לפני כחודש הוזעק צוות של כוח 100 למחנה שדה תימן, לאירוע חריג: מחבל נוח'בה התפשט לגמרי מול לוחמת כליאה, והחל להשתולל במכלאה. "כשהגענו לשם", מספר "מוטי", מילואימניק מכוח 100, "המחבל היה בלי מכנסיים. הוא ניענע את גדרות התיל בחוזקה ופצע את עצמו. כשהוא ראה אותנו, התחיל לצעוק בערבית, קילל ואונן ליד המילואימניקית המבוהלת".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
ומה עשיתם?
"נכנסנו לתוך המכלאה. בכל אחת כזאת יש בין 100 ל-120 מחבלים. אנחנו תמיד רעולי פנים בתפקיד, כדי שלא יזהו אותנו, ועם כל הציוד עלינו: נשק, רימוני הלם, גז מדמיע וכלבים עם זממים (מחסומי פה מרושתים – ש"מ). האפקטיביות של הכניסה שלנו חזקה, ומשרה מיד פחד על המחבלים. רק למראה הכלבים הם מיד עושים במכנסיים. השתלטנו עליו, לקחנו אותו לחיפוש, והזהרנו אותו שלא יחזור על המעשה שלו. וזהו. במקרה של החיילת הזאת, היא רצתה להגיש תלונה, ולדבריה עד עכשיו לא גבו עדות ממנה".
"אורן", מילואימניק נוסף בכוח 100: "היו לנו מקרים בהם המחבלים הורידו את הפלנליות מהעיניים ועשו תנועות מגונות לחיילות: שריקות בוז, קולות של מציצות, צעקו 'נזיין אתכן', 'נאנוס אתכן', ואין להן שום דרך להתגונן. אנחנו שומעים דברים מזעזעים על מה שהן עוברות איתם"
"וזה מה שאנשים לא מבינים", מוסיף "גדעון", "שאם לא היה אותנו, כנראה מחבלי הנוח'בה היו מזמן אונסים חיילים וחיילות בשדה תימן. או שכולם יחד היו קמים עליהם ופוגעים בהם, שלא לומר חוטפים אותם כבני ערובה למיקוח".
עד השבוע שעבר, רק מעטים ידעו מהו כוח 100 ומה באמת הם עושים. אבל ביום שני שעבר, פשטה המשטרה הצבאית על מחנה שדה תימן וביקשה לעצור תשעה חיילים מכוח 100. הסיבה: אצל מחבל נוחב'ה שאושפז בסורוקה נמצאו פציעות קשות באזור פי הטבעת, ועלה החשד החמור שבוצע בו מעשה סדום באמצעות חפץ כלשהו. אנשי כוח 100 החלו להתעמת עם חוקרי המשטרה הצבאית, הסרטונים הועלו לרשתות החברתיות, וכדור השלג החל לצבור תאוצה. מאות מפגינים, ובראשם חברי כנסת מהימין, התגודדו בשער מחנה שדה תימן, ובהמשך פרצו לתוכו. לאחר מכן, כשנודע להם כי העצורים הובלו לקריית המשפט הצבאית שבמחנה בית ליד, החלו עימותים גם שם, ומפגינים חדרו גם לבסיס הזה. בכמה מקרים תועדו רעולי פנים חמושים עם חולצות שחורות והסמל של כוח 100, גם בעימותים הללו, וגם בהפגנות נוספות לתמיכה בעצורים. כך או כך, האירוע הנפיץ כבר מזמן הפך מחקירה משטרתית וחיפוש אחרי עובדות, לחומר בעירה פוליטי, והפעם רעיל ונפיץ במיוחד.
האם בוצע מעשה סדום במחבל נוח'בה בעת שהיה כלוא במחנה תימן; או שמא הפציעות הרקטליות הן תוצאה של משהו אחר, אולי אפילו של אונס על ידי חבריו המחבלים במחנה עופר, בטרם הועבר לשדה תימן, כפי שנטען השבוע על ידי כמה מפרקליטי החשודים? התשובה על כך תיקבע אך ורק על ידי בית המשפט. אלא שבינתיים שכחו את כל שאר חיילי כוח 100, שכבר מכונים "מיליציה צבאית" בצד אחד של המפה הפוליטית ו"קורבנות צבא הקונספציה" בצד השני. והם, מבחינתם, לא אלה ולא אלה.
