בשקט-בשקט, כבדרך אגב, צה"ל החל לאחרונה להגדיר בהודעותיו את התארגנויות הטרור בשומרון כ"גדודים" של מחבלים, בדומה לצבא הטרור המוכה של חמאס ברצועת עזה — גדוד טול-כרם וגדוד ג'נין, כמו גדוד שג'עייה וגדוד שאבורה ברפיח. אלא שבאיו"ש, כמעט עשרה חודשים מפרוץ המלחמה בדרום, הטרור עדיין לא התלקח, והשקט היחסי נשמר, חרף הבעבוע הגובר מתחת לפני השטח, כחידה בלתי פתירה.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
הסיבה שצה"ל בכל זאת שינה את ההגדרות מתכתבת עם שני תיעודים שהופצו באחרונה: בראשון, בטול-כרם, נראתה חוליית פיקוד של חמאס מצוידת במכשירי קשר, וסט לחימה ושכפ"ץ בדמות מחבלת חמושה באם-16 מקוצר שמחופשת לפרמדיקית. דקות לאחר מכאן חוסלה החוליה, שמנתה שמונה מחבלים ובהם אשרף נאפע, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בעיר, באמצעות כטמ"ם של חיל האוויר. בסרטון השני מאיזור יריחו נראית חוליית חמאס חופרת בור נסתר בעומק של כשבעה מטרים במחנה הפליטים של יריחו, במטרה, כך על פי שב"כ, לחטוף ישראלים. התוכנית סוכלה ברגע האחרון.
אבל לא כולם בצה"ל, בטח ברמת השטח, סבורים שנכון להשתמש בטרמינולוגיה שנשמרה לצבאות הטרור בדרום לבנון וברצועת עזה, גם לגורמי הטרור בגדה. "אני לא מתייחס למחבלים בשומרון כגדודים אלא כהתארגנויות טרור, ואין מה להעצים אותם", אומר קצין אג"ם היוצא של אוגדת איו"ש, אל"ם דורי סער. "זה סתם מייצר פאניקה והטעיה. המחבל נאבולסי למשל הוא כולה בן 17 וקראו לו מג"ד בלאטה או מפקד הקסבה של שכם כשהוא לא סיים י"ב. אני אחרי 14 שנים בצה"ל הפכתי למג"ד אז קצת פרופורציות. אין מה לנפח את האויב ואסור לנו ליפול למלכודת הזו כי זה משרת את מטרות הטרור בפשטותו: הפחדת אוכלוסייה, החדרת אימה ופחד".
דווקא בשבועיים האחרונים חל שינוי מגמה לרעה במצב הביטחוני באיו"ש על רקע החיסולים שיוחסו לישראל בטהרן, בביירות ועוד קודם לכן בחאן-יונס. צבר סיכולים אלה הוביל ללחץ כבד יותר על פעילי טרור, בעיקר של חמאס בגדה, להוציא אל הפועל פיגועי נקמה וכמות ההתרעות לפיגועים מהגדה עלתה מאוד. היה גם הפיגוע הנורא בחולון, שבו נרצחו שניים, בידי מפגע בודד שהגיע מאזור קלקיליה.
בהתאם, גם הפעילות ההתקפית של צה"ל עלתה: רק בשבוע האחרון חוסלו כ-30 מחבלים בשומרון, בעיקר בתקיפות של חיל האוויר, בהם תשעה בטול-כרם שהיו בדרכם לבצע פיגוע גדול. אלה מעלים את מספר המחבלים שחוסלו בפיקוד מרכז, כולל בבקעה, מאז 7 באוקטובר, לכ-600 הרוגים, לפי צה"ל.
כשאל"ם סער החל את כהונתו בתחילת העשור, איש לא דמיין שחיל האוויר יחזור לתקוף בשומרון, לראשונה מאז ימי האינתיפאדה השנייה. "אני כתבתי מחדש את התפיסה לשימוש בחיל האוויר גם לסיכולים באיו"ש", הוא אומר. "אי-אפשר לירות 5.56 על מחבלים שרוצים להניח מטען על כוחותינו. חייבים להיות הרבה יותר מתוחכמים והתקפיים".
