מסתבר שלא רק ביבי צריך אריה חזק. גם אריה צריך ביבי חזק. אבל למרבה הצער, לשניהם אין בימים אלה את מה שהם זקוקים לו. יו"ר ש"ס גילה השבוע שנתניהו לא מסוגל לתת את מה שהוא טוען שהובטח לו, ואילו נתניהו גילה שאותו בונקר של מנדטים שהוא חשב שיש לו בליכוד שתמיד יצביע איתו – הוא בעצם מאוד שברירי, והשבוע, בפעם הראשונה, הוא איבד שליטה על חלק מסיעת הליכוד.
מי שתרמו לאווירת ההתפרקות המורגשת בימים אלה במערכת הפוליטית, הם נתניהו ודרעי, או יותר נכון האגו שלהם, חוסר המעצורים שלהם ובעיקר חוסר האכפתיות לכל דבר שלא קשור אישית אליהם ולחיזוק שלטונם ומעמדם. כמו, למשל, העובדה שאנחנו בתוך מלחמה ולקראת מלחמה עצימה הרבה יותר. כמו, למשל, שיש יותר מ-100 אלף מפונים שלא יודעים מתי הם יחזרו לביתם. הצפון ריק מתושביו ולמרבה הכאב גם מבתיו. אנשים איבדו את עסקיהם, ילדים מנותקים מסביבתם, מחבריהם. משפחות שכולות שמספרן הולך וגדל, ומספר פצועים עצום ששובר את הלב. ובעיקר – זה שאין באופק שום עסקה לשחרור חטופים, ושמיום ליום מתגבר החשש שנראה אותם, אם בכלל, רק בארונות.
כמה מביש היה לראות השבוע את דרעי שם את כל כובד משקלו על העברת חוק שמשמעותו היא עוד כסף ועוד כבוד למפלגה שלו. הוא היה מוכן לתת אולטימטום שיפרק את הממשלה אם החוק, הידוע בשם "חוק הרבנים", לא יעבור
כמה מביש היה לראות השבוע את דרעי שם את כל כובד משקלו על העברת חוק שמשמעותו היא עוד כסף ועוד כבוד למפלגה שלו. הוא היה מוכן לתת אולטימטום שיפרק את הממשלה אם החוק, הידוע בשם "חוק הרבנים", לא יעבור.
איפה היה הדרעי הזה, איש האולטימטומים, בחודשים האחרונים? איפה היה האיש המתון, זה שהשפעתו על נתניהו כל כך מיטיבה, שבחוכמתו וערמומיותו היה מסוגל תמיד להטות את לב שותפיו - כשישב בתור משקיף בתוך קבינט המלחמה? למה אז לא שם את כל כובד משקלו וניצל את השפעתו על נתניהו ועל יתר השותפים? למה אז לא הציב אולטימטום נכון, ראוי, מתבקש: או שהולכים לעסקת חטופים או שאני מפרק את הממשלה?
אבל חטופים מבחינת דרעי, כמו מבחינת נתניהו, זה סנטימנט מיותר, שלא קשור אליו. מה הם 120 חטופים, שאפילו לא מהמגזר שלו? מה לו ולהם, לעומת כמה מאות רבני ערים, שיכהנו בתפקידם עד לפנסיה ויזכו במשכורת דשנה ויהיו חייבים לו עד סוף חייהם?
צריך רק לקוות שבין מצביעי ש"ס יש מספיק אנשים עם ערכים ובעיקר עם לב, שיידעו לבוא חשבון עם יו"ר מפלגתם.
ולא, אל תספרו לנו יותר על המבוגר האחראי.
שברו את הכלים
אומרים שדרעי, שהעלה עוד בחורף את "חוק הרבנים", כשהמחנה הממלכתי היה חלק מהקואליציה, משך את החוק כשהבין שהווטו שלהם וההתנגדות של עוד כמה ח"כים מהליכוד, תכשיל אותו. לא, לא חלילה בגלל המלחמה. דרעי זעם אז על גנץ ואיזנקוט והיה ברור שכשהם יפרשו, הוא יחדש את הניסיון להעברתו.