עוד בטרם אסר עליהם צה"ל להתראיין, כינסנו חמישה חיילים מהיחידה, כדי שיספרו מה באמת הם עושים, איך נראה השירות שלהם בשדה תימן מול מחבלים שביצעו את הנוראים שבפשעים, וגם מה הם חושבים על המעצר של חבריהם, והמהומות שבאו בעקבותיו. "יוסי", "גדעון", "אורן", "מוטי" ו"משה" – כל השמות בדויים – הם מילואימניקים בכוח 100, שהגיעו לשרת את המדינה. אפשר להסכים עם הדברים שייאמרו פה, אפשר גם שלא. אבל דבר אחד כן חייבים: להקשיב להם. וגם להתרעות שהם מעלים לגבי מה שקורה בשדה תימן. "סביר להניח שבלעדינו", משרטט יוסי תרחיש מפחיד, "הייתה פה בריחה המונית של מאות נוח'בות לאזור זירת העוטף. וזה כולל השתלטות על הנשקים ועל הציוד של הלוחמים".
אחרי השבת השחורה נלכדו בישראל אלפי מחבלים - נוח'בה, חמושים מארגונים אחרים, וגם אזרחים-בוזזים שחדרו לארץ וחלקם ביצעו פשעים מזעזעים. כשצה"ל נכנס לרצועה, המספר הזה התעצם פי כמה. למרות ההתרעות של מערכת הביטחון לשר הממונה בן גביר, שב"ס לא היה ערוך לקלוט את כמות העצירים האדירה הזו. לכן נוצר צורך דחוף במתקן כליאה צבאי, שאליו יגיע זרם העצורים. בשדה תימן, מחנה המרוחק רק כמה ק"מ מבאר-שבע, יש כמה מתחמים, בהם בסיס של המשטרה הצבאית. בבסיס הזה הוקם כבר במהלך עופרת יצוקה וצוק איתן מתקן כליאה למחבלים. לכן, היה רק טבעי שגם הפעם ייכלאו שם מחבלים, יעברו חקירות, מיון ושיבוץ ואז יועברו למתקני שב"ס. אלא שגם עכשיו אין מקום לכולם בבתי הכלא של שב"ס, ומתקן הכליאה הזמני בשדה תימן הפך עבור מאות מחבלים למתקן קבע.
השמירה בפועל והטיפול השוטף במחבלים בשדה תימן מוטלת בעיקר על חיילי וחיילות המשטרה הצבאית ("מ"ם-צד"יקים" בעגה הצבאית, "לוחמי כליאה" בהגדרה הרשמית). הם אינם מיומנים בהתמודדות עם מחבלים מסוכנים, ולמעשה בעיקר מפטרלים בין המכלאות. בצה"ל חששו – ובצדק – שבשדה תימן יתפתחו תרחישי קיצון, כמו בריחה המונית, התקוממות או חטיפה של מ"ם-צד"יק והחזקתו כבן ערובה. גם חיפושים בתוך המכלאות עלולים להיות מסוכנים מאוד. לכן היה צורך להקים כוח ייעודי, שיקבל הכשרה לתרחישים כאלו. אף אחד לא רוצה מאות מחבלים שפרצו את הגדר ורצים חמושים לעבר באר-שבע.
גדעון: "הייעוד שלנו הוא התערבות במקרה קיצון במתקני כליאה בשני מקרים: בהפס"ד (הפרות סדר – ש"מ) מהרמה הפסיבית ועד הרמה האקטיבית ובריחה המונית של אסירים; ובאירוע בני ערובה, כאשר מחבל יכול לחטוף את אחד המ”ם-צד”יקים ולעשות פיגוע מיקוח".
כליאה זה מקצוע, סוהר שב"ס עובר הכשרה בסיסית של כמה חודשים. ההכשרה שלכם מספיקה לתפקיד כל כך רגיש?
יוסי: "כולנו לוחמים בוגרי יחידות מיוחדות, עברנו מבדקים ומיון, אחר כך הכשרה אינטנסיבית של חודש, ובסיומה ממשיכים לעשות אימונים כל הזמן".
גדעון: "כשאנחנו מקבלים לוחמים ליחידה, מדריכים אותם איך להפעיל שימוש בכוח סביר על פי התקנות והחוקים, מה מותר ומה אסור".
מה מותר ומה אסור?
יוסי: "חברי הכוח יודעים שגם אם סופגים מהמחבלים יריקות, קללות, צעקות, אצבע משולשת - אסור להם לפעול נגדם בשום אמצעי. למעט כשיש סיכון ממשי, ותוך הפעלת כוח סביר".
