מילה אחת בדרך להפסקת אש: ביום שלישי האחרון פגש ראש ממשלת קטאר את בכירי חמאס במשרדו בדוחא והציע להם שלושה ניסוחים חליפיים לאחת מהמחלוקות המרכזיות בין הצדדים: במה ניתן להמיר את המילה "including" - אחת המילים שעומדות בין המזרח התיכון במצבו הנוכחי ובין עסקת חטופים, הפסקת אש וסיום הלחימה ברצועת עזה.
למעשה, שני הצדדים רוצים בדיוק את אותו דבר, אבל הפוך. הגמישות של צד אחד היא הסיוט של השני. גם מיטב כישורי הניסוח, בשלוש שפות, לא יעמעמו את הפער, שנותר עמוק. ובכל זאת, יש כרגע שתי סיבות לתקווה: הלחץ שאפילו גורמים ישראליים מודים לראשונה שקטאר מפעילה על חמאס, והאיום על שני הצדדים שארה"ב תאבד עניין במתרחש.
בסעיף 8 לטיוטת ההסכם באנגלית (ובהתאמה בערבית) בין ישראל לחמאס, אותה טיוטה שישראל הציעה וביידן פירסם, מופיעה המילה including, שבהקשר זה משמעותה היא "בין היתר". מילה אחת, אין-ספור ויכוחים ופיצוצי דיונים ומשאים ומתנים — והסוף עוד לא נראה באופק. סביב המילה הזו נמצא חלק גדול מהמחלוקת בין הצדדים שמנעה, ועדיין מונעת, את העסקה. ישראל דורשת שהיא תופיע. חמאס דורש שהיא תימחק.
"ישראל על הקצה"
בפגישה בין ראש ממשלת קטאר, מוחמד א-ת'אני, לראשי נציגות חמאס בדוחא, הציע ראש הממשלה לחמאס שלושה ניסוחים אלטרנטיביים כדי לעקוף את המכשול, פליק פלאק לשוני עם בורג לאחור, שיאפשר גם להגיד וגם לא להגיד, כדי לרצות את שני הצדדים.
כפי שדווח כאן לפני שבוע, הקטארים סירבו להעביר את תגובת חמאס השנייה, ריכוך של הראשונה אך רחוקה מלהיות רכה מספיק, לישראל. חמאס העביר תגובה ראשונה על הצעת ה-27 במאי של ישראל, ובה אין-ספור הערות לאין-ספור סעיפים. הקטארים לא קיבלו, כי היה ברור שאם יקבלו ויעבירו, המשא ומתן יתפוצץ שוב להרבה זמן. "ישראל על הקצה", הם אמרו לנציגי חמאס.
הלכו ושבו ב-19 ביוני עם פחות הערות, אבל עדיין לא מעט. הקטארים, שנמצאים תחת לחץ כבד של ארה"ב להפעיל לחץ כבד יותר על חמאס, אמרו שלא בא בחשבון, ושאין להם כוונה למסור בכלל את ההצעה המתוקנת לישראל.
ביידן מציג את הצעת ישראל לעסקה
(צילום: רויטרס)
ראש ממשלת קטאר ביקש שימתינו לשובו עם הפגישה הזו עד יום שלישי, ואז הודיע לחמאס — לפי גורם בכיר באחת מהמדינות המתווכות וגורמים ישראלים הבקיאים בנעשה במשא ומתן — כי כדאי להם להזדרז ולקבל את ההצעה המונחת על השולחן, בתיקונים קלים. אחרת, מזהירים הקטארים, חמאס עלול להישאר ללא עסקה, שחשובה לו מאוד, בעיקר בנוגע להפסקת האש, זמנית או קבועה, משום שארה"ב תשקע לתוך הטרללת הפוליטית של הבחירות, ותאבד עניין במתרחש.
אין לראות בפרטים הללו, הנחשפים כאן לראשונה, משום התפתחות דרמטית מאוד שעוד שנייה תוביל להסכם. ראש ממשלת קטאר הגיש לחמאס שלושה ניסוחים חליפיים אפשריים כדי לפתור את המחלוקת העמוקה בין הצדדים. חמאס רוצה בסיום המלחמה ושם אותה בעדיפות ראשונה, מעל שחרור האסירים, וישראל רוצה בהמשך המלחמה, ושמה אותה בעדיפות ראשונה, מעל החטופים.
צודקים הגורמים הביטחוניים המתדרכים בישראל — מדובר אכן ברגעים קריטיים, באמת גורליים, עבור החטופים. עבורם כל רגע בשבי הוא קריטי.
