זה סיפור על חצר אחורית, מהסוג שמתעלמים מהנזקים שמתחוללים בה עד שאי-אפשר להימלט מהם. כמה קל להזניח חצר כזו, שנמצאת הרחק מאור הזרקורים, כזו שהשליטה בה מפוזרת בין כל כך הרבה גורמים, עד שלעיתים קרובות מדי נראה שאיש לא באמת שולט בה.
לחצר הזו קוראים מחוז ש"י, וגורמי ביטחון בכירים יודעים לומר מי הם משוכנעים שרוצה לשלוט בה: השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שבמשטרה עצמה טוענים שהתערב בחקירת אירוע טרור יהודי ונראה שרוחו מחלחלת היטב לשטח, מביאה למתיחות נפיצה, לצעקות ולחילופי האשמות בין צה"ל ושב"כ למשטרה. הטענה של בכירים בצבא חמורה וברורה: המשטרה חוששת לעצור נערי גבעות חשודים בפשיעה לאומנית – כדי חלילה לא לעצבן את השר.
אז מה עושים? לא עוצרים, או עוצרים הרבה פחות: בשנה האחרונה מספר מעצרי חשודים בטרור יהודי במחוז ש"י ירד בכחצי לעומת השנה הקודמת. 15 פעמים ביקש שב"כ ממשטרת מחוז ש"י בשנה האחרונה לטפל ב”יעדים” יהודיים, רק שלוש פעמים המשטרה פעלה.
לעיתים במחוז ש"י מסרבים לחקור אירועי ירי מצד מתנחלים שהסתיימו במוות של פלסטינים, לעיתים חוששים להיכנס עם צווים להתנחלויות, ולפעמים פשוט משאירים נערי גבעות חשודים לפעול בשטח בלי הגבלה. כי מה שקורה בחצר האחורית, לא תמיד נחקר בחצר האחורית.
אלא שהפעם זה גדול יותר מהמשטרה. מה שמתחולל במחוז ש"י בחודשים האחרונים מדיר שינה מגורמים רבים בישראל. קל להזניח חצר אחורית, המקום שבו אפשר לטשטש נזקים בהצלחה, אבל רק עד הרגע שבו הם עולים על גדותיהם והנזק כבר מורגש בבית. כל בית, אפילו הלבן. כי כשבמחוז ש"י נמנעים מחקירת טרור יהודי, זה מגיע עד וושינגטון. את זה גם ראש הממשלה יודע.
11 צפייה בגלריה
מטה מחוז ש"י. קל להזניח חצר אחורית, אבל רק עד הרגע שבו הנזק מורגש בבית
(צילום: עמית שאבי)
"איך זה יכול להיות שאתם לא תופסים בפרעות האלה יהודי אחד, קיצוני שמבצע עבירות חמורות? האמריקאים לוחצים בעניין הזה", אמר ראש הממשלה למפקד ימ"ר ש"י, סנ"צ אבישי מועלם, בדיון שנערך ב-6 ביוני. האמירה הזו הכתה גלים, אבל הייתה רק שיאו של שיח האשמות שהתקיים בין הנוכחים בחדר, ושחלקים נוספים ממנו מתפרסמים כעת לראשונה.
זה כבר היה סוף הפגישה בפיקוד מרכז, שבה השתתף ראש הממשלה עם בכירים בצבא, בשב"כ ובמשטרה, ואחרי שורת נושאים שעסקו במלחמה על רקע נפיצות הגדה המערבית, עלה נושא הפשיעה הלאומנית ועלו גם הטונים.
אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס הכריז בחדר שיש עלייה בפשיעה הלאומנית, ואמר זאת כחודשיים לאחר רצח הנער בן ה-14 בנימין אחימאיר ז"ל, שיצא לרעות צאן בחווה בבנימין ולא חזר. גופתו נמצאה לאחר יומיים של חיפושים באזור. ביומיים האלה, וגם אחריהם, נערכו בתגובה פרעות בכפרים פלסטיניים שכללו הצתות בתים. שלושה ימים לאחר רצח הנער היהודי נהרגו שני פלסטינים מירי סמוך להתנחלות גיתית בבקעת הירדן. המשטרה, לטענת שב"כ, סירבה לחקור את האירוע.
נציגי המשטרה בחדר שותקים. כשאלוף הפיקוד פוקס מסיים, מפקד ימ"ר ש"י מפנה את תשומת ליבו של ראש הממשלה למצגת שמראה מציאות הפוכה לגמרי: טבלה שטוענת לירידה של 50 אחוז באירועי פשיעה לאומנית מאז ינואר האחרון, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
"אתם סופרים איך שאתם רוצים", הטיח פוקס בסנ"צ מועלם. "אנחנו סופרים רגיל, אלה אתם שסופרים איך שבא לכם", הטיחו חזרה נציגי המשטרה בחדר. אחד מהם פנה לראש הממשלה, בניסיון להסביר: "אדוני, אנחנו יורים בתוך הנגמ"ש עם מצג לא נכון שכאילו יהודים יצאו והרגו פלסטינים. באירוע בגיתית מצאנו קליעים שרובם המוחלט של חיילים".