זו יחידה קטנה, אינטימית, "משפחה", הם אומרים, בסביבות 50 איש, שמחולקים לשלושה צוותים. כל צוות כולל לוחמים, חובש, כלבן, דובר ערבית וקלעים. "יש בינינו יהודים, דרוזים, מוסלמים", אומר יוסי. "חלקנו תושבי העוטף. לוחמים מכל קצוות הקשת הפוליטית. אבל לא מדברים פוליטיקה, באנו לשרת את המדינה. כולנו אחים פה. אין הבדל ביו עדה, דת, או לאום".
ואיך המחבלים מגיבים כשהם מבינים שיש מולם מוסלמים ודרוזים מהכוח?
אורן: "כשאנחנו באים אליהם הם לא מוציאים הגה ולא מדברים".
אתם יודעים מה המחבלים, או לפחות חלקם, עשו?
גדעון: "אנחנו לא יודעים וגם לא רוצים לדעת מי הם ומה הם עשו. כולם מחבלים".
אורן: "וכולם ברמת סיכון מאוד גבוהה".
4 צפייה בגלריה
מחבל עצור במכלאה בשדה תימן. "כשאנחנו באים והם שומעים מרחוק את הכלבים משקשקות להם הביצים" | צילום: מתוך CNN
אחרי המעצרים של חבריכם, לוחם בכוח 100 סיפר: "מדי יום הם משפילים אותנו, מתגרים וחוגגים שחיילים נהרגים". אתם גם חוויתם את זה?
אורן: "המחבלים משפילים בעיקר את הסוהרים של מצ"ח, לא אותנו. הם אומרים למ"ם-צד"יקים דברים כמו: 'כולכם תמותו, 7.10 יהיה עוד פעם', אבל כשאנחנו באים והם שומעים מרחוק את הכלבים משקשקות להם הביצים".
מוטי: "חלק מהם רועדים עם הידיים למעלה ומשתינים מהפחד".
אורן: "איך שהם שומעים אותנו, הם מזהירים האחד את השני בערבית 'אל שאוויש הום הונאק', השומרים הם פה".
משה: "אנחנו באים תמיד רעולי פנים. הם לא יודעים מי אנחנו. יש כאלה בין הנוח'בות, לעומת זאת, שמדברים עברית חלקה. והם מתגרים בחיילות וגם זורקים לנו מילים בכוונה. להתגרות".
תנו דוגמאות לחיכוכים, התגרויות או עימותים שהיו לכם עם המחבלים.
אורן: "היה לי מקרה שמחבל נשך אותי ברגל. כשרציתי לתפוס אותו לצורך חיפוש הוא נתן לי ביס. וכשלוחם נוסף תפס אותו מהאזיקים, אז הוא נשך גם אותו, ביד".
משה: "הרבה פעמים הם מנסים להפעיל כוח נגדנו. דוחפים, מנסים להכות אותנו עם האזיקים. יש סדר כניסה למכלאה: כשאנחנו באים הם מורידים את הראש, יורדים מכופפים לרצפה, כולם עם הידיים חשופות למעלה, כדי שנראה שהם לא מחזיקים כלום. אז הרבה פעמים מחבל מרים את הידיים למעלה, אבל עושה תנועות עם אגרופים, או שמוריד את הראש ואז פתאום מכניס את הידיים שלו מתחת לחזה, כך שאי-אפשר לדעת אם הוא מחזיק משהו. הרבה פעמים כשאנחנו מגיעים, הם מתנגדים לחיפושים, זורקים לנו מילים בערבית. צוחקים בינם לבין עצמם על מדיניות ההכלה שלנו".
משה: "היינו בפעילות שבה אחד מהמחבלים צעק: 'אני ב-7.10 רצחתי ואנסתי, וכל מי מכם שייכנס למכלאה, אני ארצח אותו גם כן’".
איך הגבתם?
"לא הגבנו. אנחנו מוגבלים, וגם מצולמים 24/7 במעגל סגור".
אורן: "מגיע צוות של שני לוחמים לקחת מישהו לחיפוש. לפעמים הם שוכבים על הרצפה, וכשאנחנו נאלצים לעבור ביניהם, הם שמים לך רגל, או זזים לאמצע וחוסמים בכוונה את המעבר, או מתנגדים בכוח".
יוסי: "המקרה הכי חמור שהיה לי זה שניסו לחטוף מלוחם שהיה איתי את הנשק".
מה קרה שם?
"אחד התפקידים שלנו הוא ליצור מפגן כוח, כדי להשריש לנוח'בות מי האחראים על מתקן הכליאה. היה מידע וחשש להפרות סדר של הנוח'בות, וראו שהם מתארגנים כדי ליצור מהומה. מפקד הכלא קרא לנו. הכוח שלנו נכנס לבצע את החיפושים, ובזמן החיפוש התברר ששניים מהם ללא אזיקים, וניסו לתקוף פיזית את הלוחמים. תמיד בחיפושים הם צריכים להיות אזוקים עם הידיים מקדימה. אבל הם הסתובבו עם יד אחת פתוחה מהאזיקים, וניסו לתקוף ולבצע חטיפה של נשק מאחד הלוחמים שלנו".
