גם לאחר שגופתו של מנהיג חמאס, אסמאעיל הנייה, הובאה לקבורה בקטאר, ממשיכים בכירים איראנים לאיים בתגובה ישירה וכואבת על חיסולו בטהרן. מנהיג איראן, עלי ח'מנאי, הצהיר כי "המשטר הציוני הפושע והטרוריסט" הכין בפעולת החיסול את הקרקע לעונש כבד, ואילו משמרות המהפכה איימו בתגובה קשה וכואבת מצד "חזית ההתנגדות הגדולה, ובמיוחד איראן".
1 צפייה בגלריה
(צילום: Office of the Iranian Supreme Leader/WANA (West Asia News Agency) Handout via REUTERS)
האיומים הנשמעים מטהרן אינם צריכים להפתיע איש. מיד לאחר התקיפה האיראנית נגד ישראל ב-13 באפריל, הצהיר מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, כי איראן אימצה משוואה חדשה מול ישראל וכי כל פגיעה ישראלית "באינטרסים של איראן, בבכירים שלה או באזרחיה" תיענה בהתקפה על ישראל משטחה. אין משמעות הדבר שכל פעולה ישראלית נגד יעד איראני תוביל בהכרח לתקיפה איראנית בשטחה של ישראל. עם זאת, משמעותה של המשוואה האיראנית החדשה היא הצטרפותה של אופציה נוספת לארסנל הכלים האיראני במאבקה נגד ישראל. לא רק טרור נגד יעדים ישראליים ויהודיים בחו"ל, תגובות באמצעות שלוחים, פעילות במרחבי הסייבר או הים, אלא תקיפה צבאית ישירה משטחה.
בינתיים, נראה כי ההלם וההפתעה על חיסול הנייה בלב טהרן עוררו מחדש את הוויכוח הפנימי באיראן סביב מאפייני התגובה הנדרשת. אתר חדשות איראני, המזוהה עם חוגים פרגמטיים במחנה השמרני, הציע בסוף השבוע למקד את הנקמה בישראל בחיסול רשת הסוכנים ("האלי כהנים" החדשים), שישראל הצליחה לבסס באיראן. במאמר פרשנות באתר נטען, כי הנקמה הגדולה ביותר בישראל תהיה באמצעות "כריתת זרועות התמנון הטרוריסטי" שישראל הקימה בשטח איראן. המאמר התפרסם על רקע דיווחים אודות גל מעצרים של עשרות חשודים, כולל קציני מודיעין בכירים, בחשד למעורבות בחיסול.
במקביל, פרשן בעיתון רפורמיסטי איראני קרא להגיב באופן שלא יסכן את איראן במלחמה כוללת ומבלי ליפול ל"מלכודת", שנתניהו מנסה להפיל בה את איראן לנוכח כישלונותיו בעזה, באמצעות גרירתה לעימות צבאי כולל. לטענת הפרשן, עדיף שאיראן תתמקד בשיפור יכולותיה ההגנתיות, הביטחוניות והמודיעיניות, תחזק את לכידותה הפנימית ותספק מענה לאתגרים הכלכליים והחברתיים הניצבים בפניה, באופן שיאפשר לה להתמודד בצורה טובה יותר מול האיום הישראלי.
ויכוח בצמרת השלטונית באיראן
ניתן להניח כי פרשנויות אלה משקפות ויכוח המתנהל גם בצמרת השלטונית המתחדשת בטהרן לאחר ניצחונו של מסעוד פזשכיאן בבחירות לנשיאות. ויכוח זה מבטא שתי גישות שאינן מנוגדות לחלוטין, אך הן שונות למדי. מייצגי הגישה הנצית יותר בהובלת האגף הרדיקלי במשטר ובמשמרות המהפכה, סבורים שמדיניות ההכלה לנוכח פעולות הסיכול של ישראל נכשלה, עירערה את ההרתעה האיראנית והחלישה את דימוי המשטר מבית ומחוץ. לפיכך, על איראן לדבוק במשוואה החדשה שיצרה לאחר המתקפה על ישראל גם במחיר נטילת סיכונים להסלמה ואף לעימות צבאי כולל.
לעומתם, חוגים פרגמטיים יותר, בהם ככל הנראה גם הנשיא החדש וכמה מיועציו, לרבות סגנו החדש לעניינים אסטרטגיים ושר החוץ לשעבר, מוחמד ג'ואד זריף, מייצגים גישה שונה. בראייתם, איראן צריכה להגיב לפעולה הישראלית, אך עליה להתמקד בשיקום יכולותיה והרתעתה באמצעות דיפלומטיה, ייצוב הכלכלה, פתרון משבר הלגיטימציה של המשטר, שיפור מעמדה הבינלאומי ומענה לבעיית החדירות המודיעינית שלה.
נראה כי בעת הנוכחית ובטרם התייצב הממשל החדש של פזשכיאן, הנעדר ניסיון ביטחוני ומדיני של ממש, נציגי הגישה הנצית עדיין נהנים מיתרון מובהק בתהליך קבלת ההחלטות. ניתן אפוא להעריך, כי גם אם איראן תבחר בסופו של דבר לשלב בתגובתה את יתר המרכיבים בציר הפרו-איראני, ובמיוחד את חיזבאללה, היא לא תוותר על תגובה ישירה משטחה, שעשויה להיות נרחבת יותר מזו של 13 באפריל.
רז צימט בתום סבב ההסלמה הנוכחי, שיש לקוות שיסתיים ללא עימות רב-זירתי כולל, יידרשו איראן וישראל להעריך מחדש את מאזן הכוחות האסטרטגי ביניהן ואת הדרכים לשפרו לטובתן. טוב תעשה ישראל אם תזכור כי המפתח לשיפור המאזן האסטרטגי מול איראן אינו נעוץ במבצעים צבאיים ומודיעיניים נקודתיים - מוצלחים ומרשימים ככל שיהיו - אלא בגיבוש ובמימוש אסטרטגיה כוללת מול טהרן, בשיתוף פעולה עם ארצות-הברית ומדינות ערב המתונות, תוך שיקום יכולותיה ומעמדה המדיני, חתירה למציאת הסדר אזורי והיערכות משופרת להמשך המערכה נגד האיומים מצד איראן, הן בזירה האזורית והן בגרעין.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב
פורסם לראשונה: 00:00, 05.08.24
