כבר כשיצאו בשבוע שעבר ההודעות המברכות של ראשי הרשויות ברצועת הביטחון הישראלית על זהות הפרויקטור החדש לצפון, יכולנו לנבא שסופן יהיה מפח נפש. לראשונה נשמעה מעט תקווה בקול נבחרי הציבור ביישובים שננטשו מאז אוקטובר. אלו רצו להאמין שאפשר להתחיל בציור עתיד לתושביהם מול המציאות הדיסטופית בצפון. אבל גם כאן, נדמה שברגע שבלשכת נתניהו וחבר מרעיו זיהו סיכוי להצלחה עם המינוי של אבי כהן סקלי שזכה לחיבוק חם, הפוליטיקאים הקטנים התערבו, ערבבו וחיבלו.
הסיפור אינו כהן סקלי או אלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום. הסיפור מאחורי פארסת המינויים הוא המודל להתנהלות הפושעת במינוי אנשי מקצוע במדינה: מינוי הפרויקטור לטיפול נמרץ לצפון הבוער, ובעתיד לשיקומו, היה אמור לקרות מזמן. ועדת האיתור מקרב בני המקום שיודעים למה הם זקוקים, לצד אנשי מקצוע בכירים, הייתה אמורה לצאת בקול קורא לשליח הציבור שייקח על עצמו לשקם חבל ארץ שננטש, ומאז מופגז ונשרף.
בעולם מתוקן, במודעת הדרושים לתפקיד היה נרשם שלאדם שכזה צריך להיות ניסיון עשיר בעבודה מול משרדי הממשלה ויכולת להתמודד עם הפקידים, היועמ"שים והלחצים הפוליטיים. עדיף גם שיהיה בן המקום - שיכאב לו בגוף ובנפש שמעל 60 אלף שכניו עקורים מבתיהם, ו-150 אלף אזרחים נותרו מאחור בטווח האש בלי רמזור שיכיר בהם.
האם מרום קיבל מנתניהו מנדט מוגדר להצלחה, או שרק הבטחות חסרות כיסוי? האם הוא מבין שההתיישבות הציונית בגליל בסכנה ועליו להתחיל מיד בהתאמת המענה למסגרות החינוך בשנה הבאה, לרכז את הצרכים הבוערים, לשרטט את החזון לאזור ולגבש את תוכנית החירום להצלתו?
הייתי משלם הרבה כדי להיכנס לראש של מרום, שלקח על עצמו את המשימה האדירה הזו. לזכות בנתח מהתעוזה לקחת על עצמך תפקיד שבו מעולם לא התנסית ולעבוד מול עשרות יישובים, כ-15 משרדי ממשלה, שרים וראשי רשויות. באיזה קריטריון של ועדת האיתור שלא הוקמה למען הצפון הוא עמד כשאמר ‘כן’ לשיחת הטלפון מרחוב עזה? האם הוא קיבל מנתניהו מנדט מוגדר להצלחה, או שרק הבטחות חסרות כיסוי? האם הוא מבין שההתיישבות הציונית בגליל בסכנה ועליו להתחיל מיד בהתאמת המענה למסגרות החינוך בשנה הבאה, לרכז את הצרכים הבוערים, לשרטט את החזון לאזור ולגבש את תוכנית החירום להצלתו? עליו להיפגש, להכיר את התושבים ולהבין שזה האירוע הגדול ביותר של חייו. של חיינו.
במשך עשורים ממשלות ישראל, ובראשן נתניהו, לא ספרו את הצפון, רק הגיעו להצטלם ולהצהיר שידאגו לביטחוננו ולעתידנו. כך נראית גם פארסת מינוי הפרויקטור: תרבות קלוקלת של פארטץ' בלי תנאי סף ואסטרטגיה, תוך ניתוק מהשטח.
מרום לא אשם. מינוי של יוצא צבא, על פני איש מקצוע ממשלתי, הוא מראה להתנהלות ממשלתית כושלת בנוגע למפונים וליום שבו יצטרכו להחזירם הביתה.
ועדיין, מרום חייב להצליח. הוא זקוק לנס, וגם אנחנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.06.24
