בזמן שאתם קוראים את הטקסט הזה מישהו בישראל מודד את קו הלסת של נועה ארגמני. אחרים בוחנים את הפרופורציות בין המצח שלה לפני השבי ואחריו. או מתלוננים שהקול שלה השתנה. ארגמני לא נשמעת ולא נראית כמו פעם, התלוננו גולשים ברשתות החברתיות, כאילו היא חייבת משהו למישהו, חוץ מלעצמה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
מאז שנחטפה מפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר ארגמני הפכה לסלב בעל כורחה. החטופה של כולנו. השחרור ההוליוודי שלה היה אמור לסיים את העיסוק הציבורי בה, אבל במקום זה היא הפכה לאובייקט שאפשר למדוד, לבקר ולחשוד בו. ההתייחסות הפטישיסטית הזו מתבטאת גם בתיאוריית הקונספירציה הנוכחית על ארגמני. קונספירטורים ברשתות טוענים בתוקף שהאישה ששוחררה משבי החמאס היא בכלל שחקנית. כפילה. לא ארגמני האמיתית שלמדנו להכיר ולאהוב. הגיוני? לא. מערער? בהחלט. כדי להוכיח את הטענה הבדיונית הזו כל האמצעים כשרים, כולל השוואה אובססיבית של צילומי שיניים ועצמות לחיים. כמו החיים עצמם מאז 7 באוקטובר, גם קונספירציית ארגמני מוזרה, חולנית ולא הגיונית בשום תרחיש. מצד שני, מאז השבת השחורה שום דבר כבר לא מרגיש נורמלי, בטח לא הגיוני או מוכר. והווה משברי הוא הדשן של קונספירציות.
"ארגמני היא המקרה הראשון בישראל של שחקנית משבר (Crisis actor), מושג שמוכר מתיאוריות קונספירציה", מסביר האנתרופולוג ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון ליר. "הקונספירטיבים מאמינים שסיפור החטיפה של ארגמני מבוים ושהיא שחקנית בתשלום. באנגלית זה נקרא False flag – אירוע מבוים שנועד להסיט את תשומת הלב שלך ממה שנמצא מאחורי הקלעים ולהניע אותך לפעולה שהאליטה רוצה בה. אנשים שנמצאים עמוק בקונספירציה מאמינים ש-7 באוקטובר הוא 'דגל כוזב'. הם אומרים שהמציאות לא כמו שהיא נראית ושבעצם היה שיתוף פעולה בין ישראלים לחמאס. ולא משנה אם 'האליטה המרושעת' שכביכול עומדת מאחורי זה היא הפורום הכלכלי העולמי, בג"ץ או האילומינטי, בנימין נתניהו או אהוד ברק. לא דעתך הפוליטית חשובה, אלא זה שאתה לא מקבל את ההסבר הרשמי".
"אנשים שנמצאים עמוק בקונספירציה מאמינים ש-7 באוקטובר הוא 'דגל כוזב'. הם אומרים שהמציאות לא כמו שהיא נראית ושבעצם היה שיתוף פעולה בין ישראלים לחמאס. ולא משנה אם 'האליטה המרושעת' שכביכול עומדת מאחורי זה היא בג"ץ, נתניהו או אהוד ברק"
הקונספירציות פרום דה ריבר טו דה סי לא נולדו באוקטובר, ובכל זאת, נדמה שיש הבדל בין כאלה שעושות מניפולציה בעובדות ומתייחסים למושג אמת כאל הצעת הגשה – כי בעיניהם "זה לא הגיוני אחרת" – לבין אלה שעוסקות אישית בחטופים, ונראות מטורללות אפילו ביחס לקונספירציות הזכורות על חיסוני הקורונה, כולל הזנב.
"יכול להיות שאנחנו מאמצים טרנד אמריקאי", מסביר ד"ר קלין אורון. "לקחו כאן תבנית של תיאוריה והלבישו אותה על המציאות הישראלית. לי זה קצת מזכיר את סיפור סנדי הוק (טבח בבית ספר יסודי בארה"ב שבעקבותיו טען מגיש הרדיו אלכס ג'ונס כי הכל מזויף ואיש לא נרצח. הוא נתבע וחויב לשלם כמעט מיליארד דולר – גב"ח). מה שבאמת מדהים בעיניי במקרה של ארגמני, זה שאנשים באמת מאמינים בזה וכמה מהר זה תפס".
