הראשונה שהבינה מה התרחש ביום שלישי שעבר בדירה בהרצליה הייתה אילנה איצקוביץ', סבתו של ליאם הס-איצקוביץ' בן השש וחצי. בשעות הערב היא מצאה בדירה את גופותיהם של הנכד שלה ושל כלבתו, שנרצחו לפי החשד על-ידי בתה, סיגל יאנה איצקוביץ', שבאותן שעות יצאה למסע דמים אכזרי שבסופו תטען ש"דבק בה שד", ותישלח להסתכלות פסיכיאטרית במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל.
זה התחיל בשעות הצהריים המוקדמות. כשהיא חמושה בגרזן שרכשה, סיגל יאנה איצקוביץ' יצאה מדירתה בהרצליה יחפה, כשפניה וידיה מגואלות בדם, ודהרה באמוק לעבר קניון שבעת הכוכבים הסמוך לביתה. "בחורה רודפת אחרי אישה אחרת עם גרזן", דיווחה ב-18:46 למד"א עדת ראייה, שלטענתה נפגעה מאיצקוביץ'. "היא עשתה לנו חור במכסה המנוע, כולי רועדת. אני חושבת שאתם צריכים לבוא".
התיעוד: יאנה צועדת לקניון ותוקפת את המאבטח
איצקוביץ' ניסתה לפי החשד לפגוע בעוברי אורח, ואז התקדמה עם הגרזן לעבר מאבטח בכניסה לקניון בניסיון לפגוע גם בו. בין השניים התפתח מאבק, שבמהלכו המאבטח הלם בפניה של איצקוביץ' ונפצע בידו. איצקוביץ', שנראתה באקסטזה באותם רגעים, הקשתה על הכוחות שהוזעקו למקום להשתלט עליה.
ב-19:15 הוזעק לקניון אמבולנס, שפינה אותה, עם פציעות ראש וחזה, לבית החולים מאיר בכפר-סבא. במשך כל הזמן הזה, כשהיא מטיילת ברחוב עם גרזן ומטילה אימה על עוברים ושבים, איצקוביץ' לא מספרת לאיש על הזוועה שהתחוללה בביתה קודם לכן.
כשעה וחצי חולפות עד שהמשטרה ומגן דוד אדום מדווחים על מציאת גופת ילד בדירה. המדווחת היא הסבתא, אמה של איצקוביץ', שמצאה את דלת הבית פתוחה. כשנכנסה, נתקלה תחילה בגופת הכלבה והבינה שדבר נורא קרה בבית. כשהחלה לבדוק את החדרים, הזדעזעה למצוא את גופתו של ליאם הקטן, זה שהיה נרגש לקראת עלייתו לכיתה א' וחייו נגדעו באחת.
"החשבת את הכלבה האהובה שלנו כחברה הכי טובה שלך", ספד אביו של ליאם ז"ל, דורון הס, מעל קברו. "תמיד אהבת לשחק איתה ולשגע אותה. גדלתם יחד, צחקתם יחד, תמיד הייתם שם האחד בשביל השנייה, וגם ברגע האחרון לא עזבתם זה את זו".
בזמן רצח בנו האב היה בביקור משפחתי במושב בעוטף עזה. כשהגיעה הבשורה המרה מהמשטרה, הוא שעט לזירה בהרצליה ונבלם על-ידי השוטרים שמנעו ממנו צפייה במחזה המחריד.
ברגע שנעשה החיבור בין האירוע בקניון לרצח בדירה, הוארך מעצרה של האם בהיעדרה בתשעה ימים. לבקשת הצדדים היא נשלחה להסתכלות פסיכיאטרית שנועדה לענות על השאלה האם היא כשירה לשהות במעצר ומסוגלת לעמוד לדין.
על שאלה אחרת, "איך אמא מסוגלת לרצוח את בנה", קשה הרבה יותר לענות. ד"ר נחום כץ, סגן מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית, פורס את הסיבות האפשריות לפעולה האכזרית שנוגדת את חוקי הטבע. "מנקודת המבט שלנו כאנשי מקצוע, אמא יכולה לפעול כך במצבים מאוד קיצוניים, בעיקר כתוצאה ממצב פסיכוטי, דיכאון קשה מאוד ואולי, בסבירות מאוד נמוכה, בשל השפעה של חומרים מסוכנים שיכולים להעצים את החוויה".
