הוויכוח על השליטה בציר פילדלפי ובמעבר רפיח ועל הפתרון שנכון לבחור בו הוא עניין מקצועי, שנכון שיתנהל בלי מניפולציות ולחצים פוליטיים כפי שהיו כאן ערב ההתנתקות מעזה.
ב-2005 הצבא, כמו גם השב"כ ושר הביטחון, התנגדו באופן מוחלט ליציאה מהציר שחיבר את הרצועה למצרים. גם ראש הממשלה, אריאל שרון, התנגד למהלך ולכן צה"ל לא נערך לפינוי המוצבים. זמן קצר לפני התוכנית החליט שרון לחזור בו, מחשש שישראל תהיה אחראית לרצועה אם צה"ל יישאר שם, וצה"ל נאלץ לפוצץ את המוצבים כמה ימים לפני העזיבה.
בפיקוד הדרום הכינו לאחרונה כמה תוכניות לאפשרות של נסיגה מהציר, במסגרת דרישות חמאס בעסקת חטופים: מכשול תת-קרקעי בצד המצרי, בדומה לזה שהוקם בגבול עזה, שיחסום את המנהרות רק קצר יותר עם חמ"ל משותף; הצבת חיישנים שייתנו אינדיקציה לחפירת מנהרות ואז כשזו תינתן הכוחות ייכנסו פנימה ויטפלו באיומים; ואפשרות שלישית של הקמת "חטמ"ר פילדלפי" – השארת כוחות בשטח בתצורות שונות ובתנועה, שימנעו את ההברחות.
הרמטכ"ל הרצי הלוי הציג השבוע באופן רשמי עמדה שלפיה: "נדע לשלוט בציר בכל מיני דרכים בצורה מבצעית"
ל"ידיעות אחרונות" נודע שההעדפה בפיקוד הדרום היא הקמה של "חטמ"ר פילדלפי" עם נוכחות קרקעית, ולשם כך עוסקים כעת כוחות ההנדסה בחישוף שטח בסביבות הגדר, כדי להקשות על חפירות באזור. יצוין שהרמטכ"ל, הרצי הלוי, הציג השבוע באופן רשמי עמדה שלפיה: "נדע לשלוט בציר בכל מיני דרכים בצורה מבצעית".
תומכי הוויתורים על שהייה בציר אומרים שגם אם הכוחות יצאו, הם ידעו לחזור במהירות ברגע שתתקבל אינדיקציה של חפירת מנהרות – ויטפלו בה. המתנגדים טוענים שזו הבטחה שלא ניתן לממש בעתיד, כי חמאס יחזור להתבסס ברפיח ולצה"ל לא יהיה חופש פעולה כמו זה שקיים כרגע.
הקצינים שמתנגדים להצבת סנסורים טוענים שלא רק ששהייה על הציר אינה מספיקה, אלא שהיא נדרשת גם במרחב העיר, כדי לאתר את הבתים שמהם יוצאות המנהרות. "צריך לשלוט בעיר ולא בציר", אמר קצין בכיר.
אבל מעל לכל ישנה הסכמה כוללת שדווקא מעבר רפיח הוא החשוב ביותר לשליטה ופיקוח. בתוך המכולות העביר חמאס, במקום ריהוט משרדי, טילי נ"ט ורקטות ללא פיקוח. לכן האתגר הגדול הבא הוא: מי ינהל את מעבר רפיח? במסגרת המגעים לעסקת החזרת החטופים, שמתנהלים בווליום משתנה בתקופה האחרונה, עולה שוב ושוב סוגיה מורכבת זו, שמעסיקה רבות את מערכת הביטחון ואת הדרג המדיני.
בקהיר רואים חשיבות אסטרטגית וכלכלית גדולה במעבר רפיח, שמחבר בין מצרים לרצועת עזה. בירושלים רואים במעבר הזדמנות אסטרטגית לצד סיכון ביטחוני, ללא פיקוח הדוק על הסחורות ועל האנשים שעוברים דרכו.
הבעיה העיקרית שניצבת כרגע בפני מקבלי ההחלטות, בקהיר ובירושלים, היא זהותו של מי שינהל את המעבר בצידו העזתי. עד המלחמה היה זה חמאס שניהל את המעבר בצידו העזתי. מאז כניסת צה"ל לרפיח נעצרה פעילות המעבר בשל אי-הסכמה על נוכחות פלסטינית קבועה שהיא אינה חמאס במעבר.
בוושינגטון, בקהיר ובדוחא רוצים לראות במעבר נציגות של הרשות הפלסטינית. זה פתרון ישים, פשוט ביחס לשאר החלופות, ומקובל ביטחונית על ישראל. אלא שהדרג המדיני בירושלים מטיל וטו על מעורבות אבו-מאזן ואנשיו בניהול ביום שאחרי ברצועת עזה. זאת על אף שגורמים שבקיאים במו"מ מציגים לדרג המדיני כבר חודשים ארוכים את הטענה שלפיה נוכחות של הרשות הפלסטינית במעבר רפיח תפעיל לחץ משמעותי על חמאס עזה, שכן מהלך מסוג זה מערער את היכולת השלטונית של סינוואר בעזה.
בהיעדר הסכמה ישראלית לנוכחות של חמאס או של רשות פלסטינית - במערכת הישראלית חושבים יחד עם המתווכות מחוץ לקופסה ומחוץ למשולש ירושלים-רמאללה-רפיח העזתית. האמריקנים לא ישלחו כוחות חמושים לעזה, כנ"ל גם המדינות הערביות, אבל מעורבות של כוח רב-לאומי כזה או אחר תוכל להתקיים עם שלטון מרכזי כלשהו, גם אם הוא יהיה ממשלת טכנוקרטים בגיבוי רב-לאומי.
על הפיקוח ובידוק הסחורות והאנשים יש כבר הסכמות בין ישראל למצרים. אלה הושגו בסוף תהליך ארוך שנוהל בצדק ע"י מערכת הביטחון והביא להישגים משמעותיים ותקדימיים שישפיעו על היום שאחרי. לא היה ניתן להגיע להסכמות על בידוק ישראלי לסחורות שנכנסות דרך מצרים, ועל אישור ביטחוני ישראלי לאנשים שיוצאים מעזה, אלמלא האמון שקיים בין גורמי ביטחון ישראלים למקביליהם המצרים ובגיבוי אמריקאי משמעותי.
בסיכומו של דבר, בירושלים ובקריה חוזרים שוב ושוב לאותה נקודת התחלה. צריך למצוא גורם פלסטיני, סטטוטורי, שיוכל לנהל את המעבר בצידו העזתי בתיאום עם ישראל או עם כוח רב-לאומי כזה או אחר
בסיכומו של דבר, בירושלים ובקריה חוזרים שוב ושוב לאותה נקודת התחלה. צריך למצוא גורם פלסטיני, סטטוטורי, שיוכל לנהל את המעבר בצידו העזתי בתיאום עם ישראל או עם כוח רב-לאומי כזה או אחר. ואם ישראל רוצה להביא להסכם החזרת חטופים בהקדם – והיא רוצה – נראה שבירושלים יידרשו להתפשר על דרישות פוליטיות כאלו ואחרות.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.07.24
