ברגעים אלה ממש, מונחת על שולחנה של היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, דרישה דחופה של בג"ץ להשיב לפניית העותרים בשאלה: האם קיים חשש לניגוד עניינים בין פעולותיו והחלטותיו של ראש הממשלה בקשר לניהול המלחמה, לבין היותו נאשם בפלילים המצוי בעיצומו של משפטו הפלילי? וזה כאשר לנגד עיניו אינטרס אישי עוצמתי למנוע הרשעה במשפטו.
העתירה הוגשה ב-20 ביוני (בג"ץ הדס קלדרון ו-69 עותרים נוספים) על-ידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר בשם משפחות חטופים, מפונים, הורי לוחמים ועותרים נוספים, לאחר שבמשך חודש וחצי לא השיבה היועמ"שית לפנייתם. בתוך שעות ספורות מרגע הגשת העתירה, הורה בית המשפט העליון לבהרב-מיארה להשיב לה.
דרישת העותרים מתבססת על החלטת בג"ץ מהחודש הקודם, שבה נקבע כי אם היועמ"שית סבורה שיש לעדכן את הסכם ניגוד העניינים המקורי, זה שנערך לנתניהו ע"י מנדלבליט ב-2020, כך שימנע ניגוד עניינים בניהול המלחמה – עליה להפעיל סמכותה שמתבססת על הצהרתה שלה כי נושא ניגוד העניינים מטופל על-ידה "באופן שוטף, כדין וכנדרש".
העיסוק בנבצרותו מתחייב לאחר בקשתו של נתניהו שלשום מבית המשפט המחוזי בירושלים להתחיל את פרשת ההגנה, כלומר את עדותו שלו, רק במרץ 2025. וזאת, לדבריו, בגלל המלחמה והיקף התיקים. וזה אחרי שנתניהו טען בעבר, שלא יפריע לו לנהל את משפטו תוך כדי ניהול המדינה, וש"חומה סינית" חוצצת בין הנאשם לראש הממשלה.
הדיון בבקשת העותרים נקבע ל-9 ביולי - עוד סחבת מיותרת של בית המשפט שכבר יותר משלוש שנים מנהל את הדיונים והסוף לא נראה לעין. לאור הבקשה המופרכת הזאת, פונה עכשיו עו"ד הולץ-לכנר לבית המשפט העליון בבקשה להקדים את מועד תשובתה של היועמ"שית לדרישת העותרים, כיוון שהסכנה לחיי אדם הולכת וגוברת בכל יום נוסף.
לטענתם העותרים, הורים השולחים את ילדיהם לשדה הקרב תוך סיכון חייהם, צריכים לדעת בוודאות שראש הממשלה קיבל את החלטתו לסכן את חיי ילדיהם "אך ורק משיקולים ענייניים, וללא בדל של אינטרס אישי"
בעתירתם הדחופה, מבהירים העותרים: "בזמן מלחמה, הצורך באמון הציבור בעומד בראש הרשות המבצעת, המשמש כראש קבינט המלחמה ומקבל החלטות הרות גורל לחיי אדם, הינו צורך קיומי וחיוני לחוסנה של המדינה וליכולתם של אזרחיה לעמוד ולשאת את המורא והסבל הרב הכרוכים במלחמה". לטענתם, הורים השולחים את ילדיהם לשדה הקרב תוך סיכון חייהם, צריכים לדעת בוודאות שראש הממשלה קיבל את החלטתו לסכן את חיי ילדיהם "אך ורק משיקולים ענייניים, וללא בדל של אינטרס אישי".
ממי קונים ספה
"הנושא המהותי בניגוד העניינים של נתניהו, הוא העובדה שיש לו חיזוק שלילי לסיים את המלחמה, וחמור מכך – חיזוק חיובי להסלמתה", אמר אתמול יובל רכבי, איש הייטק ממייסדי צ'ק פוינט, ואחד מהעותרים. "הפסקת אש בעזה, שחרור חטופים והורדת המתח בצפון נשמעים כפתרון טוב, הבעיה שזה אומר חידוש המשפט של נתניהו במלוא הקצב והגדלת הסיכוי שהוא ימצא עצמו 'חטוף' במעשיהו".
