דונלד טראמפ אוהב להראות ליהודים שמבקרים אותו, באחוזת מאר-א-לאגו בפלורידה או במועדון הגולף שלו בניו-ג'רזי, תמונות של השלט "רמת טראמפ" שנמצא ברמת הגולן. קצת פחות חשוב אם באמת יש שם יישוב. זה לא שעד 2016 - כאשר נבחר לנשיאות - טראמפ הקדיש לישראל מחשבה מעבר לתוכנית ארוכת שנים ולא ממומשת לבנות מלון או מגדל דירות, או גם וגם, בתל-אביב. הוא מראה את התמונה הזו כדי להזכיר לאורחיו שהוא היה "הנשיא הכי פרו-ישראלי אי פעם". הוא לא שוכח להוסיף ש-70 אחוז מהיהודים האמריקאים, פלוס-מינוס, שמצביעים באופן קבוע למפלגה הדמוקרטית, "שונאים את ישראל וצריכים לעבור בדיקת מוח". המשתתפים בפגישות האלה יודעים שמדובר באחת הקלישאות האנטישמיות המסוכנות בארה"ב, זו שלפיה הפוליטיקה של יהודים-אמריקאים נקבעת לפי האינטרסים של ישראל, כי יש להם "נאמנות כפולה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"יהודים כמוני, שתומכים בטראמפ, לא מתרגשים מזה", אומר עובד קמפיין של טראמפ באחת המדינות המתנדנדות, "מה שחשוב לנו זה שהוא נתן וייתן לישראל לעשות מה שהיא רוצה מול הפלסטינים. אני מבין למה זו נחשבת אמירה אנטישמית, אבל מה אכפת לי אם כמה נאצים באמריקה חושבים שאני יותר נאמן לישראל מלארה"ב?"
זו עובדה שטראמפ נתן לישראל בעבר לעשות מה שהיא רוצה. אתה בטוח שגם ייתן בעתיד?
"אין לי ספק. להגיד לך שהוא איזה ציוני גדול? הוא לא. אני יכול להסכים שלג'ו ביידן יש אהבה אמיתית מבפנים לישראל, אבל אני לא צריך נשיא אמריקאי שיאהב את ישראל בלב ויקשור לה את הידיים. אני צריך נשיא שייתן לצה"ל לעשות מה שצריך, בכל מחיר. לא אכפת לי מה האינטרסים שלו. מצידי, שזה יהיה רק כי הוא רוצה לבנות לעצמו מלון בעזה".
בינואר הבא עשוי דונלד טראמפ לחזור לבית הלבן. מה שנראה בלתי אפשרי כשעזב את וושינגטון בבושת פנים, שבועיים אחרי שתומכיו הסתערו על הקונגרס והכינו חבלי תלייה, הוא עכשיו אפשרות סבירה, גם אם היריב שלו הוא כבר לא ג'ו ביידן, אלא קמלה האריס שמצליחה בימים האחרונים להלהיב מפלגה דמוקרטית מדוכדכת. שלוש שנים וחצי של שפע חקירות ותיקים משפטיים, למעלה מ-90 סעיפי אישום ופסק דין אחד שחייב אותו לשלם יותר מ-80 מיליון דולר לכותבת א. ג'ין קרול, שטענה כי הוא אנס אותה - לא שינו דבר. "אני יכול לירות במישהו בשדרה החמישית ולא לאבד תמיכה", הוא כנראה המשפט הנכון ביותר שאמר טראמפ בחייו.
לפני שבועיים טראמפ מצא את עצמו דווקא בצד השני של הכוונת, כאשר תומס מת’יו קרוקס בן ה-20 ירה ופגע באוזנו של הנשיא לשעבר במהלך עצרת תמיכה בפנסילבניה. טראמפ התכופף, ומיד הזדקף ונופף באגרופו. בימים הראשונים אחרי ניסיון ההתנקשות, נראה היה שזו תמונת הניצחון שלו בבחירות לנשיאות ארה"ב 2024, אבל החודש החולף בפוליטיקה האמריקאית הרגיש כמו שנה. כשביידן שלח ביום ראשון את הודעת הפרישה שלו, ניסיון ההתנקשות בטראמפ כבר נראה כמו משהו שקרה לפני הרבה זמן. זה רק מבהיר שצריך להיזהר מאוד בכל הערכה של מציאות פוליטית חודשים קדימה. אף אחד לא יודע מה יטלטל שוב את מערכת הבחירות הזו.
