התופעה המטרידה שחזרה בהיקפים גדולים: בפיקוד המרכז של צה"ל ובשב"כ זיהו לאחרונה כניסה של כ-40 אלף שב"חים לישראל דרך פרצות בגדר. רובם ככולם מבקשי עבודה, שמסתננים כדי להתפרנס לאחר שישראל עצרה את כניסתם ב-7 באוקטובר.
התופעה וההיקפים שלה מטרידים מאוד את גורמי הביטחון, שכן אלה המספרים שנראו לפני סגירת קו התפר בשנה שעברה, אחרי גל טרור שיצא דרך אותן פרצות בגדר. גורמים בצה"ל אמרו כי "גם אם מדובר רק במבקשי עבודה, אלה אלפי פלסטינים שנכנסים לישראל ללא פיקוח. אם אלה ההיקפים, כבר עדיף שייכנסו דרך המעברים בצורה מבוקרת ותחת פיקוח ביטחוני ישראלי".
חזרת תופעת כניסת השב"חים לישראל היא רכיב אחד במדיניות הישראלית ביהודה ושומרון אחרי אירועי 7 באוקטובר, אז החליטו בדרג המדיני לעצור את כניסת הפועלים הפלסטינים. מכסה מצומצמת של כ-8,000 אושרה, ובה נכללו עובדים שמוגדרים חיוניים למשק הישראלי. עם זאת, בהתנחלויות עובדים יותר מעשרת אלפים פלסטינים, כל אחד מהם באישור כפול של מערכת הביטחון והמועצות ביהודה ושומרון.
עצירת הפועלים פגעה בשני צידי הגדר, גם בישראל וגם אצל הפלסטינים. ענפי הבניין והחקלאות הישראליים מתקשים לתפקד במצב זה, ואחוזי האבטלה ברשות הפלסטינית עברו את ה-30% – נתון שלא היה בשנים האחרונות בגדה. יותר ממאה אלף פועלים שהיו רגילים לעבוד בישראל מצאו עצמם חסרי פרנסה. לא צריך להיות חוקר באמ"ן או בשב"כ כדי להבין שאבטלה ורעב משרתים את הקיצוניים ולא את המתונים ברחוב הפלסטיני. "הייאוש דוחק אותם לטרור", מזהירים בשב"כ.
בפני אותם מאה אלף פלסטינים שעבדו בישראל עד עצירת כניסת הפועלים עומדות שתי חלופות: הראשונה היא להיכנס למעגל הטרור של חמאס. ארגון הטרור, בהכוונה איראנית, מזהה את המשבר הכלכלי ומציע לאותם מובטלים כספים בתמורה לפעילות טרור נגד צה"ל ואזרחי ישראל במרחב. השנייה היא להסתכן ולהסתנן לישראל דרך הפרצות כדי לעבוד ולהביא כסף הביתה. שתי החלופות רעות לישראל ומצריכות חישוב מסלול מחדש בכל הנוגע למצב הכלכלי ביהודה ושומרון.
פעילות צה"ל ביהודה ושומרון
(צילום: דובר צה"ל)
לאחרונה אישר הקבינט שורת צעדים שהביא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להחלשת הרשות הפלסטינית, בתגובה לצעדים שזו קידמה בבתי הדין הבינלאומיים בעקבות המלחמה בעזה. במערכת הביטחון התריעו בפני הדרג המדיני מהשלכות צעדים אלה בהיבט הביטחוני: "המשך הצעדים להחלשת הרשות והמנגנונים יחזק את חמאס ביהודה ושומרון. הסלמה ביטחונית ביו"ש תוביל לפגיעה בראש ובראשונה בהתיישבות באזור היא עלולה לגרום להפסקת הלחימה בעזה והסטת הכוחות מהרצועה והצפון ליהודה ושומרון, ותפגע באופן משמעותי במיטוט חמאס בעזה וכן במלחמה נגד איראן וחיזבאללה".
לצד ההתרעות, הציגו במערכת הביטחון בפני מקבלי ההחלטות תוכניות מסודרות שגובשו במתאם פעולות הממשלה בשטחים ובשב"כ להחזרה מדורגת של הפועלים לעבודה בישראל. במכסות קטנות יותר, עם קריטריונים מחמירים יותר ותחת פיקוח הדוק יותר של מערכת הביטחון. "יש לנו אמצעים טכנולוגיים במעברים כדי לפקח על היציאה והחזרה של הפועלים", אמרו בכירים בצה"ל, "אם הם לא חוזרים אנחנו מטילים עליהם סנקציות. עדיף שייכנסו תחת פיקוח ובקרה ולא כשב"חים". אלא שכל אלה לשווא: ההתנגדות הנחרצת של סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הובילה לכך שהצעות מערכת הביטחון כלל לא הובאו לדיונים בקבינט המורחב.
גם בענף הבניין בישראל כבר התריעו בפני הדרג המדיני על קריסה עקב עצירת כניסת הפועלים. הם נדרשים, לדבריהם, להעסיק שוהים בלתי חוקיים כדי להימנע מפגיעה עוד יותר גדולה בענף. גם החקלאים ניצבים בפני מצוקה דומה: אלה שפועלים בקווי העימות בדרום ובצפון לא מוצאים ידיים עובדות שיחליפו את הפלסטינים.
בצה"ל ובשב"כ אומרים שהם אינם נאיביים. מבינים שם שאישור הכנסת פועלים באקלים הפוליטי הנוכחי הוא צעד מורכב שעלול לגרור ביקורת ציבורית חריפה. אך באותה הנשימה הם גם מבינים שהחלשת הרשות הפלסטינית, חיזוק חמאס ביהודה ושומרון, עלייה בהיקף השב"חים ופגיעה במשק הישראלי – כל אלה דורשים מההנהגה לספק מענה, גם כזה שלא יתקבל בחיוב בכל חלקי האוכלוסייה.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.07.24