מה שפחות מדהים זה להתייחס לחוזרות מהשבי כבוגדות או חשודות. איך ישראלים מאמצים אפס אמפתיה לחטופים שחזרו מהגיהינום?
"לא נכון לראות בזה היעדר אמפתיה או רגשות. זה דווקא מבטא רגש חזק מאוד. זה לא שהם אומרים (על ארגמני, רענן וחטופים אחרים) 'הישראלים האלה רעים'. לא. הם אומרים, 'הישראלים האלה רק נראים ישראלים, הם בעצם לא’".
המשפט הזה בפני עצמו מטריד ומרמז לבגידה.
"קונספירציות זה עולם שקשה מאוד לחיות בו. הוא לא נעים או נוח. אמרתי פעם למישהו שמאמין בקונספירציה שהעולם שטוח, 'תקשיב, אתה חי בעולם נורא אפל'. אז הוא אמר לי, 'גם אתה חי בעולם אפל, רק שבניגוד אליך – אני יודע את זה’".
ד"ר אביב שגב, פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש שלוותה, מטפל בלא מעט מניצולי הטבח בעוטף. הוא כבר ראה הכל, אבל קונספירציית ארגמני – וההדהוד שלה ברשתות החברתיות – הפתיעה אפילו אותו. "להגיד שארגמני שחקנית זה לעשות אובייקטיפיקציה שלה, להתעלם מהרגשות שלה", הוא מתחמם. "(בציניות) היא הרי לא באמת חזרה משבי בעזה. היא בעצם שחקנית, אז מה זה משנה? לטעון דבר כזה זה להפוך אותה לחפץ ולשכוח שיש לנו איזושהי אחריות, לפחות להטיל ספק. מעבר לזה, יש איבוד קשר עם המציאות: גם בתיאוריות הקונספירציה יש יותר ופחות הגיוניות. להאמין שעשירי העולם מתכנסים כדי לחשוב איך לעשות עוד כסף, יותר סביר מלהאמין שכדור הארץ שטוח. ולהאמין שמישהו בגד מתוך הצבא, יותר קל מלחשוב שנועה ארגמני שחקנית.
"כמטפל אני מוכן להקשיב לכל דבר, אבל זה נשמע לי נורא לא סביר ועד שלא תביאי לי איזושהי הוכחה יותר רצינית מקו הלסת שלה אין על מה לדבר. (חושב רגע) מצד שני, כשאני מדבר עם מטופלים שנמצאים במצבים פסיכוטיים, הם משוכנעים במשהו שהוא לא נכון".
"7 באוקטובר מעורר אימה. לא כמו שמופיעה מפלצת בסרט אימה, אלא לפני שהיא מופיעה, כשאתה לא יודע בכלל מה יש שם", ממחיש ד"ר קלין אורון. "מי שלא מצא הסבר להיאחז בו, היה תחת אימה, שמוביל לשינוי תודעתי לפעמים. אתה לא מבין מה קורה, וזה מצב בלתי ניתן להכלה לאורך זמן. אתה מרגיש שאתה טובע. חלק מהאנשים מוכנים לאמץ כל דבר שנותן להם הסבר, רק לא לעמוד מול האימה שבאין הסבר".
"– מַדּוּעַ פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה, לְדַעְתְּךָ, מַדּוּעַ?
– בִּגְלַל גַּעְגוּּעַ, הָיִיתִּי אומֵר, בִּגְלַל גַּעְגוּּעַ.
– בִּגְלַל גַּעְגוּּעַ? רַעְיון מְעַנְיֵין. גַּעְגוּּעַ לְמַה?
– גַּעְגוּּעַ לְמִלְחָמָה, הָיִיתִּי אומֵר, גַּעְגוּּעַ לְמִלְחָמָה"
(דוד אבידן)
ישראל מעולם לא הייתה מדינה עם מסורת עשירה של תיאוריות קונספירציה. בניגוד לארצות-הברית, שבה חשדנות לממשל הפדרלי עוברת מאב לבן, ישראלים חונכו על אמונה במוסדות: מבג"ץ דרך נבחרי הציבור ועד צה"ל. עד לאחרונה. תיאוריות הקונספירציה תפסו תאוצה בישראל בשנות מגפת הקורונה. הרבה ישראלים חוו משבר אי-אמון מול מוסדות המדינה, כמו משרד הבריאות והממשלה, כשזו הובילה מדיניות סגרים והביאה לארץ חיסונים.