רכבי טוען שמדובר בפצצה מתקתקת, שהיחידה שיכולה לפרק אותה במהירות היא בהרב-מיארה. "המצב הנוכחי", הוא אומר, "דומה למצב שבו אנחנו תובעים לדין רופא שאנחנו אמורים להיות מנותחים על-ידו. כלומר - אם הניתוח מצליח, הרופא מת".
אין שום דבר טוב להגיד על בית המשפט שמורח את המשפט. וברור שאם מאפשרים למרוח - נתניהו לוקח על זה טרמפ
אין שום דבר טוב להגיד על בית המשפט שמורח את המשפט. וברור שאם מאפשרים למרוח - נתניהו לוקח על זה טרמפ. העדות שלו בתיקי האלפים היא קו פרשת המים, ואפילו היו ספקולציות שהוא יסכים לעסקת טיעון רק כדי לא לעבור את העינוי הזה שבו הוא יעמוד כל יום על דוכן הנאשמים, וייאלץ להתמודד עם שקרים שנתן בגרסאות השונות, כשלכל חקירה כזאת קודמת הכנה של זמן רב. במילים אחרות: ראש הממשלה יצטרך לפנות את היומן. ואיך אפשר לפנות יומן כשאתה אמור לנהל מלחמה?
אז בואו נדבר רגע על המלחמה שנתניהו מנהל. השבוע הוא ניהל בעיקר אינספור פגישות עם חברי כנסת של הליכוד לפני ההצבעה על חוק ההשתמטות, ואינספור שיחות טלפון לכל מי שהוא משהו ברחוב החרדי, במטרה לדאוג שלא יקפצו אחרי פסיקת בג"ץ. נתניהו יודע שאם יש היתכנות להתפרקות הממשלה – הרי זה על נושא הגיוס והוא משקיע בזה משאבי זמן אדירים. יש להניח שגם פגישתו עם יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, לא לקחה דקות ספורות בגלל אילוצי המלחמה. כשנתניהו צריך לשכנע מישהו – הוא עושה את זה באופן יסודי. הוא למד את זה בקריירה הקודמת שלו, כמנהל השיווק של רהיטי "רים". זה כמו למכור ספה למישהו שאתה מרגיש שהוא מתנדנד, ואתה צריך לתת לו רק עוד דחיפה קטנה כדי להושיב אותו בה בנוחות.
אבל אסור שהיכולות האלה של נתניהו יעבדו בעניין דחיית משפטו. גם אם זה אומר שלעיתים (קרובות מדי) הוא יהיה "חייב" לקבל עדכון ביטחוני בדיוק כשהוא נקרא להעיד, או שיש לו איזו שיחת טלפון חשובה. צריך לקוות שהתביעה לא תסכים לדחיית המשפט, ושגם בית המשפט יתקשה להיעתר לזה.
אסור שהנושא הזה ייקבר מתחת לענייני האקטואליה שמציפים ומתישים אותנו. תראו מה קרה עם פרשת הצוללות, שוועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט בדימוס, אשר גרוניס, שלחה השבוע מכתבי אזהרה חמורים לחמישה אנשים, ביניהם ראש הממשלה, שעלול להימצא כמי שפגע בביטחון המדינה. והנה, תוך יום אחד, היא הפכה לפרשייה היסטורית שאף אחד לא מדבר עליה. כמעט אפשר להגיד שבג"ץ שיחק לטובת נתניהו, כשלמחרת פרסום מכתבי ועדת החקירה, פרסם את החלטתו בעניין גיוס החרדים ובכך עזר להוריד את נושא הצוללות מסדר היום.
נתניהו "התאבד" על פרשת הצוללות. מעולם השופרות לא עבדו קשה יותר כדי להפריך משהו כפי שעבדו בשליחות נתניהו בעניין הזה. ראש הממשלה הבין את הנזק הפוטנציאלי שטמון לו בנושא שנחשף לראשונה בתחקיר "המקור" של רביב דרוקר, בגלל העניין הביטחוני, והנושא הציק לו הרבה יותר משהציקו לו תיקי האלפים.
אסור לשכוח. לא את פרשת הצוללות, ולא את משפטו בעניין תיקי האלפים, שאותו הוא מנסה עכשיו לדחות. לא נשכח.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.06.24