באירוע הירי ההוא בגיתית, שעליו התעכבו בחדר עם ראש הממשלה, תחילה דווח על תקיפה של רועה צאן יהודי על ידי פלסטינים, ובהמשך נוצרה התקהלות אלימה שכללה גם זריקת אבנים לעבר מתנחלים. כשהמצב בשטח הסלים, נורו למוות שני פלסטינים. נערי הגבעות בזירה טענו שמי שירה בשניים היה כוח צבאי שהגיע לזירה וחש סכנת חיים. דובר צה"ל הכחיש את הטענה הזו לחלוטין, והבהיר שהירי לא בוצע על ידי הצבא. קרב הגרסאות הזה התבטא בדיון הסוער ממילא.
"אלה (היורים) מתנחלים שהיו בחופש", הטיח אלוף פיקוד המרכז במפקד ימ"ר ש"י. "אני מנהל את החקירה, לא אתה", ענה סנ"צ מועלם לאלוף פוקס. "מעניין איך אתה מנהל את החקירות", השיב פוקס ורמז למעורבתו של השר בן גביר בתפוקה של מחוז ש"י.
האלוף פוקס. רמז להתערבות של השרצילום: שאול גולןבשלב הזה נתניהו עצר את הוויכוח. "בואו נסכים שמי שהרג את הפלסטינים אלה יהודים, ולא פלסטינים הרגו פלסטינים", אמר לצדדים. כשהטונים נרגעו, נתניהו שאל את נציגי המשטרה כיצד לא עוצרים אפילו יהודי קיצוני אחד, והדגיש את הלחץ שמגיע מארצות-הברית. "מי שמספק מודיעין זה שב"כ, לא אנחנו", ענו נציגי המשטרה.
אלא שבעוד המשטרה מנסה להצדיק את פעולותיה באירוע, שוטרי מחוז ש"י נמנעו מלקחת את הנשק של פעיל הימין הקיצוני משה שרביט, שנכח בזירה. "ככה לא מנהלים חקירות. המשטרה לא חוקרת פשיעה לאומנית כראוי", אמר על כך גורם צבאי בכיר. שרביט הוא מאותם מתנחלים קיצונים שעליהם החליט הממשל האמריקאי להטיל סנקציות אישיות בטענה לאלימות מצידם כלפי פלסטינים. הוא לא נחשד באירוע בגיתית ולא נעצר. "לא כל נשק צריך לקחת", אומרים במשטרה, "החוקרים אספו נשקים של חיילים, וגם של אזרחים. לא צריך ללמד אותנו איך חוקרים".
ניתן רק לדמיין מה היה קורה אם האנרגיות שמפנים הגופים זה כלפי זה היו מופנות לייעול המאבק בטרור יהודי. גם כי התופעה הזו פוגעת קשות בתדמיתה של ישראל בעולם אפילו בעיני ידידתה הקרובה ביותר, בתקופה שבה כל קרב על ההסברה הופך קריטי; אבל גם מהטעם הבסיסי יותר: חקירות ומעצרים בלי תלות בהשתייכותם המגזרית, הפוליטית והדתית, הם שורש תפקידה של משטרה מתפקדת, עצמאית ומקצועית.
ההתנצחות החריפה לעיני נתניהו הייתה המחשה של יחסים עכורים במיוחד וחוסר אמון בין בכירי פיקוד המרכז בצבא ואנשי “החטיבה היהודית” בשב"כ, לבין משטרת מחוז ש"י, שאמונים יחד על הסדר והביטחון מעבר לקו הירוק. אם מול ראש הממשלה הצדדים הרשו לעצמם לדגמן את ההסלמה ביניהם, מה הפלא שכשאין מבוגר אחראי בשטח זה נגמר בטענות להסתרת מידע, ניסיונות עקיפת סמכות, האשמות הדדיות, הרבה דם רע ומעט אכיפה.
ויש גם אצבע אחת גדולה, שבצבא ובשב"כ מפנים לעבר השר הממונה על המשטרה, זה שהבטיח משילות ובכהונתו מספר מקרי הרצח נוסק, בזמן שהוא עסוק באחיזתו האישית בארגון ובניסיון להפוך ל”מפכ"ל-על”.
"בלשכת השר בן גביר פשוט פיתחו שיטה לעקוף מפקדים במשטרה", אומר גורם ביטחוני. "הם יודעים לדבר ישירות, בלי היררכיה, בלי מניירות של לשכות. ממש מגיעים עד מפקדי תחנות ויחידות, אפילו עד השוטר שעומד בהפגנה בקיסריה או בקפלן, או לכוח שיטור באיזה מאחז. הם יודעים להרים לו טלפון ולהגיע עד אליו. בהרבה מובנים זה מרתיע, כי השוטרים יודעים שהם יקבלו 'נו-נו-נו' מגבוה. זה מאוד מקשה על הפיקוד והשליטה של המפקדים הבכירים. אם מישהו לא 'מתיישר', יעבדו עם מי שמעליו או מתחתיו בשטח".
עימות עם שב"כ או מדיניות של השר?
ברוכים הבאים למחוז ש"י של המשטרה. חתיכת חצר אחורית, מצומת מגידו בצפון ועד הר חברון, מה שהופך את ש"י למחוז השני בגודל שטחו במשטרה אחרי מחוז הדרום, אבל רק עם כ-1,300 שוטרים - כשליש מכוח האדם במחוזות הגדולים, שעובדים ברמת סיכון גבוהה בשטחים שמעבר לקו הירוק, ובאים במגע עם ישראלים ופלסטינים. זה לא מחוז שמורשתו מעוטרת בהישגים בלשיים, אלא כזה שמתנהל לרוב תחת ניצבים מבוגרים ומאוכזבים שמגיעים בלית ברירה לתפקיד, אחרי שלא קיבלו מינוי נחשק יותר במקום אחר.