בישראל מזהים את הלחץ שמפעילות חמאס חוץ וחמאס עזה על חוליות הטרור בגדה להוציא לפועל פיגועים בשני צידי הקו הירוק כדי להבעיר גם את חזית איו"ש, בנוסף לצפון ולדרום. "חמאס השקיע שנים בתשתיות ועכשיו דורש את התמורה", מסבירים בצה"ל. "לכן אנחנו מגבירים את קצב המבצעים והפטרולים במחנות הפליטים בשומרון, שמיעטנו להיכנס אליהם לפני 7 באוקטובר. מאז יש לנו חופש פעולה בלתי מוגבל, בכל מקום ובכל שעה וגם בכל צורה".
סיבה נוספת להיפוך המגמה בגדה, והיא נקלטה במערכת הביטחון כבר בשבוע הראשון של המלחמה. ב-8 באוקטובר התקבלה ברשות הפלסטינית החלטה אסטרטגית שנקלטה מיד במערכת הביטחון הישראלית - לאפשר בהתחלה קצת לציבור הפלסטיני לשחרר רסן בהפגנות, אפילו לאפשר לשאת את דגל חמאס לתקופה קצרה, ואז מהר לבלום זאת: כולל מעצרי מאות פעילי חמאס על ידי הרשות, חזרה למשילות במקומות כמו שכם ושימור התיאום עם ישראל - כדי שחמאס לא יעשה הפיכה גם ברמאללה. שימור התיאום הביטחוני עם ישראל נעשה למרות צעדי הענישה נגד האוכלוסייה הפלסטינית באיו"ש שעליהם החליט הקבינט — עצירה של העברת כספי הסילוקין של הרשות, כ-700 מיליון שקלים בחודש, ושל הכנסת 100 אלף הפועלים החוקיים לישראל.
את השקט היחסי באיו"ש מייחסים בצה"ל לעוד שני אלמנטים. הראשון שבהם, ההרתעה. מראות ההרס והחורבן מעזה מפחידים מאוד את התושבים הפלסטינים, שמצבם השתפר בשנים האחרונות. "אפילו בחברון, העיר החמאסית הגדולה באיו"ש, לא רוצים שטנקים ונגמ"שים יהרסו את הבתים והעסקים", מסביר קצין בכיר באוגדת איו"ש.
האלמנט השני: ההוראות המקילות לפתיחה באש מאז 7 באוקטובר — יותר כדורי 5.56 באופן מדויק לקרסוליים של מסיתים מרכזיים בהפרות הסדר, ופחות אמצעים לפיזור הפגנות כמו רימוני גז והלם. במסגרת השינוי, פגע צה"ל בתחילת המלחמה ב-250 מפירי סדר פלסטינים באיו"ש והרג, לפי נתוני הצבא, רק אחד מהם, במקרה שתוחקר ונמצא מוצדק.
התוצאה: הרבה פחות הפרות סדר, ירי והשלכת בקבוקי תבערה ביחס למבצעים הקודמים של צה"ל בעזה. אלמנט זה מדהים את קציני הצבא. אך לא לעולם חוסן, ונפיצות המצב עלולה להכביד עוד יותר על צה"ל שגם כך מתוח עד הקצה בכל הזירות.
אל"ם סער יחל בקרוב לפקד על חטיבת השריון במילואים 8 ("הזקן"), שבימים אלה סיימה תקופת לחימה נוספת, הפעם בפרוזדור נצרים שרצועה. לרגל הפרידה הוא חילק לפקודיו שי קטן ועליו כתב "משומרי החומות לשוברי הגלים ועד לחרבות ברזל".
