"מתן חזר מריצה בים, ארז תיק ויצא דרומה. לא הספקנו להיפרד, רק נתתי לו תמונה משפחתית שייקח איתו" - סיפרה בדמעות אילנה לזר, אלמנתו של רס"ם (במיל') מתן לזר ז"ל. "התמונה שרדה, החזירו לי אותה אחרי שנהרג", אמרה.
2 צפייה בגלריה
רס״ם (מיל׳) מתן לזר
רס״ם (מיל׳) מתן לזר
מתן לזר ז"ל
(צילום: דובר צה"ל)
בבוקר 7 באוקטובר מתן הצטרף לכוחות הלוחמים בגדוד 6261 שבו שירת במילואים. "הוא יצא בחיוך, חיבק את הבן שלנו ארי ואותי, כשהייתי ממש בתחילת ההיריון. למרות שכלום עוד לא היה ברור – הוא הבטיח לי שהכול יהיה בסדר", סיפרה אילנה.
אחרי יותר משלושה חודשי לחימה, ב-22 בינואר, מתן נהרג עם 20 לוחמים נוספים שנפלו באסון הכבד במרכז רצועת עזה כתוצאה מפיצוץ מטען באל-מעאזי. "הספקנו לדבר באותו היום, חצי שעה בלבד לפני האסון - אבל לא נפרדנו", המשיכה אילנה. "הוא חיזק אותי, אמר לי כמה הוא אוהב אותי. באותו הערב שלחתי לו הודעה, ביקשתי שיעדכן שהכול בסדר, אבל הוא כבר לא ענה. כמה דקות אחרי - הגיעה הדפיקה בדלת".
רס"ם (במיל') מתן לזר מחיפה, בן ליוספה וסילביו, אח ללירן, עבד בתור אח מלר"ד במרכז הרפואי כרמל. הוא בוגר תואר ראשון במסלול המשולב לסיעוד באוניברסיטה העברית ותואר שני במנהל מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. הוא היה נשוי לאילנה ולהם שני ילדים, ארי (שנתיים ו-10 חודשים) ושיה (חודשיים).
2 צפייה בגלריה
yk14023929
yk14023929
אילנה, שיה והבן ארי עם תמונת אביו
(צילום: שרון צור)
בשירות הסדיר שירת מתן בצוות ברבי בסיירת פלחה"ן גבעתי, לצידם של איתמר טל ז״ל, רפאל אליאס מושיוף ז״ל, אדם ביסמוט ז"ל וברק חיים בן ואליד ז"ל. הארבעה, שהמשיכו עם מתן לשירות המילואים בצוות נתי - נהרגו לצידו באסון.
לאורך תקופת הלחימה זכה מתן ללוות מרחוק את ההיריון של אילנה: "הוא ידע שזו בת. באחת השיחות שלנו בטלפון הוא שיתף אותי בשם שבחר לה. מתן בעצם קרא לבת שלנו על שמו, שיה" (שיה מהמילה שי, מילה נרדפת למתנה).
ב-28 במאי הגיעה אילנה ללדת בבית החולים שבו מתן עבד. לדבריה, "בלידה של ארי מתן היה איתי, דאג לכל, בתור בעל תומך וגם איש רפואה מקצועי. הלידה של שיה הייתה בלעדיו, אבל הבאתי איתי את התמונה שלו ואת ספר התהילים שחברים שלו מהצוות מסרו לי. הרגשתי שליווה אותי ברוחו".
אתמול חגגו בבית משפחת לזר חודשיים להולדת שיה. "היא מאוד מזכירה לי את מתן", אמרה אילנה. "היא הביאה לנו כמשפחה הרבה אור, שמחה ונחת. ארי קיבל אותה כמו אח בכור מושלם, רגיש כל כך, עוזר במה שיכול. אתמול בחגיגה, ארי נתן לשיה נשיקה ואני חיבקתי את שניהם".
"אני בתקווה לשובם עוד היום של כל החטופים הביתה, ולניצחון במלחמה - זה הבית שלנו, אין לנו ארץ אחרת", סיכמה אילנה.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.08.24