אפריל 2021 היה זמן רגיש במיוחד. האלימות בחברה הערבית השתוללה, הרמדאן התקרב ועימו החשש במערכת הביטחון מפני מהומות, ובמערכת הפוליטית זעקו "משילות! משילות!" המפכ"ל הטרי רנ"צ קובי (יעקב) שבתאי, בסך הכל ארבעה חודשים בתפקיד, נחוש להראות עשייה עם סכין בין השיניים, להוכיח שיש בוס חדש. הוא פוגש את רח"ט מבצעים ומבקש ממנו להכין מבצע שייצא לפועל בתוך מספר ימים: פשיטה של כוחות משטרה גדולים וחמושים באמצעות מסוקים לתוך קלנסווה, במטרה לבצע תפיסות ומעצרים. לא בטוח כמה הפעולה הזו יעילה, בטח בתקופה כה נפיצה, אבל זה בוודאי מצטלם היטב.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
באגף מבצעים מתפלאים, שלא לומר המומים, מהדרישה. "בהתחלה חשבתי שצוחקים עליי", אומר קצין שהיה מעורב באירוע. "לא מדובר במחנה שאטי בעזה, זה אזור שברובו אוכלוסייה נורמטיבית". מפקד היחידה האווירית של המשטרה הסביר שהמשטרה מעולם לא התאמנה על הנחתת כוחות בלב שטח עירוני בנוי ושזה עלול לסכן את הלוחמים ואת המסוקים. ראש אגף מבצעים ניצב אמנון אלקלעי מכנס דיון מקצועי ומסכם שאין למבצע מורכב ויקר שכזה שום הצדקה. "הודעתי למפכ"ל את ההחלטות שלי ולא ביצענו", אומר ניצב (בדימוס) אלקלעי. שבתאי ניסה להוציא לפועל את הפשיטה המוסקת גם דרך מפקד מחוז מרכז דאז ניצב משה ברקת, אך גם שם נענה בהתנגדות מקצועית. שבתאי נסוג.
אבל מסתבר שאיפשהו, חזון המסוקים הפושטים על יישוב ערבי נותר בראשו של שבתאי. חלפה כחצי שנה, הגיע שר חדש, עמר בר-לב, שקידם תוכנית מקיפה למאבק בפשיעה בחברה הערבית. בינתיים, רוב מתנגדי "מבצע קלנסווה" פרשו, והמפכ"ל זיהה הזדמנות. מעל לראש של המפקדים בשטח הוא אירגן מבצע חשאי, שכיאה לכזה, הוזמנו אליו השר וגם צוותי תקשורת.
ואז, קם הדבר ונהיה. ב-24 בנובמבר 21' המפכ"ל הגיע לתלולית חול בנגב לתצפת על המבצע, ולפי אנשים שנכחו שם, התעלם בבוטות משוטרי המרחב הכחולים וניגש לברך את חבריו הירוקים, המפקדים ממג"ב. לפתע הגיח מסוק משטרתי, חג מעל שמי הכפר אבו-תלול, באחת הושלכו מתוכו ארבעה חבלים ארוכים ועליהם החליקו לוחמי ימ"מ מדוגמים. בתזמון קולנועי מדהים, פשטו על הכפר שיירות לוחמי מג"ב רכובים על אופנועים, מעלים ענני אבק מכל עבר. בנשקים שלופים פרקו הלוחמים, איתם יצאו כלבנים מתוך סוואנות לבנות, והכל נראה כמו סצנה מ"מקס הזועם" גרסת מרחב נגב. לא פחות מ-1,200 שוטרים ולוחמים השתתפו במבצע, שהניב צילומים מרהיבים, וכתבות מרשימות. "נגיע אל העבריינים לבתים בכל זמן ובכל שעה", אמר המפכ"ל לתקשורת. "עברנו מהגנה להתקפה", החרה-החזיק אחריו השר בר-לב.
"הכל מבוים", אומרים ל"ידיעות אחרונות" קצינים שמכירים את האירוע. מה תפסו במבצע? שני רובים מאולתרים, תחמושת, קנאביס וחשיש ועצרו כמה חשודים. "לא הייתה פעילות מבצעית אמיתית באירוע הזה, זה נעשה רק לטובת צילומים", אומר קצין בכיר, "אבל הם גרמו שם לפאניקה רבתי באזור".
"התכלית של המשטרה", אומר תנ"צ (בדימוס) יגאל חדד, סגן ראש אגף תכנון לשעבר, "היא להפחית פשיעה, ולכן היא נמדדת בתוצאות. משטרה צריכה להגיע לסיבות השורש של הפשיעה ולעקור אותן. במקום זה, בתקופת שבתאי, הפכו את משחקי הסטטיסטיקה לאמנות. במקום למדוד תוצאות, מודדים תפוקות: כמות מעצרים, כתבי אישום, תפיסות נשק. אלא שכל עוד אין לזה השפעה על שיעור הפשיעה, זה לא משקף את המציאות".
החודש, בתום קדנציה סוערת במיוחד, פרש המפכ"ל שבתאי ממשטרת ישראל. בימים האחרונים ערכנו סדרת שיחות עם בכירים רבים במשטרה, כולל ניצבים ותתי-ניצבים, שחלקם עבדו בצמוד מאוד לשבתאי במשך שלוש וחצי השנים שכיהן כמפכ"ל. הפשיטה האפית על כפר אבו-תלול, כך עולה מהשיחות הללו, מסמלת היטב את ימי שבתאי: החלטות קפריזיות ללא תהליכי עבודה מסודרים, חיזוק מג"ב והיחידות הארציות על חשבון התחנות וריצוי השר המכהן, יהיה אשר יהיה, כמעט בכל מחיר. כן, אפשר להגיד שלמפכ"ל היה גם מזל רע, והוא זכה שבקדנציה שלו תתחולל שרשרת אירועים קשים במיוחד: מאסון מירון ושומר החומות, דרך המהפכה המשפטית וההפגנות כנגדה ועד 7.10. "אבל יש דברים שהם לא קשורים למזל", אומר ניצב (בדימוס) אלקלעי. "בתפקיד הזה אתה תמיד חי בסיכון, אתה מנהל סיכונים. אבל אם תבצע תהליכים מסודרים, תפתח את העיניים ותקשיב, תוכל לקבל החלטות שיפחיתו את הסיכון".
ושבתאי?
"במקרה הזה המפכ"ל עלה על טרקטור, נסע קדימה ואחורה ורמס את הבית".
מטעמו של שבתאי נמסר כי “קצינים בדימוס שבוחרים להטיל רפש על עמיתים ומפקדים שליוו אותם עשרות שנים בשירות זו אינה הדרך ואנו מצרים על כך” (התגובה המלאה – בסוף הכתבה).