ב-7 באוקטובר הוא היה המפקד התורן של גזרת איו"ש, וביממה הראשונה גייס וקלט יותר מעשרת אלפים לוחמים מ-19 גדודי המילואים של האוגדה, שלוחמיה הסדירים דהרו דרומה לעוטף. היום הוא מודה שהשבת השחורה הייתה צלצול השכמה גם לזירה האיו"שית, שתמיד הצליחה לשמור על שקט יחסי בין גלי הטרור.
"מבצע בית וגן (24 שעות שבהן צה"ל נכנס לראשונה בהיקף גדול למחנה פליטים ג'נין ביולי אשתקד, שלושה חודשים לפני פרוץ המלחמה בדרום, י"ז) היה שינוי פרדיגמה, אחרי שנים שבהן עשינו מעצרים קטנים ופה ושם סיכולים, אבל אז הבנו שזה לא יעצור את הטרור הפלסטיני. מאז עשינו עוד מאות 'בית וגן' בשומרון, כמעט פעמיים בשבוע יש לנו מבצע חטיבתי או אוגדתי כזה — פיצוי על שני עשורים שבהם נמנענו להשתמש בכל העוצמה שלנו כצבא, כמדינה, לסכל טרור.
"גדלה לנו כאן מפלצת, אויב שמתעצם ומשתכלל ומקבל יותר משאבים והכוונה מבחוץ. איו"ש נהיה מגרש משחקים לאיראן ולארגוני טרור, ולכן התחלנו בשינוי פסיכי עם 50 תקיפות אוויריות בחודשים האחרונים, אלפי מבצעים התקפיים, יותר מ-4,000 עצורים, מחציתם חמאסניקים, מאז 7 באוקטובר, 700 נשקים שתפסנו ו-30 מיליון שקלים, כספי טרור, שהחרמנו".
ועדיין, יש לך עכשיו רק 19 גדודי בט"ש באיו"ש לעומת 23 לסירוגין שהיו לך לפני 7 באוקטובר.
"מספר הגדודים פחות משנה. משנה מה איכות הכוחות ואיך אתה מפעיל אותם. למשל הקמנו לגזרת קלקיליה את פנתר, גדוד מעורב ראשון וקבוע לחטיבה מרחבית באיו"ש, שתוך שנה-שנתיים נשלים את בנייתו. הוא כבר מאוד חזק, וייתכן שנקים גדוד דומה לכל חטיבה מרחבית, בין אם מעורב או אולי חרדי כפי שמדברים.
"אנחנו פועלים בעוצמות הרבה יותר גדולות, נכנסים למעבדות לייצור מטענים, מחרימים חומרי גלם. היו אזורים שלמים שצה"ל לא נכנס אליהם עד לפני כמה שנים, בגלל הסכמים עם הרשות הפלסטינית ואפשרות לתת למנגנונים לפעול שם ושאר סיפורי מעשיות. היום אם בעוד שעתיים אני מחליט לפשוט על מחנה הפליטים ג'נין — זה קורה".
ועדיין יש הערכות מודיעיניות בצבא לפיהן בכל בית שישי באיו"ש יש רובה בלתי חוקי, בנוסף לאלפי הנשקים הרשמיים של המנגנונים. ברגע אחד הכל יכול להתהפך עלינו.
"יש עוד הרבה עבודה ונצטרך להמשיך ללחוץ חזק על הדוושה. ניסינו לרוקן את הדלי עם כפית בזמן שבדלי בכלל היה חור: היינו יוצאים בלילה לתפוס כמה נשקים, וכמה שעות אחר כך היו מכניסים נשקים מהפרצות בקו התפר. היינו תופסים 300 נשקים בשנה ומקבלים 2,000. לכן סגרנו את מרבית הפרצות וחיזקנו שם את המכשול. התפיסה כולה השתנתה, תוך הבנה שעוד חומה או עוד מכ"ם או תצפית לא יעזרו לבדם, והיום אנחנו יורים על משחיתי גדר. אנחנו עדיין באמצע הפרויקט לסגירת קו התפר, אבל צריך לזכור שאף חומה או טכנולוגיה לא תעצור מחבל, אלא רק כוחות צה"ל שיפעלו במכשול".
