סמ"ר (מיל') נועה יונה, שנפצעה באורח אנוש במתקפת הכטב"מים על הכוח הצבאי ששהה במגרש הכדורגל בחורפיש, קראה אתמול ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" על ההתרעות שהעלו מפקדיה בפני הפיקוד בחטיבה 300 ובאוגדה 146 וגילתה פרטים שלא הכירה. "כשהגעתי למילואים וביקשו ממני להיות בשטח הכינוס של המפקדה בחורפיש, לא תיארתי לעצמי מה היה מאחורי הקלעים וכמה התריעו המפקדים שלי מהסיכון החשוף", סיפרה יונה (26), מש"קית שלישות.
תיעוד הפגיעות בחורפיש
כפי שנחשף, מפקד החטיבה, אל"מ אורי דאובה, סירב להיענות לאזהרות קציני המילואים שטענו כי השהות במגרש הכדורגל מסוכנת, ואמרו "כל דקה כאן מסכנת את חייהם של עשרות חיילים", וסבר כנראה כי נקודת המחנה בפאתי חורפיש, כחמישה קילומטרים מלבנון - מרוחקת דיה מהגבול וניתן יהיה להתריע אם ינסו כטב"מים לתקוף אותה. כמה שעות לאחר שעלו מפקדי הגדוד לשטח ו"קיבלו עליו אחריות", הותקף הכוח באמצעות שני כלי טיס חרישיים בעלי הנעה חשמלית, מבלי שהייתה כל התרעה אודותם. סמ"ר (מיל') רפאל קאודרס ז"ל שילם בחייו בתקרית.
"החיילים ישבו באוהלים, ולנו נתנו מבנה יביל", שיחזרה יונה, "הכטב"ם פגע מטר וחצי ליד המבנה, ואני זוכרת שהיה בום מטורף, בהלה של כמה שניות ואחר כך דממה של הלם. פתחתי את העיניים, וכל החדר היה הפוך ומלא עשן וגיצים. לא הצלחתי להזיז את הרגליים שלי, וראיתי שנפצעתי ביד והשיער שלי היה ספוג דם. פינו אותי למיגונית, וכל הזמן ניסו להשאיר אותי בהכרה וביקשו שלא אעצום עיניים. שמו על היד שלי חסם עורקים והיה לי מאוד קשה לנשום".
יונה הובהלה למרכז הרפואי לגליל בנהריה עדיין בהכרה, ושם עברה סדרת ניתוחים מורכבים ואושפזה בטיפול נמרץ. באבחון מצבה הרפואי עלה כי שתיים מצלעותיה, הכתף והשכמה, נשברו. בנוסף, רסיסים חדרו לכל גופה והם ופגיעות הדף יצרו קרעים בריאה, בכבד ובסרעפת.
מאז פציעתה, חבריה לנשק מגדוד 5030 מלווים אותה בכל שבוע ודורשים בשלומה. היא עדיין לא יודעת אם תחזור לשרת לצידם במילואים, כפי שעשתה מאז אוקטובר במשך יותר מ-200 ימי מילואים. רק לפני כשבועיים, סיפרה, הרשתה לעצמה לבכות על תקרית הדמים שבה נפגעה בפעם הראשונה. "אבא של רפאל התקשר אליי כדי לחזק ולעודד אותי ולשאול לשלומי. אחרי שהוא ניתק את השיחה התפרקתי בבכי לגמרי", תיארה, והוסיפה כי גם אחותו של קאודרס ז"ל הגיעה לבקר אותה בבית החולים.
בצבא הבטיחו כי יציגו את תחקיר האירוע שהתרחש לפני שישה שבועות בפני בני משפחת קראודס ז"ל ובפני פצועי המתקפה - ויונה ממתינה לשמוע על מסקנות האירוע, משמעות פעמוני האזהרה העצומים שניסו להפעיל מפקדיה ובעיקר, מהם הלקחים שנלמדו מהמחיר הכבד ששילמו הלוחמים. "זה לא בסדר שאין אחראים לאירוע שמכירים בטעויות שעשו", אמרה, "אנשים נרתמים ועוזבים את הכל מאחוריהם כדי להגן על המדינה, אבל אנחנו לא מרגישים שעושים שם בצפון משימת הגנה, אלא רק חוזרים אחורה. אני מצפה שבדרג הפיקוד הסדיר והמילואים ידעו לעבוד יחד, שיקשיבו אחד לשני ויעשו את הדברים נכון יותר. חבל כל כך שכך נגמר האירוע ומזל שלא היו נפגעים רבים יותר".
בנימין קאודרס, אביו של רפאל ז"ל, הגיב לחשיפה, ואמר כי "אם המח"ט ואחרים היו מקשיבים ומזיזים את המפקדה מחורפיש, אולי האירוע הזה יכול היה להימנע ולא היינו משלמים את המחיר על מה שנראה כמו מחדל פיקודי. אנחנו לא רואים באל"מ דאובה אשם, אלא מפקד שהיה צריך לפעול אחרת ולראות את הנולד. אנחנו מצפים שייבדק מה קרה שם ויוסקו המסקנות האחראיות. כאב שכול שבנו נפל באסון הזה, אני רוצה להתריע. לפעמים המחשבה של אנשי צבא עלולה להיות מאוד סכמתית ושטוחה. אני מבקש שמפקדי הצבא יקפידו לקבל החלטות בצורה מעמיקה ולהקשיב".
מדובר צה"ל נמסר: "במהלך החודשים האחרונים הגדוד מגן על תושבי הצפון. האירוע תוחקר ונלמד על ידי המפקדים, הלקחים הופקו ומסקנות מיושמות בשטח. התחקיר טרם הוצג למשפחה השכולה, לפצועים ולמשפחותיהם. צה"ל משתתף בצערה של המשפחה השכולה וימשיך ללוות אותה ואת משפחות הפצועים".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.07.24