מסוף 2018, מועד פרישתו של רוני אלשיך, לא מונה למשטרה מפכ"ל קבוע, ומוטי כהן כיהן כמפכ"ל זמני. בסופו של דבר, בעת כהונתו של השר לביטחון פנים אמיר אוחנה, נפל הפור: הוא החליט להתעלם מכל הנציבים המועמדים, כולל כהן עצמו, ושלף לתפקיד דווקא את קובי שבתאי, מפקד מג"ב. שבתאי כיהן לאורך שירותו בעיקר בתפקידי לחימה, ולמרות שפיקד על שני מרחבים (שרון ושומרון), מעולם לא פיקד על מחוז. אלא שבאותה עת זה דווקא היה יתרון: מה שבטוח, לא הייתה לו נגיעה לתיקי נתניהו. שבתאי נכנס ללשכת המפכ"ל בינואר 2021, ובטקס קבלת הפנים הכריז השר אוחנה: "בתוך חצי שנה לא תכירו את המשטרה!" הוא לא שיער לעצמו שנבואתו תתגשם עוד הרבה קודם.
החריקות התחילו כמעט מיד. מפקד מחוז חוף ניצב יורם סופר החליט להחזיר לשירות את הקצין שנֶּתז מכדור שירה לעבר הכביש, הרג את סלומון טקה ז"ל. סופר חשב שמצד אחד, זה לא הוגן שקצין שטרם ניתנה הכרעה לגביו, לא יוכל להתפרנס; מצד שני, סופר הבין את הרגישות, ורצה להציב את הקצין לתפקיד עם מינימום חיכוך באוכלוסייה. אלא שאז הגיע שבתאי, וללא דיון מעמיק, אישר את שובו של הקצין ואף הציע שישוב לתפקידו המקורי.
ההחלטה עוררה באחת גלים של מחאה בקרב בני העדה האתיופית. זו הייתה תקופת בחירות, וכל המפלגות חיזרו אחרי קולם של יוצאי אתיופיה. השר אוחנה וסגנו גדי יברקן, בן העדה, נבהלו מהמחאות. המפכ”ל שוחח עם משפחת טקה, הפך את החלטתו והפיל אותה על מפקד מחוז חוף: "המפכ"ל גילה על ההחלטה מהתקשורת", הודיעה לשכתו לעיתונאים. יום למחרת ההודעה על חזרת הקצין למשטרה, לנוכח המחאה של יוצאי אתיופיה, שבתאי והמשרד לביטחון הפנים החליטו להעביר את הקצין לתפקיד שאינו כולל מגע עם אזרחים, כמתאם בין המשטרה למערך הכבאות. הקצין, אגב, זוכה בסופו של דבר מהאישומים שיוחסו לו, ומח”ש עירערה על כך.
שבתאי ירש את משבר האמון בין המשטרה לעדה האתיופית מקודמיו. לכן כשנכנס לתפקיד, הוא החליט לפתוח מחדש את מחלקת קהילות. זו מחלקה קטנה, שהייתה תחת אגף שיטור ומבצעים ונועדה לטפל בקשר עם קהילות ייעודיות, כמו חרדים, יוצאי אתיופיה ולהט"ב. אפשר להתווכח אם הפתיחה המחודשת היא רעיון טוב או לא, אבל בשורה התחתונה, שנים קודם לכן הוחלט לסגור אותה, כיוון שלא מצאו בה תועלת. "יום ראשון אחד התקשרה אליי קצינה באגף תכנון", מספר ניצב (בדימוס) אלקלעי, "ואמרה לי: שמע, אמנון, היה דיון ביום חמישי אצל המפכ"ל, והוא הודיע שהוא מקים מחדש את חטיבת הקהילות. האנשים היו מופתעים ושאלו שאלות, אבל הוא אמר, החלטתי ואני מקים".
שבתאי הגדיל את המחלקה לחטיבה, ולמדור יוצאי אתיופיה נתן יחס מיוחד כשמינה אזרח איש אמונו, איש תקשורת בשם אריה דורון, לעמוד בראשה. קודם למינויו דורון הצהיר על תמיכה בליכוד ותקף ברשתות החברתיות את אביחי מנדלבליט ושי ניצן, שהיו אמונים על התביעה בתיקי נתניהו. זה כמובן לא פוסל אותו מהתפקיד, אלא שבאותה עת שירתו במשטרה שני קצינים בני העדה בתפקידים הכוללים קשר ישיר עם הקהילה, אבל זה לא מנע משבתאי להעניק דרגות סנ"צ דווקא לאזרח דורון, שאינו נמנה עם בני העדה. "הסיפור של חטיבת הקהילות, זה כמו אגף סי"ף לסיכול פשיעה בחברה הערבית", אומר תנ"צ (בדימוס) חדד. "אגף שלם במשטרה שלא עושה בתכלס כלום. זה לייצר תפקידים, כדי שיהיה אפשר למנות מקורבים ולנפח את המטה".
עוד פליק-פלאק של שבתאי הגיע זמן קצר אחר כך, אחרי פרשת הקצין. בפתחו של חודש הרמדאן, החליט מפקד מחוז ירושלים ניצב דורון תורג'מן להציב מחסומים בכניסה לעיר העתיקה, כדי לדלל את תנועת הפלסטינים המבקשים לעלות להר הבית. שבתאי אישר. ראש אגף המבצעים אלקלעי התריע כי מדובר בטעות שעלולה לעלות ביוקר. "חשוב שיהיה מינימום חיכוך מיותר", כתב למפכ"ל. צה"ל והמשטרה נערכו בכוחות מתוגברים להגעת פלסטינים במספר מוגבל להר הבית, אבל בכל זאת המפכ"ל התעקש, וגדרות הוצבו מסביב לשער שכם. שבועיים לתוך הרמדאן, ערב אחרי ערב, פרצו עימותים אלימים בין פלסטינים לשוטרים. בלחץ ציבורי ופוליטי, המפכ"ל מתהפך, ומורה על הסרת הגדרות. אלא שהבעבוע שהתחיל בשער שכם יגבר ויתפשט לרחבי הארץ, ינוצל על ידי חמאס, ויהיה חלק מהסיבות לפרוץ מה שעד אז נחשב לאירוע ביטחון הפנים הקשה ביותר שידעה ישראל עד 7.10 – העימותים הפנימיים בעת מבצע שומר החומות, שאליהם עוד נגיע.
בינתיים, תוך כדי המתיחות לקראת הרמדאן, מקיים המפכ"ל דיונים גם לקראת אירוע נוסף, שהולך וקרב: שובן של החגיגות במירון.