התוצאה הייתה מגוון תיאוריות קונספירציה נטולות בסיס על השפעות החיסון – מאוטיזם ועד זנב – ומי הכוחות שעומדים מאחוריו ולמה. ריבוי הקונספירציות במגפה יצר לראשונה בישראל בסיס ותבנית שסייעו לקונספירציות הבאות לשגשג.
ל-7 באוקטובר הגענו כבר מסוכסכים, מפולגים ובעיקר חשדניים כלפי מבני כוח ובעלי אינטרסים. הטבח הגדול ביותר שנעשה ביהודים מאז השואה הפך מהר מאוד למלחמת גרסאות מהולות בתיאוריות קונספירציה, שמשרתות צד פוליטי או מסירות אחריות לאסון ממי שמרגיש קורבן ומבקש להתקרבן.
תשעה חודשים מאז השבת ההיא, כבר ברור שישראל שינתה פניה. מה שהיה הוא לא מה שיהיה, מלבד בתחום תיאוריות הקונספירציה. בניגוד למשבר הביטחוני והכלכלי, השבר החברתי והתודעתי, הקונספירציות הפכו לענף ישראלי משגשג. מי שעוקבים אחרי היחס של הציבור הישראלי לקונספירציות הם נמרוד ניר, מנכ"ל ובעלים של agam labs, נמרוד זלדין מהאוניברסיטה העברית ואסא שפירא, ראש מסלול שיווק אסטרטגיה בחוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב. המחקר של השלושה יצא לדרך באוגוסט, כשאף אחד לא היה יכול לדמיין מה ממתין לכולנו בשמחת תורה.
בתחילת דצמבר גילו החוקרים ששיעור המאמינים בקונספירציית ה"בגידה מבפנים" רק עולה מאז הטבח. 19 אחוזים ענו אז שהם מאמינים במידה רבה מאוד בתיאוריה, 15 אחוזים מאמינים במידה רבה ו-20 אחוזים במידה בינונית. יחד, 54 אחוזים – יותר מרוב הישראלים – מאמינים בקונספירציה הזו במידה כלשהי. רק רבע ענו שהם שוללים אותה לחלוטין.
שיעור המאמינים בקונספירציית ה"בגידה מבפנים" רק עולה מאז 7 באוקטובר. רוב הישראלים מאמינים בה במידה כלשהי, רק רבע שללו לחלוטין
"אנשים מאמינים בקונספירציות בגלל הנטייה לרצות לעשות סדר במצבי כאוס, דרך הסבר שגם אם הוא הזוי, הוא יותר טוב מאשר היעדר הסבר", אומר שפירא. "השאלות על הקונספירציות והקיטוב החברתי מסבירות את הלך הרוח של החברה הישראלית: בדרך כלל איום חיצוני מגביר לכידות חברתית. במקרה של 7 באוקטובר, יש תופעה כמעט הפוכה – חלק מהמדדים כמו הקיטוב הפוליטי, האלימות הפוליטית והקיטוב החברתי עלו".
איך אתה מסביר את זה?
"כשהאיום החיצוני מגיע לחברה מקוטבת כל כך, הדבר הזה – המלחמה בינינו – הופך להיות האיום העיקרי. והסיבה השנייה היא פסיכולוגית: יותר קל לנו להאשים את הצד השני. ומפחיד מאוד לחשוב שהדבר הזה אפשרי. אנחנו חושבים שאנחנו מוגנים בבתים שלנו, שהצבא מגן עלינו, ואנחנו לא מוגנים. האמונה הזאת התרסקה, ואם אני חושב שזה בגלל שמישהו מהצד השני שיתף פעולה עם חמאס, זה מחזיר לי את תחושת השליטה במציאות. בנוסף, אם אני מאמין שהייתה בגידה מבפנים, אני צריך להגיב לזה. מה שמעצים את האלימות הפוליטית".