7 באוקטובר יכול לקרות גם בבית אל או בעתניאל?
"7 באוקטובר לימד אותי שצריך להסתכל על יכולות האויב ולא רק על כוונות האויב, כדי לא להיות מופתעים כשמשהו מתפוצץ עליך. רק זמן קצר קודם לכן עשינו באוגדה תרגילים עם תרחישים דומים. כמפקדים, אנחנו צריכים להיות חשדניים ולשאול את עצמנו לא אם האויב רוצה לתקוף אותנו, אלא מהן יכולותיו. יש המון לקחים ממה שקרה בעוטף עזה שאנחנו כבר מיישמים באיו"ש, למרות השוני בין הזירות.
"יש אלפי חיילי הגנה מרחבית חמושים ביישובים בנוסף לגדודי הבט"ש, חיזקנו את הקטלניות – ציידנו את כל הפלוגות בטילי כתף ובעוד רימונים. אבל הדבר הכי חשוב הוא הרבה יותר התקפה, בעומק שטח האויב וסביב השעון. בהתאם אנחנו רואים ירידה של עשרות אחוזים בטרור העממי (השלכת אבנים, בקבוקי תבערה וכו' ‑ י"ז) ובתקריות הירי על אזרחים, כמו בחווארה וליד שכם. שכם היא דוגמה טובה לעיר שהתעוררה בקצב מהיר מבחינת הטרור, אבל מסת הכוחות והפעילות שלנו, כולל תקיפות ממטוסי קרב, הוכיחה את עצמה והמנגנונים חזרו למשול בעיר".
איך המדינה צריכה להתמודד עם פעולות תג מחיר?
"במקום שבו אזרחים לוקחים את החוק לידיים צריך להשתמש במשטרה. כולנו אמונים על שמירת החוק ומחויבים אליו, ומי שעובר על החוק מסיט את הקשב של כוחות צה"ל שאחראים על ביטחון תושבי הגזרה. פשיעה לאומנית היא מעשה לא ציוני ולא יהודי, וצריך להוקיע אותו ולהפעיל נגדו את כל יכולות המשטרה. אבל שיהיה ברור — זה השוליים והקצה של הקצה של המתיישבים באיו"ש. כקצין אג"ם אני אחראי על התיאום הבין-ארגוני עם שב"כ והמשטרה. כשאני פונה למשטרה והיא איתי בשטח היא פועלת ועוצרת, וגם מג"ב. אבל בטח שאפשר לעשות יותר. כמדינה אנחנו צריכים לעצור את התופעה הזו, נקודה, סימן קריאה".
מה בכל זאת יכול לגרום להבערת השטח באיו"ש? קרבות הירושה על תפקידו של אבו-מאזן הישיש?
"האמת היא שאנחנו לא יודעים, וגם הפלסטינים כבר לא יודעים, מה ידליק את איו"ש. דיברו על זה הרבה, אז כדאי לנהוג קצת יותר בצניעות ולהכניס את הדברים לפרופורציה. מדינת ישראל חוותה טלטלה ב-7 באוקטובר עם אירוע מאוד קיצוני שנענה בתגובה מאוד נחושה, והצד השני מבין את זה. אבל אם נבלבל את עצמנו ונצא מהמלחמה הזו עם תובנות שגויות באשר לתפיסות המבצעיות והמעברים וקו התפר והסיכולים, אז לא למדנו כלום".
במערכת הביטחון מזהירים את הדרג המדיני מפני התרחבות תופעת השב"חים שנכנסים מיהודה ושומרון דרך פרצות בגדר. לפי ההערכות בצה"ל, כ-50 אלף פלסטינים, שרבים מהם החזיקו בהיתרי עבודה עד 7 באוקטובר, מגיעים לעבוד בישראל דרך קו התפר ולא דרך המעברים המבוקרים, בשל התעקשות הממשלה להמשיך לאסור את כניסתם המוסדרת. המצב הזה נמשך יותר מעשרה חודשים, שכן הוא כולל את תקופת הסגר הקבועה בחגי תשרי שהסתיימו בטבח שמחת תורה.
