ג'וזף רובינט ביידן הוא לא נסיך של הפוליטיקה האמריקנית. הוא לא מזכיר את ביל קלינטון, ברק אובמה או ג'ון קנדי. הוא הטייפקאסט של הארי טרומן, לינדון ג'ונסון וג'ורג' בוש האב. אנשים שעבדו קשה, דרך המערכת והפוליטיקה המלוכלכת, עד שהגיעו לבית הלבן. הוא התגבר על גמגום, והפך רקע מעמדי של צווארון כחול ליתרון מובהק. ביידן ספג טרגדיות אישיות שהיו מרסקות כל אדם — תאונת דרכים שהרגה את רעייתו ואת בתו הצעירה, אובדן בנו בגיל צעיר לסרטן. הוא לא נשבר, והפך לפוליטיקאי האולטימטיבי בוושינגטון; אינסיידר מוחלט, למשך שנים רבות. סיפור המעשה שלו, מרובה המהמורות ועשיר בנפתולים האכזריים של החיים, הפך אותו לקשוח, עקשן ונחוש. אלה התכונות שבגללן ביידן מסרב כעת לפרוש. רעייתו, ד"ר ג'יל ביידן, תומכת בו, כמו גם קבוצה קטנה של חברים-יועצים, רבים מהם בני דורו בעצמם. זה יכול להשתנות מחר, עוד שבוע או עוד שבועיים. אבל זה המצב כעת.
1 צפייה בגלריה
עימות בחירות ארה"ב ג'ו ביידן דונלד טראמפ
עימות בחירות ארה"ב ג'ו ביידן דונלד טראמפ
העימות
(צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
ההופעה של ביידן בעימות לא הייתה רעה מאוד. היא הייתה קטסטרופלית. אנשים שצפו בכל 90 הדקות ואינם מבינים את כללי העימותים בארה"ב, יסברו שהוא דווקא הצליח לצלוח אותו; המסרים עברו, התשובות ניתנו. כאשר הוא הצליח לסיים את המשפט, כמובן. בארה"ב, נשיא פוטנציאלי נמדד בעימות טלוויזיוני ברגעיו הגרועים ביותר. ג'ורג' בוש האב הביט בשעון, קצר רוח. אובמה לא היה חד מספיק בעימות הראשון ב-2012. טראמפ יצא לגמרי משליטה בעימות עם ביידן. אף אחד מהם לא נראה כמו גבר בן כמעט 82 שמתקשה לשמור על קו המחשבה שלו. חולשה איננה תכונה שנשיא אמריקני יכול לשדר, בשום אופן. אמריקני אחד כתב בטוויטר: הודיעו לי הבוקר שיש לי סרטן, ועדיין, העימות זה הדבר הכי גרוע ששמעתי היום.
שוחחתי לפני כשנה עם תורם גדול של ביידן, לא יהודי ולא ישראלי. הוא סיפר לי שאירח אותו בביתו, ושהנשיא עמד על רגליו יותר משעתיים וענה לכל השאלות, בחדות. האם התורם שיקר? לא נראה לי. לאנשים מבוגרים יש ימים טובים וימים פחות טובים. הופעה בשיחה פרטית, נינוחה, לא דומה לעימות טלוויזיוני רווי לחץ. מי שחצה גיל גבורות ומפגין בקיאות מקבל נקודות זכות אוטומטיות; זה איננו חסד שהוא יזכה לו בזירה הפוליטית. אין ספק שהסרטונים, התמונות והסיפורים הקטנים שהעידו על הזדקנותו תיארו מציאות מסוימת. כזו שהמעמד הפוליטי האמריקני במפלגה הדמוקרטית לא רצה לעבד בשום אופן — ואף טרח להסתיר. מי שאשם ברגע המשפיל הזה, שבו ביידן מתגלה בעימות במלוא חולשתו, הם האנשים מסביבו; אלה ששיקרו לעצמם, ושיקרו גם לו. הדמוקרטים היו יכולים לבחור בקו סביר יותר, אנושי וכן: נכון, ביידן זקן ויש לו ימים גרועים. אבל הוא עדיין טוב פי אלף משק השרצים שנושא עימו דונלד טראמפ לבית הלבן. הם לא בחרו בכנות הזו — ומשלמים עכשיו את המחיר.
העימות פרץ את הסכר. כותבי טורים בכירים שתיארו את ביידן כ"בקיא וחד" בכל סוגיה רק בחודש פברואר השנה, כתבו אתמול שעליו ללכת הביתה. תום פרידמן, החשוב בכותבי הטורים ב”ניו יורק טיימס”, אמר שהוא בכה בעת שצפה בעימות — וקרא לביידן, חברו כלשונו, לפרוש
הסברים לא חסרים. הפוליטיקה של אמריקה, בסופו של דבר, היא מכונה גדולה, מקובעת ושמרנית מאוד. יש נשיא בבית הלבן, הוא ניצח את טראמפ, הוא רוצה לרוץ שוב ואסף את הכסף לכך. הצוות מסביבו של ביידן עמל קשות כדי להחליק כל קושי ולהעלים כל ראיה לכך שהנשיא, ובכן, בן 81.
אך העימות פרץ את הסכר. כותבי טורים בכירים שתיארו את ביידן כ"בקיא וחד" בכל סוגיה רק בחודש פברואר השנה, כתבו אתמול שעליו ללכת הביתה. תום פרידמן, החשוב בכותבי הטורים ב”ניו יורק טיימס”, אמר שהוא בכה בעת שצפה בעימות — וקרא לביידן, חברו כלשונו, לפרוש. מדובר במהלך שלא התרחש בתולדות הרפובליקה. קמפיין ביידן, תוך שעות, העמיד את מתקפת הנגד המרשימה שלו. ברק אובמה, הילרי קלינטון, חשובי התורמים — כולם התייצבו פומבית לצד הנשיא. יועציו הודיעו שלא רק שהוא נשאר במרוץ, הוא מחויב גם לעימות בספטמבר.
אביגיל עוזי
ובמילים אחרות: ביידן מתבצר בחדר הסגלגל. ואחרי שניצח בפריימריז, כמעט בלתי אפשרי לסלק אותו מהמועמדות. ה”ניו יורק טיימס”, במאמר מערכת, לא התרשם מהמהלכים העוצמתיים של מטה ביידן. "כדי לשרת את מדינתו", נכתב בכותרת, "על הנשיא ביידן לעזוב את המרוץ". פוליטיקה היא מקצוע אכזרי, אבל יותר מכל, המאמר פעפע את תחושת הפאניקה של מי שהדמוקרטיה הליברלית יקרה לליבו. דונלד טראמפ ניצב בפתחה של הרפובליקה, עם כובע בייסבול אדום שעליו כתוב MAGA. הוא הבטיח כבר להיות "דיקטטור ליום אחד". אף אחד לא יודע למה הכוונה. עבור הדמוקרטים ובעלי בריתם, גורל החירות בעולם כולו מוטל על הכף. הנה השורה התחתונה: מעט מאוד אנשים יכולים לשכנע את ביידן שהגיעה העת לפרוש, ואף אחד מהם לא השתכנע בעצמו — או חושב שמועמד אחר יביא תוצאות טובות יותר. כל עוד זה המצב, נגזר על הדמוקרטים לחיות בתוך כף קלע מייסרת. מפסידים בסקרים, ולא בטוחים במועמד שלהם. וכל עוד זה המצב, דונלד טראמפ צוחק כל הדרך לנובמבר.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.06.24