פסיקת בג"ץ השבוע שעוררה סערה רבה נתפסת בעיני רבים כמכה פוליטית עבור הקואליציה. מכה כזו שאולי תביא לנפילת הממשלה ובחירות כלליות. על פניו, לפחות ברמת "האגו" האנושי זה נכון, אבל בפועל ובראייה ארוכת טווח מדובר באירוע שמשפיע על כלל הצדדים ו"המפסיד" הגדול, עשוי להיות דווקא מחנה השמאל.
באופן כללי, מדובר באירוע שכל הצדדים יוצאים ממנו מורווחים. לאורך השנים נושאי דת ומדינה עוררו מחלוקות פוליטיות לא קטנות, כשהאירוע האחרון הזכור הוא נפילת ממשלת בנט-לפיד עקב ויכוח על חמץ בפסח. הנושא של גיוס בני ישיבות היה גם הוא במשך שנים שנוי במחלוקת. עבור הימין זה היה דווקא לסוג של אבן רחיים: כיצד המחנה האידיאולוגי של ארץ ישראל השלמה ומאבק פיזי על הארץ, מקים ממשלה פעם אחר פעם עם מי שאינם שואפים לשאת בנטל המאמץ בשדה הקרב. כעת, בג"ץ נטל מהימין את המשקולת הזאת - אין לאף מפלגה, ימין או שמאל, איך להילחם עבור ההנהגה החרדית.
מבחינת ראשי ההנהגה החרדית, מדובר בפסק דין שהשפעותיו לא רק שאינן מיידיות, אלא אינן בנות ביצוע בגלל אתגרים שאינם תלויים בחרדים. הצבא ערוך לגיוס של כ-3,000 בני ישיבות, שזה פחות או יותר המספר שעליו דובר גם קודם לכן, ולכן ניתן להאמין שמי שיועד לגיוס הוא זה שיגויס. בנוסף, צה"ל יגדל לסד"כ מסוים, וסביר להניח שישמור עליו. ולכן, ייתכן ולא יהיה צורך בכל מחויבי הגיוס, כפי שבחברה החילונית לא כולם מתגייסים.
המרוויחה הגדולה ביותר זו החברה הישראלית. כמובן, היה עדיף לעודד גיוס בהסכמה רחבה (מונח שנולד בימי הרפורמה המשפטית) כפי שכבר התחילו לעשות בחוק הגיוס שנמצא בימים אלו בוועדת חוץ וביטחון. אבל בג"ץ פסק כפי שפסק, ובטווח הארוך נראה בוודאי יותר חרדים במערכת הביטחון ומוסדות לאומיים אחרים ובחברה הכללית. אשרינו אחינו החרדים. אוהבים אתכם.
אז אם עבור החברה הכללית מדובר בשינוי חיובי, איך בכל זאת מחנה השמאל הוא שעלול להפסיד? משום שעבורו גיוס בני הישיבות היה כלי פוליטי לגיוס מצביעים. תחת הסיסמה של שוויון בנטל, ניסו מפלגות מחנה השמאל לא פעם לגרוף קהל מצביעים. גם מבחינת קשרים פוליטיים הדבר מקשה על השמאל, שלא יוכל לפתות את החרדים בהטבות בנושא הגיוס.
על הגחל הלוהט הזה שנדלק בשנות הקמת המדינה, שפך השבוע בג"ץ מים קפואים. אולי היו מי שקיוו שזה יביא להפלת הממשלה אבל המציאות אינה כך
וישנו גם העניין האידיאולוגי. הציבור החרדי נוטה ברובו לימין, ושילובו במוסדות לאומיים ידרוש מחלקם שינויים מסוימים. לדוגמה: עד 7 באוקטובר ארגונים אזרחיים פעלו בצה"ל ללא מפריע בסוגיות של מסתננים, דת ומדינה ועוד. אחרי 7 באוקטובר המינון של הדברים האלו ככל הנראה יפחת, או לפחות אמור, אבל בלאו הכי קשה לראות איך בצבא ייקחו חרדים לתרבות יום א' בשכונת לוינסקי או לסדנה בנושא זרמים ביהדות עם רבה רפורמית. לא בטוח שזו הייתה כוונת העותרים לבג"ץ.
נוה דרומיצילום: איליה מלניקובהתמונה כמובן מורכבת. בוודאי יימצאו הסדקים והחרכים שבהם יוכל כל מחנה להתקוטט סביב סוגיות של דת ומדינה. חוק הרבנים או חוק הגיוס כשם קוד יעלו בתצורות אחרות ועדיין תהיה התייחסות אליהם במערכות בחירות. אבל על הגחל הלוהט הזה שנדלק בשנות הקמת המדינה, שפך השבוע בג"ץ מים קפואים. אולי היו מי שקיוו שזה יביא להפלת הממשלה אבל המציאות אינה כך. אמנם כולנו הרווחנו, אבל בחדרי חדרים, ישבו השבוע יועצי התקשורת של מפלגות השמאל ותהו מה יהיה הטיקט שעליו ירוצו בבחירות הבאות. את חוק הגיוס בג"ץ ניטרל, ומי המשוגע שיציע עכשיו לישראלים מדינה פלסטינית. בחירות לא יהיו בקרוב.