לאחר שמגבלות הקורונה מנעו מהמתפללים לפקוד את קברו של הרשב"י בל"ג בעומר של השנה הקודמת, היה חשוב לממשלה לאפשר להמוני המתפללים לעלות למירון. ב-19.4 התקיימה ישיבת אישור תוכניות אצל המפכ"ל. "המחוז הצפוני הציג את התוכנית שלו", מספר ניצב (בדימוס) אלקלעי, "ואמר שיש המלצה להגביל את כמות הקהל. איך שהוא אמר את זה, המפכ"ל התפרץ ואמר, לא יהיה! מבצעית, אי-אפשר לבצע את זה. הוא קבע אקסיומה שאין לה אחיזה בכלום, ללא התייעצות, וסגר את הדיון".
אלקלעי, כראש אגף מבצעים באותה תקופה, טען שהצפיפות במתחם מעלה סיכון מוחשי לחיי אדם והתעקש על הגבלת משתתפים. זה לא עזר לו. באסון מירון, כידוע, נהרגו 45 איש. בעוד מפקד המחוז הצפוני שמעון לביא לקח אחריות והתפטר, ניסה המפכ"ל בדיוני ועדת החקירה הממלכתית לחמוק מאחריות. בסופו של דבר הוועדה, שהגישה את ממצאיה רק במרץ השנה, מצאה את שבתאי כנושא באחריות אישית והמליצה להדיחו מן התפקיד. הוועדה קבעה כי שבתאי אישר את האירוע "על אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך". רק בשל המלחמה הנוכחית הותירה הוועדה לממשלה לקבוע את מועד סיום תפקידו.
אבל לשבתאי לא היה יותר מדי זמן לעכל מה שקרה במירון, ובתוך עשרה ימים הבעבוע סביב הר הבית התלקח להפגנות אלימות, שתודלקו גם על ידי ה"לשכה" שהקים בשייח' ג'ארח ח"כ בן גביר, לימים השר הממונה על שבתאי. ב-10 במאי 2021 החל חמאס לירות רקטות לעבר ירושלים, ואחר כך לאזורים אחרים בארץ. ישראל הגיבה, ומבצע שומר החומות החל. שבתאי החליט לתגבר כוחות בירושלים, ושלח לוחמי מג"ב מרחבי הארץ אל עבר הבירה. בכל הארץ הרחובות בוערים, ותחנות המשטרה במרכז ובנגב נשארו כמעט חשופות, דלות בכוח אדם, כשאירוע רודף אירוע: עימותים בין ערבים ליהודים בלוד, בעכו, בגליל, בנגב ובשורה של ערים נוספות. מפקדי המחוזות, קצינים בשטח, זעקו שוב ושוב לעזרה, לתגבורת, אבל לדברי קצינים שעימם שוחחנו, שבתאי דבק בשלו: תסתדרו עם מה שיש. בתמרה ובעכו ערבים ביצעו מעשי לינץ' ביהודים, בבת-ים יהודים שלפו נהג ערבי מרכבו והכו אותו כמעט עד מוות. בשגב שלום, בתל שבע, ברהט, הכוחות חסרי אונים מול מאות פורעים בדואים שמשתלטים על כבישי הנגב, מורידים רכבים מהכביש, מכים את הנהגים ומציתים את המכוניות. "להוציא את המלחמה הנוכחית, שומר החומות זה אירוע ביטחון הפנים הכי קשה שמדינת ישראל התמודדה איתו", אומר קצין משטרה שלחם באירועים.
אחרי כיום וחצי של כאוס ברחובות, המפכ"ל מבין שנדרש שינוי בפריסת הכוחות ומתחיל לשלוח תגבור למחוזות. הוא עצמו מתרוצץ בן הזירות, כולו מסור למתרחש, ערני וחד. שם מתגלה הלוחם העז, היצירתי, שקיבל את עיטורי המופת והאומץ, זה שהקים את יחידת המסתערבים של מג"ב ופיקד עליה, שחותר למגע, שבשלוש היתקלויות שונות בחייו הוא נפצע מירי מחבלים ובכל זאת שב לזירת הקרב והמשיך להילחם. "בשטח קובי מאוד טוב, יש לו ראייה טקטית, מיקרו-טקטית מצוינת", אומר קצין שלחם לצידו. "הוא יודע בדיוק איפה צריך להתמקם, באיזו קרן זווית, ולטפל בהפרות סדר בפינצטה". פקודיו אומרים שיש לו יכולת יצירתית וזו באה לידי ביטוי בהכנה של פעולות מבצעיות ובפיקוד עליהן. גם אם אלו פעולות שתועלתן המבצעית מוטלת בספק.
אחרי שהלהבות דעכו, זימן המפכ"ל את מפקדי התחנות לכנס הוקרה וסיכום המבצע במכללה המשטרתית בבית-שמש. "הוא דיבר על תפיסת ההפעלה שלו ועל כל מיני גאדג'טים, וולקנים וריינג'רים שהוא מתכוון להביא", מספר קצין בכיר ששירת תחת שבתאי, "ובקהל מתחיל רחש, לא מבינים על מה הוא מדבר, איזה וולקנים, מוקד 100 קרס, מאות שיחות נותרו ללא מענה". המפכ"ל המשיך. "בארבעה ימים ניצחנו את האינתיפאדה!" הוא מכריז, "ואז בקהל לא יכלו להתאפק, מפקדי התחנות שמכירים הכי טוב את השטח, קמו והתחילו להגיד לו 'הלו, תתעורר, איזה ניצחון, שחטו אותנו שם, היינו עירומים לגמרי".
לזכותו של שבתאי ייאמר שהופקו לקחים ובשלוש השנים האחרונות, למרות מתיחות ביטחונית גבוהה בתקופת הרמדאן, לא הייתה הסטת כוחות מהמחוזות אל הבירה, התגבורים נשענו בעיקר על כוחות מג"ב, ולרוב המתיחות לא גלשה אל אזורים אחרים בארץ. גם בשנה האחרונה המשטרה וכוחות הביטחון הצליחו עד כה לבלום אירועים אלימים בהיקף רחב, למרות ניסיונות בלתי פוסקים מצד חמאס ושאר הפלגים לעודד פיגועים בתוך ישראל.