ובכל זאת, טראמפ עדיין פייבוריט, למרות שרוב האמריקאים היו מעדיפים לא לראות אותו יותר. עד הפרישה של ביידן, נדמה היה כי הקוסמוס ממש חובש את הכובע האדום של MAGA. אחרת לא היה מסדר לו מה שנקרא כמו תנאים מושלמים לחזרה לבית הלבן: יריב שצריך כבר לשבת על כיסא נדנדה בחצר; פילוג הולך וגדל בתוך החברה האמריקאית, וכאוס עולמי. כל כך הרבה כאוס עולמי, שבמרכזו, כמעט כרגיל, ישראל. 7 באוקטובר השפיע באופן משנה-משחק על המרוץ לנשיאות. ב-6 באוקטובר ג'ו ביידן עדיין היה פייבוריט לנצח, ויכול היה להתרכז בענייני פנים שמטרידים את האמריקאים הרבה יותר ממה שקורה במזרח התיכון. למחרת כל הקלפים נטרפו, ודונלד טראמפ, ניהיליסט מבטן ומלידה, עשוי לצאת מהמשחק הזה עם כל הקופה. המשמעות לגבי היחסים של ישראל עם ארה"ב בארבע השנים הבאות לא יכולה להיות גדולה יותר.
"טראמפ הוא לגמרי כמו הג'וקר", אומר מאט דאס, שהיה יועץ מדיניות החוץ של הסנאטור ברני סנדרס, "העולם בוער וזה עובד לטובתו".
איך הוא היה מגיב ל-7 באוקטובר?
"אני לא חושב שהתגובה שלו הייתה מאוד שונה מזו של ביידן. הוא כנראה היה אומר דברים אחרים, פחות רהוטים או ציוניים, אבל באופן כללי הוא היה מביע תמיכה וסולידריות, ואני מניח שהיה שולח את אותה עזרה צבאית מיידית. זה נכון, אגב, לכל נשיא אמריקאי, כולל כאלה שנחשבים שמאלה מביידן. ביידן הוא אולי ציוני אמיתי, אבל זה לא שנשיא דמוקרטי אחר היה מגיב בצורה שונה".
6 צפייה בגלריה
"אני לא חושב שהתגובה של טראמפ ל-7 באוקטובר הייתה מאוד שונה מזו של ביידן''
(צילום: שיר אזולאי)
אנחנו כבר תשעה חודשים בתוך זה. היה נמאס לטראמפ?
"יכול להיות שהיה נמאס לו, פחות מהמלחמה ויותר מכך שיש משהו שלוקח ממנו כל כך הרבה תשומת לב. למה מדברים על המלחמה ולא עליו. זה המפתח להבין את דונלד טראמפ, מה שמעניין אותו זו רק תשומת הלב שהוא מקבל ומה עושה לו נעים באגו. זה מכתיב כל החלטה שלו, אפילו בנושאים הכי קריטיים בעולם".
מה לגבי תמיכה צבאית מסיבית ממושכת?