מפקד מחוז ש"י הנוכחי, ניצב עוזי לוי (65), שבמהלך תפקידו הנוכחי הפסיד במרוץ לנציב שב"ס, גם כן לא מחזיק בחלומות על מפכ”לות. אבל עוד קודם, הוא לוחם ברמ"ח איבריו שפעל בשורת תפקידים בשטחים לאורך עשור וחצי, היה סגן מפקד הימ"מ ופיקד על יחידת המסתערבים של מג"ב איו"ש כשהוא מוביל אותה לזכיה בצל"שים מהרמטכ"ל, אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה. בשיא גל טרור הסכינים בשנת 2015 לוי פיקד על מג"ב איו"ש, ובהמשך היה סגנו של מפכ"ל המשטרה הנוכחי, קובי שבתאי, כשהאחרון כיהן כמפקד מג"ב. בינואר 21' לוי הועלה לדרגת ניצב ומונה למפקד מחוז ש"י.
"עוזי עבד עם השב"כ באופן הדוק בעבר", אומר גורם ביטחוני שעבד עם ניצב לוי בעבר. "אבל עכשיו הוא רואה את הדברים אחרת. פתאום במחוז ש"י מרגישים שהם רק זרוע ביצועית של השב"כ, והוא מנסה לנהל גישה שונה". גורם שבקיא בנעשה במחוז ש"י, טוען שהסיבה לא קשורה לאג'נדה מקצועית לחיזוק מעמד המשטרה, אלא שניצב לוי מושפע ממדיניות השר בן גביר ומבין שחקירות יהודים מפריעות לשר. "ידוע שהוא התראיין לתפקיד בשב"ס אצל השר, ועד להחלטה נקט מדיניות מאוד ברורה בכל הקשור לחקירות פשיעה לאומנית".
בסביבתו של לוי הודפים את הטענות שהטיפול של מחוז ש"י בפשיעה לאומנית קשור ליחסיו של מפקד המחוז עם בן גביר. "אם עוזי הוא עושה דברו של השר ומתפקד כבובה על חוט, למה הוא לא קיבל את המינוי בשב"ס?" אומר מכרו של לוי.
כך או כך, קשה להתווכח עם השינוי במדיניות במחוז ש"י, במציאות שבה מתרבים אירועים אלימים שנגמרים ללא מעצרים – כמו גם בתקיפת צלם ynet ו"ידיעות אחרונות" שאול גולן, על ידי מתנחלים שהציתו בתים בכפר אל-מורייר, שתועדה ופורסמה ב"כאן חדשות", וגם חודשיים וחצי אחרי התקיפה לא נרשמו מעצרים; כתבי אישום בקושי מוגשים נגד פורעים בהתנחלויות, ודלות הראיות שנאספות על ידי השוטרים בשטח מובילה את שב"כ וצה"ל להשתמש בצווי מעצר מינהליים. “בכל מה שנוגע לטיפול בטרור יהודי במחוז ש”י, כבר אין דבר כזה”, מבהיר גורם ביטחוני.
11 צפייה בגלריה
“אין טיפול בטרור יהודי במחוז ש"י" תקיפת צלם ynet ו"ידיעות אחרונות" שאול גולן בידי מתנחלים
(באדיבות כאן11)
לאוזלת היד הזו היו גם השלכות חריגות שבמחוז ש"י כנראה לא אהבו, כמו תיקי חקירה שהועברו מהם. זה קרה אחרי שביהודה ושומרון התרחשו תקיפות של נהגי משאיות פלסטינים שהובילו – או שרק נדמה היה שהובילו – ציוד הומניטרי לרצועת עזה. בחודש שעבר משאית אחת הוצתה סמוך להתנחלות כוכב השחר; במקרה אחר נהג פלסטיני הותקף ליד צומת גבעת אסף בבנימין. תיקי החקירה של האירועים האלה הועברו לאחרונה מימ"ר ש"י – היחידה החוקרת – ליחידת להב 433, כדי למצות את החקירה.
ייתכן שללחץ האמריקאי היה חלק בכך, שכן ממשל ביידן החליט לאחרונה על הטלת סנקציות גם נגד אנשי "צו 9" שחוסמים את משאיות הסיוע לרצועת עזה, במציאות שבה המשטרה לא עוצרת את החוסמים ולא מונעת את החסימות. המשך ישיר לסנקציות האישיות שהוטלו על מתנחלים קיצונים בגין אלימות כלפי פלסטינים בשטחי הגדה המערבית. "לא הכרנו 80 אחוזים מהפעילים שהאמריקאים סימנו", מודה בכיר במשטרה. "לא ברור לנו ממה הם ניזונים, אבל אנחנו פועלים על פי החוק ולא לפי הוראות של האמריקאים".
הבחירה להעביר תיקי חקירה ממחוז ש"י אמנם חריגה, אבל המספרים מציירים מציאות שקשה להתעלם ממנה. אחרי שבשנת 2022 נעצרו 180 חשודים בטרור יהודי, ב-2023 המספר נחתך בכשליש וירד ל-129 מעצרים. בחמשת החודשים הראשונים של 2024 נעצרו רק 42 חשודים. בקצב הזה, מגמת הירידה התלולה באכיפת טרור יהודי תסתיים בכ-100 מעצרים השנה. את המספרים האלה מכירים גם האמריקאים.