השוטרים בתחנות נותרו לבדם להתמודד עם מהומות שומר החומות לא רק בגלל החלטות שלא לשלוח תגבור, אלא גם כי התחנות, פשוטו כמשמעו, הלכו והתרוקנו בשנים האחרונות. מבקר המדינה מצא שבתחנת לוד, למשל, חסרו באותה עת 42 שוטרים, כמעט שליש מהתקן. בתחנת יפו, עוד זירת התנגשות, חסרו 29 שוטרים, כעשירית מהתקן. "תחנות המשטרה הן לבני היסוד של המשטרה, שבתאי פגע בהן וכל המשטרה ניזוקה", אומר קצין בכיר לשעבר. "והיום, אחרי שלוש שנים, הן כמעט קרסו לחלוטין. התחנות ריקות, אין שוטרים בתחנות, אין סיירים, אין חוקרים, אין רכזי מודיעין. להוציא היום ניידת לפעילות זה כמעט קסם".
התהליך הזה, חשוב לומר, החל עוד הרבה לפני שבתאי, ונובע מקיצוצים, שחיקה, תדמית נמוכה ועוד שלל סיבות, אבל גם שבתאי תרם לו לא מעט. ההתחלה הייתה כששבתאי חתם על הסכם "גג שכר" עם משרד האוצר והמשרד לביטחון הפנים בספטמבר 2021. ההסכם קבע תוכנית "התייעלות", שבמסגרתה בכל חמש שנים יפוטר אחוז מסוים מהמתגייסים החדשים, כדי שלא יצברו ותק ודרגות וכך לא יועלה להם השכר.
המגעים לקראת חתימה על ההסכם נשמרו בסוד. "אנחנו קיבלנו דיווח על הדבר הזה שבוע לפני החתימה", אומר בכיר לשעבר במשטרה. "המפכ"ל לא ידע לתווך את זה פנימה, נוצרה תחושה של ניכור כלפיו, שהוא לא מבין מה חשוב", מוסיף ניצב (בדימוס) אלקלעי. ניצבים ובכירי משטרה יצאו לתקשורת ומחו, אבל זה לא עזר. "זה הסכם שהמשרד והאוצר ניסו לדחוף במשך שנים, וכל המפכ"לים הקודמים בלמו אותם. אבל אצל שבתאי זה עבר", אומר קצין בכיר לשעבר. "למה? לדעתי כי הוא רצה לשאת חן בעיני הפוליטיקאים".
"ההסכם השערורייתי הזה שבר את הבסיס של המשטרה", אומר תנ"צ (בדימוס) חדד, "הוא גרם לעזיבה המונית של שוטרים".
הכוונות של שבתאי, יש להניח, היו טובות, והוא רצה לרענן את המשטרה ולהכניס דם חדש. אבל כוונות לחוד ומציאות לחוד: הנתונים מראים שבשנת 2022, אחרי החתימה על ההסכם, היה גידול דרמטי של 94 אחוז בשיעור השוטרים המשתחררים, רובם המוחלט בהתפטרות או בפרישה מוקדמת, לעומת השנה שקדמה לכניסת שבתאי לתפקיד. מעל לאלפיים שוטרים עזבו בשנה אחת. זה בור עצום שצריך למלא, ומהר. מה עשה שבתאי? הוריד את תנאי הסף לגיוס. "מגויסים עוברים מבחני התאמה ומקבלים ציון מ-1 עד 5", מסביר קצין בכיר את ההליך. "בעבר היה צריך ציון 4 בשביל לעבור ו-3.5 היה ועדת חריגים. בקורס הקצינים האחרון של המשטרה סיים צוער שהתגייס למשטרה עם ציון 1.5. אין דברים כאלה".
9 צפייה בגלריה
''מה עושה שוטר בסיטואציה שבה הוא לא יודע איך להגיב בצורה מקצועית? נוקט באלימות
(צילום: קובי קואנקס)
גם את זמן ההכשרה הוחלט בתקופת שבתאי לקצר. בעבר ההכשרה של שוטר ארכה כשבעה חודשים. עכשיו שוטרים הוכשרו למעשה בשבעה שבועות. המשטרה ניסתה לתרץ את זה בכך שההכשרה נמשכת בשטח, תוך כדי פעילות, אבל הקצינים הוותיקים משוכנעים שמדובר בשערורייה. "לא רק שלא צריך לקצר משבעה חודשים, צריך להאריך את זה לשנה וחצי", אומר חדד, שהיה האחראי על התכנון במשטרה. "אתה לוקח אזרח בן 20 ומשהו וצריך להכניס לו לתודעה שהוא הופך להיות שוטר, שיש לו כוח ביד, שיש לו סמכויות, הוא צריך להבין מה זו מדינה דמוקרטית, מה זה שלטון חוק".
והתוצאות לא איחרו לבוא, רואים אותן בין השאר בקפלן ובהפגנות אלימות נוספות, כולל מול גורמי ימין וחרדים. "יוצאים שוטרים באיכות נמוכה, שעברו הכשרה קצרה, אז הם פחות מקצועיים", אומר קצין בכיר בדימוס. "ומה עושה שוטר בסיטואציה שבה הוא לא יודע איך להגיב בצורה מקצועית? נוקט אלימות".
לא כל היחידות הצטמצמו בתקופת שבתאי. "היום מג"ב נמצא בעדנה", אומר קצין בכיר במשטרה הכחולה שפרש בתקופת כהונת שבתאי. זה כמובן לא דבר שלילי לחזק יחידה חשובה כמו מג"ב, רק השאלה היא, כמו תמיד, על חשבון מי. "לדעתי", ממשיך הקצין, "זו התקופה הטובה ביותר שהייתה במג"ב: משאבים, אמצעים, יכולות, תקנים, כספים והכל בצורה לא פרופורציונלית לחלוטין בין הצורך לבין מה שהוקצה בפועל".
למה זה קרה?
"קובי הוא לוחם מג"ב בנשמתו, הוא רוצה לצאת החוצה ולרוץ לאירועים. אין לו כוח לדיונים מעמיקים, לוויכוחים, לתוכניות ולמהלכים. הקריירה שלו ברובה המוחלט הייתה במג"ב, הרבה יותר נוח לו שם מאשר בדיונים משטרתיים קלאסיים, שהם מורכבים ואסטרטגיים".
זה התחיל מעוד החלטה שנויה במחלוקת של שבתאי. "יום אחד אני מקבל מייל, שכתוב בו משהו בסגנון, הריני להודיע שהחל מ-1 באפריל 2021 משרדי מג"ב יוצאים מהתחנות ומוכפפים למטה מג"ב. שלום וחג שמח", אומר אותו קצין. "משרדים של מג"ב ישבו בתוך התחנות במחוז והיו תחת פיקוד התחנה, וזה דבר שסייע רבות להתנהלות. היום, אם אני רוצה להוציא פעילות בשטח שלי ורוצה להסתמך על סיוע של מג"ב, הם יכולים להחליט במטה שהם עסוקים כרגע בדברים אחרים ולא באים. זה מאוד החליש את התחנות".
