גורם ביטחוני הבקיא בפרטי המו"מ על החטופים, עוד הסביר שלשום בבוקר (ראשון) בשיחה סגורה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מבין היטב מהי ההצעה שישראל הגישה, זו שהנשיא האמריקני ג'ו ביידן חשף, וכי אחרי שהשר רון דרמר הסביר לו את פרטיה – הוא אישר מתווה שיוביל אותו ל"קוראלס", נתיב שאין ממנו חזרה. הוא יגלוש מתוך העסקה הראשונה, ההומניטרית, והפסקת האש הזמנית, לחלק השני, שבו ישוחררו החיילים והגברים הצעירים, תמורת הפסקת אש סופית ונסיגת כוחות צה"ל מהרצועה. סוף המלחמה.
הגורם טען, כמו חברים אחרים בצוות המו"מ, כי נתניהו מעומעם בכוונה כדי לא לתת לחמאס תחושה שהעסקה בכיס, וכדי שלא לעורר את המהומות בקואליציה, עד לרגע האחרון, אבל שהוא מבין, מסכים ולגמרי בכיוון. כמו אותו גורם, כך גם בכירים בצוות המו"מ האמינו שלשום, ובמהלך כל החודשים האחרונים מאז התפוצצות העסקה הקודמת, כי ברגע האמת נתניהו יתקפל ויסכים. "זה חמאס", אמר הגורם, "שלא רוצה עסקה. הכל תקוע". בערב, אחרי הריאיון של אותו נתניהו בערוץ 14, הודה הגורם כי הוא ועמיתיו טעו. "יצא המרצע מהשק", אמר, "גם נתניהו וגם סינוואר לא רוצים עסקה".
סדר העדיפויות של נתניהו
נתניהו הבהיר בריאיון כי "אני מוכן לעשות עסקה חלקית, זה לא סוד, שתחזיר לנו חלק מהאנשים, אבל אנחנו מחויבים להמשיך את המלחמה לאחר הפוגה, כדי להשלים את היעד של חיסול חמאס". ובמילים אחרות, מטרת המלחמה היא קודם כל לשחרר את החטופים, אבל לפני המדרג של "קודם כל" יש מדרג נוסף, חשוב יותר, שבו ישראל תמשיך במלחמה אחרי הפסקת האש של העסקה ההומניטרית, וזאת "כדי להשלים את היעד של חיסול חמאס".
אפשר לשאול כיצד ניתן לחסל את חמאס, או איזו הצלחה צבאית של ישראל תסמן את ההגעה לאותו יעד מעורפל. בצה"ל לפחות, שהוא הגוף שאמור להשיג את אותו ניצחון מוחלט, סבורים כי הוא אינו ניתן להשגה, ולו בגלל שחמאס הוא גם גוף פוליטי וצבאי, גם תנועה חברתית, אבל גם רעיון שנמצא בלב ובמוח של אנשים. וכי הגוף הזה הצליח בעבר, בכל פעם שישראל אמרה שהוא חטף מכה שממנה לא יקום, דווקא לקום ממנה.
נתניהו פשוט אמר זאת בקולו, מאשש את החששות של חמאס שבעצם כל הניסוחים הם מסווה להשארת נקודת מפלט, שדרכה ישראל תוכל להימלט חזרה ללחימה בכל שלב. בעצם, נתניהו העניק בקולו את ההסבר הטוב ביותר שיכול חמאס לתת למדינות המתווכות מדוע אין הוא מוכן לחתום על ההצעה של ישראל
אבל גם אם לכולם היה ברור מה צריך לעשות כדי לחסל את חמאס ושאכן אפשר לבצע זאת, עדיין בכל הנוגע לחטופים, נתניהו אמר דברים ברורים. למעשה, נתניהו חזר על מה שפרסמנו לפני חודש מפי גורם בכיר באחת מהמדינות המתווכות: "בחמאס מאמינים שאם יסכימו לנוסח המתחכם של ישראל, הם ייפלו לאותה מלכודת. בגלל שהם חושבים שישראל מוכנה להקריב את החיילים הגברים, הרי שאם הם ישחררו את האזרחים הם יישארו בלי קלפי מיקוח. הם הבינו את הטריק, והמצב הזה מסכן לא רק את החיילים אלא את כל החטופים". כתבנו כי נקודת המבט של בכירים ישראלים, אז עדיין בשיחות חסויות, לא שונה מהותית. המילים אחרות, השורה התחתונה הנוראה – זהה.
שבוע מאוחר יותר דלפו ציטוטים קשים של ראש המל"ל צחי הנגבי בפגישה קשה עוד יותר בינו לבין כמה ממשפחות החטופים. ממשלת ישראל הנוכחית, כך הנגבי, לא תשלים את עסקת החילופין, כלומר לא תגשים את השלב השני.