הבעיות במחוז ש"י לא התחילו בכהונותיהם של השר בן גביר וניצב לוי. הן מצטרפות להיסטוריה רצופה במאבקי כוח ושליטה בין צה"ל, המשטרה, שב"כ והמינהל האזרחי. וזה לפני שדיברנו על הפוליטיקאים שמנסים לנגוס בכוחו של ארגון אחד על חשבונו של אחר כדי לקדם את חזונם. כמו שר האוצר סמוטריץ', שהוא גם שר במשרד הביטחון, שהעביר סמכויות למנהל האזרחי ומתכנן בין היתר להכשיר מאחזים כמו אביתר וחומש, כשהוא ממנה סגן ראש מנהל אזרחי מטעמו: הלל רוט.
הסמכויות המלאות שקיבל רוט נוגעות למגוון נושאים מעבר לקו הירוק, כמו תכנון, מקרקעין, אכיפה, רשות מקרקעי ישראל, תחבורה והגנת הסביבה. החזקה בכוח הזה פירושה למעשה שליטה בהסדרה ביהודה ושומרון. רוט, אגב, אינו כפוף לראש המנהל האזרחי, תא"ל הישאם איברהים, אלא רק למינהלת ההסדרה - שאותה הקים סמוטריץ' (עוד אל רוט בכתבתו של עודד שלום).
במציאות שבה הצבא נמצא בכל פינה במחוז ואחראי לתפיסה הביטחונית, המנהל האזרחי אחראי על נושא הבנייה בשטחים ואכיפתו, ובשב"כ מטפלים בטרור פלסטיני ויהודי – תפקידו של מחוז ש"י שונה משל מחוזות אחרים במשטרה, והוא מוכרח לעבוד עם כל הגורמים האלה בשיתוף פעולה.
עיקר עבודת המחוז קשורה בעבירות פליליות בהתנחלויות, בהפרות של הסדר הציבורי וגם בפשיעה לאומנית. העבודה מסוכנת יותר וכוללת חיכוך עם אוכלוסייה פלסטינית, הסמכויות בין הגופים לא תמיד ברורות ויותר מדי פעמים מחוז ש"י נופל בין הכיסאות. למעשה, מאז שהוקם באמצע שנות ה-90, בעקבות מסקנות דוח ועדת שמגר לאירועי טבח מערת המכפלה, המחוז נקשר באירועים בולטים אך לא מהצד המפענח והחיובי.
תפקודו הלקוי של מרכז השליטה במחוז ש"י עלה לכותרות בחטיפת וברצח שלושת הנערים גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח בגוש עציון, החודש לפני עשור. ועדת בדיקה של משטרת ישראל קבעה אז שנפל כשל חמור בהתנהלות מוקד 100 במחוז ש"י. חמישה שוטרים, ובהם קצין אגף המבצעים של המחוז, הודחו.
בתחילת 2019 המדינה געשה סביב פרשת מעצרו ושחרורו של מחמוד קטוסה, תושב הכפר דיר קדיס שהואשם באונס ילדה בת שבע ממודיעין-עילית. החקירה במחוז ש"י הובילה להגשת כתב אישום נגד קטוסה, שטען לכל אורך החקירה שהיה במקום אחר בזמן האירוע והכחיש קשר למעשה. בכתב האישום התגלו חורים משמעותיים שגרמו לפרקליטות הצבאית ולמשטרה לחזור בהן, והתיק הגיע עד לצמרת המשטרה כשנדמה היה שהאירוע כבר יוצא משליטה. קסוטה שוחרר ממעצר בתום 55 ימים, ומחוז ש"י ספג ביקורת חריפה על ניהול החקירה.
השבר ביחסים בין מחוז ש"י לרבים בציבור המתנחלים נפער עוד יותר בדצמבר 2020, כשהנער אהוביה סנדק ז"ל נהרג בתאונה. בלשי ימ"ר ש”י ניהלו מרדף אחר רכב שבו נסעו סנדק ז"ל וארבעה מחבריו, בעקבות דיווח שהנערים ברכב יידו אבנים לעבר פלסטינים בבנימין. מגע שנוצר בין שני כלי הרכב במרדף הוביל להתהפכות הרכב שבו נסעו הנערים וסנדק ז"ל נהרג. הפגנות ברחבי הארץ האשימו את הבלשים בניגוח הרכב, צוות חקירה משותף למח"ש ולמשטרה שחקר את המקרה החליט לסגור את התיק נגד השוטרים, והסערה עלתה עד לכנסת שם דרשו לבדוק את התנהלות מחוז ש"י.
11 צפייה בגלריה
אהוביה סנדק ז"ל וזירת התאונה. אירוע שהעמיק את השבר בין מחוז ש"י למתנחלים
(צילום: דוברות איחוד הצלה, באדיבות המשפחה)
למציאות הזו נכנס בן גביר כשר הממונה על המשטרה, ומאז מתגברות הטענות שהוא פועל כדי שפעילותו הלקויה של המחוז בטיפול בפשיעה לאומנית לא תהיה רק בגלל כוח אדם דליל וטעויות אנוש, אלא מדיניות שבה אירועים פשוט לא נחקרים, ואם כן אז בעצלתיים ועם חורים ראייתיים מהסוג ששיחררו את קטוסה ממעצר.
