דווקא עכשיו. החיסול לכאורה של ראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, בכיר המחבלים וצורר ישראל, צריך להיות אקורד הסיום המוצלח לקדנציה הנוראית של הרמטכ"ל ה-23 הרצי הלוי - מי שעמד בראש הצבא בכישלון הנורא מכל, שותף מלא לקונספציה שהאמינה שחמאס מורתע. במשמרת שלו כראש הצבא נאנסו, נשרפו, נחטפו ונרצחו יותר מאלף ישראלים, שחיכו לצה"ל שהגיע באיחור ניכר. אלפי מחבלים מול צבא מופתע, לא מוכן, בנחיתות מבצעית ובכוחות דלילים. כמעט יומיים לקח להחזיר את המצב לשליטה. כאוס מוחלט.
לא בזכותו. לזכותו של הרמטכ"ל, הוא הצליח להתעשת. בשבועות הראשונים נראה כמעט אפור כאשר צולם בשטח, אך כשהחל התמרון הקרקעי חזר גם הצבע ללחייו. אוהבים לזלזל בהישגים של המלחמה בדרום; זו טעות. צה"ל פירק את עזה, עשה מה ששום צבא בעולם לא עשה - לחימה בשטח בנוי במשך חודשים נגד ארגון טרור מוכן ומיומן. מתחת ומעל לקרקע. למזלו של הלוי ושל כולנו, לצה"ל יש רוח נדירה, רוח של אחדות. בשונה מהעורף המפולג, בחזית יש תחושה נדירה של יחד, כזו שספק אם יש לעוד צבא בעולם. כמו במלחמה ההיא באוקטובר 73', גם הפעם, הרוח הרימה את צה"ל המוכה מהקרשים. אבל שום רוח, לא משנה באיזו עוצמה, לא תצליח להזיז את הענן השחור משחור שמרחף מעל ראשו של הרמטכ"ל. ענן שאף הישג לא יוכל להעלים, גם לא חיסולם של דף וסינוואר. ספק אם גם עכשיו מישהו זוקף את ההצלחות של צה"ל לזכותו.
כמו במקרה של תא"ל ברק חירם. צה"ל חייב לבדוק, אבל לצבא תחת הלוי פשוט אין מנדט. הכל מעורר חשד, מרגיש כמו כיסוי תחת
אין לו מנדט. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לצאת לציד מכשפות, כמו במקרה של תא"ל ברק חירם. צה"ל חייב לבדוק, אבל לצבא תחת הלוי פשוט אין מנדט. הכל מעורר חשד, מרגיש כמו כיסוי תחת. עניין של חוסר אמון. לחירם מגיע שהתחקיר שינקה אותו ייעשה תחת פיקוד שלא נושא באחריות. הרי כל תקלה שהתרחשה באותו היום, כל טעות של מפקד בשטח, כל החלטה לא נכונה, הן פועל יוצא של הכישלון האישי של הלוי ושל הפיקוד העליון של צה"ל. גם בתוך המערכת מעמדו של הרמטכ"ל בכי רע. עימותים שלו עם קצינים בכירים הודלפו, ואם תהיתם מדוע ראש אכ"א יניב עשור הבריז פעמיים מוועדת חוץ וביטחון, כדאי שתדעו שהוא והרמטכ"ל לא מדברים ביניהם כבר חודשים. אפילו לא מילה, נתק מוחלט. הלוי איבד את חדר ההלבשה.
לא הוא ישקם. בשום תסריט מתקבל על הדעת הלוי לא יכול להיות הרמטכ"ל בטקסי השנה ל-7 באוקטובר. תשעה חודשים הם די והותר למי שכישלונו עלה לנו במותם הטרגי של כל כך הרבה אנשים, חלקם עדיין שם. מי שאחראי לאובדן כוח ההרתעה, למשבר האמון בין הציבור לצה"ל, לא יכול להיות זה שישקם. מה שנכון לנתניהו, נכון גם להלוי. צה"ל, כמו המדינה, זקוק לאתחול מחדש - והציבור הישראלי זקוק לרמטכ"ל שיוכל שוב לשאת אליו עיניים. הלוי סגר אתמול חשבון עם אחד מגדולי המרצחים שאיימו אי-פעם על ישראל, אבל החשבון של הציבור הישראלי עם הרמטכ"ל עודנו פתוח. אין צורך בחרקירי; התפטרות תספיק.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.07.24