אל תהיו חיים כהן. כמי שאינו מומחה במשפט הבינלאומי, נדרשו לי כמה ימים כדי לסיים לקרוא את 79 עמודי חוות הדעת שהנפיק בית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג ביחס למעמד המשפטי של השטחים, לקרוא את המובאות שהוא מפנה אליהן ולהשוות לפסיקות דומות. אני מתקנא בכל אלה שפחות משעה אחרי פרסום חוות הדעת כבר קבעו מסמרות לגבי נפקויותיה. זה מזכיר מאמר שפירסם ד"ר עזריאל קרליבך ז"ל יום אחרי פרסום פסק הדין בפרשת קסטנר, שבו נקבע שהאחרון "מכר את נפשו לשטן". קרליבך גיחך על היועץ המשפטי לממשלה בשעתו, חיים כהן, שהופיע בעצמו בתיק והפסיד בצורה קולוסאלית: "ב-11 בערב ניתן גזר הדין וב-11 למחרת בבוקר מודיעה הממשלה שהמערכה למען קסטנר תתחדש, יוגש ערעור. איזו זריזות למופת! מאימתי יש לה לממשלה עורכי דין גאוניים כאלה, שביכולתם לשקול במשך לילה אחד את הסיכויים המשפטיים של ערעור על פסק דין מסובך ומסועף בן 300 עמודים". חיים כהן היה מענקי המשפט שלנו כשקביעותיו לא נבעו מעמדותיו הפוליטיות. כדאי ללמוד מזה.
סופו של כל שכפ"ץ. סעיפים 135, 143, 209 לחוות הדעת מפריכים באופן סופי, למרבה הצער, את הטענה שבג"ץ מהווה שכפ"ץ משפטי לישראל ולצה"ל. טענה שחסידי העליון מרבים להשתמש בה כדי להדוף כל ביקורת עליו. בית הדין מאזכר לשלילה פסקי דין של מאיר שמגר (מ-1979) ויצחק עמית (מ-2013) כהוכחה לכך שישראל, באמצעות הזרוע השיפוטית הבכירה שלה, מכשירה מעשים בלתי חוקיים בשטחים. סביר שפרנסי חסידות העליון יטענו שגם זה בא באשמת "המהפכה המשפטית" שהקרינה בדיעבד על הפרשנות של אותם פסקי הדין, אבל מוטב להכיר במציאות ולפעול לפיה. אגב, זה ממש לא אמור לשמח את אלה שרואים בבג"ץ אויב שמונע מצה"ל לנצח; להפך. מעשים לא חוקיים שבג"ץ התירם עד כה בעצימת עיניים או בגרירת רגליים יעמידו כעת את עושיהם ואת כולנו ביתר סכנה.
בית שופטים. מורי וידידי השופט אליקים רובינשטיין כתב כאן אתמול כי, "מבלי לפגוע ביושרה האישית, שופטי בית הדין נבחרו פוליטית "כהסבר למשפח שיצא תחת ידי בית המשפט". הוא צודק, אבל האמת היא שאין דרך אחרת לדון בנושאים כאלה. המשפט אינו מדע. הוא תופעה חברתית שמושפעת גם מתפיסות עולם ואינטרסים פוליטיים. לכן בנושאים ציבוריים ופוליטיים זה לעולם יהיה בית שופטים ולא בית משפט. כדאי ללמוד מתחושות התסכול והעוול שמבעבעות בכולנו למקרא ההחלטה, כיצד מרגישים אלה שנכנסים לבג"ץ שלנו כשהוא עוסק בסוגיות הציבוריות השנויות ביותר במחלוקת פוליטית, ויודעים מראש שהשופטים לא איתם. אני כותב זאת באמת ובתמים מבלי לפגוע ביושרתם של שופטי בג"ץ, שאני מכיר מקרוב ומעריך - אך זהו המשפט, בנושאים אלה.
ועדת החוקה, חוק ומשפטצילום: יואב דודקביץ'מהנהר ועד לקו הירוק. חברי פרופ' עמיחי כהן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה טוען לנקודת אור אחת בחוות הדעת: בית המשפט מכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל בגבולות 67'. בעידן ששולל את קיום המדינה היהודית "מהים ועד הנהר", יש בזה מעט נחמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.07.24