"אפשר שהוא היה ממשיך אותה, אבל האמת היא שאני לא לגמרי בטוח. יכול להיות שהוא היה מציב אולטימטום של 'תגמרו את זה כבר'. לא היה אכפת לו איך גומרים את זה, העיקר לגמור. בקדנציה הראשונה שלו היו רגעים שבהם אפילו הוא הבין שיכולה לפרוץ מלחמה גדולה, למשל עם איראן, ונסוג לאחור. ביידן החליט שהוא ייתן לישראל לעשות מה שהיא רוצה בעזה, בעוד הממשל שלו יתעסק רק באיום של מלחמה כוללת. איראן, חיזבאללה, החות'ים, אלה המקומות שבהם הבית הלבן היה הכי אגרסיבי מאז 7 באוקטובר. טראמפ לא מסוגל לנהל איום של מלחמה אזורית כוללת, וביידן כן. מצד שני, אם טראמפ היה נשיא עכשיו, הרבה יותר דמוקרטים היו מדברים בקול רם נגד מה שישראל עשתה ועושה בעזה".
"אני חושב שאם היחסים שלו עם מי שיהיה ראש ממשלת ישראל, נתניהו או כל אחד אחר, לא יהיו לטעמו, לא תהיה לו בעיה להתנות את התמיכה בישראל. זה המחיר של קשירת גורל עם מישהו שהאידיאולוגיה היחידה שלו היא 'מה יוצא לי מזה'. יום אחד הוא יכול לקום בבוקר ולהחליט שלא יוצא לו מספיק מהתמיכה בישראל"
עובד הקמפיין של טראמפ בטוח שישראל הייתה ממשיכה לקבל תמיכה צבאית בלתי פוסקת, שגם הייתה מגיעה בלי שום תנאים. "מצד שני, ברור לי שטראמפ לא היה מעביר את תשעת החודשים האחרונים בניסיון להשיג עסקת חטופים. הוא מזמן היה עושה דיל עם חמאס לשחרור האמריקאים בלבד, ומאותו רגע מפסיק להתעניין לגמרי במלחמה הזו".
עד שטראמפ יחזור לבית הלבן, אם יחזור, ייתכן שלא יצטרך לעסוק במלחמה הזו יותר. אבל אם כן, הדעות לגבי המדיניות הצפויה שלו חלוקות למדי, בעיקר משום שקשה מאוד אפילו להגיע להערכה מושכלת של מה שיעשה. "אני לא חושב שזה עסק סגור שהוא פשוט ימשיך את הסטטוס קוו שנוצר תחת ביידן", אומר דאס, "וכיוון שזה טראמפ, זה לא קשור בכלל לעניינים גיאו-פוליטיים או אינטרסים אמריקאיים לטווח ארוך. זה הכל יחסים אישיים, אגו ורווחים עסקיים".
יש סיכוי, למשל, שהוא יחליט לשקם את עזה סתם כי זה ישתלם לו באופן אישי?
דאס: "זה הסיכוי היחיד. לטראמפ אכפת מהפלסטינים עוד פחות מביידן, כך שאני לא רואה אותו רץ לשקם את עזה, אלא אם זה יכניס לעסק שלו כסף או יעזור לו להשיג עסקה שעליה יוכל לקחת קרדיט".
ג'ארד קושנר כבר מפנטז על ריזורט טראמפ בעזה.
"כן. אלה בדיוק השיקולים. אלה תמיד היו השיקולים היחידים".
כשטראמפ היה נשיא, הוא יצר קשר הדוק של תועלת הדדית עם ראש הממשלה נתניהו. בסיס המצביעים של שניהם דומה מאוד, הם חיסלו ביחד את הסכם הגרעין עם איראן, ועמוק בתוך הקדנציה של טראמפ אי-אפשר היה בכלל להבחין בשום הבדל ביניהם. אולי חוץ מהעובדה שנתניהו מדבר אנגלית טובה יותר.
אבל דונלד טראמפ לא עושה שום דבר בלי להגיש חשבונית, ואחרי בחירות 2020 הוא ציפה שנתניהו יזכור איפה צריכה להימצא הנאמנות שלו. כשנתניהו החליט לברך את ביידן על ניצחונו, טראמפ טיפס על הקירות ואולי שבר בקבוק קטשופ או שניים. בראיון מוקלט לעיתונאי ברק רביד הטביע את קללת ה"Fuck him" שכיוון לנתניהו. אחריה נותקו היחסים לתקופה ארוכה ולא חזרו לעצמם, על אף נסיונות לתקן - כולל במפגש שתוכנן להיערך במהלך ביקורו של נתניהו בארה"ב.
