באחת המחאות השבוע נשאה מפגינה שלט שעליו נכתב "כולנו חטופים". על פניו, שלט סולידי המביע הזדהות - אך בפועל יש בו הכל חוץ מהזדהות. לא, לא כולנו חטופים. יש 120 איש ואישה, ילדים וקשישים, שנחטפו באכזריות מביתם ב-7 באוקטובר והם החטופים. לא האוחזת בשלט ולא אף אחד מאזרחי ישראל הוא חטוף כמו אותם 120. אף אחד מאיתנו לא יודע מה זה להיות במנהרות בעזה, איך זה להיות בבית של משפחה עזתית, מהו החשש להיאנס על ידי מחבל או הפחד הקיומי שהיום הוא היום האחרון עלי אדמות.
זהו שלט אנוכי שמביע עמדה ומניעים פוליטיים על ידי ניצול של טראומה אישית ולאומית. מה שרוצה אותה אישה לומר זה שכולנו נפלנו קורבן למשהו. מה המשהו הזה? כל דבר שלא מקובל עליה, ובמקרה הזה - הממשלה. ובגלל שהממשלה לא מקובלת, החלטותיה והמדיניות שלה לא מקובלות בכל נושא, גם בנושא העסקה. והחטופים? בהם נשתמש לטובת אינטרסים פוליטיים.
הטענה עד עכשיו הייתה שההתנהלות של ראש הממשלה נתניהו ביחס לעסקה היא תוצר של מניעים פוליטיים. טיעון לגיטימי, עם היגיון מסוים - לאור העובדה שהנחת המוצא היא שלכל נבחר ציבור יש מניע פוליטי, והשאלה היא רק האם המניע הפוליטי משתלב עם האינטרס של המדינה. זה כבר נתון לשיקול הציבור הבוחר.
ביחס לעסקה הנוכחית, הרי שהיא אינה עונה על האינטרס הלאומי באופן המיטבי. תחילה, החטופים: ישראל לא יודעת מי החטופים שישתחררו. האם נקבל את כל החיילות? הקשישים? מה עם החיילים? חשבתם שאנחנו בריאליטי של האח הגדול מול המירוץ למיליון? חכו לריאליטי של סינוואר - מי יישאר מאחור. ואם נוותר על כל כך הרבה בשלב א', מה ניתן בשלבים ב' וג'? גם פה התסריט ידוע מראש: נקבל חטופים בשלב א', אבל ההיגיון והניסיון יודעים שלא נגיע לשלבים ב' וג'. סינוואר ימשוך את הזמן ואת העצבים כמו שרק הוא יודע.
מבחינה ביטחונית, לאורך הפסקת האש, ארגוני הטרור בצפון ובדרום ינצלו את הזמן לחימוש ולאגירת כוחות. חמאס יתחזק במקומות שבהם איבד מכוחו ויחזור לאזורים שמהם ישראל גירשה את המחבלים. בהמשך, זה יקשה עלינו להגיע לחטופים הנותרים - כך שהעסקה, כפי שהיא מוצגת כעת, אינה עונה על האינטרסים הלאומיים, לא מבחינת השבת החטופים ולא מבחינה ביטחונית. הדרך היחידה למקסם את מספר החטופים שנקבל ואת האינטרסים הביטחוניים של המדינה זה עוד לחץ צבאי וחיזוק ההרתעה.
גם נתניהו יודע שהמחאות הן לא באמת על העסקה או על החטופים. זו פשוט אותה מחאה ארוכת שנים - מחאות כיכר גורן שהפכו למחאות בלפור שהפכו למחאות על הרפורמה שהן עכשיו מחאות למען החטופים
אם נתניהו היה מונע מאינטרסים פוליטיים, כפי שטוענים תומכי העסקה, ולא מאינטרסים לאומיים וביטחוניים - הוא היה מקבל את העסקה. הרי זה מה שדורשים המפגינים, מבעירי הרחובות וחוסמי הכבישים - עכשיו, עכשיו, עכשיו. לא משנה מה תהיה התוצאה ומי מהחטופים יישאר מאחור. אם נתניהו רוצה שקט מהרחובות, משר הביטחון ומהאופוזיציה, עליו לקבל את העסקה ולהתעלם מהשיקולים הביטחוניים ומהחטופים.
נוה דרומיצילום: איליה מלניקובאלא שגם נתניהו יודע שהמחאות הן לא באמת על העסקה או על החטופים. זו פשוט אותה מחאה ארוכת שנים - מחאות כיכר גורן שהפכו למחאות בלפור שהפכו למחאות על הרפורמה שהן עכשיו מחאות למען החטופים. גם סינוואר למד את זה, ובטח חושב לעצמו איך יוכל לעצב את המחאה הבאה. את המחאה של עוד שנה, עוד שנתיים, עוד עשר שנים. הוא רוצה שישראל תקבל את העסקה כדי שלא נשיג ניצחון צבאי וכדי שהוא יוכל להשאיר אצלו חטופים לעד. המטרה שלו היא להפוך לשחקן פוליטי וחברתי בישראל מבלי להיות בישראל. להכניס את המדינה לסחרור פוליטי, לוויכוחים אינסופיים. אם היה יכול, היה יושב וכותב שלטים בעצמו, כשסביבו החטופים האמיתיים, בוודאי היה כותב: "כולנו חטופים".
פורסם לראשונה: 00:00, 09.07.24
