בזמן שישראל נלחמת בעזה ושוקלת להעמיק את המערכה מול חיזבאללה, גוברים הקולות המתריעים מפני התפתחויות מדאיגות באיראן. יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הזהיר בריאיון לגלי צה"ל מפני "שואה" וטען שאיראן בעיצומה של תוכנית השמדה, וכי בתוך שנתיים ישראל תותקף מכמה חזיתות במטרה להשמידה. גדעון סער הזהיר בריאיון ל-Ynet כי ישראל ניצבת בפני איום קיומי של תוכנית השמדה בהובלת איראן. הוא הדגיש כי הדבר אינו משקף רק חזון אידיאולוגי אלא תוכנית פעולה, שנועדה לממש את המטרה המוצהרת של השמדת ישראל. גם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק הזהיר כי בתוך חצי שנה עד שנה תפתח איראן במלחמת התשה מרובת חזיתות נגד ישראל – עד לקריסה ואז השמדה.
פוליטיקאים ופרשנים נהגו לעיתים להפריז באיום מאיראן, תוך הדגשת כוונתה להשתלט על האזור ולהשמיד את ישראל. עם זאת, נראה כי האזהרות בנוגע לכוונות טהרן בעת הנוכחית אינן תלושות לגמרי מהמציאות. מאז 7 באוקטובר איראן ממשיכה לממש את תפיסת "התלכדות הזירות" נגד ישראל ומפעילה רשת ארגונים מכמה זירות במקביל. יתר על כן, בחודשים האחרונים דווח על התקדמות מדאיגה בתוכנית הגרעין שלה. איראן הפכה למדינת סף גרעינית שיכולה להתחיל להעשיר אורניום לרמה צבאית בתוך כשבוע בהינתן החלטה פוליטית. נדב איל דיווח במארס ב"ידיעות אחרונות" שאיראן פועלת להשגת רכיבים להרכבת התקן גרעיני צבאי. ברק רביד פירסם שארה"ב וישראל בוחנות מידע חדש על מודלים ממוחשבים שביצעו מדענים איראנים בתקופה האחרונה ויכולים לשמש למחקר ופיתוח של נשק גרעיני.
מידע זה מצטרף להצהרות בכירים איראנים הקוראים לבחון מחדש את אסטרטגיית הגרעין ולא להסתפק במעמד של מדינת סף גרעינית. אף כי אין בשלב זה עדות להחלטה איראנית לפרוץ לנשק גרעיני, ההתפתחויות האחרונות עשויות לבשר על דיון בנושא במסדרונות השלטון בטהרן.
הקרב על המפה
במציאות זו עולה השאלה עד כמה תהליכים אלה מעידים על כוונות איראן כלפי ישראל. העוינות כלפי ירושלים נותרה מרכזית במדיניות הרפובליקה האיסלאמית. האידיאולוגיה המהפכנית שללה מכל וכל את קיומה של ישראל והתמצתה בסיסמה: "ישראל חייבת להימחק מעל המפה". לא ניתן להסביר את מקורות האיבה רק בסיבות הנוגעות למדיניות ישראל ולכיבוש, אלא בעצם קיומה.
בכירי השלטון האיראני טוענים שהיהודים אינם לאום אלא דת ולכן אינם זכאים למדינה. לאורך השנים איראן הציגה את ישראל כישות בלתי לגיטימית, שלידתה בחטא והיא תוצאה של מזימה מערבית להחלשת העולם המוסלמי ולביסוס השליטה האימפריאליסטית במזרח התיכון. לא ניתן להמעיט בחשיבותה של התפיסה האידיאולוגית האיראנית כלפי ישראל או לפטור אותה כדיבורים בעלמא. אין משמעות הדבר שדי בהבנת התפיסה האידיאולוגית להבנת מדיניות איראן כלפי ישראל. השילוב בין אילוצים פנימיים לנסיבות אזוריות ובינלאומיות משתנות הוביל את מנהיגי איראן לאמץ לאורך השנים מדיניות המבוססת על ניסיון לשמור אמונים לתורה המהפכנית, תוך התחשבות באינטרסים הלאומיים על בסיס שיקולי עלות-תועלת והיגיון מדינתי.
בתנאים מסוימים העדיפה הנהגת איראן אינטרסים לאומיים על פני תפיסות אידיאולוגיות, ובמקרים אחרים פעלה לפי החזון האידיאולוגי לקידום שינויים מהפכניים. גם העימות הישראלי-איראני עבר תמורות לאורך השנים. חרף העוינות הבסיסית מצד איראן כלפי ישראל מאז המהפכה, תפיסת האיום ההדדי בין שתי המדינות התפתחה רק בעשור השני שלה.