עוד מסקנה שהשלושה הגיעו אליה היא ההלימה בין תדירות הצפייה בערוץ 14 לבין אמונה בקונספירציות. לפי המחקר, הסבירות לאמונה בקונספירציות היא פי 1.4 גבוהה יותר בקרב צופים קבועים בערוץ 14, גם כשהם באותם גיל, מידת דתיות ועמדה פוליטית. 18 אחוז מהמאמינים בקונספירציות נחשפים לפחות אחת ביום לערוץ 14, ו-11 אחוזים נוספים נחשפים לערוץ מספר פעמים בשבוע. "גם כששולטים בגיל, מגדר, עמדה פוליטית – ואפילו במידת האמונה בקונספירציה כפי שנמדדה בקרב אותם המשיבים באוקטובר – תדירות הצפייה בערוץ 14 מגבירה אמונה בקונספירציות ומעורבות של גורמים ישראליים במתקפת חמאס – מעל ומעבר למשתני הרקע והאמונה בקונספירציות כפי שנמדדה במהלך אוקטובר", נכתב במחקר.
"העובדה שכרבע מהחברה הישראלית לא מסוגלת להגיד שאין מצב שברק היה מעורב במתקפה אלא אומרת 'אני לא בטוח', מעלה לא מעט ספקות לגבי מצבנו כחברה", אומר שפירא. "נכנסנו למלחמה עם קיטוב חברתי מטורף. והמלחמה לא רק שלא הקטינה אותו, היא הגבירה אותו. נתון מדהים בפני עצמו".
זה משהו שרואים במובהק בנתונים?
"כבר באוקטובר 75 אחוז מהחרדים הימנים האשימו את הצד השני שהוא פוגע בביטחון המדינה. שיעור האנשים שחשים כעס ותסכול כלפי המחנה הפוליטי השני הוא עצום. זה נכון גם לצד השני, אם חצי מהמצביעים למפלגות ליברליות מאמינים שמצביעי ימין מסוכנים לביטחון המדינה. חצי מהחברה הישראלית, ברמה זו או אחרת, מאמינים לקונספירציה. שם הלסתות שלנו נפלו".
הקונספירציה הראשונה הופיעה ברשתות כבר בבוקר השבת ההיא, כשרוב הישראלים עדיין היו בהלם מהמציאות. הבדרן גיא הוכמן ואשת התקשורת החרדית יעל צין קבעו שמדובר ב"בגידה מבפנים" ו"סכין בגב" מצד ישראלים שסייעו למתקפת חמאס. במקביל נפוצה תיאוריית קשר על "ישראלים בחולצות תכלת" שנלוו לחוליות חמאס וסימנו לטרוריסטים לאן ללכת. עוד לפני שהתחוורו ממדי האסון כבר סומנו לא מעט אשמים בזוועה: שירותי הביטחון, צה"ל, הטייסים שלא התעוררו, נתניהו עצמו (שרצה להסיט את תשומת הלב מכישלון המהפכה המשפטית), ההפגנות בקפלן, וכמובן אהוד ברק, איש שקונספירטורים אוהבים לשנוא. הנרצחים עדיין לא נקברו ובתים בעוטף בערו על יושביהם באין מציל, אבל ישראלים מבועתים רק חיפשו את מי להאשים. האמת הייתה איומה מדי להכלה.
"ב-7 באוקטובר אנשים אמרו לעצמם, 'לא יכול להיות שכולם כל כך מטומטמים'", אומר ד"ר שגב. "אגב, זו מחשבה שאם היא לא עוברת לך בראש משהו לא בסדר בך. הרי אי-אפשר להסביר את גודל הפאשלה. והכל בעידן הכי מתוקשר בהיסטוריה, כולם עם פלאפונים. אלמוג בוקר עומד מול המצלמה ומקבל את הווטסאפים שהצבא לא מגיע. זה משבר תודעתי ענק".
וכל משבר מביא איתו הזדמנות, במקרה של השבת השחורה היא הייתה בעיקר לקונספירטורים. "אנשים מאמינים לקונספירציה כשהאמת קשה מדי, בלתי נתפסת", מסבירה פרופ’ רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שחוקרת כיצד אנחנו מעבדים מידע שגוי ולומדת מה גורם לנו להאמין לפייק ניוז ותיאוריות קשר. "הקונספירציה מספקת הסבר למה שאנחנו לא מסוגלים לקבל. קשה לנו לחשוב שהצבא לא היה מוכן ולא היה מסוגל להציל את כולם, ולכן למעשה קל יותר להאמין שהיה שם משהו אחר".
משהו או מישהו. ועדיף מישהו רע ובוגדני. "אנשים נמשכים לקונספירציה במיוחד בזמן משבר, כי עדיף לך להאמין שהעולם נשלט בידי רשעים מלקבל את זה שהוא לא נשלט בידי אף אחד", מסביר ד"ר קלין אורון. "ברגע שסימנת את הבוגד החזרת לעצמך את השליטה על המציאות. אתה יודע מי אשם ומה צריך לעשות. המציאות יותר מורכבת מזה".
