מהתקציבים למגזר החרדי ועד בחירת נציב התלונות על השופטים: ההתנגשויות בין היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לבין הקואליציה הולכות ומתעצמות, אך הזמן לפתור אותן הולך ואוזל. בעוד שהמתקפות על היועמ"שית מצד שרי הממשלה הפכו לשגרה, בתי המשפט יצאו לפגרת קיץ בסוף החודש. יום לאחר מכן יסתיים גם כנס הקיץ של הכנסת.
רק בתחילת השבוע, נזכיר, השתלחו השרים דוד אמסלם, עמיחי שיקלי ואיתמר בן גביר במשנה ליועמ"שית גיל לימון. בדיון בהול על בחירת נציב שירות המדינה הבא, המליצה חוות דעתה של בהרב-מיארה להוציא מידי בנימין נתניהו וכל ראש ממשלה שבא אחריו את בחירת הנציב ולהעבירה לוועדת איתור. ההמלצה התקבלה כמובן בצורה קשה מאוד.
בהמשך הסלים המצב כאשר יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד טען כי נתניהו עומד לפטר את בהרב-מיארה בימים הקרובים כדי ליצור כאוס במדינה - במטרה להעביר את הזרקור הציבורי מהייאוש מהמלחמה למוקד אחר. בסביבתו הקרובה של נתניהו השיבו כולם באופן דומה: "היינו מתים לפטר אותה, אבל הפרוצדורה המשפטית הנדרשת לכך, יחד עם הידיעה שבג"ץ יבטל את הפיטורים והמהומה שתגרום המחאה ברחוב, לא מאפשרות זאת".
לדברי אחד השרים, "המתקפות הללו מתנהלות לצד השירות המשפטי המלא שמעניקה היועצת לקבינט הביטחוני בכל הנושאים הצבאיים-מבצעיים שדורשים אישור או מעורבות יועץ. היועמ"שית הגנה על הממשלה בבג"ץ בנושא חקיקת סגירת תחנת אל-ג'זירה, על עמדת הדרג המדיני בדרישתו להחזיק את גופת וליד דקה וגופות מחבלים כקלפי מיקוח, ועל עוד שלל החלטות ביטחוניות שמערכת המשפט לא אוהבת. הביטחוניזם שלה והרצון לסייע לממשלה ולמדינה גוברים על הכל".
מנגד, מקורות רמי דרג ברשות השופטת מפרטים את הסיבות שעומדות לדעתם מאחורי ההתקפות של השרים על היועמ"שית, ואומרים כי "הן חשובות להם ומצדיקות שימוש בכל הדרכים כדי לפגוע באמון בה, ודרכה בכל מערכות המשפט העצמאיות".
"הסיבה הראשונה היא 'פוליטיקה זולה'", הם טוענים, "השרים המשמיצים את בהרב-מיארה זוכים לאזכור מיידי בכל התקשורת וברשתות החברתיות ול'לייקים' של הבייס הפוליטי. הסיבה השנייה היא ההפרעה שלה לקואליציה ובלימת המהלכים של ה'רפורמה' המשפטית הדוהרת, שנועדה לפרק את הרשות השופטת ולהחליש את שומרי הסף".
"נתניהו מצוי בשלב קריטי במשפט שלו, והיועצת היא גם ראש התביעה הכללית. הוא חושב שנגרם לו עוול בכך שהיועצת מתנגדת לעריכת גישור כדי לסיים את תיקיו בהסדר נוח לו"
לדבריהם, "הסיבה השלישית היא ההפרעה שלה להשתלטות השרים על תחום המינויים בשירות הממשלתי והפיכתם למינויים פוליטיים שתלויים בנאמנות לבוס. הרביעית היא הגיבוי המוחלט שהיא זכתה לו בבג"ץ בקשר לגיוס בני הישיבות וסיכול העברת התקציבים למוסדות החרדיים, שהיא סוגיה קריטית להמשך לכידותה של הקואליציה.
החמישית היא שנתניהו מצוי בשלב קריטי במשפט שלו, והיועצת היא גם ראש התביעה הכללית. פרשת ההגנה ב'משפט האלפים' תחל בחודשים הקרובים, ונתניהו עושה הכל כדי לדחות את עדותו המתקרבת. הוא גם חושב שנגרם לו עוול בכך שהיועצת מתנגדת לעריכת גישור כדי לסיים את תיקיו בהסדר נוח לו".
הסיבה האחרונה, על-פי המקורות, היא קנאה: "הממשלה מבקשת לכתוש את האמון בבהרב-מיארה ובמה שהיא מייצגת. הדימוי הציבורי שלה נוסק במקביל לירידת אמון הציבור בקואליציה, בעיקר בקשר לניהול המלחמה, וזה משגע את הבייס המתוסכל של נתניהו".