שר הביטחון גלנט לא נשאיר אדיש למציאות הזו. בעקבות ביקור בפיקוד המרכז, שם שמע מאלוף הפיקוד יהודה פוקס שהמשטרה לא מבצעת מעצרים של חשודים יהודים, גלנט זימן אליו ב-7 בנובמבר האחרון את ניצב עוזי לוי לפגישה. הפגישה, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות", כונתה בפי גורמים ביטחוניים "פגישת נזיפה", אחרי שלגלנט הוצגה שורת מקרים שלא זכו לטיפול ראוי במחוז ש"י.
גורם צבאי בכיר שעובד מול מחוז ש"י ניסח זאת כך: "יש מקרים שבמשטרה פשוט עונים עליהם בצורה בלתי נתפסת. למשל, אנחנו אומרים להם שרוססה כתובת תג מחיר באיזה כפר, 'בואו נצא לבדוק', והם עונים 'מאיפה אתם יודעים שאלה יהודים?'"
כשבן גביר שמע על הפגישה המתוכננת בין גלנט לניצב לוי, הוא התנה את קיומה בהשתתפותו בה. זמן קצר לאחר מכן, "פגישת הנזיפה" שתכנן גלנט למפקד מחוז ש"י בוטלה.
"יש רוח אחרת במשטרה, רוחו של השר"
מול התפקוד של מחוז ש"י ניצבים צה"ל והשב"כ, ובראשם אלוף פיקוד המרכז, יהודה פוקס. פוקס אחראי לשקט היחסי בשטחים ובירושלים מאז פרוץ המלחמה. הישג לא מבוטל, במציאות שבה סכומי כסף גדולים זורמים מאיראן ומחמאס לתוך הגדה המערבית, כדי לשדל נערים פלסטינים לטרור.
במקביל לסיכול, בפיקוד מרכז אימצו גישה התקפית יותר מאז אוקטובר. עד המלחמה, גורמי טרור במחנות הפליטים נהנו מחופש פעולה יחסי, וכמות הכניסות של צה"ל ללב המחנות האלה, בעיקר בצפון השומרון ובגזרת ג'נין, הייתה מועטה מאוד. קראו לזה "הגנה התקפית", רצון לשמור על הביטחון בהתנחלויות ובכבישי השטחים, לצד ניסיון לאפשר לפלסטינים לקיים את אורחות חייהם. בפועל, הקונספציה הזו תורגמה לאירועי טרור רבים בצירים ובהתנחלויות, לרבות פיגועי ירי. המתנחלים זעמו על המדיניות המכילה, ובצבא הסבירו שהירידה בסיכולים ממוקדים ובכניסת כוחות למחנות פליטים נובעת מחשש להסלמה שתביא לסבבי לחימה עם חמאס בדרום.
הקונספציה הזו נופצה ב-7 באוקטובר. פוקס הפך את שיטת הפעולה ביהודה ושומרון לאגרסיבית ורציפה מאוד בלב מחנות הפליטים, גם המאתגרים ביותר, לצד מעצרים וסיכולים ממוקדים של גורמי טרור פלסטיניים.
11 צפייה בגלריה
נתניהו ופוקס. האלוף ניצב תחת מכבש לחצים מצד הממשלה מאז הקמתה
(צילום: EPA/ABIR SULTAN, דובר צה"ל)
אלא שבזמן שהפיקוד בראשותו מוביל מהלכים התקפיים ומסכל טרור בשעת מלחמה, אלוף פוקס ניצב תחת מכבש לחצים מצד הממשלה, מאז הקמתה. הוא רואה את השר סמוטריץ' מנסה לנגוס בכוחו של הצבא, עם מהפכה במינהל האזרחי עם השלכות מרחיקות לכת על הביטחון. לרעה, אם שואלים בכירים בצבא. וכשפוקס מסתכל לצד השני, הוא מוצא מולו את השר לביטחון לאומי, בן גביר, שמייצר חיץ בין מחוז ש"י לבין צה"ל ושב"כ בכל הקשור לפשיעה לאומנית מצד יהודים.
פוקס יושב לסמוטריץ' ובן גביר כמו עצם בגרון, וכשניסה לתמרן בין שני השרים זה גבה ממנו מחיר. הוא סומן מיד על ידי גורמי ימין קיצוני, הפך לשק החבטות של המתנחלים ומאובטח זו תקופה ארוכה. בין השאר, בגלל החלטות כמו הוראת פינוי במאחז עמונה שליד עפרה, ביום שבו בן המקום נפל; או בפעם אחרת, שבה נהרג בתאונת דרכים אפי באואר ז"ל, ממקימי המאחז אביתר, עם בנו הקטן. חבריו רצו לקבור אותו על הגבעה אך לא קיבלו אישור לכך. בתגובה הם הגיעו בהמוניהם לכניסה למאחז, והצליחו לקבור אותו לאחר תרגיל הטעיה. ההסברים שסיפק לא הרגיעו את השטח, ופוקס הפך בעיני רבים בימין לאשם המיידי בכל פינוי מאחז, מעצר מינהלי של יהודים או פיגוע בגזרת יהודה ושומרון.