"אנשים נמשכים לקונספירציה במיוחד בזמן משבר. עדיף להאמין שהעולם נשלט בידי רשעים מלקבל את זה שהוא לא נשלט בידי אף אחד"
שני ניסיונות מכוערים במיוחד לסמן אשמים הופיעו בבוקר הטבח. תיאוריה אחת האשימה את התצפיתניות בשיתוף פעולה עם חמאס. הקונספירציה המרושעת הזו התפיידה במהירות, גם לאור הטרגדיה בנחל עוז, טבח התצפיתניות ושבי חמש מהן שאנחנו עדיין מחכים שיחזרו.
"אני חושב שמה שעומד בינינו לבין אימוץ הסיפור הזה הוא שבישראל עדיין רובנו עבר בצבא", אומר ד"ר קלין אורון. "רובנו מכירים מישהו שמכיר מישהו שמכיר תצפיתנית. רובנו יודעים שזה לא יכול להיות. אז אף אחד לא יכול למכור לנו שהטייסים נרדמו ושתצפיתניות בגדו. זה יותר מורכב מזה".
הקונספירציה השנייה בשבת השחורה הופנתה כלפי השוטר רס”ם אלון ברד ז"ל, שהיה חלק מכוח משטרתי שאיבטח בנובה. ברד נלחם במסירות נפש ונהרג, אבל זה לא מנע במהלך השבעה הפצת תיאוריית קשר על "בגידה מבפנים", עם תצלום מפוברק שעליו נשענו כדי לטפול עלילה מרושעת. אחרי שאלמנתו אורלי התלוננה במשטרה, יצר איתה קשר האיש מאחורי הקונספירציה והתנצל. “הצינור” ומיזם "פייק ריפורטר" חשפו שמדובר באיש מדיה ישראלי בשם אריה חלאטניק. בהמשך, חלאטניק נשא באחריות, אבל הנזק כבר נעשה. האלגוריתם של פייסבוק דאג ליתר.
"במקרה של ברד ז"ל, זה לא שידעו מי הוא – לא ידעו, ואז החליטו שהוא בוגד", אומר ד"ר קלין אורון. "כלומר, זה היה חלק מ'ליקוט העדויות' שמאוד מאפיין תיאוריות קונספירציה. בתיאוריה של ‘סכין בגב’ – משהו הופך מספקולציה מוחלטת לעדות מוצקה – מבחינת המאמינים – מאוד-מאוד מהר, כי את המסקנה אתה כבר יודע, עכשיו אתה רק מחפש דברים שיתמכו בה, ולא ממש משנה מה".
לא מפתיע שהרשתות החברתיות שימשו תיבת תהודה אפקטיבית לקונספירטורים פרובוקטיביים במיוחד. מירי ברבי, צייצנית שמזוהה עם הליכוד, השתמשה ב-25 אלף עוקביה בטוויטר להפצת תיאוריה שמאשימה את שתי החטופות הראשונות ששוחררו נטלי רענן ואמה יהודית, הודות למאמצים של הממשל האמריקאי, שהן משת"פיות של ארגונים פרו-פלסטיניים. ברבי קראה להן "תומכות חמאס" ו"שונאות ישראל", וטענה כי "הסיפור של השתיים מבוים" ושהן שוחררו משום שהן פעילות שמאל.
"ושתי אלה מחייכות, נראות מצוין, אולי שתי אלה כנראה שיתפו פעולה?" כתבה ברבי לגבי המראה המפתיע לטובה של השבויות. טענה שתשמש בהמשך גם נגד החטופים האחרונים ששבו, ובראשם נועה ארגמני.
במקרה של יהודית ונטלי רענן שורבב פנימה גם שמו של אקטיביסט אנטי-ישראלי בשם שון קינג, שהתייחס לשחרורן, וזה הספיק כדי לייצר טענות חריפות ונטולות בסיס נגד השתיים, שהודהדו ברשתות החברתיות על ידי מעצמות תוכן כמו הדוגמניות טיטי איינאו ודיאן שוורץ. יהודית רענן מגיבה לכך השבוע: "תמיד ידעתי שאפשר לעשות שיתוף פעולה בין מוסלמים ויהודים שוחרי טוב, אני מודה לו על הברכות לנטלי, אבל אנחנו לא ידענו על שום פעילות שלו למעננו ולא היה לנו שום קשר איתו".