רק לא לאבד את ארה"ב
למרות שלא מדובר בהתפתחות דרמטית, ניתן לזהות בשבועיים האחרונים שני איתותים בעלי פוטנציאל חיובי בתהליך, שלא היו בו קודם. הראשון: בפעם הראשונה אפילו גורמים ישראלים מאשרים כי בנוסף ללחץ שהאמריקנים מפעילים על קטאר, ושמצרים מפעילה על חמאס, נראה שגם ממשלת קטאר ושירותי המודיעין שלה מפעילים לחץ על חמאס שיסכים.
זהו שינוי משמעותי בעמדת גורמים בקהילת המודיעין הישראלית, שמאז תחילת המלחמה אמרו דברים קשים ביותר על הקטארים. רק לפני חודש טען גורם בכיר מאוד הקשור למשא ומתן כי "נראה שהקטארים לקחו באופן סופי צד, את הצד של חמאס במשא ומתן".
סימן שני: גורם בכיר באחת מהמדינות המתווכות אומר כי חלק מהגורמים המשפיעים בחמאס לוקחים ברצינות את האזהרות לגבי ירידה במעורבות האמריקנית בקידום העסקה. בחמאס חוששים שבלי ארה"ב תאבד היכולת המרכזית ללחוץ על ישראל ועל נתניהו, וכן תתאייד האפשרות לקבל ערבות משמעותית שישראל לא תחזור ללחימה.
על שני סעיפים עומדת המחלוקת, שניהם נוגעים במשא ומתן באשר לשלבים שתיים ושלוש. אחד, סעיף שמונה, עוסק ברוחב המשא ומתן, והשני, סעיף 14, עוסק באורך המשא ומתן.
לפי ההסכם, לא יאוחר מהיום ה-16 להפסקת האש של השלב הראשון יחל מו"מ על השלב השני. ישראל דורשת שבשלב זה ידונו הצדדים, בין היתר, במפתחות שחרור החטופים תמורת האסירים המשוחררים, כאחד התנאים להפסקת אש. חמאס, מצידו, מבקש למחוק את "בין היתר", ודורש שידונו רק בסוגייה הזו.
לישראל חשוב לוודא סידורי ביטחון ונושאים נוספים, ולכן מבחינתה נושא המפתחות יידון בין היתר. לחמאס חשוב לוודא כי הפסקת האש הזמנית תהפוך באופן כמעט אוטומטי לקבועה. החששות של חמאס מקבלים משנה תוקף אל מול הצהרות ברורות של נתניהו כי הוא מתכוון לחזור ולהילחם.
להתחיל לראות פירות
באשר לאורך המשא ומתן, סעיף 14 בהצעה הישראלית קובע כי גם אם לא יגיעו הצדדים להסכם במהלך 42 ימי הפסקת האש, הם לא יחזרו להילחם, והפסקת האש תימשך כל עוד יימשך המשא ומתן. המשתמע מכך: אם ייפסק, יוכלו הצדדים לחזור ללחימה.
המדינות המתווכות מתחייבות בסעיף זה לעשות הכל כדי לוודא מיצוי המשא ומתן ולהגיע להסכם, תוך שהן מוודאות כי שני הצדדים יושבים ליד השולחן המטאפורי המשותף, in good faith — שזה כמובן ביטוי קצת מוזר כשמדובר על הצדדים והנסיבות שהובילו להזמנה של השולחן הזה מהנגרייה.
חמאס דורש כי המשא ומתן יימשך בלי אפשרות להפסיקו למעשה, עד שיושג הסדר לשלב השני והשלישי. כרגע ישראל הודיעה כי זה הקו האדום שלה, כי אם תסכים למשא ומתן ללא הגבלת זמן או איום לפתוח באש, היא מאפשרת לחמאס לנהל משא ומתן שנים, בלי תוצאות ובלי לשחרר את החטופים הגברים.
בכירים במדינות המתווכות אומרים כי חשוב קודם כל להתחיל ולהיכנס לעסקה הראשונה, ששני הצדדים יתחילו לראות את הפירות שלה - שחרור חטופים תמורת אסירים. ואז, כשדברים יחלו לצאת לפועל, ותהיה שביעות רצון בשני הצדדים, יהיה קשה מאוד לאחד מהם או שניהם להחליט ששוברים את הכלים וחוזרים להילחם.
כך או כך, הגורם הבכיר מהמדינה המתווכת אמר כי הוא חושש באופן שווה משני המנהיגים, שינסו לעשות אקזיט מהתהליך ברגע ובאופן שמשרת אותם.
