אתמול בישיבת הממשלה, ראש הממשלה נתניהו רצה לומר אמירה ערכית נגד אירועי בית ליד ואיכשהו, כמו תמיד, הוא לא הצליח לעשות זאת בלי להסית כלפי מתנגדיו. נתניהו יצר השוואה בין זה שאסור לפרוץ לבסיסי צה"ל לבין נקיטת אכיפה בררנית, לדבריו, וההיתר לחסום את קפלן. ואכן מהרגע שבו השתוללו מפגינים מול שדה תימן וצבאו על שערי בסיס בית ליד, נשלפה הטענה כי מה ההבדל בין האירוע הזה להפגנות קפלן.
ההערה החמורה מפי ראש הממשלה שעומד בראש המדינה ומרמזת על אכיפה בררנית בהפגנות בתל-אביב, לא רק שאינה נכונה, הרי מופעלים אמצעי אכיפה כבדים מאוד בקפלן, אלא היא גם איתות לבכירי המשטרה כאילו לא מופעלת שם יד מספיק חזקה ויש להחמירה. לעומת זאת, במציאות, בהפגנות בבית ליד כמעט שלא הייתה נוכחות משטרתית ולא הובאו עצורים - זאת אכיפה בררנית. רק דמיינו אם הייתה נוכחות משטרתית משמעותית יותר, זו הרי הייתה עוד הפגנה ומשלא נאכפה, התאפשרה הפריצה החמורה לבסיס והעימות המבזה עם חיילי צה"ל. אבל בואו נשים כל זאת בצד, וננסה להתייחס לחטא הסימטריה: ההשוואה בין מה שאירע בבית ליד למחאות נגד ראש הממשלה. זה לא חדש שנתניהו ותומכיו לא מסוגלים להתייחס לאף אירוע ולומר אמירה ערכית מבלי לשלוף את נשק ה"וואטאבאוטיזם", שהוא למעשה אי-לקיחת האחריות והאשמת הצד השני. על פניו זהו נשק אפקטיבי.
לא ההפגנות נגד המהפכה המשטרית, לא ההפגנות למען החזרת החטופים ולא ההפגנות לתביעת האחריות של נתניהו על 7.10 הן הפגנות שבהן יש אלימות דומה
בואו נשחק קצת עם הסימטריה: מדוע נאפשר ללוין ורוטמן לערוך מחטף לשינוי השיטה המשטרית? כי אהרן ברק התחיל זאת באקטיביזם השיפוטי. מדוע נשתלט על כלי התקשורת? כי שנים הם ייצגו ייצוג לא מספיק מגוון וחסר לימין. מדוע נילחם בשלטון החוק? כי שלטון החוק נלחם בנו. אנחנו משחקים במשחק הזה כבר חודשים והוא עובד לא רע, אבל הוא פג תוקף. גם מבלי להתווכח עניינית מתי הסימטריה הזאת נכונה או לא, המשמעות שלה היא הפוכה: נתקן עיוות בעיוות. ולמה זה חשוב? כי הטיעון הזה עומד לרשות הממשלה הזאת יום-יום והוא מציב את התשתית שתצדיק את מעשיה. כך גם קרה במקרה של בית ליד: המחאות האגרסיביות הוצדקו על-ידי השוואה מופרכת למחאות קפלן. לא רק שמדובר באירוע שונה לחלוטין, זה בדיוק הגול העצמי שמבקיעה לעצמה הקואליציה.
שרון כידוןצילום: יאיר שגיאלא ההפגנות נגד המהפכה המשטרית, לא ההפגנות למען החזרת החטופים ולא ההפגנות לתביעת האחריות של נתניהו על 7.10 הן הפגנות שבהן יש אלימות דומה. הן לא הפגנות שחותרות תחת הצבא בעת מלחמה. מדובר בהפגנות מתואמות ואם הן פורצות את שציינתי, המערכת מגיבה בהתאם ומרסנת אותן. אבל המלכודת האמיתית בסימטריה היא זו שלמעשה מעקרת את עצם הביקורת הבסיסית. כיצד יוכלו מעתה לטעון נגד הבערת מדורה בנתיבי איילון, אם קיבלו בשוויון נפש ובהודעות רפות את הפריצה לבסיס צה"ל בעת מלחמה? כיצד יוכלו לטעון נגד חסימת כבישים, אם השלימו עם הסטת לוחמים להתמודדות עם הפורעים? כיצד יטענו כי ההפגנות משרתות את סינוואר ונסראללה, אם המראות של אזרחים פורצים את גדרות הבסיס הם לחם לרבי המחבלים? כלומר, הסימטריה הזאת המנסה לערוך השוואה, גם אם משוללת יסוד בין קפלן לבית ליד וגם אם יש בה דבר, היא כמו דבורה שעוקצת. ניתן להשתמש בה רק פעם אחת בלבד, כי לאחר מכן היא פשוט מתפוגגת ואינה.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.07.24
