עד כמה, אם בכלל, השתנה מצבה האסטרטגי של ישראל בעקבות שני החיסולים, בביירות ובטהרן? לאחר אופוריה של שעות בודדות, משום שזה היה מיצג של וירטואוזיות מודיעינית ומבצעית, אנחנו חוזרים לקרקע המציאות. מלחמה רב-זירתית בפתח. וכדי להחמיר את המצב, נתניהו ניצל את החיסולים כדי להודיע על הארכת המלחמה ברצועה. אין עסקה. ובעברית פשוטה: הפקרת החטופים והמשך ללא סוף של מלחמת ההתשה, עם אופציה למלחמה הרבה יותר גדולה.
זה לא שהעולם נגד נתניהו. זה רוב הציבור הישראלי. אלה כל ראשי מערכת הביטחון. ואלה לא מעט מחברי הכנסת והשרים של הליכוד. האם נתניהו צודק וכולם טועים? יכול להיות. דא עקא, שנתניהו הוא כישלון אסטרטגי מהלך. נכשל מול איראן. נכשל מול חיזבאללה. נכשל מול חמאס. ומאז 8 באוקטובר הוא הוביל את ישראל לשפל המדיני הגדול בתולדותיה. אפשר לסמוך עליו?
כן, יש הישגים. עוד מחבלים מחוסלים. עוד מנהרות מתגלות ומפוצצות. אבל כבר יותר מדי זמן ההישגים בשטח הולכים וקטנים, לעומת הנזקים ההולכים ומצטברים
גרוע מכך, נתניהו יודע שכל יום שעובר הוא עוד יום של פגיעה בישראל. עוד עסקים קורסים. עוד מילואימניקים שבורים. עוד כלכלה פגועה. עוד יום שבו עשרות אלפי ישראלים עדיין פליטים בארצם. עוד חיילים שעלולים להיהרג. כן, יש הישגים. עוד מחבלים מחוסלים. עוד מנהרות מתגלות ומפוצצות. אבל כבר יותר מדי זמן ההישגים בשטח הולכים וקטנים, לעומת הנזקים ההולכים ומצטברים. לאחר למעלה מ-300 ימים, חמאס ממשיך לשגר רקטות. כמעט עשרה חודשים, ולא היה כמעט יום אחד ללא מטחים מכל הסוגים מצפון. אז כל הכבוד לצה"ל. למודיעין. לדיוק. לביצוע. אבל היו כבר אינספור חיסולים מדהימים. הם שינו משהו? הם עצרו את איראן? את חמאס? את חיזבאללה?
צריך למוטט את האיום האיראני. אבל עוד לפני כן אנחנו זקוקים לשינוי אסטרטגי, שיגיע רק עם עסקה לשחרור החטופים. משום שעסקה תוביל להפסקת אש בכל החזיתות. אפילו נסראללה הכריז - ברגע שתסתיים הלחימה בעזה, גם חיזבאללה יניח את נשקו. ישראל זקוקה לתקופת רגיעה, בעיקר לצורך שיקום צה"ל, שיקום הכלכלה, שיקום האווירה, והכנה אסטרטגית קצת יותר מוצלחת מול איראן, ראש הנחש, ומול השלוחים שלה בלבנון ובתימן. הקואליציה האזורית כבר מוכנה. אפשר לשדרג אותה, חובה לשדרג אותה, עם המגה-דיל האמריקני-סעודי-ישראלי. אבל נתניהו מסרב. הוא ממשיך באסטרטגיה של "לחץ על חמאס". זה בדיוק מה שמסייע לסינוואר לגרור את חיזבאללה למערכה. הוא כבר הצליח. הנזק מצפון גדול הרבה יותר מהנזק מכיוון דרום. סינוואר רוצה עוד. החיסולים דווקא עוזרים לו. הרי אנחנו על סף הידרדרות. במקום הנזק הקשה שגורם לנו חיזבאללה בעימות היומיומי והמתיש, אפשר תמיד לעבור לנזק הרבה יותר גדול, גם מכיוון איראן, שייתכן שיגיע בימים הקרובים. טועה מי שחושב שזו תהיה מערכה קצרה. אנחנו כבר למעלה מ-300 יום מול חמאס, וישראל עדיין שקועה בביצה. למה מישהו משלה את עצמו שמלחמה אזורית תסתיים במהרה?
1 צפייה בגלריה
הפגנה נגד ראש הממשלה בצומת חורב שבחיפה ביום ה-302 למלחמה
הפגנה נגד ראש הממשלה בצומת חורב שבחיפה ביום ה-302 למלחמה
הפגנה נגד ראש הממשלה בצומת חורב שבחיפה ביום ה-302 למלחמה
(צילום: יאיר גיל)
היה אפשר גם אחרת. ואולי זה לא מאוחר. גם להגיע לעסקת חטופים, גם לבסס את הקואליציה האזורית, וגם להציב אולטימטום לחיזבאללה - הפסקת אש מיידית ומימוש החלטה 1701, שמשמעותה הוא פירוז דרום לבנון. אם חיזבאללה היה עונה בחיוב - ישראל הייתה משיגה את מה שלא השיגה כבר הרבה מאוד שנים. תושבי הצפון היו חוזרים לבתיהם, והשיקום היה יכול להתחיל. ההתמודדות עם ארסנל החימושים של חיזבאללה, במקרה כזה, יכולה להגיע במועד שמתאים הרבה יותר לישראל. ואם נסראללה היה אומר ‘לא’ להחלטה שזוכה לתמיכה של כל הקהילה הבינלאומית - ישראל הייתה במצב הרבה יותר טוב בחזית המדינית. זו חזית שאנחנו נוטים לזלזל בה, אבל פעם אחרי פעם זו החזית שהכישלון בה גורם לפגיעה בחזית הצבאית.
כאשר ארה"ב מעכבת חימושים וגובר בה הלחץ להפסקת ייצוא ביטחוני לישראל - זה בגלל החזית המדינית. כאשר בריטניה שוקלת עצירה של כל הייצוא הביטחוני לישראל - זה בגלל החזית המדינית. כאשר איטליה כבר הודיעה על עצירת ייצוא נשק - זה בגלל החזית המדינית. וכאשר הולנד וקנדה הפסיקו בפועל משלוחי תחמושת - זה בגלל החזית המדינית. והשפל המדיני, שמחליש את ישראל צבאית, מעודד את איראן להיכנס למלחמה.
שונאי ישראל לא יתרשמו משום הצעה ישראלית להפסקת אש ולמימוש החלטות או"ם. אבל מקבלי החלטות בארה"ב ובאירופה יושפעו. ובכלל, איך בדיוק מתכוון נתניהו להמשיך עם עוד ועוד לחימה כאשר יש פחות ופחות חימושים? איך בדיוק הוא יעשה את זה ללא רכבת אווירית מארה"ב, שנמאס לה מראש הממשלה הסרבן?
ישראל זקוקה לנקודת מפנה. ייתכן שאין מנוס מעימות רב-זירתי עם איראן. אבל רק לאחר יציאה מהשפל המדיני, בלי מחסור בחימושים, ועדיף שרק לאחר גיבוש קואליציה אזורית, מול קואליציית ארגוני הטרור בראשות איראן. המקום שאליו הגענו אחרי קרוב לעשרה חודשים מעיד על קיבעון אסטרטגי. הקיבעון כבר הפך לכישלון. הוא עלול להידרדר לכישלון מוחלט.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.08.24