רבות מדובר, ולא רק במקומותינו, על הא-סימטריה הכוחנית בין מערכת הבנקאות ללקוח, א-סימטריה הבאה לידי ביטוי בין הריבית המשולמת על פיקדונות לבין הריבית הנגבית על אשראי ויתרות חובה. ביקורת זו ניתן להרחיב להיבטי שקיפות, הגינות, הוגנות, היעדר ראייה מספקת של צורכי הלקוח, הנגשת מוצרים, היבטי תחרות במערכת, אוריינות פיננסית, ועוד ועוד.
בישראל קיימת מערכת בנקאית מתקדמת ואיתנה, שמהווה תשתית ראויה ואיכותית לפעילויות רבות, ושנכנסת מתחת לאלונקה ברגעי האמת. אך כבכל מערכת שירותית קמעונאית, קיימת לא מעט ביקורת - שהתעצמה עם תחילת המגמה של עליית ריבית בנק ישראל בשילוב עם עליית האינפלציה, ונסבה בעיקר סביב היעדר גלגול הריבית לפיקדונות הלקוחות וליתרות זכות הקיימות בחשבונות עובר ושב, בשעה שכל העלייה באה לידי ביטוי במחירי ההלוואות/אשראי ויתרות חובה בחשבונות עובר ושב.
בימים מורכבים אלה, מבחינה ביטחונית, מדינית, חברתית וכלכלית, על בעלי המניות, הדירקטוריונים והנהלות המערכת הבנקאית לנקוט באקט של מנהיגות - מנהיגות ערכית, קולקטיבית ואישית, לפעול בראייה ארוכת טווח ולראות את הלקוח במרכז על צרכיו. זה הזמן למנף ולחזק את תפיסת ההוגנות וההגינות החברתית כחלק מה-DNA הארגוני ולהמשיך ולחזק ביתר שאת את תפקידה של המערכת הבנקאית במרקם החברתי-כלכלי. ככל שהחברה תהיה חזקה יותר, המשק יהיה חזק יותר וגם המערכת הבנקאית תצא נשכרת על מכלול בעלי העניין שלה - כולל, בין היתר, בעלי מניותיה.
זהו עיתוי נכון ביותר לתת ולא לקחת. אין זה נכון לפעול בצמצום הטבות ריבית שניתנו ללקוחות לפני כשנה, כאשר גם אלה ניתנו בחלקן כתוצאה של מחאה, וזאת לצד, העלאת עלויות ומחירי האשראי. זהו המועד לעבור מראייה קצרת טווח לראייה ארוכת טווח
זהו עיתוי נכון ביותר לתת ולא לקחת. אין זה נכון לפעול בצמצום הטבות ריבית שניתנו ללקוחות לפני כשנה, כאשר גם אלה ניתנו בחלקן כתוצאה של מחאה, וזאת לצד, העלאת עלויות ומחירי האשראי. זהו המועד לעבור מראייה קצרת טווח לראייה ארוכת טווח. זהו המועד לעבור מתפיסה קפיטליסטית נקייה לתפיסה קפיטליסטית קשובה, שבה נכון להקשיב לבעלי העניין השונים ולצורכי הלקוחות.
קריאה זו שקולה להסדרת השוק באמצעות ה"יד הנעלמה", קריאה של אסדרה עצמית של הקבוצות הבנקאיות בשוק. ככל שזה המצב והגורמים השונים במשק יעריכו כי במצב זה יש "כשל שוק", יש בהחלט פוטנציאל להתערבות. הדבר יכול שיתבצע על-ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים על סמכויותיהם, על-ידי רשות התחרות שבוחנת להכריז על המערכת הבנקאית כקבוצת ריכוז על המשמעויות שבכך, על-ידי שר האוצר השוקל להעלות את נטל המס על המערכת הבנקאית (שכבר הועלה) ובכנסת ישראל על מגוון הצעות החוק המצויות בשלבים שונים. בשל החשש מחקיקה שבה שכרנו ייצא בהפסדנו, עדיף שהתיקון ייעשה על-ידי כוחות השוק - קרי, הבנקים. אך לא ניתן להשאיר את לקוחות המערכת כפטורים ללא כלום - יש להם בהחלט אחריות על ניהול עולמם הפיננסי, ובהחלט ראוי, נכון וכדאי שיהיו אקטיביים יותר בניהול עולמם הפיננסי.
זוהי שעת כושר שבה קיימת חשיבות לסולידריות. שעת כושר של לתת ופחות לקחת. שעת כושר של חיזוק האיתנות החברתית והמשקית שכה חשובים לאתגרים צופי פני עתיד. שעת כושר למנהיגות ערכית, מנהיגות אישית וקולקטיבית. אסטרטגיה ומדיניות עסקית המגלמות, בין היתר, ערכים חברתיים - מייצרים רווחיות איכותית יותר.
יאיר אבידן כיהן כמפקח על הבנקים, וכיום יו"ר הוועדה המייעצת של מרכז אריסון ל-ESG, אוניברסיטת רייכמן
פורסם לראשונה: 00:00, 30.07.24