הורה שרוצח את ילדו, אומר ד"ר כץ, זה כמובן אירוע חריג. כל כך חריג, שאין אפילו סטטיסטיקה ברורה ומידע רחב שינסו להכניס היגיון לתוך הטירוף. כי אין היגיון כזה. "כל מקרה לגופו. אני לא יכול להגיד שאנחנו יודעים מה קרה בדיוק ומה היה המניע. חיות לא רוצחות את הגורים שלהן וגם בני אדם לא. זה מאוד נדיר".
טריגר יכול לגרום להתקף פסיכוטי להתפרץ ולהוביל למעשה כזה?
"עם טריגר או בלעדיו, מצב פסיכוטי זה לא בהכרח משהו של דקה או חצי שעה. זה מצב מתמשך שיכול להימשך שבועות, חודשים ולפעמים גם שנים".
סיגל נתנאל הס איצקוביץ’, בת 33, נולדה בברית-המועצות לשעבר בשם יאנה איצקוביץ'. בשנת 93', כשהייתה בת שנתיים, עלתה לארץ עם אמה אילנה בעוד אביה, אנדריי, נותר מאחור עד היום. השתיים השתקעו במודיעין, שם יאנה עִבְרְתָה את שמה לסיגל ושם למדה בצעירותה עד שנשרה מהלימודים בכיתה י"א.
במקביל, אמה התחתנה בארץ בשנית וב-2001 הביאה לעולם תאומים, אח ואחות חורגים לאיצקוביץ', שטיפלה באחיה בילדותם, נקשרה לאביה החורג ואימצה את שם משפחתו, נתנאל.
לפני כעשור היא הכירה את דורון הס, יליד שווייץ שעלה ארצה לפני 20 שנה עם הוריו. איצקוביץ' והס הביאו לעולם את ליאם ז"ל, והפרידו כוחות. כשליאם היה בן שנה, איצקוביץ' עברה עם בנה לבית אמה במודיעין. מקורביה טוענים שהקשר בינה לבין הס נותק אז וכי הוא לא התגורר בישראל באותם ימים.
בהיותה מתפקדת אז כאם חד-הורית, ההיכרות הראשונה של איצקוביץ' עם גורמי הרווחה במודיעין נולדה בנובמבר 2018, אז פנתה לבקש סיוע על רקע מצוקה כלכלית. בין איצקוביץ' לבין סטאז'רית בעבודה סוציאלית נוצר קשר אישי קרוב, והאחרונה סייעה לה בכמה הזדמנויות, לרבות במציאת משפחתון עבור ליאם ז"ל.
כחצי שנה לאחר הפנייה הראשונה של איצקוביץ' לגורמי הרווחה בעיריית מודיעין, היא עזבה את העיר. התחנה הבאה הייתה דימונה, לשם עברה עם ליאם ז"ל בן השנתיים להתגורר אצל קרובת משפחתה. בעיריית דימונה אומרים השבוע כי איצקוביץ' לא הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בעיר ולא יצרה איתם קשר מעולם.
ד"ר כץ, סגן מנהל גהה: "אמא יכולה לפעול כך במצבים מאוד קיצוניים, בעיקר דיכאון קשה או מצב פסיכוטי, שזה לא בהכרח משהו שאורך דקה. זה מצב שיכול להימשך שבועות, חודשים ולפעמים גם שנים"
מה שכן התרחש בתקופתם של איצקוביץ' ובנה בדימונה, הוא חידוש הקשר עם אבי בנה, שקעקע את שמו של ליאם על זרועו, ויחד נראה שהם ניסו לשקם את התא המשפחתי. בהתחלה אפילו הצליחו.
לפני שלוש שנים עברה המשפחה המאוחדת להרצליה, שם גרו בדירת גן חדשה ברחוב החליל בשכונת גליל ים היוקרתית. דורון עבד, סיגל תפקדה כעקרת בית, ולדברי שכניה הייתה פוקדת מספר פעמים בשבוע את הקניון הסמוך לביתה, זה שהפך לזירה באותו יום מדמם.