במהלך המלחמה העביר טראמפ ביקורת על נתניהו, ורפובליקנים רבים - שבדרך כלל לא מעיזים להתנגד לו - הביעו מורת רוח. הרפובליקנים האלה הם התומכים הגדולים ביותר של נתניהו בפוליטיקה האמריקאית, והם שהריעו לו השבוע שוב ושוב במהלך נאומו בקונגרס. טראמפ נסוג במהירות וכתב בפלטפורמת המדיה החברתית שלו כי הוא עומד לצד נתניהו וישראל, ולא שכח להוסיף כי 7 באוקטובר לא היה קורה אם הוא היה בשלטון. "הוא הוזה", אמר ג'ון בולטון, שהיה היועץ לביטחון לאומי של טראמפ, "אין שום דרך לדעת את זה. מה שכן אפשר לדעת בוודאות זה שאין לו מושג מה לעשות במזרח התיכון במצב כזה".
דאס: "היחסים האישיים של טראמפ עם נתניהו אכן נפגעו מאוד אחרי הבחירות ב-2020 ויש עכשיו אנשים שמנסים לתקן אותם, אבל גם אם יצליחו לתקן, צריך שוב לזכור מי זה טראמפ".
כלומר?
"כיוון שהוא רואה את עצמו 'ווינר', הוא שונא כל דבר שבעיניו הוא 'לוזר', ו-7 באוקטובר זה חתיכת לוזר. לא סתם הוא מתח ביקורת על נתניהו והמודיעין הישראלי על כך שהם לא צפו את הפלישה וקרא לחיזבאללה 'ארגון חכם מאוד'. הוא גם העביר ביקורת על ישראל כי היא משחררת צילומים של בניינים נופלים בעזה. את זה הוא לא אמר כי כואב לו על האנשים שהיו בבניינים, אלא כי בעיניו זו הסיבה שישראל מפסידה את מלחמת היח"צ. זו לוזריות בעיניו, ובראש שלו הוא לא יכול להיות מזוהה עם לוזריות. אני חושב שאם היחסים שלו עם מי שיהיה ראש ממשלת ישראל, נתניהו או כל אחד אחר, לא יהיו לטעמו, לא תהיה לו בעיה להתנות את התמיכה בישראל. זה המחיר של קשירת גורל עם מישהו שהאידיאולוגיה היחידה שלו היא 'מה יוצא לי מזה'. יום אחד הוא יכול לקום בבוקר ולהחליט שלא יוצא לו מספיק מהתמיכה בישראל".
טראמפ טוען כי הוא הנשיא האמריקאי הטוב ביותר שהיה לישראל, ויש לו בהחלט קייס חזק. דאס מסכים שזה מסביר חלקית מדוע למרות הציונות האמיתית של ביידן, רוב הישראלים מעדיפים את טראמפ, אבל לא לגמרי. "אני חושב שחלק מהישראלים פשוט רואים מישהו עם תדמית חזקה ואוהבים את זה", אומר דאס, "זה טרנד עולמי של אנשים שמעריצים דמגוגים שמציעים להם משהו. 'אני אנקום בשבילכם בכל מי שאתם שונאים'. זה בדיוק כמו נתניהו, אבל טראמפ עושה את זה בדרך שהיא כמובן הרבה יותר גדולה".