לפני כחודשיים הודיע אלוף פוקס לרמטכ"ל שבכוונתו לפרוש מצה"ל בקיץ. תא"ל אבי בלוט, מפקד אוגדת איו"ש, ייכנס לתפקידו כאלוף פיקוד המרכז. בלוט, בן הציונות הדתית שגדל בבנימין, מגיע ממשפחה מוכרת בהתיישבות. יש בצבא קולות שמשוכנעים שההחלפה של פוקס בבלוט תגרום לשינוי ביחסים שבין הפיקוד למתנחלים. כך או כך, בקרוב יפגוש אלוף הפיקוד החדש את הצרות הישנות.
"בשנה האחרונה נוצר מאזן אימה באיו"ש", אומר גורם ביטחוני. "אחרי כל פיגוע פלסטיני, יש נערי גבעות שלוקחים את החוק לידיים ויוצאים לבצע פרעות. אין עצורים ואין משטרה, שמגיעה אחרי שהכל נגמר. וכשאין אכיפה, זה מחלחל לשטח פנימה".
בסופו של דבר, הוא אומר, שב"כ נאלץ לעשות שימוש בצווי מעצר מינהליים, על פי כלים מודיעיניים שברשותו, בחתימת האלוף ושר הביטחון. זאת כדי להרחיק את הנערים הקיצונים מהשטח, במציאות שבה המשטרה בנוכחותה הדלילה במחוז ש"י לא מתרגמת מידע מודיעיני לראיות ובהמשך לכתבי אישום. "איך יכול להיות שאחרי כל כך הרבה אירועים אין בכלל עצורים? זה לא הגיוני".
את השאלה הזו כזכור שאל גם ראש הממשלה, והפעם ההיא ב-6 ביוני ממש לא הייתה היחידה שבה הפשיעה הלאומנית גרמה לשיח צעקות. שישה ימים מפרוץ המלחמה, מפקד מחוז ש"י, ניצב לוי, יושב בלשכתו של אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס. במהלך הפגישה מתפרסם תיעוד אירוע ירי של מתנחל בבטנו של צעיר פלסטיני מטווח אפס. זה קרה במהלך עימותים בין מתנחלים לפלסטינים בחרבת א-טוואני שבדרום הר חברון, שכללו יידויי אבנים וירי חי. בסרטון שנחשף על ידי ארגון בצלם נראה חייל צה"ל עומד בסמוך למתרחש וצופה בנעשה מהצד, בלי להתערב.
אלוף פוקס וניצב לוי יושבים בחדר וצופים יחד בסרטון. "אירוע חמור שיתוחקר", אומר לוי לפוקס. לפי גורמים בצבא, החשוד בירי נחקר במשך 20 דקות בלבד ושוחרר. במשטרה מסבירים שהתיק נחקר "כמו שצריך", וכעת הוא ממתין בפרקליטות דרום להחלטה אם להגיש כתב אישום. "זה היה אירוע שקשה לתאר", אומר גורם ביטחוני בכיר. "כאן אתה מבין שיש רוח אחרת במשטרה, וזו רוחו של השר שמרחפת מעל הארגון. שוטרים עושים את מה שמצופה מהם: לנהל חקירות בהתאם לרוח השר".
גורם ביטחוני בכיר: "אתה מבין שיש רוח אחרת במשטרה, וזו רוחו של השר שמרחפת מעל הארגון"
התסכול שהצטבר בצבא בעקבות התפקוד של מחוז ש"י, הוביל את אלוף פוקס להתריע כמה פעמים על חוסר היכולת שלו לשתף פעולה עם המשטרה. אחת מהן הייתה בנובמבר האחרון, אחרי האירוע בדרום הר חברון, אז שיגר לרמטכ"ל מסמך שכלל חוות דעת מטעם שב"כ. "ישנם אתגרים קשים בעבודה המשותפת בעניין הפשיעה הלאומנית עם מחוז ש"י", כתב. קיומו של המסמך פורסם ב"עובדה", וכעת מתפרסמים לראשונה חלקים נוספים ממנו.
במסמך לרמטכ"ל ציין פוקס את האירוע בסרטון שבו צפה לצד ניצב לוי. "לדוגמה, המקרה בחרבת א-טוואני בדרום הר חברון. נעצר חשוד בירי ובפציעה של פלסטיני, והנ"ל שוחרר אחרי 20 דקות של חקירה. ימים מאתגרים עוד לפנינו ואני מבקש להסדיר את העניין מול הדרג המדיני", כתב פוקס.
בפנייתו לרמטכ"ל, ציין פוקס מידע נוסף: ימ"ר ש"י סירב לבצע מעצר של פעיל ימין קיצוני, וחוקריו סירבו להגיע לשני מקרים של פשיעה לאומנית, שכללו אירוע ירי והצתת מאהל בדואי. כשהוא ראה חקירות שנגמרות בלא כלום, ומנגד לא ראה עצורים וכתבי אישום, החליט אלוף פיקוד המרכז לנקוט פעולות מנע במאבק בפשיעה לאומנית.