בשנות ה-80 איראן ראתה בניצחון על סדאם חוסיין תנאי לשחרור ירושלים וגרסה כי "הדרך לירושלים עוברת דרך כרבלא". ככל שהעימות בין המדינות החריף, התעצמה תחושת האיום של איראן, שראתה בישראל איום ביטחוני משמעותי. המערכה הישראלית נגד תוכנית הגרעין, המב"ם בסוריה, הרחבת הפעילות הישראלית לזירות ולמרחבים נוספים, ובכלל זה הזירה הימית והסייבר, ויישום תפיסת "ראש הנחש" הגורסת כי יש להכות את איראן בביתה שלה – כל אלה חידדו בטהרן את הצורך לשפר את המענה ללחצים מצד ישראל באמצעות הישענות על ארגונים שלוחים, פיתוח יכולות צבאיות משופרות, הגברת נוכחותה וביסוס תשתיות צבאיות סמוך לגבולות ישראל ופיגועי נקמה בישראלים וביהודים בחו"ל.
אילו נקבעה מדיניות איראן אך ורק על בסיס תפיסות אידיאולוגיות מהפכניות, ניתן היה להעריך שהיא הייתה מצטרפת למלחמה בעזה או לכל הפחות מערבת את חיזבאללה בעימות כולל עם ישראל כבר בשלביה הראשונים, כשנראה היה שנקרתה בפניה הזדמנות היסטורית לקדם את מימוש החזון המהפכני של חיסול ישראל. אין בכך ביטוי למתינות מצד איראן אלא לגישה רציונלית ופרגמטית. היטיב לתאר זאת חוקר איראן מאיר ליטבק, שגרס כי מנהיג איראן ח'אמנאי לא התערב באופן ישיר עם פרוץ המלחמה, משום שיש לו גם ראייה היסטורית ולכן "הוא לא ממהר להשמיד את ישראל מחר בבוקר". לדברי ליטבק, תפיסתו האידיאולוגית היא שיש להקיז את דמה של ישראל ולהביא לקריסתה כמדינה יהודית.
טבעת אש סביב
עם זאת, נראה כי שורת התפתחויות בשנים האחרונות חיזקו את תחושת הביטחון העצמי באיראן. המערכה בעזה מצאה את הרפובליקה האיסלאמית בעיצומם של תהליכים משמעותיים בזירה הפנימית, האזורית והבינלאומית. בזירה הפנימית, המהומות שפרצו בספטמבר 2022 דוכאו בראשית 2023 ולא ניצב בשלב זה איום מיידי ומשמעותי על שרידות המשטר. בזירה האזורית, איראן ביססה את השפעתה והקיפה את ישראל ב"טבעת אש". בנוסף על כך, היא שיפרה את קשריה עם שכנותיה הערביות והצליחה להפיג במידה מסוימת את המתיחות עימן על בסיס הכרתן בעוצמתה ובהשפעתה הגוברת. תהליך זה הגיע לשיאו בהסכם חידוש היחסים עם ערב-הסעודית במארס 2023.
בזירה הגלובלית, איראן מפיקה תועלת מהשינויים בסדר העולמי ומשתפת פעולה עם רוסיה וסין באופן המאפשר לה להתמודד טוב יותר עם הסנקציות הכלכליות ולמנוע מארה"ב את היכולת לגבש קונצנזוס בינלאומי נגדה. התחמשותה בטילים ארוכי טווח וכטב"מים והתייצבותה על הסף הגרעיני הצבאי, לצד חולשתה הפנימית של ישראל, תרמו אף הן להערכתה כי המאזן האסטרטגי נוטה לטובתה.
מתקפת חמאס מוצגת בטהרן כעדות להיחלשות ישראל בדרך לקריסתה, בעוד המתקפה האיראנית באפריל נתפסת – חרף הצלחות היירוט של ישראל – כהצלחה אסטרטגית. בכירים איראנים מותחים קו ישיר בין האירועים, תוך הצגתם כביטוי ל"תפנית ההיסטורית"
מגמה זו הואצה מאז פרוץ המלחמה בעזה. מתקפת חמאס מוצגת בטהרן כעדות נוספת להיחלשות ישראל בדרך לקריסתה הסופית, בעוד המתקפה האיראנית באפריל נתפסת – חרף הצלחות היירוט של ישראל – כהצלחה אסטרטגית. בכירים ופרשנים איראנים מותחים קו ישיר בין שני האירועים, תוך הצגתם כביטוי ל"תפנית ההיסטורית" שחזה מנהיג איראן מאז ראשית שנות ה-90.