"הלקח של המפכ"ל אחרי שומר החומות היה שצריך עוד יותר לחזק את מג"ב", אומר תנ"צ (בדימוס) יגאל חדד. "באותה תקופה קידמנו פרויקט רכש של רחפנים ומעין כטב"מים, שיוכלו לסייע למחוז הדרומי בצירים, עם כל הנזק שנעשה שם. הייתה עבודת מטה מסודרת של אגף התכנון מול המחוז, הגדרנו תקציבים, התייעצנו עם היחידה האווירית, וסיימנו הליך באופן מסודר ויעיל. באנו כל הגורמים הרלוונטיים יחד לדיון מפכ"ל, והצגנו את הדברים. פתאום הוא (שבתאי) מופיע עם מפקד מג"ב, והדבר הראשון שהוא רוצה לדעת זה מה פתאום אנחנו נותנים למחוז הדרומי ולא למג"ב. אנחנו מסבירים שאנחנו כבר סגורים מבחינה תקציבית ומתואמים עם כולם, והוא בא ואומר: אוקיי, תנו למחוז הדרומי 20 אחוז, 80 אחוז תנו למג"ב. וככה עד היום שוכבים במחסני מג"ב אמצעים שהם לא משתמשים בהם".
האופי של שבתאי וחיבתו למג"ב פגשו בתחילת השנה הקודמת שר חדש, שידע לנצל זאת היטב. "השר הנוכחי נכנס לתפקיד מאוד-מאוד מגובש לגבי התוכניות שלו", אומר ניצב (בדימוס) דני קריבו, מי שהיה ראש אגף תכנון וארגון במשטרה, עד פרישתו במאי אשתקד. "הטיקט שלו היה להיערך לשומר החומות 2, באמצעות הקמת המשמר הלאומי". המשמר הלאומי, לפי חזונו המקורי של השר ובהתאם להחלטות הממשלה, אמור להיות מעין צבא קטן, שבהתחלה יהיה מבוסס על הגדלת מג"ב, וימנה כ-20 אלף לוחמים בסדיר ובמילואים. ההסכמים הקואליציוניים ברורים: "במסגרת ההחלטה להסדרת המשמר הלאומי ייקבע לנתק את מג"ב מהמשטרה ולהכפיפו לשר". בפועל זה אומר להקים את המשמר הלאומי בהתחלה במג"ב, ואחר כך לנתק את מג"ב ולהפוך אותה לזרוע בשליטת השר. קריבו: “לשם הוא כיוון את כל הדרישות התקציביות המקוריות שלו, כך התבטאו אנשיו וכבר בהסכם הקואליציוני עלתה הדרישה של כפיפות מג”ב איו”ש”. קריבו מתייחס להחלטה על העברת מג"ב איו"ש מכפיפות לצבא, לכפיפות למשטרה. בן גביר רצה לחזק את מג"ב ולהשיג שליטה מלאה עליו; המפכ"ל, לפחות בחלק הראשון של המהלך, ראה עין בעין עמו.
"יש שתי תפיסות שיטוריות מתחרות", מסביר תנ"צ (בדימ') חדד, סגנו של קריבו: "התפיסה של שבתאי, שאומרת: אם יש לי התפרצות של פשיעה בנצרת או באום אל-פחם, אני שופך שם סופרטנקר של יחידות מג"ב, קומנדו, חטיבות טקטיות, כל מיני שמות מפוצצים כאלה. ויש את התפיסה שמקובלת בכל העולם, שמהותה לחזק את תחנות המשטרה בערים, כי כשיש לך נוכחות של שוטרים ולתושבים יש בהם אמון, אז דרך תלונות ומודיעין תדע לזהות את הדברים כשהם קטנים".
אלקלעי: "היתרון של המשטרה זה שהיא נמצאת בפריסה רחבה, עם צוותים קטנים שיכולים להגיע מהר, ושזה ארגון פתוח, שניזון מהציבור. כשאתה משקיע בגופים ארציים כמו-צבאיים, שאין להם קשר ומחויבות למקום ולקהילה, אתה מקבל ארגון חלש, שאין לו את היתרונות של המשטרה ואין לו את היכולות של הצבא".
היחסים המורכבים של המפכ"ל שבתאי עם השר איתמר בן גביר התחילו בירח דבש בחברון. בתו של השר המיועד חגגה בת-מצווה, ואליה הוזמן והגיע המפכ"ל, תוך כדי שהוא מדלג על טקס הענקת דרגות לקציניו. השניים צולמו מחובקים, אך החיבוק הזה החזיק בקושי כמה ימים. כבר בפגישתם הרשמית הראשונה העלה בן גביר את הדרישה להפריד את מג"ב מהמשטרה, ובכך להוציא אותה מידיו של המפכ"ל. למחרת הוא עלה להר הבית, למרות עמדת המשטרה, וביום השלישי עלה יריב לוין לפודיום בכנסת, והציג את המהפכה המשפטית שלו. גל המחאות ששטף את הארץ היה לצנינים בעיני השר לביטחון לאומי, והוא דרש מהמפכ"ל שוב ושוב לנקוט יד קשה נגד המפגינים. לפחות בחלק מהמקרים, המפכ"ל לא שעה לדרישותיו. ואז בן גביר החל לפנות לקצינים ולשוטרים באופן ישיר, מה שעירער את סמכותו של המפקד בעיני פקודיו. "אנשים שהם חודשיים בדרגה חושבים שהם יכולים להיות מפכ"לים כי השר מדבר איתם", אומר קצין משטרה בכיר. "זה הפך להיות לדבר שבשגרה, זה לא בריא".
"בהתחלה שבתאי עמד על שלו", אומר ניצב (בדימוס) קריבו, "וכמעט בכל ההתבטאויות שלו בחודשים הראשונים הוא חזר על הביטויים של משטרה עצמאית ולא פוליטית".
כיפופי הידיים בין השר למפכ"ל היו חריגים או שזה תמיד ככה?
"הפעם זה חריג כי השר הנוכחי יודע בדיוק מה הוא רוצה. הוא לא אומר את זה מפורשות, אבל כולנו רואים מה קורה למשטרת ישראל".
וחיזוק מג”ב זה לא בהכרח מה שרצו במשטרה.