ההתנגדות למינויים פוליטיים
נקודת המחלוקת הראשונה שמעלה את מפלס ההתנגשות כעת היא המאבק על דרך בחירת נציב שירות המדינה, לקראת סיום כהונת הנציב הנוכחי בספטמבר. כאמור, בהרב-מיארה מבקשת להוציא את הבחירה מידיו של נתניהו, ולהקים ועדת איתור ולאפשר מכרז תחרותי על התפקיד, שמסמל בעיניה את טוהר המידות ואיכות השירות המקצועי והממלכתי בשירות הציבורי, ללא כל קשר לפוליטיקה. מולה עומד רצון ממשלת נתניהו להציף את השירות הציבורי באנשי אמון פוליטיים, ללא קריטריונים מקצועיים.
קו משותף עובר גם במאבק בינה לבין יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן ושר המשפטים יריב לוין באשר לבחירת נציב התלונות על השופטים. ברוח המהפכה המשפטית, השניים רוצים להעביר את הבחירה לפוליטיקאים בכנסת ולהעמיד בראש אדם שאינו שופט עליון בדימוס. היועצת וממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן מתנגדים לחקיקה, בטיעון שמדובר בהתערבות בסמכות הרשות השופטת ופגיעה בהפרדת הרשויות.
העימות עם בן גביר
בהרב-מיארה מצויה בהתנגשות תמידית עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בקשר לאכיפת החוק כלפי אנשי המחאה, במקביל לסירובה להגן בפני בג"ץ על "חוק בן גביר", שמעניק לו סמכויות המאיימות בהפיכת המשטרה לגוף המגן על ביטחון השלטון במקום על ביטחון האזרחים.
ואם לא די בכך, על הקווים מתחממת פצצה מתקתקת: לבקשת השופט בדימוס אשר גרוניס, ראש הוועדה לאישור מינויי בכירים, נדרשת היועמ"שית לחוות את דעתה על המידע המשמעתי שיש על מועמדו של השר לתפקיד מפכ"ל המשטרה, ניצב אבשלום פלד.
חקירת מחדלי המלחמה
נקודה נוספת היא ההמלצה ששיגרה היועצת לנתניהו להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה לאחר מכן, שנבעה מטעם מניעתי: הקמת ועדת חקירה ממלכתית שבראשה שופט עליון תאותת לבתי הדין הבינלאומיים שאין צורך בהתערבותם, וכן בנקיטת סנקציות נגד ישראל ומנהיגיה - כיוון שמתוקף עקרון "המשלימות", ועדה שנבחרת על-ידי נשיא בית המשפט העליון העצמאי והמוערך בודקת בעצמה את הפרות החוק. הקואליציה לא רוצה בכך, וגם לא מתחייבת שתקים ועדה כזו אחרי המלחמה.
החיזוק של בג"ץ הגיוס
בהרב-מיארה זכתה להישג משפטי ציבורי ותדמיתי כשבית המשפט העליון אימץ את עמדתה שלא ייצגה את הממשלה, ופסק שיש לגייס את בני הישיבות. הממשלה מבינה שאינה יכולה למצוא בינתיים נוסח חוק שירצה את החרדים ובמקביל יעמוד באמות המידה של היועצת ושל בג"ץ.
מכיוון שפסיקת בג"ץ הורתה לסכל גם את העברת התמיכות הכספיות במגזר החרדי ובהרב-מיארה הודיעה שתעמוד על כיבוד הפסיקה - המפלגות החרדיות בפאניקה, ואיתן נתניהו שחרד לגורל הקואליציה שלו.
בנוסף, בג"ץ הגיוס חיזק את מעמדה של היועצת כפרשנית הבלעדית והמוסמכת של החוק. ניסיונו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס להנפיק ייעוץ משפטי מקביל למשרדי הממשלה, היכן שהיועצת חושבת שמהלך אינו חוקי, נהדף פה אחד על-ידי כל שופטי בג"ץ. ממשלת נתניהו חטפה סטירת לחי מצלצלת המבהירה לה שעליה לציית להנחיות היועצת, ולא לעקוף אותה.
השר לוין והנשיא החסר בעליון
בסוף החודש יתנהל דיון בבג"ץ בעתירה לחייב את שר המשפטים יריב לוין לבחור נשיא לבית המשפט העליון. היועמ"שית סירבה להעניק ייצוג לעמדת השר, בטענה שעליו לבחור לאלתר את הסמל של הרשות השופטת ושיש באי-הבחירה פגיעה בהפרדת הרשויות.
שר המשפטים מרגיש כי הוא מגיע לדיון בעמדת נחיתות, גם בשל אי-הייצוג, וגם כיוון שהסוגיה נוגעת לאינטרס של שופטי העליון.
פורסם לראשונה: 00:00, 03.07.24