איך הגבתם?
"יש לנו טייזר ואלה, ומיד הגבנו. שימוש בכוח סביר על מנת לרתק את המחבלים. אבל אם הם היו מצליחים לחטוף את הנשק, את קולטת מה היה יכול לקרות כאן? הם יודעים לשחרר את האזיקים. מוצאים חוט ומשחררים באמצעותו. או שהם מתלוננים שהאזיקים לוחצים עליהם, אז משחררים להם. אז אם תהיה התנפלות אחר כך על לוחם כליאה, אל תבואו בטענות. כי זה יכול לקרות כל רגע".
עם יד על הלב, הייתם עדים לאיזושהי התעללות שלא לצורך במחבל שעצור אצלכם?
מוטי: "זה בדיוק ההבדל הדק: אם נגיב, תהיה פה עבירה על החוק. עם ישראל צריך להודות לנו, על זה שאנחנו עובדים עם תתי-אדם, עם הנאלחים הכי גדולים שיש. אנחנו, שהיינו במלחמה, נתקלנו עם מחבלים, ראינו הרוגים ונהרגו לנו חברים, והם עושים מאיתנו פה צחוק. ואין לנו אפשרות להגיב כלפיהם ולנהוג כפי שאני באמת חושב בראש, בגלל שאני תחת מגבלות".
למה בכלל חיילים צריכים לעשות את העבודה הזו? זו לא עבודה לשב"ס, למשטרה?
גדעון: "לשב"ס יש את הצפיפות במתקנים שלו, ולכן הצבא הקים פה את המכלאות. משטרה צבאית כמו שיש פה במתקני הנוח'בות לא יכולה להתמודד עם מחבלים, והם גם לא רוצים. ילדים בסדיר, אין להם הכשרה, אין להם ידע וניסיון כמו שיש לנו. וזה גם בכלל לא תפקיד למשטרה".
במקור, כוח 100 הייתה יחידת עילית של המשטרה הצבאית, שהוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. באותן שנים, ובמיוחד אחרי האינתיפאדה הראשונה, זינק מספר העצורים והכלואים הפלסטינים במתקנים צבאיים, ונוצר צורך ביחידת השתלטות מיוחדת למקרה של התפרעויות, מרד, חטיפת בן ערובה, ועוד. לכן הוקמה כוח 100, שהייתה בעצם מעין מקבילה ליחידת מצדה של שב"ס. המסלול שלהם היה ארוך ומפרך מאוד, ובסופו, כמו בכל יחידה מובחרת, ענדו הלוחמים בגאווה את סיכת היחידה, עם סמל הנחש והמספר 100.
שמואל אלבז, לשעבר מפקד כלא מגידו בתקופה שהיה עדיין צבאי, זוכר היטב את אנשי היחידה המקוריים, שעבדו אצלו לא מעט. "קרה לנו שבאמצע הספירה אחד העצורים רץ מאחורי סוהר עם סכין שהחביא מאחורי הגב וניסה לדקור אותו".
יוסי מכח 100: "התחושה היא שלנוח'בות דואגים לתנאים ולזכויות יותר מאשר לנו. דואגים לפנק אותם, את הרוצחים והאנסים האלה! כשאנחנו נכנסנו ליחידה, ישנו כ-50 לוחמים באוהלים מחוררים, עם גשם על הראש, ללא מיטות, על מזרנים רטובים וללא ציוד מינימלי. מים חמים להתקלח לא היו לנו, וגם לא מזון סביר"
ומה קרה?
"הוא מיד נבלם על ידי כוח 100, שהגיבו בשניות. בתקופתי הם היוו חלק אינטגרלי מהסד"כ שלי בכלא: כמו שיש לי לוחם, טכנאי, טבח ואפסנאי. לא מתחילים ספירה אם אין לידך כוח 100 עם כל הציוד: מטול גז, רימוני הלם, נשקים, קסדות, אלות ואקדחים. זאת הייתה גם התחושה אצלי, שאני לא יכול לפעול בלעדיהם".
