תרצה בר חיים אומרת שבסך הכל רצתה לראות בעיניים איך זה נראה. איך נראית השליטה שלנו, הישראלים, בשכנינו הפלסטינים בשטחים. אנחנו שומעים וקוראים מה קורה שם, מעבר לקו הירוק, אבל לא באמת יודעים או מבינים. אולי זה כיוון שאנחנו גם לא ממש רוצים לדעת. היא מעידה על עצמה שהיא מרכז-שמאל מתון, מתרחקת מהקצוות. שנים עניין אותה יותר המאבק על הדמוקרטיה הישראלית מאשר מה קורה בגדה. שנים גיסתה מנסה לשכנע אותה להצטרף לסיור בשטחים ובשבת האחרונה זה קרה, היא הצטרפה לסיור כזה.
שלושה ימים עברו מאז והיא עדיין נסערת מהחוויה שעברה. זה נשמע מאוד דרמטי, אבל מה שקרה בסיור הזה הוא ממש לא יוצא דופן. איש לא הוכה או נעצר, סך הכל עיכבו אותה ואת חבריה לסיור קצת יותר משעתיים, אקט שרירותי ולא חוקי שנעשה בידי קצין צה"ל רק כי הוא יכול.
כמה שעות לפני שנפגשנו בביתה במרכז הארץ, ישבנו עם אביב טטרסקי מתחת לעץ חרוב על גבעה הצופה על ההתנחלות רבבה. זה יישוב קהילתי דתי המתפרס על שטח גדול עם רחובות מטופחים ו-3,000 תושבים שאחד מהם הוא הלל רוט, סגן ראש המינהל האזרחי – מינוי חדש של יו"ר הציונות הדתית השר בצלאל סמוטריץ'.
רוט, לשעבר גזבר המועצה האזורית שומרון ועד לא מזמן סמנכ"ל מרכז רשת בני עקיבא, הוא למעשה המושל החדש בשטח, הפקיד הבכיר שיסדיר את מעמד חוות הרועים האלימות והמאחזים הלא-חוקיים ויאשר בנייה בהתנחלויות כדי לקטוע רצף טריטוריאלי פלסטיני. סמוטריץ' עצמו לא מסתיר את מטרת-העל. "בכוונתי לקבוע עובדות בשטח כדי להפוך את יהודה ושומרון לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל", אמר השבוע בישיבת סיעתו בכנסת.
הלל רוטמתוך האתר של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבאהעניין הוא שבזמן שנקבעות עובדות בשטח, המתנחלים לא רוצים שיפריעו להם, בטח לא פעילי שמאל ישראלים שמצלמים ומתעדים כדי שבעולם יראו מה קורה בשטח. אחד כזה הוא טטרסקי, פעיל זכויות אדם ירושלמי המלווה את אנשי הכפרים חארס ודיר איסתיא הסמוכים לרבבה. מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר נמנעת מהחקלאים בכפרים הללו הגישה לאדמותיהם. את הסיור בשבת האחרונה הוא יזם כדי להביא ישראלים שיראו מה קורה סביב ההתנחלות של סגן ראש המינהל החדש. אחרי חצי שעה בשטח הוא לא היה צריך לדבר יותר. המתנחלים וצה"ל עשו עבורו את העבודה.
לחאלד עקל, 49, מכפר חארס, יש כ-300 עצי זית בחלקה שקרובה לגדר של רבבה. "האדמה רשומה על השם שלי, יש ניירות, הכל מסודר", הוא אומר, "שנים אני בא לשם כדי לטפל בעצים, לנכש, לגזום, לרסס, להשקות ובעונה למסוק. אני מתואם עם המינהל האזרחי במסיק, הכל מסודר. כמעט לכל משפחה בחארס יש עצי זית באזור של רבבה, שהם חלק חשוב מהפרנסה שלהם. מדובר באלפים של עצים, הרבה אלפים. השנה הצבא לא נתן לנו לקטוף את הזיתים ולטפל בעצים בגלל המלחמה".
ניסית להגיע לחלקה שלך?
"הרבה פעמים, וכל פעם הרחיקו אותי. לפעמים באים מתנחלים באזרחי עם רובים, לפעמים הביטחון של ההתנחלות, ותמיד יש איתם צבא. כל מה שעושים לנו המתנחלים זה באישור של הצבא".
