אלוף-משנה (מיל') פ' יושב בקרון ממוזג וחדש, מוסתר בתוך דיר תת-קרקעי מיושן, שבו אוכסנו בעבר מטוסי קרב, בבסיס חיל האוויר במרכז הארץ. הקרון חשוך ובזגוגיות משקפי הראייה של פ' משתקף גוון כחול מהמסכים הדקים שלפניו. על המסך צופות עיניו בהרי הלבנון – המתועדים במצלמות כטב"ם "כוכב" – שהוא מכיר עוד מהימים שאלו היו פתחלנד וחיזבאללה בראשיתו, בשנות ה-80.
לראשו הקירח חובש אל"ם (מיל') פ' אוזניות מקושתות, ובעזרת מיקרופון ה"מדונה" שצמוד לפיו הוא מדבר במקביל עם מפקדי המשימה בבור של פיקוד הצפון בצפת, ועם תא השליטה בבור של חיל האוויר בקריה. לשמאלו יושב רב-סרן (41) ולימינו סגן צעיר, בקושי בן 20. פ' עצמו הוא בן 61 – לובש הסרבל הפעיל המבוגר בחיל האוויר.
פ' כבר מזמן לא היה חייב להיות כאן. באזרחות הוא בעל תפקיד ביטחוני משמעותי ברפאל, ובמילואים הוא אחד מעשרות רבות של מפעילי הכטב"ם בטייסת 200 של חיל האוויר. בניגוד למילואימניקים אחרים שמגיעים לבסיס ממקומות כמו הגליל או הערבה, פ', למזלו, גר קרוב יחסית, והוא לא מוותר על אף משמרת מבצעית שכזו, על שום גיחה לחיסול מחבלי חיזבאללה, לתקיפה בג'נין, או להגנה על לוחמי צה"ל בעזה, באיסוף אווירי שנמשך 24/7.
גם טייסת 200, כמו שאר טייסות הכטב"ם של חיל האוויר, שנשענות על אנשי מילואים, הפכה להיות מבצעית יותר ממערך מטוסי הקרב, אחרי שהלחימה בדרום שככה מעט והדריכות בצפון עלתה.
"מצד אחד אני רוצה לחזור ולתרום למאמץ המלחמתי, ומצד שני קשה מאוד בבית לאישה להישאר שוב לבד עם הילדים הקטנים"
הצורך בכטב"מים הללו, בגודל בינוני, שאוחזים למעשה ברוב המשימות לאיסוף ותקיפה בצפון ובדרום וגם במזרח, הוא עצום: הצוותים לא מתאמנים, ונדרשים להתייצב שוב ושוב, יותר מכל יחידת מילואים מבצעית אחרת. "זה להגיע קודם לתדרוכים והכנות למשימות, ואז למשמרות של שמונה שעות, ולתחקורים בהמשך. לא עוצרים לרגע", תיאר אל"ם (מיל') פ'.
מפקדו, סגן-אלוף י', מזכיר שהטייסת שלו מבוססת על 80% אנשי מילואים: "בשנה ממוצעת היו לנו 8,000–9,000 שעות טיסה מבצעיות, ומאז אוקטובר חצינו כבר את ה-23 אלף שעות. מילואים פה בשיא זה שישה ימים בשבוע. רק לאחרונה הצלחנו להוריד לפעמים, כשאנו יכולים, לשלושה ימים בשבוע. זה מאוד שוחק. בנות/בני זוג מפוטרים ורק צו 8 מגן גם על אנשי המילואים שלנו מפיטורים. אנשים אצלנו משלמים מחירים אישיים גדולים. אנשי האגף הטכני שלנו, מסורים מאוד וגם תחת עומס גבוה, מטפלים בתקלות שמעולם לא חווינו. האנשים פה זה המשאב הכי יקר, ואני אומר להם כמה אנו כצבא מודעים לכך שהם נושאים בנטל, ואסור שהחברה תמשיך לקבלם כמשאב מובן מאליו. מתי מעט כיום נושאים בנטל ומשלמים מחיר יקר מאוד. רובם בני 35–40, ויש בעיה בחברה ביחס כלפיהם".
"המפקד מתחנן שאגיע"
בפועל, אלפי חיילי מילואים, רבים מהם מעל גיל 40 או 50, מתייצבים למילואים, בהתנדבות, ולעיתים לפי בקשה של מפקדיהם האישיים שזקוקים להם נואשות. כך למשל רב-סמל מתקדם (מיל') ג' (45), מהנדס בכיר באחת התעשיות הביטחוניות ואב לשלושה ילדים קטנים. כמו רבים שקיבלו פטור משירות מילואים בגיל 40, גם ג' חיפש אחרי 7 באוקטובר מסגרת צבאית קרבית להתנדב לשורותיה, באחד התפקידים האפורים והסיזיפיים שהכי חסרים בצבא היבשה: חמש צריח לטנקי מרכבה מיושנים שעדיין נשלחים לשדה הקרב.
