לראש המל"ל צחי הנגבי יש גישה בריאה לחיים, את זה לא ייקחו ממנו. הוא לא עושה עניין גדול מדברים. בניגוד לאנשים אחרים, שעלולים לפרש התפתחויות לא חיוביות כסוף העולם והחיים לצידם הם רכבת הרים של חרדות ותגובתיות יתר, הנגבי הוא מר פרופורציה. אם הוא היה כדורסלן בפרופיל גבוה, ולא פוליטיקאי נטול כריזמה בחליפה דהויה, אפשר היה אפילו להדביק לו את הכינוי "מיסטר קול".
כן, הנגבי לא עושה דרמות. למישהו במשרד המועצה לביטחון לאומי נשמטה כוס הקפה מהיד וכתם חום כהה התהווה על רצפת הפרקט? רגע לפני שהוא נאכל רגשות אשם ומתחיל לחשוש שמא ביטחונה הלאומי של ישראל נפגע, מגיח הנגבי מאי-שם, עטוף גלימת כחול לבן שהאות P (פרופורציה) במרכזה, מניח יד בטוחה על כתפו של הפקיד ואומר לו בקול סמכותי: לא נורא, תקלה. תקלות קורות.
בעולמו של הנגבי, תקלות מתרחשות כל הזמן. כששומטים כוס קפה, כשלא נותנים זכות קדימה בכביש, כשלמעלה מ-1,000 אזרחים נטבחים ביישובי העוטף באסון הגדול ביותר של העם היהודי מאז השואה. אמר מי שאמר שלטעות זו חולשה אנושית, ולמחול - מעלה אלוהית. הנגבי לא שם. הוא בכלל לא מגיע למחילה. מבחינתו, זו בכלל לא שאלה של סליחה. על תקלות לא מבקשים סליחה. אי-אפשר שהכל יעבוד כמו שצריך. יהודים הם בני אדם, לא רובוטים. וכך בריאיון לטלוויזיה הנגבי גם אמר כי "תמיד יש תקלות, עוד תיבחן השאלה מה חלקו (של בנימין נתניהו) בתקלה של 7 באוקטובר". תקלה. קטן-קטן.
ייתכן בהחלט שעם תום הצילומים נתקף הנגבי רגשות אשם על הניסוח הקלוקל, המעצים. "תקלה". מה הוא מגזים? מה זו הביקורתיות הזאת? אנחנו בזמן מלחמה
למעשה, ייתכן שאפילו מדובר בהגזמה של הנגבי. מה הוא עושה עניין כזה גדול? הרי לשפה יש את הכלים לאבחן את מידת החומרה של כל תקלה בפני עצמה, ולייצר הבדלה בין תקלה גדולה לתקלה קטנה. יכול, ואולי אף צריך היה לומר, "תקלונת של 7 באוקטובר". ייתכן בהחלט שעם תום הצילומים נתקף הנגבי רגשות אשם על הניסוח הקלוקל, המעצים. "תקלה". מה הוא מגזים? מה זו הביקורתיות הזאת? אנחנו בזמן מלחמה. "אולי היה מתאים יותר לומר 'פאשלה'?", התייסר בינו לבין עצמו עת הסירה המאפרת את שכבת הסומק מלחייו ובטעות הכניסה מעט מן האבקה לעינו השמאלית. הנה, עוד תקלה. בכל מקום תקלה. בחדר האיפור, במטבח, ברצועה.
על אף התקן הפומפוזי של הנגבי, כל כך פומפוזי שהוא ראוי אפילו לראשי תיבות, אין מה להגזים ולחלוק לו את הכבוד שבמשמעות כלשהי. ראש המועצה לביטחון לאומי, מי ישמע. בסופו של דבר, הוא דואג לביטחון של מישהו אחד בלבד. לא באמת חשוב מה הוא, לכשעצמו, אומר. מה שכן חשוב הוא שההתבטאות של הנגבי על “תקלה” היא עוד אמירה מודעת או פרוידיאנית - אם מודעת זו חוצפה, אם פרוידיאנית זה כבר באמת מדאיג - להלך הרוח המזלזל, המבטל, המקטין בכוונת מכוון, הבורח מאחריות, העוסק כולו בניסיון לטשטש עקבות, ביחס ל-7 באוקטובר. לא, זו אינה פליטת פה, או סתם תקלה. החיים מקיפים את הנגבי בתקלות, אבל ההתבטאות שלו עצמו אינה כזאת. זו לא תקלה - ככה זה אמור לעבוד. בכך הם עסוקים כיום - בעיצוב משוואת היום שאחרי. לא בעזה, בתוך ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 17.07.24