לתושבי דיר איסתיא יש 8,000 דונם של עצי זית באזור רבבה, וגם מהם מנע הצבא למסוק השנה. ראש מועצת הכפר פירס דיאב אומר שמדובר בהפסד של אלפי שקלים למשפחה. "המצב הכלכלי אצלנו קשה מאוד בגלל שאי-אפשר לצאת לעבוד בישראל", הוא אומר, "לאנשים אין כסף. השנה, יותר משנים קודמות, אנשים היו צריכים את הכסף מהזיתים. המצב אצלנו היה גרוע עוד לפני המלחמה. בקיץ שעבר הקימו מתנחלים חווה בינינו לבין ההתנחלות עמנואל. החווה הזו קמה על מטעים של אנשים מהכפר. יש לנו שם 4,000 עצים וגפנים. גם לשם לא נתנו לנו להיכנס השנה, ומרחוק ראינו שהמתנחלים קטפו את הזיתים שלנו".
לעקל יש מכולת בכניסה לחארס. יש לו מחברת גדולה שבה הוא רושם לאנשי הכפר את החובות. "יש אצלנו המון אנשים שעובדים ברשות – מורים, פקידים, שוטרים – שבקושי מקבלים חלק קטן מהמשכורת. גרושים הם מקבלים. המשכורת הזו מספיקה להם רק לכמה ימים. בגלל שהמורים לא מקבלים כסף גם אין בתי ספר. לומדים רק שלושה ימים בזום".
למה רק שלושה ימים?
"כי המורים חייבים לעבוד בעוד עבודה או שתיים כדי להתפרנס. גם לא כל התלמידים לומדים בזום. יש הרבה שאין להם אינטרנט בבית, ההורים שלהם לא יכולים לשלם 50-70 שקל לחברת תקשורת. זו בעיה גדולה אצלנו עכשיו".
דיאב מדיר איסתיא אומר שהמתנחלים פיזרו בשטחים החקלאיים של תושבי הכפר באזור רבבה פלאיירים שבהם נכתב, "תתכוננו לנכבה שנייה, בקרוב נגרש אתכם לירדן". הוא מספר שבחודש פברואר המינהל האזרחי הוציא צו רישום חדש על שטח של כ-250 דונם בין רבבה להתנחלות קריית נטפים, "שטח ששייך לתושבים בכפר, והמינהל טוען שזה של המדינה. הלכתי לשם עם צוות עיתונאים של 'אל-ג'זירה' באנגלית שבא במיוחד מאנגליה. הגיעו אלינו מתנחלים עם חיילים שדרכו לעברנו את הנשק. לא עניין אותם שאלו עיתונאים. קצין ניגש אליי ואמר לי: 'מה אתה מביא לפה את חמאס? אם תמשיך ככה אתה תהיה שהיד'".
בידיים של המתנחלים
מתחת לעץ החרוב שענפיו מטילים צל אפשר לראות את תוכנית המתנחלים ליצירת רצף התיישבות. בשלוש השנים האחרונות הוקמו באזור שלוש חוות רועים שהשתלטו על שטחים עצומים, ויושביהן מרחיקים בכוח חקלאים פלסטינים שבאים לעבד את אדמותיהם. באחת מהחוות האלו, "שובי ארץ", מתגורר עדן לוי, שעליו הטילה לפני כחודש ממשלת בריטניה סנקציות כלכליות בשל חלקו באירועי אלימות נגד פלסטינים.
רבבה עצמה אמורה להתרחב מערבה ולהכפיל את עצמה. ההתרחבות תיצור למעשה גוש התיישבות מצפון לכביש חוצה שומרון, שיכלול את רבבה, יקיר, קריית נטפים, ברקן, חוות יאיר ואת חוות הרועים והמאחזים שנמצאים באזור הזה. התוכנית כבר קיימת, תפקידו של רוט הוא להוציא אותה לפועל.
"הוא בחור מאוד מוכשר שיודע להתיר פלונטרים בירוקרטיים", מעיד עליו איש ציבור מהשומרון, "אדם שקט וקר רוח שבא מתוכנו, מתוך ההתיישבות. גר שנים ביצהר, התברגן ועבר משם לרבבה, יישוב של המיינסטרים. יש לו את האידיאולוגיה, ולא פחות חשוב מזה, הוא מכיר את התוכניות".
