במערכת המשפטית רואים בביקורת ובהתקפות על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה באשר לנושא ההסתה נגד ראש הממשלה כמערכה פוליטית. המערכה הזו, שנראית מתוזמנת, נועדה לא רק לפגוע באמון מניעי הפרקליטות והצגתה כמי שמשרתת רק צד אחד של החברה והפוליטיקה, אלא כמסע להבאיש את ריחה של היועצת ולגרום לה להתפטר.
סרטון שהוצג בישיבת הממשלה האחרונה
(באדיבות דוברות רה"מ)

2 צפייה בגלריה
נתניהו ואיסמן
נתניהו ואיסמן
"חופש הביטוי - אחד הערכים החשובים ביותר של האינטרס הציבורי". נתניהו ואיסמן
(צילום: אלכס קולומויסקי, גיל נחושתן)
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בודקת באופן אישי, מדי מספר ימים, מול השב"כ ומול אגף החקירות במשטרה, כל תיק ובו חשד לגילויי הסתה ואלימות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו. מיארה בודקת גם האם קיימים חסמים משפטיים וחקירתיים המונעים התקדמות.
"ישנו ניסיון לבטל את הצורך בקבלת אישור מפרקליטות המדינה לפתיחה בחקירות, והעברת הסמכות לפתיחה בחקירה בעבירות אלה למשטרת ישראל", אמר פרקליט המדינה עמית איסמן. לדבריו, "מהלך זה, ככל שאכן ייצא אל הפועל, יגביר את הסיכון לפגיעה בחופש הביטוי בישראל, בטח ובטח במציאות העכשווית. פגיעה בחופש הביטוי מהווה פגיעה באחד מערכיו החשובים ביותר של האינטרס הציבורי". איסמן, שנאם באוניברסיטת חיפה התייחס לביקורת המוטחת ביועצת המשפטית לממשלה ובפרקליטות שלפיה קיימת תת-אכיפה ביחס להסתה ובהפגנות נגד הממשלה.
את אי-הנחת שלה מ"אכיפה רכה" מדי מצד היועצת, החלה סביבת נתניהו לשדר עוד טרם המלחמה. היו אלה ימי פרוץ המהפכה המשטרית שהולידו אין ספור מחאות, חלקן כללו חסימות כבישים ושיבוש אורח חיים.
הדרישות הללו שככו עם פרוץ המלחמה בראשית אוקטובר. העיניים הופנו אז כלפי המגזר הערבי, מגזר שברובו המכריע לא הפגין אלימות או הסתה לאלימות, אלא עסק בענייניו - למעט פעילים איסלאמיים קיצונים ומסיתים על רקע דתי. מיד לאחר המתקפה על מדינת ישראל, החלו לשטוף את הרשת פרסומים רבים שכוללים תמיכה בפעולות הלחימה הרצחניות שביצע חמאס. מאז, הגישה הפרקליטות כ-200 כתבי אישום שהניבו הרשעות מרתיעות.
2 צפייה בגלריה
גלי בהרב מיארה ועמית איסמן בכנס של משרד המשפטים
גלי בהרב מיארה ועמית איסמן בכנס של משרד המשפטים
"טוענים שאנחנו לא פועלים מספיק מול המשטרה והמפגינים". בהרב-מיארה ואיסמן
(צילום: מוטי קמחי )
אין פלא שאחרי ההתקפות על היועצת, ייחד פרקליט המדינה עמית איסמן את נאומו באוניברסיטת חיפה לדילמות. "חופש ביטוי, כמו גם חופש המחאה, נמצאים בלב ליבו של האינטרס הציבורי במדינה דמוקרטית. המתח שבין חופש הביטוי וחופש המחאה של האזרח לבין חובתה של המשטרה ורצונה לשמור על הסדר הציבורי אינו חדש. הוא אפיין מחאות והפגנות במשך כל השנים והוא מלווה את הציבוריות הישראלית מאז ומעולם. מטבע הדברים, המתח הזה הולך ומתעצם בעיתות משבר".
במערכת האכיפה אמרו: "את השרים שתוקפים את מיארה מעניינים גורמי מחאה שמבקשים להפגין נגד מדיניות נתניהו והקואליציה שלו, שקוראים לו להסיק מסקנות ולהקים ועדת חקירה ממלכתית".
איסמן הוסיף כי "דווקא בעת משבר, ודווקא בזמנים שבהם הלחץ והמתח אותו חווים כולם הוא כל כך גבוה - יש חשיבות רבה לאיפוק - אזרחים ושוטרים כאחד. סובלנות והכלה מצידה של משטרת ישראל כלפי המוחים באשר הם, והבנה של המוחים לסיטואציה המורכבת והקשה שלא פעם נמצאים בה אנשי משטרת ישראל".
איסמן אמר שהוא מודע לביקורת על התנהלות הפרקליטות. "מהצד האחד, נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד אלימות שוטרים. מהצד השני - נטען שאיננו פועלים בנחישות מספקת כנגד המוחים. אנו מחליטים בתיקים אך ורק על פי הראיות, הכללים ונקודות האיזון שבין האינטרסים השונים".
פורסם לראשונה: 00:00, 16.07.24