נראה שבישראל עדיין לא התקבלה ההחלטה אם לצאת למלחמה כוללת בלבנון, ובינתיים מלחמת ההתשה שמתנהלת מותירה אחריה הרס וחורבן ביותר מ-130 יישובים.
מאז פתח חיזבאללה במתקפה על הצפון, דווחו יותר מ-1,023 פגיעות במבנים אזרחיים, ציבוריים ובתשתיות כתוצאה מירי רקטות, כטב"מים וטילים מלבנון. כרבע מהיקף הנזקים הם כתוצאה מפעילות צה"ל בצפון. כך עולה מנתונים עדכניים של מנהלת "אופק צפוני" של משרד הביטחון. על פי ניתוח הדיווחים על הנזקים שאוספים במנהלה הצפונית, מרבית הנזקים האזרחיים הם לבתי אזרחים.
שריפות במטולה בעקבות ירי טילים

אינפו אינפוגרפיקה אינפוגרם נזק נזקים חורבן צפון מספר מספרים מבנה מבנים נפגעו פגיעה מקור מקורות מלחמה לחימה חרבות ברזל
5 צפייה בגלריה
yk13983856
yk13983856
מטולה: 121 פגיעות
(צילום: אפי שריר)
בשל הסיכון הביטחוני נבדקו עד כה רק 802 מוקדים שנפגעו מהירי ואנשי "מס רכוש" הצליחו להגיע אליהם. בתחילת השבוע החלו ב"אופק צפוני", ביחד עם מס רכוש להוביל פיילוט בקיבוץ מנרה שבגליל העליון, שבו אוספים נתונים ובוחנים את היקף הנזקים וחומרתם באמצעות רחפן מיוחד.
חמשת היישובים שנפגעו בהם הכי הרבה בתים, מבנים ותשתיות ציבוריות הם קריית שמונה עם 147 פגיעות שדווחו עד כה. אחריה מנרה עם 130 מבנים שנפגעו באורח קל ועד הרס מוחלט. אחריהן מטולה עם 121 בתים, מרביתם ניזוקו בהיקף שאינו נקבע, בשל הסיכון הביטחוני של שמאי מס רכוש בהגעה ליישוב הצמוד לגדר הגבול עם לבנון. בשלומי נפגעו 115 בתים, מרביתם באורח קל. בערב אל עראמשה ניזוקו 88 בתים, חומרת הפגיעה של מחצית מהם עוד לא נקבעה בשל הסיכון הביטחוני.
על פי הנזקים שנבדקו עד כה עולה כי היישוב מנרה ספג את הפגיעות הקשות ביותר. 65 מבתי הקיבוץ ניזוקו באורח בינוני ועד כבד ביותר, מתוך סך של 130 מבנים שנפגעו. גם היישובים שתולה (42 בתים), קריית שמונה (31), זרעית (20) ואביבים (20) נמצאים בראש רשימת היישובים עם מספר הבתים הרב ביותר שנפגעו קשות.
5 צפייה בגלריה
yk13983847
yk13983847
קריית שמונה: 147 פגיעות
(צילום: אפי שריר)
5 צפייה בגלריה
yk13983792
yk13983792
מנרה: 130 פגיעות
(צילום: אפי שריר)
5 צפייה בגלריה
yk13984144
yk13984144
ערב אל עראמשה: 88 פגיעות
(צילום: אפי שריר)
5 צפייה בגלריה
yk13984487
yk13984487
שלומי: 121 פגיעות
"ברוב הקיבוצים המפונים שלנו אי-אפשר בכלל להגיע ולאתר את מצב הפגיעה בתשתיות, במבנים ובבתי התושבים", מתאר גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון. הוא מסביר כי במיוחד בקיבוצי גב ההר, כמו יראון, יפתח, משגב עם ונוספים לא ניתן לאמוד את הפגיעות בבתי התושבים.
"הנזקים הם לא רק מירי חיזבאללה אלא גם מהנוכחות הממושכת של כוחות צה"ל ביישובים. בקיבוצים כמו יפתח שבכל הבתים היו כוחות צבא במשך כמה חודשים, אנחנו לא יודעים מהם הנזקים שנגרמו מהשהות הממושכת. מה הם הנזקים לבתים שלא נפגעו מירי ישיר ואף תושב לא ביקר בהם, אבל חלונות הבתים התנפצו ונכנסו אליהם בעלי חיים, יש נזקי צנרת ומים ועוד".
קרוב לתשעה חודשים חלפו מפרוץ המלחמה ובישראל עוד לא החליטו אם הצבא ייצא למתקפת נגד להרחקת מחבלי החיזבאללה. כל עוד מלחמת ההתשה הזאת תימשך, הרי שהיקף הנזקים רק יגדל ואת חומרתם נדע רק בדיעבד.
על הפעולות ההכרחיות לשיקום היישובים עוד מוקדם לדבר. "אנחנו לא עושים כרגע שום תיקונים כי גם קבלנים לא מוכנים להיכנס ולתקן או לבנות. אין לנו אפילו צפי מתי נוכל כבר להתחיל לעסוק בשיקום".