חטפנו סטירת לחי. יותר מעשרה הרוגים. לא ברור אם מדובר בנקודת מפנה אסטרטגית, אך ברור שמדובר בקריאת השכמה. משום שנרדמנו. טחו עינינו מראות. לא היינו זקוקים לפגיעה כל כך קשה, הפעם במג'דל שמס, כדי להבין באיזו מציאות אנחנו חיים. קרוב ל-300 ימים שבהם חיזבאללה משגר, מדי יום ביומו, רקטות וכטב"מים. קרוב ל-300 ימים שבהם איראן, באמצעות חיזבאללה, גורמת לפגיעה קשה בישראל. קרוב ל-300 ימים שבהם כל ההפצצות הישראליות, המדויקות מאוד, משפיעות על חיזבאללה כמו כוסות רוח למת.
מה, לעזאזל, קורה לנו? אם אפשר להנחית מכה ניצחת על חיזבאללה – אז למה זה לא קרה עד היום? ואם זה בלתי אפשרי כרגע, בגלל החזית מול חמאס, בגלל מחסור בחימושים, בגלל שישראל עדיין לא מוכנה ולא מצוידת עם כל אמצעי ההגנה הנדרשים, בגלל האמריקנים שלא רוצים מלחמה כוללת – אז נא להגיע להפסקת אש בדרום, גם במחיר כואב, כדי להשיג הפסקת אש בצפון, ובעיקר להכין את עצמנו למערכה שבוא תבוא.
1 צפייה בגלריה
הלוויית הילדים שנרצחו במתקפת חיזבאללה במגרש הספורט שבמג'דל שמס
(צילום: Menahem KAHANA / AFP)
אבל כבר יותר מדי זמן שישראל נוקטת מול חיזבאללה באסטרטגיה של ספוג. קוראים לזה "מדיניות הכלה". סופגים וסופגים, והתגובות לא מונעות את המשך הלחימה. הצפון הולך ונשחק. השריפות חיסלו חלקי ארץ יפים ונהדרים. עשרות אלפים הפכו לפליטים. ואין שום פתרון באופק. האופציה היחידה היא הסכם לשחרור החטופים, שיוביל להפסקת אש בכל החזיתות. אבל לנתניהו יש את כל הזמן שבעולם. הצפון בוער, ולראש ממשלת ישראל שום דבר לא בוער.
זה לא התחיל בפגיעה אתמול. ארגון חיזבאללה היה חלש ומוכה כאשר התחיל נתניהו את כהונתו השנייה, בשנת 2009. מאז ועד 7 באוקטובר, כך רצינו להאמין, ארגון הטרור ששולט בארץ הלבנון היה מורתע. זו הייתה אשליה. כמו עוד אשליות אסטרטגיות שמאפיינות את שלטון נתניהו כבר עשור וחצי. משום שבשנים הללו חיזבאללה הלך והתעצם. זה לא היה סוד. זה לא היה מחדל של המודיעין. זו הייתה החלטה של נתניהו לא לעשות שום דבר. כלום.
כדי לצאת למערכה מול חיזבאללה, ישראל זקוקה לחימושים ולגיבוי בינלאומי. אבל נתניהו הוביל אותנו לשפל המדיני החמור בתולדות המדינה וספק אם מישהו יספק לנו אותם
ישראל זקוקה לארה"ב כדי להתמודד עם ארסנל הנשק האדיר שהקים חיזבאללה. אבל כדי להוסיף חטא על פשע, עשה נתניהו מאמצים כדי לגרום לכך שארה"ב תרתיע את ישראל מפתיחת חזית נוספת. זו לא הייתה אזהרה בעלמא. מדובר בעיכוב חימושים. ולכל הרברבנים והדמגוגים שמדברים על מלחמה מול חיזבאללה – אין שום אפשרות להתחיל בה ללא תמיכה אמריקנית. מרגע שמלחמה כזאת תתחיל ישראל תזדקק לרכבת אווירית. לא רק שנתניהו עצם עיניים מול ההתחמשות של חיזבאללה, הוא גם נקט במדיניות שהתוצאה העיקרית שלה היא קמפיין אדיר ומשפיע שגורם לעיכוב משלוחי החימושים. ועם כל הצער והכאב מהפגיעה שספגנו אתמול – ספק אם היא זו שתגרום לשינוי במדיניות האמריקנית. גם הדמוקרטים וגם הרפובליקנים, גם קמלה האריס וגם דונלד טראמפ, הבהירו לנתניהו שהם דורשים את הפסקת הלחימה.
ישראל לא זקוקה לאור ירוק מהאמריקנים כדי לצאת למערכה מול חיזבאללה. היא זקוקה לחימושים. היא זקוקה לגיבוי בינלאומי. אבל נתניהו הוביל אותנו לשפל המדיני החמור ביותר בתולדות המדינה. אנחנו כבר בשני בתי המשפט הבינלאומיים בהאג. ישראל סובלת כבר עכשיו מחרמות על-ידי מדינות שהיו אמורות להיות ידידותיות. אז אין צורך בדברי רהב על תגובה קשה שתגרור את ישראל למלחמה. הרי הידיים של ישראל קשורות.
ולמרות הידיים הקשורות, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לחיות בצל האיום של חיזבאללה מצפון. וגם לא עם האיום הגדול יותר של ראש הנחש מטהרן. יהיה צורך במערכה. אולי לא היום ולא מחר ולא בעוד שבוע. אבל המלחמה תגיע. כדי להגיע אליה, יש צורך בהכנה אסטרטגית וצבאית. זה ייקח זמן. ישראל, כחלק מהאסטרטגיה הכושלת, זלזלה בחזית המדינית. אולי ניצחנו בקרב, אנחנו מפסידים במערכה. כך שגם אם ישראל יכולה להגיב במהלומה קשה נגד חיזבאללה, אין צורך לחזור על אותה טעות. יש צורך בהכנת החזית המדינית. זה אומר תיאום עם ארה"ב. זה אומר שככל שיש צורך לשלם במחיר מדיני, כדי לקדם את המגה-דיל עם ארה"ב וסעודיה – אז חובה לשלם אותו. זה לא יפגע בישראל. זה יחזק אותה.
אבל אנחנו שקועים בצרה צרורה. בישראל מכהנת ממשלה ששבויה באידיאולוגיה שמעדיפה לחזק את אביתר וחומש, על חשבון חיזוק ישראל מול איראן. ולמרות זאת, גם עכשיו, כאשר התחושה היא שאין מנוס מתגובה קשה, עדיף להציב אולטימטום לחיזבאללה עוד לפני הירייה הראשונה: הפסקה מיידית של הירי אל עבר ישראל ופירוז של דרום לבנון לפי החלטה 1701. נסראללה יגיד לא? ישראל תזכה להרבה מאוד נקודות בחזית המדינית. נסראללה יגיד כן? הרווחנו. צריך רק לקוות שאחרי האיוולת האסטרטגית מול חמאס, לא נקבל איוולת נוספת, מול חיזבאללה. אבל יש חשש, מאוד רציני, שזה בדיוק מה שיקרה.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.07.24