המדיניות האמריקאית כלפי ישראל שמרה על סטטוס קוו לאורך נשיאים משתי המפלגות, והיא בעיקר הייתה עמוסה בסימבוליזם. העובדה שברק אובמה לא ביקר בישראל כבר בחודשים הראשונים שלו בבית הלבן, הוציאה את יחסיו עם ישראל לדרך רעה מאוד של שמונה שנים. אבל טראמפ עשה דברים הרבה מעבר לסמליות: הוא העביר את שגרירות ארה"ב מתל-אביב לירושלים והכיר בריבונות ישראל על רמת הגולן, תוך כדי היפוך של מדיניות אמריקאית ארוכת שנים. הוא פרש מהסכם הגרעין עם איראן תחת לחץ גדול של נתניהו. הוא שבר עשרות שנים של מדיניות דו-מפלגתית והכריז כי ארה"ב אינה רואה יותר בהתנחלויות הפרה של החוק הבינלאומי (ממשל ביידן חידש את המדיניות), והיו כמובן הסכמי אברהם, שטראמפ בוודאי יעשה הכל כדי לצרף אליהם את ערב-הסעודית החביבה עליו.
אם ישראל הייתה מדינה בארה"ב, התמיכה שלה בטראמפ הייתה גבוהה מאוד. לפני הבחירות ב-2020 תמכו 63 אחוז מהישראלים בטראמפ ורק 17 אחוז בביידן. תשעה חודשים אחרי 7 באוקטובר, ביידן עדיין הפסיד לטראמפ בישראל בהפרש עצום.
איך ביידן הצליח לאבד את התמיכה של רוב הישראלים?
דאס: "כי הוא לא הבין שישראל של היום היא מדינה אחרת לגמרי מהפנטזיה שלו. ביידן עדיין נמצא בפגישה ההיא עם גולדה מאיר, שהוא כל כך אוהב לדבר עליה".
היה מעניין לשמוע את טראמפ מעביר ביקורת הרבה יותר קשה על ישראל מביידן.
"זה נכון, למרות שבסוף גם זה מסתכם באינטרסים האישיים שלו. ביידן בשום שלב לא הראה אמפתיה לפלסטינים, וטראמפ מנסה לנצל את זה כדי להשיג קצת קולות מהשמאל".
הוא יכול?
"כן. הכעס של מוסלמים אמריקאים עצום".
הם זוכרים שטראמפ הטיל חרם על כניסת מוסלמים לארה”ב, ומדבר עכשיו על ניתוק כל הסיוע האמריקאי לפלסטינים ועל איסור כניסת פליטים לארה"ב?
"הם מבינים היטב מה טראמפ מייצג, אבל הם כעסו על ביידן באופן ששום היגיון לא יכול לחדור. עכשיו צריך לראות איך הם יגיבו להאריס. אני לא חושב שהאנשים האלה ילכו להצביע לטראמפ, אבל אם הם יישארו בבית זה אותו דבר למעשה. ביידן ניהל את המלחמה הזו רע מאוד מכל הכיוונים. לטראמפ יש אינסטינקטים פוליטיים טובים, והוא מנצל את זה".
עובד הקמפיין של טראמפ מסכים: "הוא לא אומר מה הוא היה עושה, הוא רק מעביר ביקורת, וככה הוא תמיד צודק. הוא גם מדלג בין תמיכה בישראל לביקורת עליה, ונמצא במצב מצוין לנצל את הפילוג הגדול שנוצר בין הדמוקרטים".
דוגמה לצורה שבה טראמפ שיחק עם שני הצדדים בסכסוך אפשר היה לראות בעצרת שערך בפנסילבניה ביום מתקפת הטילים האיראנית על ישראל. הוא התחיל את נאומו בהבעת תמיכה בישראל, ואמר: "הם מותקפים עכשיו כי אנחנו מראים חולשה גדולה. זו אשמת ביידן, זה לא היה קורה אם אני הייתי נשיא". כמה דקות לתוך הנאום, החל הקהל לצעוק "ג'נוסייד ג'ו" (כינוי שהדביקו פרו-פלסטינים לביידן, בטענה שהוא אחראי לרצח עם בעזה). טראמפ עצר את הנאום, נתן להם לצעוק קצת ואז אמר: "הם לא טועים“.