למה בעיתוי הזה? כנראה גם דרעי מרגיש שאין הרבה זמן לממשלה הזאת, ושמוטב לעשות בליץ של מינויים להרבה תפקידי מפתח, רבני ערים שמייצרים עוד הרבה משרות של רבני שכונות. היתרון שלהם הוא שזה כמו מסמר בלי ראש – אי אפשר לפטר אותם.
כנראה דרעי מרגיש שאין הרבה זמן לממשלה הזאת, ושמוטב לעשות בליץ של מינויים להרבה תפקידי מפתח, רבני ערים שמייצרים עוד הרבה משרות של רבני שכונות. היתרון שלהם הוא שזה כמו מסמר בלי ראש – אי אפשר לפטר אותם
בש"ס ידעו שתהיה ביקורת ציבורית. אבל התוצאה שעמדה מול עיניו של דרעי הייתה חשובה מהנזק. מה שהם לא שיערו, זה שהם יסתבכו פוליטית. הם חשבו שנתניהו יצליח להשתלט על הליכודניקים, כפי שקרה בהצבעה על חוק הרציפות. הם סמכו על הדיל בין סמוטריץ' לדרעי לגבי חלוקת משרות בעולם הרבנות, דיל של חלוקת הכוח שסמוטריץ' לא מסתיר.
ההודעה שחוזרים להצבעה על החוק, תפסה השבוע את כל ראשי סיעות האופוזיציה בסיור אצל ראשי רשויות בצפון. יו"ר הימין הממלכתי, זאב אלקין, היה הראשון להגיב, ולהציף את הנושא ציבורית ותקשורתית. "תוך כדי זה שאני וראשי הסיעות בצפון", הוא צייץ, "אני שומע שהקואליציה החליטה לשוב ולקדם את אחד מחוקי המריבה: חוק הרבנים. נגמר כבר ה'ביחד ננצח'? ניצחנו כבר במלחמה בעזה ובצפון?"
בו במקום הציע לראשי הסיעות להודיע שאם מביאים את החוק – הם ישברו את הכלים בכנסת. מה שעזר להם הייתה מהומת האלוהים שהקים בן גביר, שנפגע מכך שלא לקחו אותו בחשבון בהסכם בין סמוטריץ' ודרעי על חלוקת תפקידי הרבנים, והיריבות האימננטית בינו לבין סמוטריץ ובינו לבין דרעי.
הכל הלך והסתבך. נתניהו התחיל בנוהל של לחץ על ח"כים בליכוד, דרעי ניהל שיח עם אחמד טיבי ומנסור עבאס, כדי לשכנע אותם שלא יגיעו להצבעה בכנסת. דרעי היה נחוש, נתניהו לחוץ. הוא החליט ללכת על הראש של טלי גוטליב ומשה סעדה, וזרק אותם מוועדת חוקה, בדורסנות, בניגוד לחוקת הליכוד. במקביל, ניסה לשכנע את בן גביר, שקפץ על ההזדמנות ודרש להקים מחדש את קבינט המלחמה – כשהוא שותף בו.
הדיאלוג הפומבי שניהלו השניים, נתניהו ובן גביר, גובל בפורנוגרפיה. הנה רק טעימה מזה, לשמחת הקוראים: נתניהו על בן גביר - "מדליף ולא אומר אמת". בן גביר על נתניהו – "בואו נלך לפוליגרף, אבל כולנו, גם מי שיש לו קוצב לב".
דינמיקה של התפרקות
כמה דברים קרו במקביל: ראשי עיריות הגיעו לוועדת חוקה. יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, הגיע לנתניהו. בוועדה סיפרו ראשי הרשויות שהצליחו לגייס עשרה ח"כים מהליכוד, שזה שליש סיעה. לא לזלזל בראשי ערים. הם כוח גדול, בעיקר כשהאווירה היא של בחירות.
כל הלחץ הזה הביא למבוי סתום. גם לנתניהו יש בחירות על הראש. מה הוא צריך נגדו את חברי סיעתו, את ראשי הרשויות והערים.
כשהבין שגם במליאה החוק לא יעבור – הוא החליט להתקפל.