בצה"ל ניסו מספר פעמים להציג לקבינט תוכנית חלופית להחזרת הפועלים לישראל תחת מעקב ופיקוח הדוקים יותר, תוך שהם מתריעים מפני החמרת המצב הכלכלי שעלולה להוביל להסלמת המצב הביטחוני בגדה. עד כה סירב הקבינט לדון בתוכנית, המשותפת גם לשב"כ ולמינהל האזרחי. עם זאת, בצבא מעודדים מהחלטת משרד האוצר להעביר את כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית "תמורת" הקמת חמישה יישובים חדשים באיו"ש. בהיבט הזה צפוי לאלוף פיקוד המרכז החדש, שהיה עד לאחרונה מפקד אוגדת איו"ש, אלוף אבי בלוט, מבחן לא קטן מול שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', שממונה גם על המינהל האזרחי בשיתוף עם צה"ל.
בחודש האחרון, למשל, טוענים גורמים ביטחוניים כי הופר הסטטוס קוו הרגיש במערת המכפלה בעקבות קירוי שבנה היישוב היהודי לחצר מרכזית במתחם המחולק למתפללים יהודים ומוסלמים. הקירוי פורק בהוראת הצבא תוך פחות מיממה, למרות שהעבודות אובטחו על ידי צה"ל ומג"ב, בהסכמת המח"ט המרחבי, אל"ם ישי רוזיליו, שננזף על התקלה הזו. ביישוב היהודי טענו כי העבודה בוצעה באישור הצבא. "כל פעולה במערת המכפלה דורשת גם הסכמה פלסטינית, אפילו חיבור לחשמל", אמרו גורמי ביטחון. "אירוע כזה יכול בקלות להוביל להסלמה בחברון שתקרין על יתר חלקי איו"ש".
גם ההכרזה של השר סמוטריץ' על אדמות היישוב אביתר כאדמות מדינה מעוררת דאגה במערכת הביטחון. "עד לפני שנה צעד כזה היה בסמכות שר הביטחון וצה"ל", הוסיפו הגורמים. "עדיף שזה לא היה קורה. מערכת הביטחון והצבא כבר פחות מעורבים בסוגיות האלה". מאבק הכוחות שמתפתח בין סמוטריץ' לצה"ל עלול לבוא לידי ביטוי גם באזורים שמהם ישראל התנתקה ב-2005: הכנסת אמנם ביטלה בשנה האחרונה את חוק ההתנתקות לגבי צפון-מערב השומרון, אולם מדובר בצעד הצהרתי בלבד שלא כלל הקמה של היישובים מחדש, ופיקוד המרכז הוציא צו סגירה לאזור כדי לוודא שאכן כך יהיה.
אלא שגם זה עלול להשתנות: גורמי ביטחון לא שוללים את האפשרות שהיועמ"ש שמינה סמוטריץ' למינהלת החדשה יציג עמדה שתאפשר מעקף לצו האלוף בדרך להקמה מחדש של יישובים שפונו בהתנתקות, כמו שא-נור וכדים.
"המעמד של פיקוד מרכז כריבון וכשולט באיו"ש נחלש ככל שחולף הזמן מול שר שמעורב יותר ויותר בהחזקת השטח", אומרים בצבא. "עד לפני שנה כל החלטה באיו"ש הייתה של אלוף הפיקוד, הצריכה אישור של שר הביטחון ותיכללה את כלל השיקולים והאילוצים המדיניים, המבצעיים והמשפטיים. היום הניהול מתחלק בין שני ראשים שפועלים לפי שיקולים שונים, חלקם פוליטיים, שלעיתים גוברים על אלה הצבאיים, ועלולות להיות לזה השלכות ביטחוניות".
