"שבוע טוב". כך היינו נוהגים פעם, בחיים שקדמו ל-7 באוקטובר, לברך האחת את השני ביום זה של השבוע. כעת זהו איחול השמור רק ליושבי בית הנבחרים. אלה בהחלט יכולים לברך איש את רעהו בברכת שבוע טוב, ודי במבט בלו"ז היומי שלהם כדי להבין שכנראה גם יהיה להם כזה, שהרי אין בין הלו"ז שלהם לבין המציאות דבר. במציאות של העם נדרשת החזרת חטופים, למשל, כדי שיהיה שבוע טוב. נדרשת איזו עסקה שתבטיח למשפחות החטופים כי בקרוב יוכלו לחזור לישון בלילות, לנשום בימים. נדרש עיסוק במצב העקורים והעקורות שמפונים מבתיהם בעוטף ובצפון. נדרשת הבטחת אופק, בית, לאלה שכבר תשעה חודשים מחוסרי בית. כך אולי יהיה להם, מתישהו, שבוע טוב. נדרש גם שיח על העתיד. על האפשרויות הטמונות בו. כך העם הזה, הנאבק בפחד מהלא-נודע, ביוקר המחיה, באי-אמון טוטאלי בהנהגה, יוכל לחזור ולהגיד ביום ראשון, בסיום שיחת טלפון או בסתם שיחת מטבחון – "שבוע טוב". באיחול הזה הרי מסתתרת תקווה. אופטימיות. הידיעה כי המציאות כאן חותרת לטוב.
ובכן, בעיצומה של המלחמה, כש-120 אזרחיות ואזרחים עדיין נמצאים ונמצאות בשבי חמאס, כשחיילים בסדיר ובמילואים עדיין מחרפים נפשים מדי יום, כשליותר מדי אזרחים ואזרחיות אין בית לחזור אליו, כשגם אלה שביתם לא חרב עליהם נמצאים בחרדה קיומית, הממשלה תאשר את פרויקט שירה לתכנון מעון הקבע של ראש הממשלה, שעלותו מוערכת בכחצי מיליארד שקל. לצידו, יקודם שיפוץ המעון בבלפור בעלות של 40 מיליון שקל – שיפוצים שאמורים להסתיים בחודש מרץ 2025. טוב, אין זה בלתי חוקי עדיין לכסות ריקבון ממאיר בטיח או בבריכה נאה. הלאה.
עוד תתבקש הממשלה, ממש היום, בזמן שעינב צנגאוקר, למשל, מחפשת את הילד שלה, לאשר את שינוי שם משרדו של השר אבי דיכטר. עיניכן הקוראות אינן טועות. שר החקלאות אבי דיכטר, לשעבר ראש שירות הביטחון הכללי, זה שמכיר את השר בן גביר והשר סמוטריץ' מהצד השני של החוק, חושב שהדבר הדחוף היום הוא לשנות את שם משרדו ל"משרד החקלאות וביטחון המזון". דיכטר כתב בטיוטה להחלטה כי השינוי הוא לאור האיומים הביטחוניים הגיאו-פוליטיים ומשבר האקלים, ובהצעה נכתב כי "ישונה תוארו של השר משר החקלאות ופיתוח הכפר, לשר החקלאות וביטחון המזון". לפני שבועות מספר הצטלם השר דיכטר לריאיון שער כלשהו, כשבידיו שיבולים. אולי כהומאז' לימים יפים יותר, אולי כמחווה לקיבוצים ולחגיגת השבועות שהייתה נהוגה בטרם נקצרו על ביכוריהם, אולי כי לשיבולים לא צריך לתת תשובות. מה אכפת לשר שהעץ הוא שרוף.
השבוע לא יהיה שבוע טוב, כי לאנשים שמחויבים לדאוג לציבור, שנשבעו למדינה הזו אמונים, פשוט לא אכפת. דבר אחד הם שוכחים: הציבור רואה להם
עוד על סדר היום, היום בבית הנבחרים: שלושה מינויים (המנהל הכללי של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, ראש המשלחת הקבועה של ישראל לאו"ם והמנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה) והקמת יישוב עירוני חדש בעל צביון חרדי. לא בלו"ז: החטופים, העקורים, החיילים, המילואימניקים, הפוסט-טראומטיים, האלמנות, היתומים, האלימות המגדרית, יוקר המחיה, האנטישמיות הגואה בעולם. אבל ראש הממשלה ומשפחתו צריכים נוחות, השר דיכטר צריך להחליף שם למשרד, והשר גולדקנופף מרגיש שזו העת להקים יישוב עירוני חדש בעל צביון חרדי. "תילה", שם זמני, אם התעניינתם.
רתם איזקצילום: זהר שטריתגם השבוע, כפי הנראה, לא יהיה שבוע טוב. לא רק כי המלחמה גובה חיים יקרים, לא רק כי 120 מאזרחינו חטופים, לא רק כי החברה משוסעת ומסרבת להסכים אפילו על ערכים בסיסיים. השבוע לא יהיה שבוע טוב, כי לאנשים שמחויבים לדאוג לציבור, שנשבעו למדינה הזו אמונים, פשוט לא אכפת. דבר אחד הם שוכחים: הציבור רואה להם.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.06.24