"זה היה הבילוי שלה", מספרת שכנתה. "היא הייתה מסתובבת בין החנויות והדוכנים, קונה בגדים, מרכלת עם המוכרות, עם חלקן אפילו פיתחה קשרי חברות". שכן אחר, שמתגורר בבניין עם משפחת איצקוביץ', העיד כי "הם היו זוג נחמד ונעים, משפחה סופר-נורמטיבית".
גם כשעולה השאלה באשר ליחסה של איצקוביץ' לבנה, איש לא תיאר לעצמו מה עומד להתרחש. "סיגל הייתה אמא מסורה לבן שלה, לוקחת ומחזירה אותו לגן ולחוג ג'ודו. היינו רואים אותה כל הזמן יוצאת איתו ועם הכלבה לסיבובים", מספר השכן. "ממש לא ברור איך ביום אחד היא 'קמה' על שניהם ורצחה אותם באכזריות כל כך. איך היא הסתכלה לליאם בעיניים היפות שלו כשחבטה בו בגרזן? זה קשה לעיכול".
ההלם גדול פי כמה כשמדובר בקרובי המשפחה של הזוג. "היא קיבלה הכל מהבן שלי", סיפר ל-ynet מרסל, סבו של ליאם ז"ל. "איך אישה כזו, שחיה כמו נסיכה, שקיבלה הכל, יכולה לעשות אסון כזה, עם גרזן, ולשחוט את הילד והכלבה".
בהרצליה, כמו בדימונה, המשפחה לא הייתה מוכרת לשירותי הרווחה או למשטרה המקומית, למעט אירוע בודד שהתרחש לפני מספר חודשים. שכנים ששמעו צעקות מהדירה של המשפחה הזעיקו ניידת סיור. במשטרה מסבירים שהשוטרים לא הבחינו במשהו חריג ועזבו את המקום. "אחרי האירוע לא הוגשה תלונה", אומר גורם במשטרה. "אז לא היה לנו מה לעשות שם".
בזמן שבן זוגה מעביר את הבקרים בעבודה וכשליאם הקטן נמצא בגן עירייה, איצקוביץ' מצאה עצמה מפתחת תחומי עניין חדשים. בין השאר, היא החלה לעקוב ברשתות אחרי עמודים שעוסקים במיסטיקה וברוחניות, לרבות מתקשרים למיניהם וקבוצות סגורות בפייסבוק שבהן יש המאמינים בחייזרים ובקונספירציות על אנשי לטאה ששולטים בעולם. אט-אט, איצקוביץ' החלה להשתתף בדיונים בקבוצות, רכשה ספרים בנושא ונשאבה עמוק לתוך עולם המיסטיקה והתקשור.
ואז היא פגשה את הגורו שלה, ענת כהן מפרדס חנה-כרכור, שמנהלת עמוד פייסבוק שמתואר כ"חניכה למאסטריות", והוא מציע גם "חניכה לממד החמישי". את ספרה הראשון רכשה ממנה איצקוביץ' לפני כמה שנים.
"אני כותבת ספרים על התפתחות רוחנית ואישית", מספרת כהן. "סיגל הייתה עוקבת אחרי התכנים שלי באדיקות ומשתפת אותם בפייסבוק שלה. היא הייתה מחוברת לעולם הרוח. בעולם התקשור יש כל מיני זרמים: ביהדות, זה בורא עולם והשכינה; בעבודה זרה, זה תקשור עם מלאכים וחיבור ליישויות שנמצאות ביקום ולא שייכות ליהודים".
ולאיזה סוג תקשור איצקוביץ' התחברה?
"היא הייתה בראשית מסע ההתפתחות הרוחנית שלה. כל הזמן בדקה וחיפשה, ואני לא יודעת להגיד אם היא מצאה. אני לוקחת את העוקבים שלי למסע ישיר לבורא העולם והשכינה. היא התחילה עם היהדות והמשיכה לעבודה זרה".