"נכון. שבתאי היה שותף לאג'נדה של חיזוק מג"ב, אבל זה היה פחות מהותי, ובטח לא להוציא את מג"ב מהמשטרה. ואז, כדי להפנות את המשאבים התקציביים, בן גביר מידר את המשטרה מדיוני התקציב. באופן חריג במיוחד, מי שניהל את המגעים מול האוצר היה אך ורק המשרד בהובלת לשכת השר, בלי המשטרה. מאז שנות ה-90, כשהתחלתי לטפל בתקציבי המשטרה, ועד לממשלה הנוכחית המשטרה תמיד הייתה בחדר. זה לא שהוא מידר אותי, הוא מידר את כל המשטרה".
ואז בן גביר חותם עם האוצר על שני הסכמים שמפלים את המשטרה הכחולה מול הירוקים של מג"ב. בראשון, השר התהדר בתוספת של תשעה מיליארד שקל למשרד, אבל כשבאגף התכנון בראשותו של קריבו בחנו את יעודי התוספות, גילו שהמשטרה הכחולה תקבל נתח מזערי של 0.6-0.9 מיליארד, ואילו חלק הארי יופנה למג"ב. קריבו הוציא מסמך פנימי, והזהיר כי היעדר תוספות שכר לשוטרים הכחולים יוביל לעזיבה המונית נוספת. במקרה הזה, חשוב לציין, המפכ"ל דווקא נלחם. "כאן, אחרי שהסברתי לו ולספ”כ (סגל פיקוד כללי – ג”א) הבכיר את תמונת המצב האמיתי, המפכ"ל עוד עלה איתי על הבריקדות", אומר קריבו.
ההסכם השני בוטה אפילו יותר, וקבע מענקי שכר לשוטרי מג"ב ירושלים בלבד, בלי מענקים לשוטרים הכחולים. "המג"בניק שמסתובב בסמטאות העיר העתיקה היה אמור לקבל תוספת שכר, אבל השוטר הכחול שנמצא על הר הבית לא היה אמור לקבל תוספת", אומר קריבו. "שם שבתאי עמד על שלו, ולמרות שלבן גביר כבר היה הסכם חתום עם האוצר, הטלנו וטו, וההסכם לא יצא אל הפועל. בן גביר רצה לבנות לעצמו מעמד במג"ב ובכך להכשיר את הקרקע להקמת המשמר הלאומי. אסטרטגיה מבצעים בהרבה צעדים טקטיים קטנים".
ומה לגבי כל עניין הפשיעה הערבית, שהיה הדגל של הממשלה הקודמת?
"די ירד לטמיון. הממשלה הנוכחית קיצצה באחוזים גדולים תוכניות של הממשלה הקודמת, וזו אמירה ברורה. עד לשבת הארורה, כל הפוקוס עבר למשמר הלאומי ולהיערכות לשומר החומות 2. מספיק להביט בנתוני הרצח בחברה הערבית בשנתיים האחרונות, כדי להבין מה סדר העדיפויות".
גם במשטרה הפנימו את רוח השר החדשה, והפורום הממונה על טיפול בפשיעה בחברה הערבית, שהיה מתכנס אחת לשבוע עם כלל נציגי רשויות אכיפת החוק, כולל רשות המסים, הרשות להלבנת הון ועוד, פסק לגמרי מעבודתו החל מ-7 באוקטובר.
למפכ"ל אין מה לומר בעניין הזה?
קריבו: "בהתחלה הוא עלה איתי על הבריקדות, והצליח לעמוד בפרץ הלחצים של השר, הוא נלחם על תוספות למשטרה ועל הסכם השכר. היחסים בינו לבין השר כל הזמן התנדנדו: שבוע אחד יש מתחים, שבוע אחר כך הם השלימו וחוזר חלילה. בסוף השר השפיע עליו, והוא החליט לרצות אותו, או לפחות לא להתעמת איתו יותר. המפכ”ל בוודאי רצה לעשות טוב, אבל בסוף צריך לבחון את התוצאות. בסביבות אפריל-מאי הוא כבר מוציא מהלקסיקון שלו את המושג של 'משטרה א-פוליטית', ואז הודעתי על עזיבתי".
9 צפייה בגלריה
המפכ"ל לשעבר עם השר בן גביר. “באיזשהו שלב הוא לא רצה להתעמת עם השר יותר" (צילום: אלכס קולומויסקי)
בסוף מרץ הוא קורא למפקד מחוז תל-אביב עמי אשד ומדיח אותו, זה נראה די פוליטי. הטריד אותך שהוא הדיח מפקד מחוז?
"זה בוודאי סימן משמעותי, אבל צריך לזכור שכמה ימים אחר כך הוא הופיע בטלוויזיה והודיע שהוא טעה. זו התופעה של שבוע ככה, שבוע ככה".
זה נשמע כמו שבשבת.
"ברור שיש פוליטיקה והמפכ"ל לא יכול להיות כל הזמן בעימותים עם השר. אבל באיזשהו שלב זה כבר נעלם לחלוטין, הוא לא רצה להתעמת עם השר יותר".
מה היה שם?
"אם הולכים לספקולציות שעלו בתקשורת, אולי הוא רצה שנה רביעית (כמפכ"ל). יכול להיות".
בחודשים האחרונים, לאחר שלא קיבל את ההארכה המיוחלת של כהונתו, שבתאי חזר להתעמת עם השר, ושוב טען לצורך בשמירה על משטרה עצמאית שאינה מושפעת פוליטית. "זה לא רק שהוא לא קיבל שנה רביעית", אומר תנ"צ (בדימוס) חדד, "ברגע שהוא לא היה יכול יותר לעשות מינויים הוא כבר לא היה צריך את בן גביר והרשה לעצמו לפתוח עליו".
שבתאי יכול אולי לכעוס על קצינים ש”ערקו” ללשכת בן גביר מעל לראשו, אבל גם הוא נהג למנות את מקורביו ממג"ב לשורת תפקידים רגישים. זה כולל, למשל, את מפקד מחוז צפון, סגן מפקד מחוז תל-אביב ושורה של מפקדי תחנות. "קח לדוגמה את המינוי של ראש אגף התנועה", אומר חדד על מינויו של ניצב יהודה בן עטר. "מספר ההרוגים בתאונות הדרכים שובר שיאים, כביש הפך להיות כמו שדה קרב, אתה רואה משטרה? אתה שומע התייחסות של ראש האגף?”
“יהודה בן עטר היה עם רגל ושלושת רבעי מחוץ למשטרה”, אומר גורם בכיר לשעבר במטה המשטרה. “הוא היה בתפקיד זוטר כראש מינהלת הרכבת הקלה בתל-אביב. פתאום הגיע חבר שלו קובי שבתאי, ועשה אותו ראש אגף התנועה".