אלא שעם הזמן, האסירים הביטחוניים הועברו למתקני שב"ס, הדרישה ליחידה הלכה ופחתה, וב-2006 היא פורקה. כמעט 20 שנה מאוחר יותר הגיעה המלחמה הנוכחית, שדה תימן הוצף במחבלים, ועימה שוב הצורך ביחידת התערבות. כוח 100 חזרה לתמונה. "זה התחיל ממודעת דרושים באתר של פורום המילואים", משחזר יוסי.
מה היו הקריטריונים לקבלה?
גדעון: "רובאי 07 ומעלה, בני 48-22, כולם מילואימניקים יוצאי יחידות קרביות, עם עדיפות ליחידות מיוחדות - כולנו אגב מהמיוחדות - בעלי כושר גופני גבוה, ורצון ומוטיבציה לתרום למדינה. כולנו פה בהתנדבות. ובניגוד למה שאולי חושבים, לא מגיעים לפה לעשות בית זונות. היו לנו פה כבר כאלה שחשבו שהם באים לראות סרטים ולשתות קפה, והם כבר לא איתנו יותר".
הלו"ז של היחידה צפוף. הם יושבים כשבע דקות נסיעה משדה תימן, ואמורים להיות מוכנים להקפצה מיידית 24/7. בין לבין, הם עוברים אימוני כושר - כל בוקר נפתח למשל בריצה של חמישה ק"מ - ואחר כך עוברים אימוני לוחמה בטרור, שפה ערבית, טיפול בהפס"ד, וגם יורים לא מעט. את השגרה הזו מפירות ההזנקות למתקן הכליאה, והן לא מעטות. אורן: "אנחנו הכוח היחיד שיש לו יכולת והכשרה להיכנס למכלאה עצמה. לפעמים אומרים לנו: 'מחבל מספר כך וכך (המחבלים מקבלים מספר עציר – ש"מ) נחתך בגדר תיל', או 'מחבל משתולל'. ואנחנו נכנסים".
גדעון: "הכוח גם נכנס לחיפושים יזומים בהוראה של מפקד המתקן, בדרך כלל חיפוש אצל מישהו ספציפי".
מה למשל מוצאים בחיפושים האלו?
אורן: "מצאנו אצלם ברזלים, ברגים, חתיכות שהם מפרקים מהמקלחות, או חתיכות פלסטיק דק, שהם מחדדים אותן (ויכולות לשמש כנשק – ש"מ)".
יוסי על המעצר של חבריו ליחידה: "ניגשתי מיד לחבר'ה הרעולים שהחזיקו את הלוחמים שלנו ושאלתי מה פשר העניין ושיזדהו מיד, או שניאלץ להשתמש נגדם בכוח סביר, כדי למנוע את האירוע הבזוי הזה"
משה: "מוצאים גם צינורות דקים שהם מכינים מפירוק גדר התיל והופכים לנשק, או ברזלים שבאמצעותם הם חותכים לעצמם את האזיקים או יוצרים לעצמם סוג של דוקרנים".
מה, הגדר שם מתפרקת כל כך בקלות?
אורן: "החשש הוא שאם מספיק מחבלים יזיזו את הגדר, בתוך שנייה הם פורצים החוצה".
גדעון: "המתקנים בשדה תימן לא עומדים מבחינה טקטית ואסטרטגית בשום סטנדרטים. החשש הוא שברגע האמת, המחבלים ינצלו את נקודות התורפה והחולשה שלנו, וישחטו את אנשי המשטרה הצבאית ואת כל מי שיהיה באזור. ואם הם לא עשו את זה עד היום, זה רק בזכות כוח 100 וההרתעה שאנחנו מייצרים. יש להם הרבה זמן לחשוב, לתכנן וליישם, וזאת לא שאלה של אם, אלא של מתי. כל מי שנמצא שם הוא עם דם על הידיים, מחבלים מיומנים שעברו אימונים מפרכים בארגוני הטרור בדיוק למשימות האלה. אז אל תגידו שלא התרענו".
יוסי: "ואחרי כל אלה, התחושה היא שלנוח'בות דואגים לתנאים ולזכויות יותר מאשר לנו. דואגים לפנק אותם, את הרוצחים והאנסים האלה! כשאנחנו נכנסנו ליחידה, ישנו כ-50 לוחמים באוהלים מחוררים, עם גשם על הראש, ללא מיטות, על מזרנים רטובים וללא ציוד מינימלי. מים חמים להתקלח לא היו לנו, וגם לא מזון סביר. ואילו המזון שנכנס לנוח'בות על בסיס קבוע, הוא טרי וכולל מגוון של ירקות ופירות, דברי חלב וטונה. בלית ברירה, לקחנו מהאספקה של האוכל שלהם".
עד כדי כך?