והשבוע, נתניהו פשוט אמר זאת בקולו, מאשש את החששות של חמאס כי גם אחרי שהסכים לנוסח המרוכך שחשף ביידן – הוא עדיין מתכוון להמשיך ולהילחם. שבעצם כל הניסוחים, כך לחששות חמאס, הם מסווה להשארת נקודת מפלט שדרכה ישראל תוכל להימלט בחזרה ללחימה בכל שלב. בעצם, נתניהו העניק בקולו את ההסבר הטוב ביותר שיכול חמאס לתת למדינות המתווכות מדוע אין הוא מוכן לחתום על ההצעה של ישראל, שהרי הוא, סינוואר, מעוניין יותר מכל בהפסקת אש סופית ומוחלטת ובנסיגה ישראלית מרצועת עזה.
"נתניהו יכול לקבוע מדיניות שלפיה המשך המלחמה עדיף על פני החטופים", אמר גורם מודיעיני בכיר הבקיא מאוד בנפתולי העסקה, "אבל אז שיגיד זאת באופן גלוי וחד, שיבהיר שהחטופים הם במקום שני, וכי הסיכוי שהם ישרדו את המלחמה, שהם לא ייהרגו אגב הצבתם כמגן אנושי מפני הכוחות הישראליים שנתניהו בוודאי שיגר להרוג את סינוואר ודף, ושאז ניתן יהיה לנהל עליהם מו"מ – הוא קלוש ביותר, וזה ברגע אופטימי. מדינת ישראל, שוב, לא עושה הכול כדי לשחרר אותם".
אבל הגורם שקבע בתחילת הדברים שלא נתניהו ולא סינוואר רוצים עסקה טועה. ברור ששניהם היו מעוניינים בעסקה, אבל בתנאים שלהם. התנאים של חמאס, אגב, השתנו הרבה פחות מאלה של ישראל מאז תחילת המלחמה.
האמירה כי "חמאס לא רוצה עסקה" הייתה שקר מוסכם בין גורמים פוליטיים וביטחוניים שונים ובין הדוברים שלהם בתקשורת. כי אם חמאס לא רוצה עסקה, אזי צוות המו"מ לא נושא באחריות כלשהי לכך שאין עסקה והחטופים כבר תשעה חודשים בעזה, חלקם קילומטרים ספורים מהגבול עם ישראל. ואם זה נכון, אז גם אין שום אחריות על ראש הממשלה והדרג המדיני שלא נתנו מספיק מנדט וקלפים לצוות המו"מ לסחור בהם.
גדר המחלוקת
וגם לא בטוח שהכל תקוע. ביום רביעי האחרון נפגשו ראשי חמאס בדוחא עם בכירים קטארים ומסרו להם גרסה מעודכנת ומרוככת של ההערות שלהם על ההצעה האחרונה של ישראל, זו שזוכה לכינוי "מתווה ביידן". הקטארים, שנמצאים תחת לחץ כבד של ארה"ב להפעיל לחץ כבד יותר על חמאס, אמרו שלא בא בחשבון, ושאין להם כוונה למסור בכלל את ההצעה המתוקנת לישראל. הם דורשים מהם לוותר על כל התיקונים שהעלו, זולת העניין המרכזי המטריד אותם: הפסקת האש הקבועה, נסיגת כוחות צה"ל והשלמת השלב השני.
והסוגיה המרכזית הזו, המפתח להתנעת העסקה, ראשית הצירים להיסטוריה חדשה במזרח התיכון (טובה או רעה, לא ברור), התנאי לתחילת המו"מ בלבנון שאולי יפתור את המשבר שם, התחלת הסוף של האסון – מצומצמת בסופו של יום למילים ספורות שעוסקות בשתי שאלות.
הראשונה, האם המו"מ שייפתח במהלך העסקה ההומניטרית והפסקת האש הזמנית יעסוק אך ורק בשאלת מפתחות שחרור האסירים תמורת החטופים בשלב השני, כפי שחמאס דורש, או שזה יהיה רק עוד אחד מהנושאים שבהם יצטרכו לדון באותם שבועות? צירוף של נושאים נוספים מגדיל כמובן את הסיכוי, או החשש, תלוי לתפיסתו של מי, שהמו"מ יתפוצץ, ותחודש הלחימה. והשנייה, האם בהינתן מו"מ שטרם מבשיל להסכם עד היום ה-42, ימשיך כל עוד שני הצדדים רוצים להמשיך אותו? וכל עוד הוא נמשך תימשך הפסקת האש? אם ייפסק, יוכלו הצדדים להמשיך ולכתוש זה את זה, כהצעה הישראלית, או שהמו"מ יימשך בלי אפשרות להפסיקו למעשה, עד שיושג הסדר.
אחרי שביידן חשף את המתווה שישראל הציגה, אמר אחד מהפקידים הישראלים הבכירים העוסקים במו"מ כי מדובר על "הרגע הזה בפוקר, שמכריזים showdown, שכולם מגלים את הקלפים האמיתיים שלהם, ואז כל צד, והקהל שמסביב, מבין מה האמת ומה הייתה הטעיה והסחת דעת". וכך גם קרה בפועל: חמאס שם בעדיפות ראשונה ומעל הכל את סוגיית הפסקת האש הסופית ונסיגת כוחות צה"ל, גם מעל שחרור האסירים שלו. וישראל עשתה בדיוק את ההפך, ושמה את המשך הלחימה אחרי העסקה הראשונה במקום הראשון, במקום להעדיף את שחרור כלל החטופים שלה.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.06.24