יש לפחות שתי סיבות לחשוב שדווקא כיוון שדונלד טראמפ עושה הכל מאינטרסים אישיים, זה מבטיח שהיחס שלו לישראל בקדנציה שנייה לא יהיה שונה מזה של הראשונה: מצביעים אוונגליסטים וג'ארד קושנר. אוונגליסטים לבנים הם בסיס התמיכה המוצק והמסיבי ביותר של טראמפ. הם רואים בו את שליחו של אלוהים להפיכת ארה"ב לתיאוקרטיה נוצרית. כל חטאיו הרבים - חוץ מ"לא תרצח", ספק אם יש דיבר ששרד את טראמפ - טואטאו לצד.
ב-2016 האוונגליסטים היו מי שהובילו את טראמפ לבית הלבן, קודם כל כדי שימנה שופטים שיבטלו את חופש ההפלות, ואכן זה מה שקרה. מדובר בקבוצה גדולה מאוד והיא תומכת לחלוטין בישראל. בנאומים בפני אוונגליסטים, טראמפ מספק להם את כל הבשר האדום שהם רוצים: "אני אגן על הציוויליזציה המערבית מפני הברברים והפראים שמנסים עכשיו להזיק לישראל היפה והקדושה שלנו“.
חלק לא קטן מהתמיכה האוונגליסטית בישראל נטוע בסיבות משיחיות שנגועות באנטישמיות, אבל זה כבר מזמן לא מטריד את היהודים תומכי טראמפ בארה"ב או בישראל. "אני מודה שהאופן שבו האוונגליסטים מעריצים את האיש הזה ממש מגוחך", אומר עובד הקמפיין, "אבל ברגע שאת אומרת לעצמך 'הוא רק כלי של אלוהים, אם אלוהים בחר בו מי אני שאתווכח', את יכולה לישון בשקט. אין לטראמפ תקומה פוליטית בלעדיהם. הם מצביעים באחוז הכי גבוה בארה"ב, יש להם הרבה מאוד כסף והם רואים בארבע השנים הקרובות הזדמנות להחזיר את ארה״ב למאה ה-19. לכן אני גם בטוח שטראמפ ייתן לישראל לעשות מה שהיא רוצה, ואפילו הרבה יותר ממה שהיא עושה עכשיו לפלסטינים".
יש בהם לא מעט אנטישמים. זה לא מטריד אותך?
"הייתי מעדיף שהוא יהיה תלוי בקבוצה שלא היו בה כל כך הרבה אנטישמים, אבל אם אני כן עם עצמי, אני גם משתמש בתירוץ של 'הוא רק כלי של אלוהים, אם אלוהים בחר בו מי אני שאתווכח'. במקרה שלי, אני רואה אותו כשליח שיגן על ישראל״.
תעודת הביטוח השנייה של ישראל מפני הקפריזות של טראמפ היא ג'ארד קושנר. החתן היהודי היה יועץ בכיר מאוד בקדנציה הראשונה וגם אם הוא לא צפוי לחזור לתפקיד רשמי בקדנציה השנייה, כוח הלחישה שלו באוזן של חמו יישאר חזק. קושנר מתנגד נחרץ למדינה פלסטינית וכל עסקה גדולה שטראמפ ינסה להשיג, תעבור דרכו. אף אחד לא יודע אם טראמפ תומך, למשל, בפתרון שתי המדינות. זה גם לא ממש משנה כרגע, כי הוא יכול להתהפך מחר, וגם בגלל זה הכוח של קושנר משמעותי במיוחד. קושנר כבר אמר כי הנדל"ן של חוף עזה "יכול להיות בעל ערך רב", וכי מדינה פלסטינית היא "רעיון גרוע שמתגמל טרור". "טראמפ מכבד את ג'ארד כי הוא בעלה של איוונקה, ואת איוונקה הוא אוהב הכי", אומר עובד הקמפיין, "לזה צריך להוסיף את היחסים של קושנר עם נתניהו, אז כן, זו לגמרי תעודת ביטוח מבחינת ישראל".