"כן. אני אישית לקחתי ארגז תפוחים, כי לנו לא היה מה לאכול".
ביום ראשון שעבר התהפכו היוצרות בשדה תימן, כששוטרי וחוקרי מצ"ח נכנסו לבסיס כדי לעצור תשעה מהלוחמים של כוח 100.
יוסי: "אין ספק שהם נכנסו בצורה אלימה, מוחצנת, ועם מסכות כאילו הם הולכים לעצור נוח'בות ולא חיילים בשר מבשרם. יכלו לבוא בצורה נעימה ולסגור עניין. כל זה היה מהלך מיותר שיצר את כל הטררם מסביב".
מה היה שם?
"החבר'ה היו בבוקר במטווח. בשעה 11:00 מ"מ מפקד הבסיס ביקש מהמפק"ץ וממספר לוחמים להגיע לשיחה בהולה אצלו במשרד. לא אמר למה. הם הגיעו אליו והמתינו, ואז נכנסו למשרדו כ-30 שוטרי מצ"ח ללא שום סימן זיהוי, עם מסכות קורונה, חלקם על אזרחי עם חולצות טריקו שחורות, ושם נערך שיח איתם".
איפה אתם הייתם בזמן הזה?
"היינו בפלוגה, וב-12:30 בערך, החבר'ה של הכוח שלנו פתאום צעקו לנו: 'יש פה אנשים על אזרחי עם מסכות שמחזיקים בחיילים שלנו'. יצאנו מיד החוצה. אני אישית לא ידעתי מי הם ולא הבנתי שזה מעצר, הם גם אסרו על העצורים להוציא הגה מהפה.
"ניגשתי מיד לחבר'ה הרעולים שהחזיקו את הלוחמים שלנו ושאלתי מה פשר העניין ושיזדהו מיד, או שניאלץ להשתמש נגדם בכוח סביר, כדי למנוע את האירוע הבזוי הזה. לא ידענו שהם כבר לקחו היישר מהמשרד שלושה עצורים, וחזרו לפה עם השישה כדי שייקחו איתם ציוד למעצר. לנו לא אמרו כלום".
אורן: "הייתי בשירותים כשאחד העצורים נכנס, מלווה בשני חוקרי מצ"ח. בתא לידי הוא אמר: 'אחי, לוקחים אותנו למעצר, תעדכן את המפקד שלנו'. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק, אבל כשיצאתי ראיתי שכולם נלקחים. היינו בשוק".
יוסי: "הם לא היו אזוקים, אז מהר החזרנו את השישה לתוך הפלוגה והודענו שהם לא זזים מפה עד שסמכות פיקודית תסביר לנו מה קורה".
ואיך כל זה דלף החוצה?
"אחד הלוחמים העלה מהר סרטון, וברגע שזה היה באוויר, זה עשה את הרעש שלו ויצא משליטה. היה שם אחד (מאנשי מצ"ח) שהחזיק ביד אחת אקדח וביד השנייה החזיק את החבר שלנו מהכוח, מהר השתלטתי על האקדח, והוא ריסס אותנו בגז פלפל".
גדעון: "היו איתם דין ודברים עד שהגיע לשם מפקד הבסיס, והגיע צוות מו"מ וגם סא"ל מטעם מצ"ח שדיבר והסביר".
יוסי: "שאלנו אותם, למה לא הזדהיתם בצורה מכובדת? למה ככה? עכשיו, אחרי שהצגת את עצמך והסברת שהם דרושים לצורך חקירה, אנחנו נשתף פעולה, אבל לא בדרך בריונית כאילו אנחנו אחרוני הנוח'בות. אמרנו לו שאם היו מדברים אלינו בצורה ברורה ומכבדת, היינו מביאים בעצמנו את החברים שלנו לבית ליד. אמרנו 'נוציא אותם בצורה נעימה ונכניס לרכבים שלכם, למרות שאנחנו לא יודעים על מה ולמה אתם עוצרים אותם, ומה החשדות נגדם'".
בצה”ל טוענים כי לא נהגו באלימות, וכי גז הפלפל לא רוסס על ידי אנשי מצ”ח. עוד טוענים כי המסכות הן בשל איומים ששוטרי מצ”ח סופגים ברשתות החברתיות לאחרונה (ראו מסגרת). אבל כך או כך, בינתיים הרוחות בחוץ התלהטו מאוד, ולבסיס פרצו ח"כ צבי סוכות והשר עמיחי אליהו. אזרחים משולהבים חדרו לבסיס יחד עימם.
מה חשבתם על ההתפרצות האלימה לבסיס?