היא שיתפה פוסט שלך שבו כתוב "הזכר בכלא תודעתי, נקודה. הנקבה צריכה להוציא עצמה לחופשי באמצעות נסירה", מונח מהקבלה.
"ב'נסירה' הכוונה לרוחניות. אני לא יודעת מה משך אותה אליי, היא קנתה את הספר הראשון שלי, את השני כבר לא קנתה. היא גם לא באה לסשן פרטי אצלי".
שאלת את עצמך איך מחיפוש רוחני היא הגיעה למעשה כזה?
"היא כנראה נחשפה להמון תכנים אחרים וזה כנראה בלבל אותה ושאב אותה למקומות לא נכונים".
מהם "מקומות לא נכונים" לשיטתך?
"בעולם הרוח יש דגש חזק מאוד על עבודת הרגש. זה אומר שאם היא חוותה טראומות בילדות שלא טופלו, נוצרו אצלה כעס ותסכול עמוק עם הדמויות המעורבות, כמו הורים, בן זוג וכדומה, והיא לוקחת את זה איתה כמו לבה בוערת בכל שלבי ההתפתחות שלה. מספיק טריגר חיצוני קטן כדי להעיר את הלבה הזאת".
אפשר להניח שגם את הופתעת.
"ברור, זה מאוד קיצוני, מעשה לא נורמלי. אבל אני יודעת שאנחנו בזמני אחרית הימים והכל אפשרי. תשאלי את עצמך למה הכתבה הזו הגיעה לפתחך".
למה?
"כדי לדבר על התפתחות אישית בעולם הרוח, תחום שנחשב למוקצה בעיני מי שלא מבין".
אחרי שמצאה עניין במיסטיקה יהודית, איצקוביץ' עברה לשלב הבא: תקשור עם חוצנים וחבירה לחוגים שמאמינים בקיומם של חייזרים דמויי זוחלים ששולטים בכדור הארץ עם חזות אנושית וצוברים כוח פוליטי. זו קונספירציה מוכרת מאוד ונטולת היגיון או בסיס, אבל זה מעולם לא הפריע לחובבי תיאוריות הקשר.
המתקשרת ענת כהן: "סיגל הייתה עוקבת אחרי התכנים שלי ומשתפת. כל הזמן בדקה וחיפשה. היא התחילה ביהדות והמשיכה לעבודה זרה. כנראה נחשפה להמון תכנים אחרים, וזה בלבל אותה"
איצקוביץ' החלה לשתף את חוויותיה מאותן שיחות ברשתות החברתיות. למשל, בדיון שעסק בחוצנים, בשם "החברים של מורפין", איצקוביץ' סיפרה בין היתר על תקשורים שעשתה עם מלאכים ועל ביקור של חוצנים אצלה בבית, וכך היא פירטה: "החלטתי לפנות למלאך מֶטָטְרוֹן (דמות במיסטיקה היהודית שמשמשת גם במסורות מאגיות שונות) באמצעים פשוטים: יחסים, תקשור ותפילה. אחרי מספר ימים באו ארבעה חוצנים לדירה שלי, בעודי מרגישה (את) נוכחותם למספר שבועות. אז נסתרות דרכי האל ואנחנו כאן לחוות ולחקור אותן".
בשלב הזה, איצקוביץ' מפרטת בפני חבריה את זהות ה"חוצנים שפקדו את ביתי". "זו הייתה קבוצה שמורכבת משלושה אפורים, אחד רגיל ושניים עם חליפות אסטרונאוטים, וגם יישות נקבית מאנדרומדה".
האם ייתכן שאמונה באותו תקשור עם חוצנים, היא זו שהניעה את איצקוביץ' לרצוח את בנה? המתקשר טובי דנון, שטוען שהוא מתקשר עם קבוצת חוצנים בשם עזריה, משיב בשלילה. "אני מקבל מסרים ממדריכים שהם ישויות מחוץ לפלנטה, שמטרתם היא – בלשונם – 'להניח עזרה לכל מי שרוצה'. אין הוראות שעלולות להזיק למקבל המסר או לאדם אחר. ככל שאני מכיר מתקשרים, נראה לי שזה כך גם אצל אחרים".
