ישראל ממשיכה במלחמה בעזה ובלבנון כדי לפרק ולחסל את היכולות הצבאיות, הממשלתיות והארגוניות של חמאס, כדי לחסל את מנהיגיו וכדי להחזיר את בני הערובה, וכמו כן ממשיכה לטפל בחיזבאללה כדי להחזיר את אזרחי הצפון לבתיהם. במקביל, מנהיג איראן חמינאי ממשיך במאמציו להשגת נשק גרעיני להשמדה המונית. רבים בישראל, במערב ובסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) נופלים שוב ושוב למלכודת האיראנית המתוחכמת. ההנהגה המדינית והביטחונית חייבת לעשות שינוי מהותי בסדרי העדיפויות לטיפול כדי למנוע מאיראן להגיע ליעדה, כשבתקווה השינוי יבוצע עם ארצות-הברית (אבל זה לא יקרה לפני נובמבר).
בשני העשורים האחרונים עוסקת איראן בהרחבת יכולותיה הגרעיניות, בעיקר בהעשרת אורניום. ישראל והעולם התרכזו – באופן טבעי ונכון – בעיקר במאבק בחומר הבקיע. סבא"א אישרה לאחרונה כי לאיראן מאגר גדול של אורניום מועשר ל-60% ול-20%. כמו כן, מועצת הנגידים של סבא"א אימצה לאחרונה הצעת החלטה של צרפת, גרמניה ובריטניה לגנות את איראן על הפרת התחייבויותיה הגרעיניות וחוסר שיתוף הפעולה עם הסוכנות. ממשל ביידן ניסה לחסום את ההחלטה, אבל הצטרף אליה כשהבין שמאמצי החסימה נכשלו.
לפי המומחים, לטהרן יש כמות אורניום מועשר שיכול להגיע תוך שבועיים עד חודש לרמה צבאית של 90%, שמתאימה לשבעה כלי נשק גרעיניים. עם זאת, חייבים סוף-סוף להפנים שההעשרה ל-90% היא כמעט חסרת משמעות, מפני שהעשרה ל-20% מהווה כ-90% מהמאמץ הנדרש לאורניום ברמת נשק, והעשרה ל-60% מהווה 98% מהזמן הנדרש. לכן, איראן החליטה להעשיר ל-90% רק אחרי שתסיים לפתח את שאר החלקים הדרושים. היא גורמת לעולם להמשיך במאבק רק נגד כמויות האורניום המועשר, היקף מתקני ההעשרה ועומקם ומספר הצנטריפוגות המיוצרות והמותקנות, כפי שקורה שוב בימים אלו, תוך המתנה לשבירת מחסום ה-90% – אך שבירת המחסום תיעשה רק בחודש האחרון לפריצה לנשק, כי איראן, בחוכמה, לא תוותר על "התשלומים" האמריקאיים, שנועדו לכך שאיראן לא תעשה את מה שהיא לא רוצה לעשות.
על ישראל לאמץ גישה חדשה לגמרי, המתרכזת בעיקר בשני מאמצים: סיכול הפעולות האיראניות לפיתוח מערכת הנשק והחלשת המשטר, בתקווה שזו תוביל להחלפתו
לכן, על ישראל לאמץ גישה חדשה לגמרי, המתרכזת בעיקר בשני מאמצים: סיכול הפעולות האיראניות לפיתוח מערכת הנשק והחלשת המשטר, בתקווה שזו תוביל להחלפתו. עלינו להמשיך במאבק נגד מתקני ההעשרה האיראניים – במיוחד המתקן התת-קרקעי העמוק החדש שנבנה ליד נתנז – ונגד מאגרי החומר המועשר, אבל זו כבר לא צריכה להיות המטרה שבראש סדר העדיפויות. זה היה הכיוון הנכון במשך שני עשורים, אבל לא עוד.
המדענים בטהרן החיו לאחרונה את תוכנית הנשק, תחת מטריית הכחשה, והם פועלים להשלמת כמה שיותר חלקים וטכנולוגיות הדרושים לראשי הנפץ הגרעיניים. סוכנויות המודיעין של ארצות-הברית וישראל סבורות שהעבודה הזו עדיין לא אושרה רשמית על ידי חמינאי, אבל כך או כך אין ספק שהוא יודע מה הם עושים, ולכל הפחות מעלים עין.
הידע ממשיך להצטבר בתחומים כמו חומרים מיוחדים, סימולציות, נפצים מהירים, מודלים ממוחשבים ועוד. חלק גדול מהעבודה נעשה כמובן תחת "מטרייה אקדמית", במסווה של שימוש "אזרחי". הסוכנויות מאמינות כי ללא הפעילויות הללו יידרשו 18-24 חודשים מקבלת ההחלטה ועד ייצור פצצה, ואילו המאמצים ה"מדעיים" עלולים לחתוך נתח גדול מהזמן הזה. אם תוך כדי איראן גם תעביר מספיק אורניום מועשר ברמה הקרובה לנשק לאתר תת-קרקעי סודי, יחד עם מספר קטן של צנטריפוגות מתקדמות, ישראל וארצות-הברית יתקשו מאוד לפעול צבאית כדי למנוע ממנה להפוך לגרעינית. על המודיעין להתמקד באיום של פיתוח מערכת הנשק, לאסוף מידע על התקדמותו ולבנות את כל היכולות הדרושות כדי לפגוע בכל מרכיבי התוכנית, ובראש ובראשונה במדענים המובילים העובדים עליה, בתוך איראן ומחוצה לה. ישראל וארצות-הברית צריכות לעבוד יחד כדי לזהות מטרות איראניות מרכזיות – נכסים פיזיים וכוח אדם – העוסקות בתחום, לקבוע את נקודות התורפה שלהן ולפגוע בהן.
החזית השנייה חייבת להיות החלשת המשטר. הגיע הזמן לעשות זאת בכל הדרכים האפשריות, כגון לחץ כלכלי, סיוע לאופוזיציה הפנימית (מימון, נשק, מודיעין, דוקטרינה ועוד) וייזום מבצעי סייבר והשפעה נרחבים.
אחרי הטעויות של 7 באוקטובר, לישראל אין ברירה אלא לשנות את הפרדיגמה שלה. המאבק באיראן חייב להיות מנוהל כמערכה רחבה, מאורגנת ומסונכרנת, מול האיומים האיראניים בכל החזיתות. כמובן שהסכנה הגדולה ביותר, המאיימת על קיומה של ישראל, נותרה תוכנית הגרעין. מוטב להתעמת עם האיום הזה יחד עם וושינגטון – אך ישראל חייבת להיות מוכנה להתמודד מולו גם לבדה.
תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל הוא עמית בכיר בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD) ופרופסור בטכניון. הוא שימש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המטה לביטחון לאומי בפועל
פורסם לראשונה: 00:00, 20.06.24