גדעון: "כל היום הזה היה מבחינתנו לא צפוי. לא הבנו איך הם באו לשם. אנחנו לא בעד לחדור לבסיסים, אנחנו נגד התנהגות אלימה, וזה לא היה צריך לצאת מפרופורציה. יש לנו מדינת חוק ואנחנו אנשים שומרי חוק".
וההתפרצות לבית ליד?
יוסי: "זה היה חמור, אבל גם זה לא אנחנו. אלו אזרחים וח"כים שפשטו קודם על שדה תימן והמשיכו משם לבית ליד".
התגובות לאירוע הקשה היו כאמור בהתאם, כולל גורמי ימין שהוקיעו את האירוע, וניסיון הנמכת להבות מצד ראש הממשלה. ח"כ יאיר גולן צייץ, למשל: "היום נחשפנו לקיומן של מיליציות חמושות שפועלות על מנת להלך אימים על גופים ריבוניים, ובהם איום מפורש על חיילים וקצינים בצה"ל. אני דורש מהשב"כ לפתוח בחקירה נגד כוח 100 ונגד מיליציות אחרות. יש לבחון מי חימש אותן, מי נותן להן הנחיות והאם השר לביטחון לאומי וגורמים אחרים בממשלה קשורים אליהן".
תגידו, אתם מיליציה?
יוסי: "אנחנו לא מיליציה, לא פלנגות ולא קומנדו סורי. אנחנו חיילי צה"ל במילואים, מלח הארץ. חלקנו אנשי העוטף, יוצאי יחידות קרביות שבאו לשרת את המדינה, ולמשמע ההכפשות שלו אנחנו חשים בושה. איך הוא מעז לקרוא לנו 'מיליציה חמושה'? אנחנו כוח חיילים שלא פורצים לבסיסים, לא שוברים שערים, וממש לא קוראים למחאה אלימה כנגד חיילי צה"ל".
למה לדעתכם זה הפך אירוע של שמאל-ימין? ח"כים מהימין פרצו לבסיס, מהשמאל מיד גינו.
מוטי: "ברור שהיו כאלה שניסו לרכוב על הגב של האירוע הזה, גם פוליטית, וגם קיצוניים, ולרכוב גם על הגב שלנו. אנחנו חיילים בצבא מדינת ישראל, יש בינינו לוחמים מכל קצוות הקשת הפוליטית: ימין ושמאל, יהודים, מוסלמים ודרוזים. אנחנו ממלאים פקודה ומי שאומר עלינו אחרת עושה לנו עוול".
הופיעו רעולי פנים חמושים עם חולצות היחידה גם במהומות מחוץ לבסיס, גם בבית ליד, והצטלמו עם ח"כ לימור סון הר-מלך ולצד ח"כ טלי גוטליב.
"הן באו להזדהות עם המעצרים, לתת לנו גב. וזה שהצטלמו איתן חלק מהלוחמים, זאת עבירה?"
לפי הפקודות של צה"ל, חייל במדים לא יכול לקחת חלק במחאה או הפגנה.
"אנחנו רוצים להביע סולידריות עם החברים שלנו. זכותנו להגיע ולתמוך בהם. הכל במסגרת חוקי מדינת ישראל".
אורן: "כשהיה בלגן בבית ליד באנו, אבל ישבנו בצד. לא היינו חלק מההפגנה".
גדעון: "אנחנו מכבדים ואוהבים את כל מי שהגיע לתמוך בנו, אבל אנחנו לא תומכים בפריצה לבסיסים או בפגיעה בחיילים. לא רצינו שיהיה לזה שום גוון פוליטי".
משה: "אבל חוקרי מצ"ח היו צריכים לקחת בחשבון שברגע שהם פושטים על בסיס ועוצרים תשעה לוחמים, זה יעשה באזז בתקשורת".
בהמשך, הועלו גם טענות שנראו בהזדמנויות בעבר רעולי פנים עם חולצות של כוח 100 מול הפגנות בקפלן, לצד פעילי לה פמיליה. עצם זה שמישהו לובש חולצה עם לוגו של כוח 100 כמובן לא אומר שהוא גם משרת ביחידה, אבל דוד מזרחי, לשעבר חבר בכיר בלה פמיליה וכיום מרצה ואיש חינוך, מודאג: "הם (לה פמיליה) מתסיסים את השטח. נותנים הוראות לנערים ולחיילים שלהם לצאת ולהפגין בכל פעם שיש מחלוקת בעם. חלקם לוחמים ביחידות מובחרות בצה"ל, ויש שמשרתים גם בכוח 100. גם אם הם לא הרוב שם, אני רואה אותם ככוח מתסיס נגד ההפגנות בקפלן, או במחאה של משפחות החטופים, וזה עצוב לי. איך המציאות הידרדרה, לאיזו רמה אלימה הארגון הזה הגיע בחסות הפוליטיקאים".