התוצאות קשות: בש"ס הושפלו, ולא צריך לשמוע על שיחת לילה הזועמת בין נתניהו לדרעי כדי להבין את זה. ש"ס שוב מרגישה תחושת קיפוח. אפילו את "חוק הרבנים" לא הצליחו להעביר. מה שווה להם להיות בממשלה אם הם לא שולטים בה?
האירוע הותיר אחריו משבר לא פתור בין הליכוד לש"ס, בין עוצמה יהודית לש"ס, בין נתניהו לבן גביר. כולם כועסים על כולם. לראשונה יש בקיעים בתוך הליכוד. אווירת ההתפרקות התחזקה ומייצרת עוד ועוד משברים, מה שנקרא דינמיקה של התפרקות.
חשו מי נשלח למשימת התדרוך? נכון. נתן אשל, מקורבה של שרה נתניהו. למה לא? אחרי שסוכל מינויו של אבי כהן סקלי, מסתמן שהפרויקטורית לצפון תהיה ח"כ לשעבר, אסנת מארק, גם היא מקורבת מאוד לגברת נתניהו. אם היא - למה לא מגיע גם לצלם הבית, נתן אשל?
אבל הדבר המעניין היה לראות איך נתניהו מתפקד באירוע. איך קיבל החלטה להעביר את המחלוקת לשדה התקשורתי-ציבורי. לכן הוציא את הסרטון שבו הוא קורא לשותפיו להתאפס. לכן דאג שיינתן תדרוך נגד ש"ס, שבו נטען שזה היה רק תרגיל לקראת ההצבעה על חוק הגיוס; נטען נגד דרעי שהוא מדבר עם גנץ; שהוא מחפש תירוצים לפרק את הממשלה.
ונחשו מי נשלח למשימת התדרוך? נכון. נתן אשל, מקורבה של שרה נתניהו. למה לא? אחרי שסוכל מינויו של אבי כהן סקלי, מסתמן שהפרויקטורית לצפון תהיה ח"כ לשעבר, אסנת מארק, גם היא מקורבת מאוד לגברת נתניהו.
אם היא - למה לא מגיע גם לצלם הבית, נתן אשל?
שיא של כפיות טובה
ואם כל זה לא מספיק, תמיד אפשר לייצר סרטון שיוציא את אנשי הבית הלבן מדעתם. כי מה יכול לשכנע יותר את הימין מאשר התרסה, חוסר נימוס ואי-הכרת טובה לארה"ב ערב מלחמה עם החיזבאללה? איך הם אוהבים את זה שם, בימין של בן גביר וסמוטריץ'. מה מרים וממלא גאווה יהודית יותר מלצאת נגד המדינה היחידה שעושה הכל כדי לעזור ולהגן על ישראל? איזו בושה לשמוע את דובר הבית הלבן טוען שהסרטון של נתניהו היה מביך ושהם מאוכזבים מאוד. וזה בזמן שב-CNN מדווחים על כך שבכירים אמריקאים חוששים שההגנה האווירית של ישראל תתקשה להתמודד עם תקיפות החיזבאללה במלחמה.
אז יאללה, בואו נוציא סרטון גם נגדם.
איך קורה לנתניהו שהוא לא היה מסוגל לפתור משבר פוליטי? יכול להיות שהוא התייאש והוא כבר במשחק ההאשמות, והולך על הראש של שותפיו. יכול להיות שהוא מקווה שככה יפעיל לחץ ציבורי על מצביעי ש"ס ועוצמה יהודית לא לפרק את הממשלה. ויכול להיות שזו שוב הלשכה שלו, העלובה, הבורה, חסרת הניסיון, החנפנית. או המנהלת שלהם, שרה, שמה שמפעיל אותה אלה בעיקר יצרים.
אני מודה שבעיניי זה כל הסיפור: טיפשות וסגנון ירוד של אנשים שמבחינתם מי שפוגע בנתניהו "יורים" בו מיד.
אבל האירוע שראינו השבוע, מעניין בפני עצמו, הוא רק הפרומו למה שצפוי לנו בהצבעה על חוק הגיוס, שהדיון בו התחיל השבוע בוועדת חוץ וביטחון.
סימה קדמוןצילום: אביגיל עוזי למי שלא הצליח לעקוב השבוע - אל ייאוש. תהיה הופעה חוזרת.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.06.24