הקלטות בצלאל סמוטריץ' על התוכנית לסיפוח אזרחי ביהודה ושומרון
רוט קיבל סמכויות מלאות על תכנון, מקרקעין, אכיפה, תחבורה והגנת הסביבה, תחומי מפתח שבאמצעותם ניתן לשלוט למעשה על ההסדרה ביהודה ושומרון. הוא אינו כפוף לראש המינהל האזרחי הנוכחי תא"ל הישאם אבראהים, אלא למינהלת ההסדרה שאותה הקים סמוטריץ'.
מדובר בשינוי מדיניות דרמטי של ממשלת ישראל ביהודה ושומרון. בסוף השבוע שעבר נחשף ב"הניו יורק טיימס" דבר קיומו של כנס שנערך לפני כשלושה שבועות בשומרון בהשתתפות השרים סמוטריץ' ואורית סטרוק, תחת הכותרת "עושים הסדרה - ערב הסברה מקצועי לתהליכי הסדרת ההתיישבות הצעירה ומשמעות ההחלטות האחרונות שהתקבלו בנושא". בכנס דיבר סמוטריץ' בהתלהבות על מינויו של רוט והרבה להשתמש בביטויים "אירוע מגה-דרמטי" ו"מגה-אסטרטגי".
בהקלטה מהאירוע נשמע סמוטריץ' מברך על העברת הסמכויות לידיו של רוט, תוך כדי הדגשה מי היחידים שיכולים להתערב לו בעבודה, וגם זה בסד זמנים תחום. "ראש המינהל לא מוסמך לקחת לו סמכות, אלוף הפיקוד לא מוסמך לקחת לו סמכות - רק הרמטכ"ל, בכתב לשר הביטחון ובהנמקה ביטחונית, יכול להקפיא ל-72 שעות החלטה שלו, עד שזה מגיע להחלטת שר ביטחון, ובשיח איתי".
טלפון לרותי גולן
יונתן מזרחי מצוות מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו" אומר שהסמכויות שרוט קיבל הן אדירות. "לצבא יהיה קשה מאוד לצאת נגד ההחלטות שלו. ראש הממשלה ושר הביטחון תמיד היו אלו שקבעו את מדיניות ההתנחלות בשטחים. השיקולים היו מדיניים-פוליטיים, היו לחצים של הממשל האמריקאי, שיקולים ביטחוניים, 1,001 שיקולים. היום העסק בידיים של המתנחלים עצמם".
"הגענו עם המיניבוס לכביש פה למעלה וירדנו לעץ החרוב", מספר טטרסקי. "היינו בסך הכל 20 איש, רובם מבוגרים. בסביבות 11:15 הגיעו שלושה בחורים חמושים, לבושים אזרחי עם כיפות, נעמדו לידנו וצילמו. הם לא הפריעו אבל הנוכחות שלהם הייתה מאיימת, מטרידה. היה ברור שלא מתאים להם שבאנו לראות מה קורה שם. כמה דקות אחריהם הגיעו שלושה חיילים שניגשו אליי ואמרו שאנחנו לא יכולים לרדת לכיוון רבבה כי השטח שקרוב להתנחלות הוא שטח צבאי סגור. הצו שהציגו לא היה חתום, סתם נייר חסר ערך. אמרתי להם שלא התכוונו בכלל להתקרב לרבבה. סיימתי את ההסברים שלי וחזרנו למיניבוס כדי להמשיך בסיור. לא רחוק מעץ החרוב יש מתחם מסחרי קטן של פלסטינים עם מכולת, עסק לחומרי בנייה ושטיפת רכבים. עצרנו שם לקנות שתייה, חלק מהאנשים היו צריכים שירותים".
עכשיו אנחנו אצל בר חיים בסלון הממוזג. "זו הייתה שבת חמה", היא ממשיכה בתיאור השתלשלות האירועים, "האנשים יצאו מהשירותים, קנו מים וחזרו למיניבוס. בכניסה אליו עמד הנהג שלנו ונראה בשוק. 'מה קרה?' שאלו אותו, 'בא קצין בדרגת רב-סרן ולקח לי את המפתח של האוטו, אמר שיחזור עוד שלוש שעות'. 'מי לקח, מה פתאום לקח, למה לקח', אף אחד לא הבין מה קרה פה.