"מי איתנו ומי חלק מהאויב, זה חלק משמעותי מאוד מהמוטיבציה המוסרית של תומכים בתיאוריות קונספירציה", אומר ד"ר קלין אורון. "אחרי חודש ראשון שבו אנשים קמו בבוקר ואמרו לעצמם, 'זה לא יכול להיות. זה היה חלום', הם חיפשו במה להיאחז. חיפשו אשמים, או לפחות סיפור ברור".
אחת מאלה שניסו להאשים במשהו היא שקמה ברסלר, ממובילות המחאה בקפלן, שגם היא מצאה עצמה בתפקיד אויבת העם אחרי שח"כ טלי גוטליב – לא אחת שנמנעת מפרובוקציות, ומשיח רדוף על "דיפ סטייט" – האשימה שברסלר ידעה על הטבח המתוכנן. לטענתה של ח"כ גוטליב, בן הזוג של ברסלר, איש שב"כ, שוחח בטלפון עם סינוואר מספר ימים לפני הטבח והאמריקאים יירטו את השיחה. כמו תמיד עם קונספירציות עובדה אחת נכונה: בן הזוג של ברסלר אכן עובד בשב"כ. מעבר לזה, מדובר בגיבוב מילים שנועד לסמן יריבה פוליטית כאויבת העם.
בתגובה ברסלר תבעה את גוטליב בגין לשון הרע ודרשה ממנה להסיר את חסינותה. בינתיים גוטליב מנצלת את חסינותה כחברת כנסת כדי להימנע מדין וחשבון על ההאשמות שפירסמה. בדיון בבית המשפט במאי האחרון גם הגיבה בטיעון רציונלי ואופייני: "מותר לי לעשות מה שבא לי".
מי שמזמן עושה מה שבא לו הוא יאיר נתניהו. בנו של ראש הממשלה, חובב קונספירציות נלהב, היה מהראשונים להדהד את הטענות לבגידת הצבא בדרג המדיני. קונספירציה זהה לחלוטין ל"אגדת הסכין בגב" שהנאצים פיתחו, והאשימה את היהודים והקומוניסטים בתבוסה של הצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה לצרפתים. כל מה שצריך לעשות הוא להחליף את המילה יהודים מהמקור האנטישמי לצה”ל או שמאלנים, ולרוץ לספר לחבר’ה. אגב, בניגוד לבנו שגם תמך בתיאוריה שהאשימה את הרמטכ”ל בניסיון הפיכה צבאית, ראש הממשלה נתניהו טען שהוא "לא קונה" את תיאוריית הבגידה. צודק. למה לקנות כשהבן שלך מוכר?
ב-2024 כל אחד הוא מעצמת תוכן וקונספירטור בפוטנציה. בניגוד לרוב המוחלט שמשפרר את הימין הפוליטי או השמאל, יש משתמשים שמתעקשים לחשוד בכולם באופן שוויוני. כאלה שנמצאים בכלל בספרה אחרת, עם ציוצים שנעים בין טענה שאין בכלל כיפת ברזל ("זה זיקוקים"), או טענות על "הונאת משבר האקלים", וכמובן, "שליטה עולמית של ארגון צללים בינלאומי". גם בישראל.
בשוליים התימהוניים יש גם מי שמאמין שמדונה חזתה את 7 באוקטובר בגלל מילים נבואיות ששרה בהופעה ("לא כולם יגיעו לעתיד / לא כל מי שפה ישרוד"), וכמובן, הסימן המרשיע בדמות סמל הבונים החופשיים על הבמה. גם ד"ר קלין אורון מציין את החיבה הגוברת של ישראלים לקונספירציות חובקות כל, שטוענות שמי ששולט בעולם הוא ארגון מסוג האילומינטי או הפורום הכלכלי העולמי שמטרתו "דילול טבעי של האוכלוסייה או שעבוד של חלקה".
אגב, יפה לראות שמי שהתנגד לחיסונים נגד הקורונה תופס צד גם במלחמת הגרסאות של 7 באוקטובר. השיטה נשארה: מי שהאשים ארגוני צללים במדיניות החיסונים עושה אותו הדבר עכשיו גם עם מתקפת חמאס.
