חודשיים אחרי שהחליטה הממשלה לקדם תוכנית מיידית למתן מענה לעשרות היישובים המפונים בצפון, הוסמך השבוע רשמית אלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום לעמוד בראש מינהלת הסיוע לצפון, שבארבעת החודשים הקרובים תיהנה מתקציב של 26.5 מיליון שקלים.
על תוכנית החירום המיידית התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו - עוד בחודש ינואר השנה - אך היא הובאה להצבעת הממשלה רק בסוף חודש מאי, ורק כעת – לקראת סוף יולי – הוסמך מרום לפרויקטור שיעמוד בראשה. בינתיים לא הועבר אפילו שקל אחד לרשויות המקומיות בגבול הצפון, שכה זקוקות ליישום תוכנית חירום בשורת תחומים.
על אף היותו אלוף בצה"ל, לשעבר מפקד חיל הים, ובהמשך גם יו"ר מועצת המנהלים של רשות שדות התעופה, מרום מתקבל בחשדנות ובחוסר אמון בסמכויותיו, שלא ברור לחלוטין מה הן. הוא יידרש לתת מענה מיידי ליישובים שממתינים לו, ולהוביל תהליכי ענק בין משרדים ממשלתיים, כדי להניע את משאבי העתק שנדרשים לצפון.
האתגרים העומדים בפניו, בחבל ארץ גדול ומוכה אש בלתי פוסקת מצד חיזבאללה, הם מהגדולים ביותר שמתמודדת איתם מדינת ישראל מאז 7 באוקטובר – גדולים אף מאלו שנדרשים לשיקום יישובי העוטף, שבהם תשקיע הממשלה כ-18 מיליארד שקלים – פי שלושה ממה שהיא מתכוונת להקדיש לצפון.
על-פי החלטת הממשלה, מרום בשלב זה יהיה אחראי למתן מענה רק ליישובים המפונים בקרבת הגבול, אלא שברשויות קו העימות מצפים ממנו לסייע בפתרונות מיידיים גם לעשרות יישובים נוספים, שבהם חיים כרבע מיליון בני אדם – במרחק של עד תשעה קילומטרים מהגבול – שחייהם הפכו לסיוט מתמשך בצל המלחמה והיעדר המענה הממשלתי למצבם.
לצורך מילוי תפקידו יוכל מרום להיעזר בעבודות מטה קודמות שנעשו לפני שהשליטה על שיקום הצפון נלקחה ממשרד הפנים והועברה למשרד ראש הממשלה. בין השאר הוא יוכל להסתמך על עבודתה של עינב פרץ, ממונת מחוז הצפון במשרד הפנים, שהובילה תוכנית סדורה למענה הבהול שנדרש, בהובלת צוות ממשלתי שהקים מנכ"ל המשרד, רונן פרץ.
אז מה מונח על שולחן העבודה של הפרויקטור לסיוע לצפון?
מערכת החינוך
רק אתמול אמר שר החינוך, יואב קיש, ששנת הלימודים הקרובה תיפתח ב"מתווה עורפי". בצל הניסיון להחזיר את התושבים צפונה מקימים במשרד החינוך בימים אלו שורה ארוכה של בתי ספר זמניים למפונים, שמרוחקים מעט מקו האש. הפרויקטור חייב לוודא שלכל ילד, בכל אחד מ-43 היישובים המפונים, יש מענה; שתלמידים אלו יקבלו את המענים הרגשיים והחינוכיים הדרושים להם; וששנת הלימודים הבאה מחוץ לבתיהם לא תהיה שנה אבודה נוספת, שבה מערכת החינוך מהווה עבורם לא יותר מאשר בייביסיטר לארבע שעות יומיות, בלי מורים מקצועיים ובלי הספק לימודי כשל בני גילם בשאר ערי המדינה.
דיור חלופי
תחת ההנחה שגם עם תום המלחמה לא יוכלו כל התושבים לחזור מיד ליישובים שנפגעו קשות מירי חיזבאללה – דוגמת מטולה, מנרה, מרגליות ואחרים – יידרש הפרויקטור לרכז מענה לפתרונות דיור לתושבים המפונים, שעוזבים את בתי המלון וחלקם נודדים זו הפעם השביעית בין דירות שכורות. בכוונת הממשלה להקים "יישובים זמניים" כמו בדרום, שבהם ישוכנו הקהילות המפונות יחד, כדי לאחד ביניהן עד שובן לבתיהן, שרבים מהם נחרבו ונדרשים להריסה ולבנייה מחדש. בשל החשש שככל שהזמן יחלוף ירחק הסיכוי שהמפונים יחזרו לצפון, אמור הפרויקטור לוודא שנעשים המאמצים ליישב אותם מחדש, באופן זמני, בקרבת מרחב מגוריהם.
שיקום ההרס
אלפי דירות, מבנים ותשתיות ציבור ניזוקו בעקבות ירי חיזבאללה שרק הולך ומתגבר, ועד כה לא ניתן עדיין להתחיל אפילו במלאכת איסוף המידע על אודות היקף והערכת הנזקים, בשל העובדה שחלק ניכר מהמרחב עדיין נתון לירי בכינון ישיר מחוליות הנ"ט מלבנון. באחריות הפרויקטור להניע מהלכים לשיקום התשתיות האזרחיות, המבנים הציבוריים והבתים הפרטיים ולשקם מוקדם ככל האפשר את מה שניתן.
