לקראת "היום שאחרי" ומתכוונים להקים ביחד עם קרן רש"י "קיבוץ מחנכים" מקומי.
"אני מרגיש שאף אחד במדינה לא נמצא באמת באירוע הזה ומבין את גודל האתגר", טוען ראש העיר קריית שמונה, אביחי שטרן. לדבריו, "כולם יודעים שאין מאיפה להביא מורים מקצועיים אם שלנו יעזבו. משמעות עזיבת מורים היא גם שהם לא יחזרו לכאן עם המשפחות שלהם וזה יוצר פגיעה רבת משמעויות. החינוך הוא העוגן המרכזי להכשרת דור העתיד של המדינה. המורים שלנו הם מהטובים בישראל ואנחנו גאים בהם. אסור לנו לאבד אותם. זה יכול להרוס את העתיד של הילדים שלנו שלא יהיו להם מורים למתמטיקה, פיזיקה וכדומה, זה נזק לדורות".
שטרן מספר כי ה"תחרות" מול רשויות חזקות במרכז הארץ שרוצות את המורים הטובים אליהן היא קשה מאוד. "למשל בחינוך המיוחד, שם יש מחסור, מציעים למורים ולגננות שלנו הטבות ומשכורות שאני לא יכול להתחרות איתם לבד בלי תמיכת המדינה. אפילו דירות מציעים להם". בבתי הספר בעיר מספרים כי באחת מהרשויות באזור חיפה אף הציעו למורים שיקלטו מהערים המפונות לקבל מנוי חינם לקאנטרי המקומי ומנוי להצגות.
עד לפני כ-15 שנים נתנה המדינה הטבות כספיות ומענקים למורים איכותיים שעלו צפונה, השתקעו בעיר ולימדו בה - אך כל זה נעצר אז. "זה גרם לאימפקט עצום. ייצאנו מכאן את טובי בנינו כי לא השכילו במשך שנים גם להשאיר אותם פה. עכשיו האתגר כפול. אנחנו חייבים להמשיך לייצר בנים ובנות מוכשרים ומוצלחים וגם לייצר את התנאים שישאירו אותם".
במחוז צפון של משרד החינוך טוענים כי רק 39 מורים וגננות מהעיר אושרו לצאת לחל"ת או לשבתון, ו-14 מורים וגננות אושרו לפרישה לפנסיה מוקדמת. לדבריהם, מלבד מורה אחת שעוברת לגור באילת, אף מורה לא ביקש העברה לבית ספר אחר בעיר שבה נקלט.
ד"ר אורנה שמחון, מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך, אמרה כי ברמה המחוזית, בקרב היישובים המפונים לא ניכרת חריגה משנים קודמות, במספר המורים המבקשים לפרוש או לצאת לחל"ת. לדבריה, "מורים שביקשו לפרוש ויש הצדקה לפרישתם, יפרשו ובמקומם יקלטו מורים חדשים. כל בקשה של מורים לצאת לחל"ת נבחנת באופן מוקפד ואנו לא מאשרים אלא אם הדבר הכרחי. אנו עושים כל מאמץ לשמר המורים".
פורסם לראשונה: 00:08, 20.06.24
