אני סהר קלדרון, תלמידה שסיימה היום את כיתה י"א, נערה שחזרה אחרי 52 ימים מהשבי בעזה.
היום, 20 ביוני, כולם סביבי יצאו לחופשה. כל בית הספר שלי יצא לחופש הגדול - אבל אני עדיין לא. אני לא יכולה להיות ב"חופש" עד שאבא שלי, שחטוף כבר יותר משמונה חודשים, יחזור הביתה. אני לא מצליחה ליהנות מהחופש הזה כמו כל הילדים האחרים בגילי. כי היציאה שלי, ה"בילוי" שלי, יהיו לכיכר החטופים או לשער בגין בקריה או לעוד הפגנה או עצרת.
במקום לצאת עם חברים וליהנות, אני אהיה עסוקה בלהילחם על החיים של אבא שלי.
אז לי אין חופש. לאבא שלי אין חופש. איך יהיה לו חופש כשהוא עדיין נמצא בתוך הזוועות? כל הזכויות והחופש שמגיעים לו, שמגיעים לכל אדם, נלקחו ממנו!
כולם יוצאים היום לחופש, אבל אבא שלי לא חופשי. כולם יוצאים לחופש, אבל גם אני לא יכולה להיות חופשייה בנפש, כי אני עסוקה כל היום רק במחשבות על אבא שלי, על מתי הוא חוזר. אני לא רוצה לעבור את החופש הזה בלי אבא שלי. אני רוצה את אבא שלי בחזרה!
הביאה לדפוס: יעל צ'כנובר
פורסם לראשונה: 00:00, 21.06.24