את ג' המענקים לאנשי המילואים – שהגיעו בתחילת המלחמה לכ-20 ואף 30 אלף שקל לתקופה של ארבעה חודשי שירות – לא מרגשים. "מנסים לקנות ערכים בכסף ולפצות אותנו במזומן על נזקים אישיים אדירים שנגרמים לנו במשפחה, בזוגיות, בעסקים", אמר. "המפקד שלי מתחנן שאבוא לתעסוקה המבצעית הקרובה בעזה בחודש הקרוב, כי קשה למצוא מתקני טנקים ישנים ברמה גבוהה ומספקת, בטח מול השחיקה המכנית העצומה של הכלים האלה, אז הוא מצא פתרון שאני לא זוכר מעולם המילואים: שאעשה שבוע-שבוע, כלומר שבוע בגבול עזה ועוד שבוע בבית, על חשבון הצבא. רק שאגיע. אני מתלבט, כי מצד אחד אני רוצה לחזור ולתרום למאמץ המלחמתי למרות שאיני לוחם אך אני עוזר ללוחמים, ומצד שני קשה מאוד בבית לאישה להישאר שוב לבד עם הילדים הקטנים".
"כבר אין לנו לשון"
העומס, לצד הסיכון הרב ביותר, מוטל על לוחמי המילואים, שאלפים מהם כבר זומנו בפעם השנייה והשלישית, אחרי ששירתו בתוך רצועת עזה במשך שלושה או ארבעת חודשי המלחמה הראשונים. מפקד פלוגת מילואים בחטיבת הצנחנים הסדירה העיד בפנינו לפני כחודש וחצי, במהלך הפשיטה שביצע צה"ל בג'באליה, שרק 60% מפקודיו הצליחו להגיע הפעם, וכל אחד מהם לדבריו נותן "400%". העסק שלו קרס, וגם של חלק מחבריו ליחידה, מבלי שקיבל סיוע מהמדינה.
2 צפייה בגלריה
אל"ם אלבז באזור רפיח. "וודאי שיש שחיקה. מנהלים כלכלת אנשים כמו חימושים"
(צילום: דובר צה"ל )
אלוף-משנה עברי אלבז, מפקד חטיבת המילואים 12 (הנגב), פועל עם חייליו בשבועות האחרונים במזרח רפיח, אחרי שלאורך החורף פעלו בצפון הרצועה, ולאחרונה זומנו שוב למילואים. כששאלנו אותו בשבוע שעבר אם האנשים כבר "עם הלשון בחוץ", הוא חייך במרירות. "כבר אין לנו לשון", אמר.
אל"ם אלבז בכלל לא היה אמור להיות ברפיח, אך בשל אילוצים שונים הוא מצא את עצמו שוב בשטח העזתי, כשגדודי החי"ר שלו, שמורכבים מלוחמים יוצאי גבעתי, מפוזרים בין הגזרות. הקצינים בחטיבת הנגב מתקשים לנתח את נתוני ההתייצבות, אך מעריכים שכ-80% בממוצע הצליחו להגיע הפעם. "אנחנו מתאימים את הסד"כ למשימות, מנסים למצוא פתרונות, לשחרר אנשים הביתה בימים יותר רגועים ולהחזיר כשיש יותר צורך", הסביר המח"ט אלבז. "בוודאי שיש שחיקה. כמו שאנו מנהלים כלכלת חימושים אנו מנהלים גם כלכלת אנשים ומנסים לרענן כמה שניתן. יש לנו קווים אדומים בנושא".
מודעות "דרושים" למילואים
העומס במילואים חוצה חילות, יחידות ומערכים, וגורם לעוד מחירים ולעוד התגמשויות חסרות תקדים. כך למשל במערך האיסוף החזותי של אגף המודיעין, 9900, העבירו לאחרונה מפעילי לוויינים בשירות סדיר לתפקיד של מפענחי תצלומים ביחידות הקדמיות של אמ"ן, שמפוזרות באוגדות הלוחמות.
מדובר בהסבה מאולצת של חיילים צעירים כבני 20, מהעילית של אמ"ן, שפועלים בדרך כלל מחמ"לים ענקיים מתחת לאדמה לתפעול הלוויינים הצבאיים של מדינת ישראל. המשאב היקר הזה הועבר בחלקו בחודשים אלו לתפקיד מש"מ – מפענח שטח מבצעי, תפקיד שמבצעים בדרך כלל אנשי מילואים של אמ"ן עבור הכוחות שנלחמים בשטח. "עשינו להם קורס קצר ופתאום מהבונקר הממוזג וממעקב אחרי יעדים באיראן, הם יושבים ב'קדמית' של האוגדה שנלחמת בעזה, הולכים לשבועיים כאלו וחוזרים", הסבירו בצבא.
"הם מרוצים ובאוגדות מרוצים מהם, עד כדי כך שבחטיבות הלוחמות סירבו לשחרר אותם בחזרה. ועדיין העומס גדול מאוד גם על בעלי תפקידים אחרים באמ"ן, כמו עשרות האדריכלים במיל' שמסייעים בתפקיד קריטי לתכנן תקיפות חשובות של מבני אויב בכל המזרח התיכון. הם יודעים שאין להם תחליף והם בכוננות תמידית לקפוץ תוך חצי שעה. אנחנו משחררים ומחזירים אנשים לפי צורך, והשחיקה הרבה במילואים היא לא רק באמ"ן אלא בכל הצבא, כי זה לא מנוהל נכון".
העומס במערך המילואים מתבטא גם בתופעה שכמותה לא זכורה בצבא: קצינים ומפקדים שמנסים לגייס חיילים ובעלי תפקידים שונים לשירות מילואים ביחידותיהם, כולל בתפקידי לחימה, במודעות "דרושים" ברשתות החברתיות, כולל בעמודים חדשים ייעודיים לכך.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.07.24