זה לא המינוי הבכיר היחיד של שבתאי שזוכה לביקורת בתוך המשטרה. תנ"צ בדימוס ערן קמין, למשל, הוכתר לא אחת כחוקר השחיתות מספר אחת. הוא מילא שורת תפקידים ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) והשתתף בכל חקירות ההון-שלטון הגדולות בעשורים האחרונים: שרון, אולמרט, ליברמן, וגם נתניהו. הוא היה ללא ספק הקצין הוותיק והמנוסה ביותר בתחום החקירות והמודיעין במשטרה. מאותן סיבות בדיוק הוא נחשב לסדין אדום בקרב חלק מהפוליטיקאים. "בתחילת הכהונה שלו הגעתי לראיון היכרות איתו", אומר קמין. "המפגש ארך בדיוק דקה וחצי. אמרתי לו לאילו תפקידים אני שואף להתקדם והוא ענה 'אין לי כוונה לקדם אותך, יש לי את האנשים שלי לקדם'".
9 צפייה בגלריה
''פתאום הגיע חבר שלו קובי שבתאי, ועשה אותו ראש אגף התנועה". ניצב יהודה בן עטר
(צילום: דוברות המשטרה)
בעקבות השיחה קמין הגיש מועמדות לתפקיד שלא כיוון אליו, ראשות יאח"ה, למרות שזה תפקיד שכבר עשה בעבר כממלא מקום. הוא היה המועמד היחיד לתפקיד, ובכל זאת, הוא היה עצם גדולה מדי בגרון של הדרג הפוליטי ולא מונה. במקום זאת, הוצע לו תפקיד של פשרה, רחוק-רחוק ממשרדי להב 433 בלוד, כשליח משטרת ישראל לוושינגטון. זה תפקיד נחמה, בדרך כלל רגוע יחסית, פלוס קוקטיילים ואירועים, ורומז שהתחנה הבאה היא הביתה. קמין הלך על זה.
אבל במאי 2022 קמין נקלע לעין הסערה. זה קרה אחרי שהעיתונאית הפלסטינית-אמריקאית שירין אבו-עאקלה נורתה בשוגג. בטקס האשכבה שלה ברחבת כנסיית הבשורה פרצו עימותים אלימים עם שוטרים. הכל שודר ברחבי העולם, ובארה"ב דרשו תשובות. "שגריר ישראל בארה"ב מייק הרצוג פנה אליי", מספר קמין, "וביקש שאארגן שיחת ועידה עם פורום פיקודי בכיר בראשות המפכ"ל, כדי להסביר כמה חשוב להבין ולקחת בחשבון את ההיבט הדיפלומטי של טיפול באירועים כאלו. אמרתי לו שהוא צודק, ובהחלט כדאי לעשות שיח שמפרק את הסוגיות ומלבן אותן. אם שגריר מדינת ישראל מבקש לעשות את השיח הזה, אז זה חשוב. אני מנסה לקדם את השיח הזה ואני פונה לעוזר של המפכ"ל, פעם, פעמיים, עובר חודש, עובר עוד חודש וזה לא קורה. האירוע הזה גרם לי להבין שאני משקר את עצמי. הייתי שם ניצב ייצוגי, אבל אם המפכ"ל אפילו לא נענה לבקשה של השגריר, אז הבנתי שאין לי מה לחפש יותר במשטרה".
וכך, עם יחסים רעועים מול השר שהחלישו את המפכ"ל, מינויים תמוהים, תחנות מדוללות, עזיבה של קצינים בכירים איכותיים ומשבר אמון עמוק מול המפגינים נגד ההפיכה המשטרתית, המשטרה בראשות שבתאי מתעוררת בבוקר השבת השחורה. חשוב להדגיש: אלפי שוטרים לחמו בתושיה, באומץ ובגבורה בשבת השחורה, ועשרות מהם שלמו על כך בחייהם. אבל בפיקוד שרר כאוס. "7 באוקטובר היה ביטוי קיצוני של מה שקרה כבר בשומר החומות: המוקד הוצף בקריאות ולא היה מענה", אומר ניצב לשעבר במשטרה. "ב-7 באוקטובר אני הייתי בקשר עם המפכ"ל", אומר ניצב (בדימוס) אלקלעי. "יש לי משפחה בבארי ואני ב-8:30 בבוקר נתתי למחוז הדרומי את כל הסיפור של מה שקורה שם". בשלב הזה בשיחה עם אלקלעי – קצין שראה דבר או שניים ב-37 שנותיו במשטרה – הוא הופך לנרגש במיוחד. "קצין אג"ם מחוזי אומר לי 'תן לי כתובת'. איזו כתובת, אני שואל, שוחטים את קיבוץ בארי! ראיתי שהמחוז הדרומי לא מתפקד, ובסביבות השעה 11:00 התקשרתי למפכ"ל באופן אישי. אמרתי לו ששוחטים את קיבוץ בארי ושיתקשר לרמטכ"ל ויבקש ממנו להעלות מסוק שיירה על כל מי שנמצא שם כי כולם ברחוב מחבלים".
מה שבתאי ענה?
"הוא אמר לי שהוא דיבר עם הרמטכ"ל, והוא ישלח כוחות. איזה כוחות? נכנסו כמה שוטרים ששחטו אותם שם. איפה המפכ"ל, איפה מפקד מג"ב באירוע? ב-7 באוקטובר היו שוטרים אמיצים, מאוד אמיצים, היו יחידות שעשו המון, אבל השאירו אותם בודדים מול רבים. הניהול של האירוע היה כושל ביותר, כבר ברמה הבסיסית: לא מיצו את הכוח, לא שלחו תגבורת, לא שמו מפקדים בחזית שינהלו את האירועים. יש מפקדים בכירים במג"ב וקצינים במחוזות שרצו לצאת עם הכוחות שלהם לעוטף, אבל אמרו להם שכל אחד יישאר לשמור בגזרתו. היו בעבר יחידות סיור כפרי לתחנות בנגב, באופקים, בנתיבות, בשדרות - שבתאי ביטל את זה. הוא פירק את כיתות הכוננות של המשטרה ואיגם את הכל תחת החטיבה הטקטית של מג"ב. אם שמת את כל יהבך על מג"ב, הרי ש-7 באוקטובר הוכיח שזה היה הימור מסוכן שלא הוכיח את עצמו".
לפני כשבועיים וחצי נערך טקס הפרידה משבתאי. בן גביר נעדר. "אסור להפוך את המשטרה לפוליטית", נאם שבתאי, ללא ספק מדם ליבו. אבל התהליך הזה כבר מתחולל, והתעצם במשמרת שלו. "במצב של קרע כל כך עמוק באמון שבין האזרחים למוסדות השלטון, אין הרבה דברים שהמשטרה יכולה לעשות", אומר קצין בכיר שפרש לאחרונה. "משטרה עובדת עבור האזרח ומשרתת אותו, גם כשהוא חורג מעט מגבולות החוק, וכדי לעשות את עבודתה היא חייבת אמון מצד הציבור. במצב שאוכלוסיות שלמות בכלל לא מכירות במדינה ובסמכותה אתה לא יכול לאכוף את החוק, אלא רק בהפעלת המון כוח".