"בין היתר, הקמנו צוות מיוחד עם מג"ב ולצערנו אנחנו גם עושים שימוש בצווי מעצר מינהליים, כדי למנוע אירועים אלימים שעלולים לסכן את ביטחון התושבים באזור", מסביר גורם ביטחוני בכיר. הקמת הכוח הייעודי פורסמה לראשונה ב"ידיעות אחרונות" בפברואר, כשפוקס החליט לשנות את ייעודו של כוח במג"ב איו"ש, שכפוף לצבא, כך שיטפל גם באירועי חיכוך בין יהודים לפלסטינים ביהודה ושומרון. ליבת פעילותו של הכוח שהוקם היא בהגעה לזירות ומעצרים של חשודים בהתפרעויות. פעולות בסיסיות, אך גם אותן הכוחות במחוז ש"י לא תמיד מבצעים. השאלה אם רק בגלל דלילות כוח האדם, או גם בשל אג'נדה מלמעלה.
"מיום ליום לצבא קשה יותר לעבוד עם המשטרה"
קשה לומר דברים בצורה נחרצת יותר מזו: בצבא חוששים שמידע שישותף עם המשטרה עלול לדלוף, וטוענים לקשר ישיר בין לשכת השר למחוז ש"י, שבמסגרתו המחוז מתבקש להעביר ללשכת השר מידע לגבי מעצרים עתידיים. "אני יודע שאם אני מתכוון לבצע משהו רגיש ביו"ש, הוא ידלוף דרך המשטרה. איך אפשר לעבוד ככה?" אומר גורם צבאי.
בלשכת בן גביר מכחישים את הטענות, מכנים אותן "דיבה" וטוענים שהשר לא מתערב בחקירות, אלא מקדם שינוי מדיניות. "ימ"ר ש”י עבד שנים תחת השב"כ ועצר אנשים שבשב"כ ביקשו, בלי ראיות ובלי לגדל עמוד שדרה. זה לא יכול להיות. לא הגיוני שמפלג שלם במחוז עסוק רק בגרפיטי של יהודים".
11 צפייה בגלריה
בן גביר. "במשך שנים ימ"ר ש"י עצר אנשים שבשב"כ ביקשו בלי ראיות ובלי לגדל עמוד שדרה, זה לא יכול להיות"
(צילום: אלכס קולומיוסקי )
אלא שבניגוד לתגובת השר, הרי שלפחות במקרה אחד, אפילו גורמים במשטרה מודים בהתערבותו של בן גביר בחקירת פשיעה לאומנית. זה קרה, לפי הטענה, אחרי אירוע חמור שהתרחש בערב שישי, 4 באוגוסט האחרון, סמוך לכפר בורקה, עם הגעת מתנחלים מהמאחז עוז ציון לשטח מרעה בינו לבין הכפר. פלסטינים שהגיעו למקום פעלו להרחיקם, ובמקום החל עימות שכלל זריקות אבנים. ההתנגשות הסלימה כשבוצע ירי מצד המתנחלים שהרג את קוסאי מעטאן, פלסטיני בן 19.
מחוז ש"י עצר אז שני ישראלים בחשד לרצח, ונתפס גם הנשק ששימש את היורה. יחיאל אינדור, בן 29 מעפרה, ואלישע ירד, בן 23 מהמאחז מעלה מגרון, שנחשב ליעד מרכזי של השב"כ והיה דוברה של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, ממפלגתו של בן גביר. אינדור עצמו אושפז אחרי האירוע במצב קשה עם פגיעת ראש מזריקת אבן.
מאחורי הקלעים של החקירה התחוללה דרמה של ממש, שלא נחשפה עד היום. גורם ביטחוני שבקיא בפרטים מספר שהשניים טענו בחקירתם שהירי בוצע מתוך הגנה עצמית. הם הובאו לדיון בהארכת מעצרם כשבידי המשטרה סל ראיות דל יחסית. הסיבה: בזמן שמחוז ש"י גיבש תמונה ראייתית בתיק, בשב"כ החזיקו במידע מודיעיני שבו לא שיתפו את אנשי הימ"ר, הממונים על החקירה. למעשה, חוקרי המשטרה גילו זאת רק דרך הפרקליטות, כשזו קיבלה את החומרים מהשב"כ.
זה היה צעד אחד יותר מדי עבור מחוז ש"י. "המשטרה החליטה להרים הנדברקס ולעצור את החקירה", אומר גורם במשטרה. "למה שהמשטרה תתבזה בבית המשפט כשלטענתה מסתירים ממנה מידע? הם צריכים להתמודד עם ביקורת ציבורית, ועם ארגון חוננו, ולא משתפים אותם בראיות. זה יצר משבר אמון קשה". בשב"כ מתעקשים שלא הוסתר מידע מהמשטרה, בטענה שהוא הגיע מאוחר לידיהם, בשלב שבו לא ניתן היה לעשות בו שימוש בדיון בהארכת המעצר.
זה כבר לא שינה דבר מבחינת מחוז ש"י, שם זעמו על התנהלות השב"כ, ולא רק עליו. חוקרי המשטרה הטיחו בפני הפרקליטות: "מי מנהל את החקירה הזו ולמה לא מעבירים מידע כמו שצריך? אנחנו לא חותמת גומי! נגמרו הימים שבהם רכז שב"כ מפעיל מפלג שלם".