כשאיצקוביץ' נחקרה בתחנת משטרת גלילות, היא הודתה מיד במעשים המזוויעים שמיוחסים לה ואף הכתה על חטא. כשנשאלה לגבי הסיבה שגרמה לה לרצוח את בנה, היא השיבה: "אני לא יודעת מה קרה לי. אולי דבק בי שד. הייתי באמוק, ראיתי הכל שחור בעיניים, וקול אמר לי לעשות את המעשה הזה. דקרתי אותם מהר, את הבן שלי ואת הכלבה, לקחתי את הגרזן ויצאתי החוצה מהבית בלי לדעת מה אני עושה. ברחתי לרחוב, הייתי בתוך בלבול עד שעצרו אותי".
בעוד סנגורה של איצקוביץ', עו"ד בנימין מלכא, טוען כי מרשתו הייתה בהתקף פסיכוטי, נראה שבמשטרה מתקשים להאמין בגרסתה. החוקרים סבורים שהיא רכשה את הגרזן מבעוד מועד לא כדי להגן על עצמה מפני מחבלים או פורצים, אלא כדי לרצוח את בנה – מעשה שלטענת המשטרה תוכנן לפרטי פרטים.
"מדובר במקרה מזעזע וחמור", כתבה בשבוע שעבר השופטת רוית פלג בר-דיין בדיון בהארכת מעצרה של איצקוביץ' בבית משפט השלום בתל-אביב, כשהאריכה את מעצרה בתשעה ימים ושלחה אותה לבדיקת כשירותה למעצר. איצקוביץ' חשודה ברצח באכזריות מיוחדת, רצח חסר ישע, הריגת בעל חיים ועוד שורת עבירות.
סנגורה ערער לבית המשפט המחוזי בדרישה שהפסיכיאטר המחוזי יבדוק את החשודה גם בעניין כשירותה לעמוד לדין. בתחילת השבוע השופט עלאא מסארווה קיבל את הערעור והורה להעבירה לבדיקת הפסיכיאטר המחוזי.
"למרות שחיית חיים קצרים מדי, חיית חיים גדולים", ספד האב דורון לבנו ליאם ז"ל, הילד שנולד בירושלים והספיק לעבור למודיעין, משם לדימונה ולבסוף נרצח בהרצליה. "העולם לא יהיה אותו הדבר בלעדיך", אמר האב ביום חמישי שעבר כשבנו נטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים. "אז ליאם, תודה על מי שהיית בשבילי ובשביל כולם, אוהבים, מעריכים וכבר מתגעגעים אליך. אוהב אותך תמיד, ולנצח לא אשכח. אבא".
עו"ד מלכאאיצקוביץ' לא תזכה לפקוד את קבר בנה. מעבר לחשדות נגדה, הזעם הציבורי כלפיה עצום, הנאצות ממלאות את עמוד הפייסבוק שלה, והריקושטים מגיעים גם לבני משפחתה ולסנגור שמייצג אותה. "אין ולא יכול להיות ספק שמדובר במקרה מצער, שובר לב ממש, ועם זאת יש משפט לנהל", אומר עו"ד מלכא. "אני מודע לכך שיש מי שמבקש את ראשה של סיגל כאן ועכשיו, אך לשמחתי אנחנו חיים במדינה שבה לכל אחת ואחד יש את הזכות להליך הוגן בהתאם לחוק ולראיות".
המשטרה לא ממש קונה את הטענות, ונשאלת השאלה אם "אי-כשירות" היא תירוץ נוח למעשה.
"נימוק לעניין אי-כשירות אינו תירוץ והיו מקרים שהוכרעו לפי עניין זה. אני מבין את הזעם, חלק ממנו מופנה גם כלפיי, אך מוטב שייתנו לדברים להתבהר. אנחנו בהתחלה של ההתחלה. בכל אופן, אמשיך למלא את עבודתי בצורה הטובה והמקצועית ביותר".
שתי המשפחות סירבו להגיב לכתבה. מהמשטרה נמסר כי האירוע בחקירה ונמצא בראשיתו.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.07.24
