שלא בטובתי נקלעתי שלשום לזירת הפגנה של המוחים נגד הממשלה ברחוב עזה בירושלים. אני גר סמוך לשם, ובלי כוונה מצאתי עצמי עד להתכתשות אלימה שארכה מספר דקות – ונדהמתי. ראיתי אנשים נשואי פנים לכאורה עטים על שוטר במדים, מקיפים אותו מכל עבריו ומעיזים פשוט להלך עליו אימים. הלב יצא אליו. הם נצמדו אליו, קירבו לפניו מצלמות נייד, דרשו ממנו בתקיפות שוב ושוב להזדהות (מה שהוא אכן עשה מספר פעמים) והטיחו בו עלבונות. בעיקר, הם הרשו לעצמם לא להישמע לדרישותיו לפנות את הכביש שאותו חסמו לטענתו בניגוד לחוק.
לא ברור לי מי צודק ואם המוחים הפרו את ההסכמות עם המשטרה (ואיתן את החוק) כשפרצו את המחסומים או לא. את זה בית המשפט צריך לקבוע. מה שכן היה ברור לעין הם יחסי הכוחות. המוחים איימו עליו בתלונות, זרקו לאוויר שמות של חברי כנסת שלכאורה קרובים אליהם והבהירו שכל הצילומים יועברו מיד לתקשורת. וכך, מי שאמון על הסדר הציבורי ומבצע תפקיד כנציג השלטון עמד מספר דקות חסר אונים מול אלה שמרגישים כנראה שלשלטון נולדו. אנשים שהתנשאו על שוטר שמרוויח משכורת עלובה כדי לשמור עליהם ועל הסדר ברחובותיהם.
1 צפייה בגלריה
מחאות נגד הממשלה מול משכן הכנסת, ירושלים
מחאות נגד הממשלה מול משכן הכנסת, ירושלים
מחאות בירושלים
(צילום: עמית שאבי)
לא הייתי כותב את הדברים האלה לולא ציירו הדיווחים בתקשורת וברשתות תמונה הפוכה. הקורא התם יכול לחשוב שכל השוטרים היו אלימים, בעוד כל המוחים רק ביקשו לממש את זכות היסוד לחופש ביטוי. אדגיש: ייתכן שהיו גם שוטרים כאלה. זה אפילו סביר. כמי שהפגין יותר מ-30 שנים אני מצולק מאלימות המשטרה כלפיי, ובעיקר כלפי ערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה שהיו לצידי. ברור לי גם שרוב המוחים לא נוהגים כך, אלא שומרים על החוק ומקפידים בכבוד האדם שמולם. אבל במקטע הצר והחלקי שאני נחשפתי אליו – זה היה בדיוק הפוך.
אי-ציות לחוק אפשרי רק בגבולות הנאמנות לחוק. זה אומר לא להשתמש באלימות פיזית ולא להיאבק בשוטרים שמבצעים את תפקידם, אלא להפך: להיעצר בלי התנגדות (גם אם בזקיפות קומה) ולהיות נכון לשלם את המחיר בעד הפרת החוק
במסגרת הקטטה הציע אחד המוחים לשוטרים ללכת ללמוד מה זה אי-ציות אזרחי. אני מציע לאותו מתנשא נבער מדעת לעשות את אותה פעולה. אולי כשהוא יקרא את הנרי דיוויד תורו, לב טולסטוי או מרטין לותר קינג הוא יגלה שאי-ציות לחוק אפשרי רק בגבולות הנאמנות לחוק. זה אומר לא להשתמש באלימות פיזית ולא להיאבק בשוטרים שמבצעים את תפקידם, אלא להפך: להיעצר בלי התנגדות (גם אם בזקיפות קומה) ולהיות נכון לשלם את המחיר בעד הפרת החוק. כפי שציין ג'ון רולס, "הנאמנות לחוק מובעת על-ידי האופי הציבורי והבלתי-אלים של המעשה, ועל-ידי הנכונות לשאת בתוצאות החוקיות של התנהגות זו". מומלץ לאותו מפגין לקרוא גם אותו.
התנהגות אדנותית ומבחילה זו כלפי מי שעושה את העבודה הקשה הזו בשביל כולנו היא גם אווילית מבחינת המוחים. הרי כל מטרתם היא לפנות אל חוש הצדק של שאר האזרחים ולנסות לגייסם למאבקם הצודק. מנהג בעלי הבית שנהגו מקצתם שלשום כאילו השוטר, החוק והרחוב הם שלהם רק מרחיקם ממטרה זו.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.06.24