ואז?
"ואז זו כבר לא משטרה, זה צבא. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם הקערה מתהפכת, ואי-שימוש בכוח זו כבר חולשה מוחלטת. בחלק גדול מהמקומות, הקערה כבר התהפכה".
מה שקרה השבוע בשדה תימן ובבית ליד הוא קערה הפוכה כזו.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לכתבה:
על תוכנית הפשיטה בקלנסווה: “בעקבות הפשיעה ואירועי הרצח במגזר הערבי נידונה אפשרות של ביצוע פעילות התקפית, במסגרתה יפתיעו כוחות מוסקים וקרקעיים ויעדי פשיעה שונים. פעילות מסוג זה בוצעה כבר בעבר”.
על הטענה שבתקופת שבתאי נמדדו תפוקות ולא תוצאות: “נהפוך הוא, מפכ״ל המשטרה היוצא הנחה על שינוי שיטת המדידה תוך דגש למדידת תוצאות בטיפול בתופעות, ולא בהיצמדות לכמות מעצרים ופעולות אכיפה”.
על פרשת הקצין שירה בסלומון טקה ז”ל: “עם כניסתו של מפכ”ל המשטרה היוצא לתפקידו הונחה על שולחנו ההמלצה להחזירו לשירות. הליך זה נידון תוך התייחסות לכלל התבחינים וההחלטה התקבלה לאורם”.
על הפתיחה מחדש של חטיבת הקהילות: “מדובר באחת ההחלטות החשובות והמרכזיות שקיבל מפכ”ל המשטרה היוצא על הקמתה. חטיבת הקהילות פועלת למימוש מדיניות משטרת ישראל ומקדמת פעילות ענפה לחיזוק הקשר והאמון עם הקהילות השונות”.
על קטיעת הדיון לפני אסון מירון: “מפכ”ל המשטרה היוצא התייחס לאירוע מירון: ‘אני נושא בליבי את הכאב והאובדן של המשפחות ואת ההכרח להבטיח שמקרה כזה לא יישנה. כמפכ”ל, לקחתי אחריות מלאה על מה שהתרחש במשמרת שלי’”.
על אירועי שומר החומות: “נציין כי שוטרי משטרת ישראל פעלו בכוחות מתוגברים בכל רחבי הארץ. הלכה למעשה, בפעילות מוגברת, משטרת ישראל הביאה לסיומה המהיר של התקוממות מהגדולות והנרחבות שידעה מדינת ישראל, תוך 48 שעות. במסגרת לקחי שומר החומות הופקו לקחים, הוקמו מיפקדות משימתיות, תוגברו הכוחות וגויסו 20 פלוגות מילואים של מג”ב שמנו כ-2,000 לוחמים. הוחלט על הקמת 26 פלוגות מילואים נוספות במג”ב. בנוסף, הוקמה חטיבה חדשה אשר תיתן מענה לאירועי הפס”ד וטרור”.
על הסכם “גג שכר”, ששבתאי חתם עליו: “ההחלטה בדבר הסכם גג שכר נידונה בהליך סדור במסגרת סגל הפיקוד, תוך התייחסות של כלל הגורמים. אשר לטענה בדבר עזיבות וגיוס כוח אדם לא איכותי, נדגיש כי המשאב הארגוני החשוב ביותר שנותן שירות לציבור הוא המשאב האנושי”.
על קיצור הכשרת השוטרים: “מדובר בהתייעלות בשיטת ההדרכה תוך שילוב של פרקטיקה, למידה דיגיטלית, וחניכת שטח שהובילה להעלאת איכות ההכשרה, מודל אשר נבחן בארגונים בארץ ובעולם”.
על התעדוף של מג”ב על פני המשטרה הכחולה: “לאור לקחי שומר החומות הובהר הצורך בכוחות לחימה זמינים בטווח קצר. בהתאם הוחלט על הקמת החטיבה הטקטית והעצמת מערכי המילואים, החלטה שהוכיחה את עצמה באירועי 7 באוקטובר עת שכוחות אלו היו הראשונים להגיע לזירות הלחימה ולבלום את מתקפת חמאס על מדינת ישראל”.
על צמצום העיסוק בפשיעה הערבית לאחר מינוי בן גביר לשר: “צר לנו על הניסיון לייחס לפעולותיה של המשטרה הטיה פוליטית כלשהי או כל מניע זר. בתקופת כהונתו, הציב המפכ”ל היוצא את הלחימה בפשיעה בראש סדר היום הארגוני, והדבר קיבל ביטוי הן בקביעת יעדי העבודה והן בהסתת מרכז הכובד לתחום הלחימה בפשיעה”.
על מינוי מקורבים למפכ”ל: “הליך המינויים במשטרת ישראל מתנהל באופן סדור ובהתאם לכלל ההליכים והאישורים הנדרשים בטרם קידום קצינים בכירים. לתפקידים השונים נבחרים הקצינים שהינם בעלי ניסיון פיקודי ומקצועי, המתאימים ביותר. לצערנו, הדרך בה בוחרים קצינים בדימוס פעם אחר פעם להסתובב באולפנים ולהטיל רפש על עמיתים ומפקדים שליוו אותם עשרות שנים בשירות - זו אינה הדרך ואנו מצרים על כך”.
על אירועי השבת השחורה: “ב-7 באוקטובר, שוטרי משטרת ישראל בלמו בגופם את מסע הטבח ומעשי הזוועות של מחבלי חמאס. הלכה למעשה היה זה מפכ”ל המשטרה היוצא, שכבר בשעות הבוקר המוקדמות הכריז על מצב מלחמה והזרים מאות לוחמים ויחידות מיוחדות לזירות הלחימה השונות. בנוגע לניוד כוחות ממחוזות שונים, חשוב להדגיש כי עם פתיחת המערכה היה חשש מהתקוממות רב-זירתית ואירועים נוספים מהזירה הצפונית ושטחי יהודה ושומרון, ועל כן הונחו הכוחות להגן בגזרתם. 58 שוטרים ולוחמי מג”ב הקריבו את חייהם ואת נפשם ומאות נפצעו, בהגנה על יישובי הדרום ומדינת ישראל. מעשי הגבורה ותפקוד משטרת ישראל הביאו לידי ביטוי את ערכיה של משטרת ישראל”.