קיצור הבירוקרטיה
הנהגות עשרות הקיבוצים, המושבים, המועצות המקומיות והעיר קריית שמונה, נדרשות לתת מענה לעשרות אלפי תושביהן שפזורים ביותר מ-400 נקודות יישוב, וזקוקים למענים בתחומי רווחה, חוסן, תרבות, חינוך, כלכלה ועוד. באחריות הפרויקטור לוודא שכל משרדי הממשלה השותפים להחלטה, ימלאו את מחויבויותיהם לרשויות ולתושבים, ויעבירו את התקציבים הנדרשים, כדי להעניק להם את המענה ההכרחי. הליכי הבירוקרטיה וחלוקת התקציבים בין הרשויות מורכבים ומסובכים, ועל אף שאין לו ניסיון בכך, הפרויקטור יידרש להילחם על כך שהתושבים יקבלו את שהם זקוקים לו, ולהסיר חסמים ועיכובים בירוקרטיים.
אליעזר (צ'ייני) מרוםצילום: יונתן בלוםמניעת נטישה
בהיעדר תמונת עתיד שיכולה הממשלה לספק לתושבים בדבר מועד חזרתם הביתה, לאיזו מציאות הם יחזרו, ואם יהיה להם בית לחזור אליו, יידרש הפרויקטור להכין תוכניות עבודה לחיזוק הקהילות, ולמניעת נטישת התושבים. יותר מ-30% מהמפונים הצהירו עד כה שלא יחזרו עוד ליישובים שמהם פונו, וברשויות חוששים שככל שהזמן יחלוף יבקשו, בעיקר משפחות בעלות ילדים ועם הכנסה יציבה וגבוהה מהממוצע, לייצר מציאות של ודאות לילדיהן, ויתבססו במקומות שקלטו אותן עד כה.
היישובים שלא פונו
עם פרוץ המלחמה, בהנחיית ראשי המועצות האזוריות, ברחו מבתיהם עשרות אלפי תושבים מהיישובים הסמוכים לגבול, שגילו בחלוף שבועות ספורים שבצבא ובממשלה סבורים שאין צורך שיפונו. במשך חודשים ארוכים, בצל הפחד מכיבוש היישובים בידי כוחות רדואן ורעמי התותחים והארטילריה הסמוכים לבתיהם, רבים מהתושבים לא שבו לבתיהם – אך הם לא זכאים לפיצוי או לסיוע כלשהו. בנוסף, תושבים רבים נותרו מחוסרי עבודה אחרי שמרבית היישובים סביבם פונו, וכך גם העיר הגדולה הסמוכה להם דוגמת קריית שמונה או שלומי. אלה נותרו ללא מערכת כלכלית ותעסוקתית ולעיתים גם ללא מסגרות חינוכיות יציבות.
רשמית הפרויקטור לא אמור לתת להם סיוע, אך ראשי המועצות מתכוונים לדרוש ממנו לטפל גם בהם. רק אתמול, לראשונה – בעקבות התרחבות טווח ומטרות הירי של חיזבאללה – קראו במועצה האזורית גליל עליון גם לשמונת הקיבוצים הסמוכים לגבול, שלא פונו בהנחיית פיקוד הצפון ונותרו חשופים, כי "לאור הערכת מצב שקיים צה"ל בעקבות פעילות בלבנון, מתבקשים לשהות בסמוך למרחבים מוגנים". מדובר בקיבוצים כפר סאלד, שמיר, עמיר, שדה נחמיה, כפר בלום, נאות מרדכי, להבות הבשן וגונן, שבהם הוגדרה לכאורה "שגרה רגילה" וכעת תושביהם מוצאים עצמם באופן רשמי תחת מאגר המטרות ה"לגיטימי" שעליו הצהיר חיזבאללה. בפניית ביטחון המועצה התבקשו התושבים "לצמצם התקהלויות ולהעביר פעילויות שתוכננו להתקיים בחוץ, למבנים". ילדים שהולכים לשחות בבריכה נדרשים לעשות זאת כעת בליווי מבוגר. אתמול ירה חיזבאללה רקטות ושיגר כטב"מים ליעדים נוספים שלא פונו מתושביהם בגליל המערבי, כמו מושב צוריאל.
תוכניות לעתיד
מלבד הדאגה למענים המיידיים והדחופים שנדרשים בצפון, הסמיכה הממשלה את הפרויקטור להוביל גם תהליך לכתיבת החלטת ממשלה רב-שנתית ליישום עד סוף שנת 2029, שתיתן מענה לשיקום הצפון במענה לסוגיות ביטחוניות, רפואיות, התחדשות יישובים, אקדמיות ועוד, לטובת הצעדת הצפון קדימה. בצל עשרות שנים של הזנחה וחוסר מענה ממשלתי-לאומי לצורכי הצפון, יידרש הפרויקטור לא רק לשקם ולהחזיר את שנחרב, אלא גם לבנות ולהתוות מציאות חדשה וטובה יותר מזו שאבדה.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.07.24