מערכת היחסים בין הגופים שאמורים לשתף פעולה הסלימה פעם נוספת כשבאופן חריג מאוד ויוצא דופן, אישר מפקד ימ"ר ש”י לחבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית לבקר את אינדור בבית החולים, כשהוא עצור בחשד לרצח. במשטרה טענו שאין קשר לכך שמדובר בחבר כנסת מהימין, ושהביקור אושר כחלק מהחקירה שלא ניתן להרחיב עליו. גם חברת הכנסת טלי גוטליב ביקרה את אינדור. חופש התנועה של ח"כים אמנם כמעט שלא מוגבל, אלא כשמדובר בסוד צבאי או בביטחון המדינה. בפועל, ח"כים לא מורשים להיכנס כאוות נפשם למתקני מעצר וכליאה, אלא באישור מיוחד, כדי למנוע שיבוש חקירה.
"בצה"ל ובשב"כ היו המומים", אומר גורם ביטחוני בכיר. "איך נותנים לחברי כנסת לבקר פצוע, שהוא החשוד העיקרי בעבירת רצח, באמצע חקירה כל כך רגישה? זה שיבוש פר אקסלנס. וזה מריח לא טוב כשיש הוראה מגבוה לאשר לחבר כנסת לפגוש עצור. הם מדברים ביניהם כשעוד אוספים ראיות נגדו, איפה נשמע דבר כזה?"
בעקבות הביקור של ח"כ סוכות אצל אינדור, דרש ח"כ אחמד טיבי מהשר בן גביר לאפשר לו לבקר עצורים פלסטינים. השר הפנה את טיבי למפכ"ל, שהפנה אותו למפקד המחוז, שהעביר למפקד הימ"ר, והאחרון החליט לא לאשר. טיבי היה נחוש והגיע לבית הדין הצבאי בבסיס עופר לקראת הדיון בהארכת מעצרם של השניים. בטרם התחיל, שוחח איתם בחוץ והעלה ברשתות תיעוד שלו עם השניים.
בן גביר רתח מזעם. כמה גורמים שמעורים בפרטים, מספרים שהשר יצר קשר עם אנשי מחוז ש"י ודרש לדעת איך קרה שח"כ טיבי דיבר עם העצורים. בן גביר כינס את כל הגורמים הרלוונטיים, בהם נציגי מחוז ש"י ושב"ס, כדי להבין איך העז ח"כ טיבי להשיג את מבוקשו. הוא הבין: ה"כשל" היה אצל שב"ס, שלא חשב למנוע הרמטית את מעברו של ח"כ טיבי כפי שהשר היה רוצה.
כשאלה הנתונים וכך נראות חקירות, הייאוש מבעבע בקרב אלה שמעוניינים לראות טיפול הולם בפשיעה לאומנית. במקום זה, גורמים במשטרה מודים שהשר הממונה יצר קשר כדי להתערב בחקירת פשיעה לאומנית, ושהוא משרה בעבודתו מתיחות בין כל הגורמים שאמורים לשתף פעולה למען ביטחון ישראל. "ככה לא חוקרים, וככל שהזמן חולף זה נהיה גרוע יותר ויותר מחקירה לחקירה", מוסיף גורם ביטחוני. "מיום ליום זה הולך ונעשה קשה יותר לצבא לעבוד עם המשטרה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל יחד עם צה"ל ויתר כוחות הביטחון, פועלים ללא משוא פנים, תוך הבנת האחריות לשמירה על כלל תושבי האזור. הכוחות פועלים על בסיס הערכת מצב נרחבת, שנועדה להתמודד עם האיומים השונים, וכן על ידי מתן מענה מבצעי יום- יומי לאירועים ביטחוניים ולהפרות חוק וסדר, מתוך מחויבות למתן הגנה וביטחון לתושבי האזור. מאז 7 באוקטובר נפתחו מאות תיקי חקירה בגין טענות ותלונות על אירועי חיכוך, אלימות וגרימות נזק בין ישראלים לפלסטינים. התלונות נבדקות ונחקרות ביסודיות ובהתאם לתשתית הראייתית הנאספת בתיקים.
"הטענות שהועלו על ידי גורמים שונים , לא נבדקו עד תום והתבססו על חלקי אמירות כלליות. משטרת ישראל ובכללה משטרת מחוז ש"י, פועלת ותמשיך לפעול על פי חוק. בניגוד מוחלט לנטען, אין כלום ושום דבר בטענה כי ישנה התערבות פוליטית כזו או אחרת ומן הראוי כי טענה זו תדחה על הסף. משטרת ישראל לוקחת חלק בישיבות עיתיות הנערכות בהשתתפות נציגי גופי הביטחון השונים וגורמים מהפרקליטות, שבמהלכן נבחן אופן הטיפול בתיקי הפשיעה הלאומנית. כלל האירועים המתרחשים בגזרת מחוז ש״י מתוכללים בקובץ משותף ומסונכרן בין משטרת ישראל, צה"ל, מנהל אזרחי ושב"כ.
מתחילת השנה ועד כה קיימת ירידה של 60 אחוז באירועי אלימות שנפתחו על ידי המשטרה לעומת תקופה מקבילה אשתקד. מפקד המחוז, ניצב עוזי לוי, הינו קצין משטרה מוערך ועתיר ניסיון, הפועל בגזרת יו"ש למעלה מ-16 שנים במגוון תפקידים תוך שיתוף פעולה עם כלל גורמי הבטחון. ניצב לוי מקיים קשרי עבודה הדוקים עם ראשי רשויות מקומיות, מועצות וערים ומכיר את אופי האוכלוסייה והאיומים הקיימים באזור".
פורסם לראשונה: 00:00, 28.06.24
