שירה דוקטש בת ה-17 מגבעתיים נסעה עם חבריה לים בתחילת חודש יוני. "לא היה לנו כוח לחזור באוטובוס, אז לקחנו קורקינט", סיפרה. "הסתובבתי איתו בחוף הילטון, נפלתי ושברתי את הראש". היא הובהלה לבית החולים איכילוב בתל אביב, ושם אבחנו אצלה שבר בגולגולת, חתך בעורק ודימום מסיבי במוח. "אם הדימום היה מגיע לגזע המוח – הייתי מתה", אמרה.
דוקטש סיפרה כי "זו לא הייתה הפעם הראשונה שרכבתי על קורקינט. בהתחלה פחדתי, אבל באיזשהו שלב התרגלתי. ההורים שלי לא ידעו שאני נוסעת על קורקינטים, והבעיה הייתה שלא חבשתי קסדה. אני חושבת שעם קסדה לא היה קורה לי כלום. הייתי נופלת, מקבלת שפשוף, קמה וממשיכה לנסוע".
"יצא לי לפגוש מישהו בבית החולים שהייתה לו פגיעה דומה לשלי, וגם הוא רכב בלי קסדה", ציינה. "בגלל מה שקרה לי, רוב החברים שלי כבר לא רוכבים על קורקינטים. לפני כן היינו נוסעים חופשי. זה כלי תחבורה שימושי אבל מסוכן, ואם כבר לרכוב אז עם קסדה, לא כמוני".
דוקטש סיכמה: "אני לא חושבת שאחזור לרכוב על קורקינט. אני מבינה כעת את השבריריות שבחיים. התפקוד שלי כיום בסדר גמור, אבל אהיה קצת מוגבלת בשנה הקרובה. למשל, אסור לי לקפוץ כי בכל זאת, עברתי ניתוח ראש. אני גם לא יודעת כיצד הפציעה הזו תשפיע על הגיוס שלי לצה"ל".
נתונים מעודכנים של איכילוב, שמתפרסמים לראשונה, משרטטים תמונה מטרידה במיוחד בנוגע לפציעות רוכבי הכלים החשמליים. מנתוני בית החולים, שרוכזו על ידי רשם הטראומה הלאומי, בשנים 2022-2017 אושפזו בכל שנה בממוצע כ-200 פצועי רכיבה על כלים חשמליים מתוך כלל המפונים לחדר המיון. בשנת 2023 זינק מספר המאושפזים ל-330 - עלייה של 65%.
בעוד שהעלייה במספר הפצועים הכולל קשורה גם לגידול במספר הרוכבים, הנתון המדאיג יותר נוגע לחומרת הפציעות. בשנת 2022 טופלו בבית החולים 15 בני אדם ברמות הפציעה החמורות ביותר. ב-2023 זינק מספרם ל-27, עלייה של 80%. עד סוף חודש מאי 2024 כבר אושפזו במוסד הרפואי שמונה בני אדם עם פציעות קשות ביותר.
נציין כי בשל השימוש הרחב בכלים האלה בתל אביב ובסביבתה, ובשל העומס שבכבישיה, איכילוב נחשב לאחד ממוקדי הטיפול הגדולים בארץ בפצועי הקורקינטים והאופניים החשמליים.
דוקטור אייל חשביה, מומחה לכירורגיה כללית ומנהל היחידה לטראומה באיכילוב, אמר כי "בשנתיים האחרונות יש עלייה סטטיסטית של לפחות 150% במספר התאונות של קורקינטים ואופניים חשמליים בשנה. במקביל, אנחנו רואים מגמת עלייה חזקה בחומרת הפציעות".
לדבריו, "משך האשפוז ארוך יותר, הניתוחים מורכבים יותר והשיקום ממושך יותר. אנחנו מדברים על פציעות שנגרמו מפגיעות מכוניות ואוטובוסים: הרס מוחלט של גפיים, שברים מרוסקים באגן ופציעות פנימיות כמו פגיעה בכבד, בטחול ובצלעות. מדובר על חודשים רבים של החלמה מפגיעות כאלה".
ד"ר חשביה התקשה להסביר את הנתונים, והעריך כי "אולי יש שינוי בדפוסי הנהיגה או ברמת המתח במדינה שגורם לכל העסק הזה לזנק בחודשים האחרונים. כולנו מרגישים שיש הרבה יותר אלימות וצפירות בכבישים. אולי זה משפיע".
הוא הוסיף: "במטרופולין מאוד צפוף כמו תל אביב, ברגע שהנהגים פחות סבלניים - הכלים הפגיעים האלה חוטפים. לא נדרש הרבה כדי שאוטובוס 'יגלח' מישהו. אנחנו רואים גם עלייה בגילי הרוכבים. בעבר לא ראיתי אנשים שעולים על קורקינט בגיל 70, והיום אנחנו רואים מקרים כאלו, ובאופן כללי, לא מעט רוכבים מעל לגיל 50. אין יום שעובר שבו אין לנו תאונת קורקינט קשה בחדר הטראומה".
