מאז 7 באוקטובר, כשנדמה היה שהמהפכה המשפטית נעלמה או לפחות נעצרה בגלל המלחמה, התברר שהמצב הפוך. בניגוד להצהרות, התגלה אט-אט שמתחת לשלטון החוק, מתחת לשופטים, מתחת ליועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה ולשומרי הסף - נחפרות אינסוף מנהרות משפטיות התקפיות.
בין עיסוק בשורת הנושאים הביטחוניים שעל סדר היום, השבוע האחרון הוכיח כי במשרד היועצת המשפטית נאלצים לעסוק כל העת גם באיתורן, חשיפתן וחסימתן של אותן מנהרות.
פוגלמן: "מקווה שנוכל לבחור נשיא קבוע, זה לטובת הציבור כולו"
(צילום: לשכת עורכי הדין )
על רקע אותה מתיחות מתמשכת מול שר המשפטים יריב לוין, אתמול (חמישי) נודע ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי בהרב-מיארה לא תייצג את לוין בעתירה שהוגשה נגדו בשל אי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון. עמדת מחלקת הבג"צים שתוגש ביום ראשון לבג"ץ בתשובה לעתירה תהיה שהחלטתו של השר לוין, שמכהן כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, שלא לבחור נשיא - נגועה באי-סבירות ואי-חוקיות.
סמכות במבחן
בסוף השבוע שעבר לוין נדרש על ידי בג"ץ למסור תשובה מדוע אינו מכנס את הוועדה. השופטים אלכס שטיין, עופר גרוסקופף ויעל וילנר הורו לשר להשיב בתוך 10 ימים מדוע אינו מנהל דיונים למינוי נשיא לבית המשפט העליון. כמו כן, הם הורו לו לנמק "מדוע לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף 7 לחוק בתי המשפט וייכנס את הוועדה לבחירת שופטים להצבעה לבחירה בשופטי בית המשפט העליון, וכן מדוע לא יפעל לבחור נשיא לבית המשפט העליון".
מנגד, בצמרת הקואליציה אומרים כי אם בג"ץ יפעל להפקיע סמכות זו משר המשפטים, למעשה השופטים ועורכי הדין יכולים למנות לבד את מי שהם רוצים - ולהפוך את נבחרי הציבור בוועדה ללא רלוונטיים. במפלגות הימין אף נאמר כי בית המשפט העליון כלל אינו יכול לדון ולהכריע בעתירה, מכיוון שהוא מצוי בניגוד עניינים. הם מזכירים שממלא מקום נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן, שב ומזכיר בהופעותיו את החיוב במינוי קבוע, נוכח החשיבות והרגישות הכרוכות בתפקיד זה.
2 צפייה בגלריה
נתניהו. היועמ"שית מתנגדת לכך שימנה באופן ישיר את נציב שירות המדינה הבא
(צילום: שאול גולן)
בעוד כולם ממתינים לדיון בבג"ץ בנושא, בית המשפט העליון מתפקד כבר יותר משמונה חודשים ללא נשיא. מאז פרישתה של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות, בחודש אוקטובר האחרון, הניהול מופקד כאמור בידיו של המשנה לנשיא עוזי פולגמן. כמו כן, בבית המשפט העליון מכהנים 13 שופטים בלבד במקום 15, בעקבות פרישתן של חיות ושל ענת ברון.
קרבות בלימה
בהחלטתה שלא לשתף עם פעולה עם גחמות לוין, מיישמת בהרב-מיארה יותר מכל את תפקידה בייצוג האינטרס הציבורי ואת הנחישות שלה לשמר את ערכיה הדמוקרטים של המדינה. שני אלה קשורים באופן ישיר גם לבג"ץ נגד חוק "בן גביר", שבו דרשה לבטל את החוק, ולמכתב האוסר על ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות נציב שירות מדינה בעצמו ולא באמצעות ועדת איתור.
על אף רעשי הרקע, היא נחושה לשמור על השירות הציבורי כשירות ממלכתי (מילה שאיתמר בן גביר מסרב לכלול בין יעדי המשטרה), מבקשת ששוטרי ישראל ישרתו את האזרח ולא את השלטון - ושחופש הדיבור וההפגנה יישמרו, ולא יירמז לשוטרים שהם יכולים להיות אלימים נגד צד פוליטי אחד.
זה גם מה שמנחה אותה בכל הקשור לבחירת נציב שירות המדינה: היא רוצה שיימשך שירות ממלכתי מקצועי שבו כל אזרח ידע שהוא מקבל את המגיע לו על פי העניין, ולא על פי כרטיס המפלגה שלו, ושהמינויים במשרדי הממשלה יהיו של אנשי מקצוע בעלי כישורים מתאימים, תוך החלטות ענייניות - ולא של מי שקיבל את הג'וב רק בשל קרבתו או נאמנותו לבוס הממנה. במובן הזה, נראה שלא מדובר גם בסוף המאבק בנושא.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.06.24
