עליית המדרגה בשימוש הקטלני במטעני חבלה ביהודה ושומרון הובילה את פיקוד מרכז לנקוט שורה של צעדים: מדיניות חיסולים חדשה ורחבה נגד מטמיני המטענים, איסור הכנסת דשנים לפלסטינים מחשש שנעשה בהם שימוש להעצמת המטענים, בדיקת האפשרות להשתמש בנגמ"שים בגדה לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה - ואזהרה לפלסטינים ממה שעתיד לבוא אם התופעה לא תיעצר.
מפקד פיקוד מרכז, אלוף יהודה פוקס, קיים בשבוע שעבר דיון הערכת מצב מיוחדת בעקבות השימוש המתרחב במטעני חבלה קטלניים על ידי מחבלים בשומרון, שגבה לאחרונה את חייהם של שלושה לוחמים: לוחמת מג"ב שנהרגה לפני חודשיים, קצין מסיירת חרוב ולוחם בדובדבן שנהרגו בשבועיים האחרונים ליד ג'נין ובאזור טול כרם.
פעילות צה"ל בטול כרם
(צילום: דובר צה"ל)
אחת מההחלטות המשמעותיות שהתקבלו בדיון היא להגביר את המעקב המודיעיני, כולל מהאוויר, אחרי מטמיני המטענים במחנות הפליטים בשומרון שבהם צה"ל פועל באופן תדיר. שעות אחדות מתום הדיון כבר חוסלו ארבעה מחבלים צעירים שזוהו על ידי כטב"ם של חיל האוויר כמי שהניחו מטעני חבלה במחנה נור א-שמס ליד טול כרם, שם נהרג יומיים קודם לכן החייל מדובדבן. אור ליום שישי חוסלו בפעולה ליד ג'נין גם המחבלים שהטמינו את המטענים שהרגו את מפקד המחלקה מסיירת חרוב.
אלא שמדיניות החיסולים המסלימה של פיקוד המרכז נגד חוליות הטרור האלה היא רק צעד אחד בסדרת פעולות נגד תופעת ריבוי המטענים ביהודה ושומרון, שממנה מתריעים בצה"ל. עד כה אמנם לא זוהו באזור מטעני חבלה תקניים כמו למשל מטעני "שוואז" שקיימים ברצועת עזה - חרף מאמץ אדיר של האיראנים להעביר אותם למחבלים בגדה דרך גבול ירדן - אולם עדיין יש אלפי מטענים שפזורים בשטח, והלוחמים נתקלים בהם כמעט בכל מבצע בערי ובכפרי השומרון. הם מייצור עצמי, אך ברמה גבוהה, ועוברים עוד ועוד מקצי שיפורים. בצבא זיהו הדרכות איראניות פשוטות יחסית להרכבת המטענים והפעלתם מרחוק, כמו גם מנגנון הפקת לקחים שנועד לייעל את השימוש בהם נגד לוחמי צה"ל מפעם לפעם.
בשנה האחרונה החרים או השמיד צה"ל יותר מ-50 מעבדות לייצור אמל"ח ומטענים. נמצאו, הוחרמו ופוצצו יותר מ-1,000 מטעני השלכה בייצור עצמי ומאות מטעני גחון, ונוטרלו יותר מ-150 מטענים שהיו מוטמנים מתחת לתשתיות אזרחיות. בצבא מתכוונים להגביר עוד יותר את הקצב, להדק את האחיזה המודיעינית על מעבדות ייצור אלה ולפעול לאיתורן ולהשמדתן, כמו גם נגד המוחות העיקריים שמאחורי הרכבת המטענים. בנוסף, אלוף פוקס הנחה את גורמי המשפט והמשטרה לעצור את העברת הדשנים החקלאיים מישראל לפלסטינים ביהודה ושומרון, או לכל הפחות להגביל את הכמות לשימוש פרטני ואישי ולא תעשייתי. זאת לאחר שבמערכת הביטחון גילו כי ברבים מהמטענים של המחבלים היו דשנים חקלאיים שהעצימו את עוצמת ההדף וההרס שיצרו.
כן הוחלט לשפר את תרגולות חשיפת המטענים העמוקים שמובילים הדחפורים וכלי ה-D-9 של חיל ההנדסה. זאת מאחר שחלק גדול מהמטענים הוסתרו לאחרונה בעומק של כמטר וחצי ואף יותר מתחת לאדמה. בנוסף, גורמי האיסוף מהאוויר הונחו לנסות לזהות שינויים בקרקע בצירים המובילים ליעדי הפעולות מתוך הבנה שגם כך ניתן לזהות הטמנות טריות יחסית של מטענים.
בצבא לא פוסלים את האפשרות להכניס את הכוחות למבצעים הללו כשהם בתוך כלים כבדים ומשוריינים דוגמת נגמ"ש נמ"ר או נגמ"ש אם 113 - לראשונה מאז האינתיפאדה השנייה. האפשרות עלתה מספר פעמים בדיונים שנערכו באוגדת איו"ש בשנה האחרונה, אך ירדה מהפרק עד עתה. הסיבות: נגמ"שי האם 113, שקיימים בהיקף גדול בצבא, נחשבים לממוגנים פחות מרכבי הטיגריס או הפנתר, על אף שגם אלה ספגו פגישות קשות ממטענים; נגמ"שי הנמ"ר, הקיימים בגבעתי ובגולני, ממוגנים מאוד מאיומי המטענים אך מוקצים לגבול לבנון וללחימה בעזה בתעדוף ראשון.
לגדודי הבט"ש שכיום מחזיקים את הגזרות המרחביות ביהודה ושומרון אין נגמ"שים; בנוסף, כל הנגמ"שים פחות עבירים בסמטאות הצפופות של מחנות הפליטים בשומרון ביחס לרכבי הפנתר והטיגריס; סיבה נוספת, רשמית פחות, נוגעת לחשש בצה"ל שהצעד ידרדר עוד יותר את המצב ביהודה ושומרון, אזור שלא הצטרף עד כה להר הגעש האלים שהתפרץ ברצועה ובצפון. זאת מאחר שהפעם האחרונה שבה נראו טנקים ונגמ"שים ברמאללה או בחברון, סביב שכם או ברחובות ג'נין, הייתה כאמור באינתיפאדה השנייה, ובעיקר במבצע חומת מגן.
בצה"ל הוחלט להכניס אמצעים נוספים, בעיקר הנדסיים וחימושיים, לחשיפת מטעני חבלה, כדי למנוע תוצאות קטלניות משימוש בהם. גורם צבאי הסביר את הדחיפות של הנושא: "יש תופעה שעדיין לא נתקלנו בה באיו"ש, אבל זה כנראה עניין של זמן עד שנראה אותה - שימוש באמצעי חבלה תקניים, מטענים ורימונים, שנגנבו מהצבא בחסות הכאוס של תחילת המלחמה והגיעו לגורמים עברייניים בתוך ישראל. בדרך כלל נשקים שנגנבים מהצבא מגיעים די מהר לגורמי טרור בשטחים. בנוסף, עד כה אנחנו רואים אומנם בעיקר שימוש במטעני חבלה נגד חיילים בשטח הפלסטיני, אבל ככל שיעבור הזמן יגדל הסיכון גם לשימוש במטענים נגד אזרחים. לכן גובש המענה ההתקפי וההיקפי נגד התופעה".