גם בנושא האיראני לא ברור לאן טראמפ ילך. בקדנציה הראשונה, חוץ מביטול הסכם הגרעין עם איראן וחיסול קאסם סולימני, טראמפ עצר ברגע האחרון מתקפה אווירית באיראן. מה יעשה בקדנציה השנייה זה באמת ניחוש פתוח לכל אחד. בינתיים הוא אומר לתורמים ופעילים יהודים כי הוא כבר היה על סף עסקה עם איראן. "הוא אומר הרבה דברים", מחייך עובד הקמפיין שלו.
ניצחון אפשרי של טראמפ בבחירות קריטי כמובן הרבה מעבר לישראל. הוא יכול לעצב מחדש לגמרי את היחסים בין ארה"ב לאירופה, ולשנות את ברית נאט"ו מהיסוד. "אני לא חושב שהוא יודע מה התנאים והעקרונות שעליהם מבוססת נאט"ו", אומר דאס, "אני מניח שהוא ינסה לעשות סידור חדש, כדי שיוכל לקחת קרדיט על עסקה".
ואוקראינה?
"די ברור שהוא יפסיק את התמיכה בה. הוא יבהיר לאוקראינה שהיא לא תקבל גיבוי מנאט"ו ומארה"ב, והדרך היחידה שלה לשרוד היא לעשות עסקה עם פוטין. אם לא, בעיה שלכם. מצד שני מי יודע, אולי זלנסקי ייתן לו כמה מחמאות בפגישה ביניהם ויגרום לו להרגיש טוב. מסתבר שגורל העולם יהיה תלוי בזה".
חבר או מבקר? כך התייחס טראמפ לישראל
- “גנבו בחירות ונתניהו רץ לברך את ביידן. מאז לא דיברתי איתו. Fuck him" (בראיון לעיתונאי ברק רביד, דצמבר 2021)
- "נתניהו לא סייע במבצע לחיסולו של קאסם סולימאני ב-2020. היינו מאוד מאוכזבים מזה. בסוף עשינו את העבודה בעצמנו אבל אז ביבי עוד ניסה לקחת על זה קרדיט" (בעצרת בחירות בפלורידה, אוקטובר 2023)
- "הם חייבים לשפר את המודיעין שלהם ולהתאפס על עצמם. ישראל חלשה, והיא צריכה לחזק את עצמה... חמאס חכמים – אבל גם אכזריים" (בעצרת בחירות בפלורידה, אוקטובר 2023)
- "אתה צריך לסיים את המלחמה בעזה. לעשות את זה מהר, ולחזור לעולם של שלום" (מסר לנתניהו, בראיון לרשת פוקס, 17.3.24)
- "פתאום ביידן זורק את ישראל, הוא אומר שנתניהו צריך ללכת" (בראיון לרשת פוקס, 17.3.24)
- "כל אדם יהודי שמצביע לדמוקרטים שונא את הדת שלו. הם שונאים כל דבר שקשור לישראל והם צריכים להתבייש בעצמם משום שישראל תיהרס" (ראיון לתחנת רדיו, מרץ 2024)
- "אירועי 7 באוקטובר יכולים להסתיים במלחמת עולם. זו תקופה מפחידה" (ראיון ל"דיילי מייל", אפריל 2024)
- "היה לי ניסיון רע עם נתניהו, זה משהו שמעולם לא שכחתי" (בראיון למגזין "טיים", אפריל 2024)
- "זה קרה במשמרת שלו" (על תפקוד נתניהו ב-7 באוקטובר, בראיון ל"טיים", אפריל 2024)
- "ישראל מאבדת את כוחה. זה מדהים" (בשיחה עם תורמים יהודים, מאי 2024)
- "דבר אחד שאני אעשה הוא שכל סטודנט שמפגין - אזרוק אותו מהמדינה" (בשיחה עם תורמים יהודים, מאי 2024)
- "המתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר לא הייתה מתרחשת אם הייתי נשיא. אסיים את המלחמה בין אוקראינה לרוסיה ואת המלחמה בישראל" (נאום בוועידה הרפובליקנית, יולי 2024)