"שתבין, אני אזרחית מהשורה, לא אקטיביסטית ולא כלום, בסך הכל רציתי לראות בעיניים מה קורה שם. שיסבירו לי מה זה שטחי C ,B ,A, מה זה סיפוח והחלת ריבונות, מה זה מאחזים, קצת מושגי יסוד. ואז הגיעו החבר'ה באזרחי ואחריהם החיילים, ואחרי דין ודברים קצר חשבנו שזה מאחורינו. אם מישהו היה מספר לי שעבר חוויה כזו, לא הייתי מאמינה. אבל זה קרה לי, ראיתי את זה במו עיניי. בא קצין ולקח לנו את המפתח. למה? כי הוא יכול! לא עשינו כלום, לא היינו פרובוקטיביים, לא נכנסנו לעימותים, לא התווכחנו, שום כלום. וחום אימים, צהריים, אי-אפשר לשבת במיניבוס כי אין מזגן. אביב אמר לחיילים שהיו שם: 'חסכתם לי את כל ההסברים של הסיור'.
"הפלסטינים הזמינו אותנו למשרד במתחם של חומרי הבניין, הדליקו מזגן והביאו לנו מים קרים וקפה. אמרנו להם, 'אם אלינו מתנהגים ככה, אז איך מתנהגים אליכם?' הם לא ענו. היה להם לא נעים ממה שעושים לנו. אביב התקשר לחמ"ל צבאי, והחיילת שענתה לו התקשרה לקצין שלקח לנו את המפתח של המיניבוס. הוא אמר לה: 'הם חשודים בהפרת הסדר הציבורי, אני אחזיר להם את המפתח עוד שלוש שעות'. הדבר האחרון שהחיילת אמרה לאביב לפני שהיא ניתקה היה: 'תשמרו על עצמכם שם, זה אזור מסוכן'".
חיכיתם באמת שלוש שעות?
"תשמע, זה היה שיעור מאלף שטילטל אותי לגמרי. תחשוב שאתה עומד עם הרכב באמצע תל-אביב ובא שוטר ולוקח לך את המפתחות ואומר שהוא יחזור עוד שלוש שעות ובינתיים תתייבש ותתפגר. זה כל כך מופרע ומופרך. אני מכירה את אשתו של יאיר גולן, רותי, ויש לי את המספר שלה. שלחתי לה הודעה והיא מיד ענתה שהיא מעבירה לבעלה. יאיר התקשר אליי תוך דקות ואמר, 'שלחי מיקום, אני בא'. זה היה לא נעים, אתה יודע, שבת בצהריים, אבל עברו 20 דקות והוא הופיע, אסף את אביב ושניהם הלכו לחפש ומצאו את הקצין שלקח את המפתחות. סך הכל עוכבנו לשעתיים וקצת. זה הספיק כדי שנבין איזו דיקטטורה יצרנו שם. זה עולה על כל מה ששמעתי ודמיינתי לעצמי".
המשכתם אחר כך בסיור?
"בתכנון המקורי היינו אמורים להמשיך להיפגש עם פלסטינים מהאזור, אבל אחרי מה שקרה חזרנו הביתה. הבנו הכל".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לאחר הפיגוע שבו נרצח בקלקיליה אזרח ישראלי ובשעה שהתנהל מצוד אחר המחבלים, נכנסו מספר ישראלים לכפר פלסטיני. על פי הנחיית מפקד הגזרה הם הוצאו מהכפר כדי להגן על חייהם. לאחר שסירבו להתפנות לקח המ"פ את מפתחות האוטובוס של הקבוצה כדי שלא תוכל להתקדם לשטחי B. המפתחות הוחזרו כשעתיים לאחר מכן, עם שובו של המ"פ מאירוע אחר בגזרה שאליו הוקפץ".
מנגד, משתתפי הסיור עומדים על כך שלא נכנסו לכפר פלסטיני, שהו רק בשטח C המותר לכניסת ישראלים, ולא התכוונו להיכנס לשטחי B.