"דווקא בהקשר הזה צריך להבדיל בין קונספירציה לקונספציה", מתעקש ד"ר שגב. "גם בקורונה, ראינו אנשים שהתנגדו לקונספציה, אנשים משכילים שדיברו בתחום התמחותם – וחשבו שמשרד הבריאות טועה. וחשבו שהמסכות או התו הירוק או החיסונים – הם שגיאה. אבל הם לא ראו בזה קונספירציה. הם לא ראו יד מכוונת מתוך אג'נדה. הם ראו משהו בין הטווח של טעות, כיסוי תחת של 'אני הזהרתי', לבין ניצול הזדמנויות כלכלי, כוחני וגם פוליטי.
"לעומתם, היו שהאמינו בקונספירציה – בין אם זה הגלובל-ריסט או רצון לדלל את האוכלוסייה. אנשים שהיו אז במחשבות על קונספירציה, זולגים הרבה יותר בקלות לקונספירציה הבאה, כי זה לא רק חוסר אמון – זו חשדנות פעילה, הרגל לשייך כוונות זדון למישהו, שיש כוחות חזקים בעולם שמשחקים בנו. זו תפיסת היסוד, שמשותפת גם למאמינים שכדור הארץ שטוח".
"אנשים שהיו בקורונה במחשבות על קונספירציה, זולגים הרבה יותר בקלות לקונספירציה הבאה. זה לא רק חוסר אמון, זאת חשדנות פעילה"
אם יש הלימה בין מתנגדי חיסונים לאלה שמאמינים בקונספירציות סביב המלחמה, נותר לתהות אם יש מבנה אישיותי מסוים מהסוג שד"ר שגב מצביע עליו, מהסוג שנוטה יותר לכיוון קונספירטיבי. פרופ’ מאיו חושבת שהתשובה חיובית.
"יש בתיאוריות האלה מהות של אי-אמון – הדברים הם לא כפי שהם נראים, וזה כתוצאה מכוונה רעה של אחרים", היא אומרת. "ואכן, מצאנו קורלציה בין אי-אמון וחשיבה קונספירטיבית. בנוסף, אנשים שנוטים להאמין לתאוריות קונספירציה מתאפיינים ברמת חרדה גבוהה. בניגוד למה שנראה, קונספירציות לא באמת מרגיעות או מספקות ודאות. הן למעשה רק מערערות יותר".
זה פלסטר.
"בדיוק. אנחנו כרגע בשבר ואי-אמון. תחושת הביטחון הכי בסיסית שלנו התנפצה. הצבא מאוד מודע ועושה את מה שצריך כדי לשקם את האמון עם החברה הישראלית. מדווחים גם על הטעויות הכי נוראיות שהתרחשו מאז (למשל, שלושת החטופים שנורו בשוגג למוות בידי צה"ל) – ולא מסתירים – זה, לדעתי, בונה חזרה אמון. בדיוק כאן התפקיד של התחקירים, חשיפתם המלאה, ועדות, לקיחת אחריות. אם ייתפסו כמנוהלים נכון, בכוחם לשקם אמון. וההפך הוא גם הנכון – אם לא מודים, לא לוקחים אחריות – אין תיקון".
שפירא, שעקב אחרי הנשאלים במחקר שלו, ראה משבר אמון מול העיניים. הנתונים, הוא אומר, מראים ירידה בהאמנה לכל המערכות. "לכן הקונספירציות ההזויות האלה ילוו עמוק את החברה הישראלית שנים קדימה, כחלק מתפיסת המציאות, בחברה שבה אין אמת אחת להיאחז בה וצריכה לשקם את האמון. בחברה מתפקדת האמת היא הבסיס, והיא הכרחית גם לדמוקרטיה בריאה. ואם אתה לא מסכים על האמת, על העובדות, אתה לא יכול לנהל דיאלוג עם אף אחד".
ד"ר קלין אורון מסכים על הצורך בשיקום האמון בין הציבור למערכות השלטון, כמאבק בהפצת הקונספירציות. "השנים האחרונות לימדו אותנו לשבור, הם לא לימדו אותנו לבנות", הוא אומר. "אם אי-אפשר להאמין בצבא, בפוליטיקאים, במשטרה, ברבנים, בבית המשפט – אנחנו לומדים לא להאמין".
ואפשר לרכוש אמון מחדש?
"מבנים חברתיים דורשים אמון. אתה חייב להאמין שמה שאומרים לך נכון, שיש סמכות שאפשר לסמוך עליה. ואם אין לנו את זה, מה נשאר?".