אתר חדשות שמרני איראני גרס ברוח זו כי שתי המתקפות על ישראל מהוות נקודת מפנה היסטורית ומימוש תחזיות המנהיג לסדר אזורי ועולמי חדש. מספר המתאסלמים הולך וגדל, התמיכה בפלסטינים מתפשטת מיפן ועד לקמפוסים בארה"ב, והעמים המדוכאים יתקוממו בקרוב, לאחר שבתקיפתה על ישראל הציתה איראן את "אש התקווה" בקרב העמים והוכיחה שביכולתם לסובב את ההיסטוריה לטובתם.
בתוך כך, בכירים איראנים שבים ומדגישים כי סופה של ישראל קרב. בטקס יום השנה למותו של מכונן המהפכה האיסלאמית אמר מנהיג איראן, כי מתקפת חמאס הציבה את "המשטר הציוני" במסלול של קריסה ממנה לא יוכל להתאושש. בפגישתו עם מנהיג חמאס בשולי הלוויית הנשיא ראיסי אמר ח'אמנאי כי הבטחת אלוהים למחוק את ישראל צפויה להתגשם. החרו החזיקו אחריו מפקד כוח קודס והרמטכ"ל שהצהירו כי מתקפת חמאס ותקיפת איראן האיצו את חיסולה של ישראל.
מזרח תיכון איראני
ניתן להתייחס להצהרות אלה, שהיו כדוגמתן גם בעבר, כרטוריקה חלולה או כדברי רהב שנועדו להסתיר כישלון מבצעי טקטי. עם זאת, עדיף שלא לזלזל ולראות בהן ביטוי אותנטי להלך רוח חדש שעלול לדחוק בהנהגה האיראנית לנסות ולזרז את מימוש חזונה האידיאולוגי, במיוחד לאור ההערכה כי מאזן הכוחות נוטה לטובתה ובהתחשב ביכולותיה הצבאיות המשופרות.
היגררות ישראל למלחמת התשה עם חמאס וחיזבאללה, התבססות איראן על הסף הגרעיני הצבאי, התעצמותה הצבאית וההתפתחויות הגלובליות נתפסות בעיני טהרן כביטוי לתהליך היסטורי המתאפיין בשקיעת המערב בהובלת ארה"ב ובכינון מזרח תיכון חדש בהובלתה
היגררות ישראל למלחמת התשה עם חמאס וחיזבאללה, התבססות איראן על הסף הגרעיני הצבאי, התעצמותה הצבאית וההתפתחויות הגלובליות נתפסות בעיני טהרן כביטוי לתהליך היסטורי המתאפיין בשקיעת המערב בהובלת ארה"ב ובכינון מזרח תיכון חדש בהובלתה. התפתחויות אלה מחזקות את הערכת טהרן שהמאזן האסטרטגי נוטה לטובתה. גם אם הערכה זו מבוססת על אופטימיות יתר או משאלות לב, היא עלולה לעודד אותה ליטול סיכונים רבים יותר מבעבר ולנקוט מדיניות מתעמתת יותר, לרבות כלפי ישראל.
גם ההקצנה במערכת הפוליטית האיראנית והתחזקות משמרות המהפכה עלולות לעודד את מנהיג איראן לאמץ מדיניות שקולה וזהירה פחות. הפיכת העימות בין איראן וישראל מאידיאולוגי לאסטרטגי, היכולות הצבאיות המתקדמות של איראן ומרכיבי הציר הפרו-איראני באזור, חולשתה הפנימית של ישראל והמתיחות הגוברת בינה לארה"ב, עלולות לייצר בקרב ההנהגה האיראנית את הרושם שבשלו התנאים להתקדם לעבר מימוש החזון האידיאולוגי של השמדת ישראל גם אם באמצעות התשתה לאורך זמן.
אף על פי כן, המשך המגמה הנוכחית אינו גזרת גורל. ישראל יכולה לשנותה באמצעות גיבוש אסטרטגיה כוללת מול איראן, שיתוף פעולה עם ארה"ב, מדינות המערב ומדינות ערביות מתונות על בסיס חזון המבוסס על מציאות הסדרית אזורית, שיקום מעמדה הבינלאומי והרתעת איראן מפריצה לנשק גרעיני. ביטול המפגש האסטרטגי בין ישראל לארה"ב בסוגיית איראן בתגובה לסרטון שפירסם ראש הממשלה נתניהו, שבו תקף את הממשל על "עיכוב משלוחי אמל"ח", מעורר ספק בנוגע ליכולתה של ההנהגה הפוליטית הנוכחית להתקדם בכיוון הרצוי.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א
פורסם לראשונה: 00:00, 24.06.24
