מאחורי "ההסכמה הרחבה". תשובתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבג"ץ, המבקשת - בניגוד לעמדת שר המשפטים - לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור נשיא לבית המשפט העליון, קורעת את המסכה מעל הצהרתו שיש למנות שופטים בעת המלחמה רק "בהסכמה רחבה". גישה זו של לוין, יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, הביאה עד כה לבחירת 150 שופטים לערכאות הנמוכות. מספר שיא. אך מבחינת מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים החברים בוועדה, היא בעייתית. המצוקה הקשה של כוח האדם השיפוטי גרמה לפוגלמן להסכים, בדילים שנוצרו, לצירוף שופטים רבים בלית ברירה - כדי למלא את השורות. הסיפוק הרב שהפגינו נציגי הימין בוועדה, שהכריזו על צירוף "שופטים לאומיים", מוכיח זאת. גם הציבור קיבל זאת באהבה - כי מי לא רוצה "הסכמה רחבה" בעת מלחמה?
דווקא בזמן מלחמה. בהרב-מיארה החליטה לשים קץ למצב הזה. המסר הציבורי שהיא מבקשת להעביר הוא שדווקא בעת מלחמה המערכות הציבוריות והממלכתיות, והנוהגים המגשימים אותן, חייבות להמשיך לפעול כסדרן. מול אי-היציבות הביטחונית, הפוליטית והמדינית יש להמשיך לקיים את האתוס הציבורי - ובחירת נשיא לעליון אינה בבחינת מסחרה, כמו הדיונים על מספר בחורי הישיבות שיגויסו. בחירה זו היא דבקות בסמלי היסוד של מדינת ישראל, ולא ייתכן לשיטתה שהמהלך הזה יתעכב זמן רב כל כך. שלא לדבר על הנראות של אי-הבחירה מול העולם המערבי ומול בתי הדין הבינלאומיים. איזה ערך יש לטענת ההגנה המרכזית של ישראל, בדבר העצמאות הידועה של בית המשפט העליון, כאשר השלטון מחליש אותו? ובסוף, מבחינת בהרב-מיארה הסיפור פשוט: כאשר הרשות המבצעת - במקרה זה שר המשפטים - מסכלת את בחירת ראש הרשות השופטת, זו פגיעה באיזונים בין הרשויות.
לא במקרה קבע המחוקק כי שר המשפטים - דמות פוליטית - יהיה יו"ר הוועדה לבחירת שופטים. זכותם של לוין והח"כים לנהל מגעים לבחירת נשיא, ולכרוך זאת בדיל גם לבחירת שלושה שופטי עליון
זכותו של לוין. בהרב-מיארה גם סבורה שהחוק מאוד ברור: בניגוד לבחירת שופטים לעליון, שאמורה להיעשות ברוב מיוחס של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה, הרי שבחירת נשיא תיעשה ברוב של חמישה מתוך תשעה, שיש לפוגלמן. לכן היא סבורה שהצעת "ההסכמה הרחבה" דורסת למעשה את הרוב החוקי. עם זאת, היא מנועה - ובצדק - מלעסוק במגעים בין הניצים בקשר לבחירת הנשיא, המתקיימים בחודשים האחרונים. לא במקרה קבע המחוקק כי שר המשפטים - דמות פוליטית - יהיה יו"ר הוועדה לבחירת שופטים. זכותם של לוין והח"כים לנהל מגעים לבחירת נשיא, ולכרוך זאת בדיל גם לבחירת שלושה שופטי עליון. הדיל שהציע נשמע הגיוני: מדובר בהסכמה לבחור כנשיא את יצחק עמית, בחירת שני שופטים שמרנים ושופט ליברלי. ההצעה הזו נהדפה עד כה על-ידי פוגלמן בלי מתן כל הסבר לציבור הרחב.
בעמדת נחיתות. עתה, כשבהרב-מיארה החליטה שלא לייצג את עמדת לוין, הוא מרגיש שהוא ניגש בעמדה נחותה לדיון בבג"ץ. לא זו בלבד שהוא ייוצג על-ידי עורך דין פרטי, באישורה כמובן, אלא שהוא מרגיש חסר סיכוי לעמוד מול שופטי בג"ץ - שלהם אינטרס מובהק ומובנה למנות נשיא.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.06.24
