המשפט אמנם איננו מדע מדויק, אך כזה המשקף תמונת ראי של מדינה, ערכים וחברה. נורמות ואמות מידה משפטיות מעגנות את דימוין ומעמדן של מדינות, בפרט דמוקרטיות. כך למשל, שינוי שיטת המשטר בפולין בשנים האחרונות (שבינתיים עבר גלגול לאחור) היה לרועץ בעיני האיחוד האירופי, פגע במעמדה של פולין בעיני בעלת בריתה החשובה, ארה"ב, ונתפס בקרמלין כביטוי חריף לחולשה, ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה.
על אף הערך המוכח והיצוק שיש בעצמאות מערכת המשפט ואכיפת החוק לשימור מעמדה של ישראל כמדינה נורמטיבית המחויבת לדין, בשנים האחרונות נרשמת נסיגה חריפה והיסטורית ביחס לנכונות להיצמד לערכים אלה, משיקולים פוליטיים וסקטוריאליים כאחד. ההפיכה המשטרית, שבליבה הרצון לשחוק את מעמדם של שומרי הסף לצד מהלכים מתמשכים לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - דוגמת הצעת החוק הבעייתית, בלשון המעטה, של ח"כ שמחה רוטמן למינוי נציב התלונות על שופטים בידי פוליטיקאים - מאיצה תהליכים המניחים יסוד לפגיעה בדימויה של ישראל כמדינת חוק בעיני רבים מידידינו בעולם.
בקרב מאסף, דומה כי דווקא צה"ל, הדבק בעקרונות דיני הלחימה אף בזירה המבצעית המורכבת בעולם, ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, מקפידים באומץ מקצועי למנוע מהממשלה לסטות מעקרונות שלטון החוק
בקרב מאסף, דומה כי דווקא צה"ל, הדבק בעקרונות דיני הלחימה אף בזירה המבצעית המורכבת בעולם, ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, מקפידים באומץ מקצועי למנוע מהממשלה לסטות מעקרונות שלטון החוק, באופן המעיד כי טרם נרשמה פגיעה דרמטית בעליונות שלטון החוק, אך היסודות לערעורו הונחו. במובנים אלה, החלטתו של תובע בית הדין הפלילי (ICC) בהאג, כרים ח'אן, לבקש הוצאת צווי מעצר כנגד ראש הממשלה ושר הביטחון בחשד לביצוע פשעי מלחמה, היא שערורייה בפני עצמה - אך באותה נשימה גם מהווה נורת אזהרה מדינית-כלכלית-ביטחונית לבאות, אם מעמדה של מערכת אכיפת החוק בישראל ייפגע.
באופן דומה, החלטות טריבונלים בינלאומיים, דוגמת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) ניזונות מן המבנה הפוליטי של ערכאות אלו ומדינות מוצאם של השופטים, רובם מגוש המדינות הבלתי מזדהות המוכר בעוינותו לישראל. עם זאת, לאורך השנים הצליחה ישראל, תודות למערכת אכיפת החוק והמשפט העצמאית ודבקות צה"ל בעקרונות המשפט הבינלאומי, לבלום את התוצאות המעשיות של החלטות מוטות נגד ישראל שהתקבלו בגופים אלו; בין אלה בולט ההליך לבחינת חוקיות הקמת "גדר ההפרדה" (2004) ביהודה ושומרון, שבו בית המשפט העליון למעשה תיקף את חוקיות ההחלטה הישראלית, ובאופן מעשי ביטל את חוות הדעת הנוגדת של בית הדין הבינלאומי לצדק, לאור השם שקנה לו בית המשפט העליון בעולם. זהו נכס אסטרטגי מן המעלה הראשונה שאין, ולא יהיה לו, תחליף.
קצרה הדרך להאג
מכאן ועד האג הדרך אפוא קצרה: ערעור שלטון החוק והסתלקות מעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית, שאומצו בידי האבות המייסדים במגילת העצמאות, מהווים איום לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. כך למשל, לו ייפגע חופש הפעולה של רשויות אכיפת החוק - גם חופש הפעולה של צה"ל ייפגע. שכן בהיעדר חקירה פנים ישראלית ובלתי תלויה, רשאי תובע בינלאומי להיכנס לנעליה של רשות חוקרת מקומית (תהליך המכונה במשפט הבינלאומי "עקרון המשלימות"), והדוגמאות לפוטנציאל הנזק האדיר שיש בהפיכה המשטרית לביטחונה הלאומי ולכלכלתה של מדינת ישראל רבות ומגוונות.
משכך, כחלק מלקחי המלחמה וריענון נדרש בתפיסת הביטחון, נכון לבחון שילוב רכיב של ביטחון משפטי לאומי כחלק מתפיסת הביטחון של ישראל. זאת, בשים לב לעובדה כי הממד המשפטי מהווה נדבך יסוד לביסוסה של מדינת ישראל במרחב כה עוין ובעולם מקוטב, עת המשפט הבינלאומי מתעצב כמרחב לבירור סכסוכים ולגיבוש עמדותיהם של השחקנים השונים באופן המחייב גם כי המשפט הפנימי יעלה בקנה אחד עם נורמות דמוקרטיות אוניברסליות, ביניהן הבטחת עצמאות שומרי הסף.
אבי כאלוטראומת 7 באוקטובר תלווה אותנו עשורים רבים. אך בתור אלה שחוו את האסון הביטחוני הגדול ביותר מאז קבלת העצמאות, על דורנו מוטלת החובה לתעל את השבר לעיגון מושכלות היסוד של החברה והמדינה - בביטחון, במשפט, בחינוך ובכלכלה - למען שגשוגו וביצורו של ביתנו הלאומי למול האתגרים שעוד נכונו.
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.24