יוסי, אתה או מישהו פה מהחברים יודעים על אנשי יחידה שלוקחים חלק בהפגנות של לה פמיליה?
יוסי: "זה שקר וכזב! הם לא קשורים אלינו בשום צורה. לה פמיליה מגיעים לכל מקום שיש בו מחלוקת. אנחנו אנשי מילואים, כולנו נורמטיביים, בעלי משפחות עם ילדים, בעלי עסקים, ללא עבר פלילי, לא משתייכים לשום ארגון. אנחנו לא אחראים על אזרחים שהולכים להפגנות, ואנחנו מגנים כל פעילות של הפרת חוק. לא השתתפנו מעולם בפעילות נגד המחאה בקפלן, ולא נגד מחאות אחרות. מה שכן, אנחנו תומכים בחברים שלנו, כמו כל אדם בר-דעת שתומך בחברים שלו שנעצרו בהליך מעצר שמבחינתנו, לא הוגן ולא תקין. ומה שחמור פה זה שחרצו את דינם עוד לפני שבכלל הוגשו נגדם כתבי אישום".
אין מחלוקת שהנוח'בות הם מפלצות, פושעי מלחמה מהסוג הבזוי ביותר. אבל כרגע הם אסירים, וזו מדינת חוק. אם יש חשד שמחבל עבר תקיפה מינית, צה"ל לא צריך לחקור את זה?
יוסי: "ודאי שצריך לחקור, מי אמר לך שלא?"
מוטי: "אנחנו במדינת חוק ועובדים על פי החוק. אנחנו גם מתועדים במצלמות 24 שעות ביממה. ואם קורה דבר כזה בכל זאת? זה ממש תמוה, אבל ברור שצריך לחקור".
אז אם ככה, מה הייתה הבעיה? על מה היה כל העימות הזה?
יוסי: "לא על עצם המעצר, אלא על ההתייחסות אלינו, על ההתנהלות במעצר, על הפרובוקציה שעשו לנו. זה מה ששיגע אותנו. התפרצו רעולי פנים, בלי להזדהות, בצורה הפגנתית, כאילו באו לעצור נוח'בות ולא חיילים".
מוטי: "האם למחבל אכזרי, פושע מלחמה יש יותר זכויות מאשר לחייל צה"ל? בהם מתחשבים - ובנו לא?"
ואם יהיו ראיות והחברים שלכם יעמדו לדין, תכבדו את בית המשפט והחלטותיו?
גדעון: "אנחנו שומרי חוק ונכבד כל החלטה ומה שיקבע בית משפט".
מה המסר שלכם לפצ"רית?
יוסי: "אנחנו חשים שהאירוע המטלטל שקרה היה חציית קו אדום מבחינתנו, ומבחינת כלל חיילי צה"ל שלוחמים עתה. קל להעביר ביקורת על לוחמים שממלאים את תפקידם בשליחות המדינה מאז 7 באוקטובר ועזבו משפחות, עסקים ועבודה. אבל תבדקי את התנאים שבהם נמצאים הלוחמים, תראי מול מי הם מתמודדים ומול אילו סכנות הם נמצאים. והכי חשוב, תדאגי שגם לנו יהיה גב".
היא לשיטתה כן שומרת גם עליכם וגם על המדינה, מבית הדין בהאג.
"כשהידיים של הלוחמים כבולות והם חוששים לבצע פעולות כאלה ואחרות, זה יעלה בסוף בחייהם של סוהרי הכליאה שם. הייתי אומר לה: 'אני מבקש ממך לעזוב את המשרד הממוזג שלך ולרדת לשטח, וכמו שאת דואגת לזכויות של המחבלים המתועבים, תתחילי לדאוג גם לזכויות של מי שמגן, בין היתר גם עלייך, מפניהם’".
איך הפרשה הזאת צריכה להסתיים?
מוטי: "בזיכוי של כל הלוחמים".
ואם זה לא יקרה?
"נכאב, נצטער, אבל נכבד את דברו של בית המשפט".
ומה יקרה אם בעקבות האירועים יפרקו את היחידה שלכם?
גדעון: "היחידה הזאת חייבת להמשיך ולהתקיים, אחרת יהיה יום אחד שבו תשמעו דיווח: טבח שוטרים צבאיים במכלאות הנוח'בות בשדה תימן".
כוח 100 מלווה מאז המעצר על ידי הפרקליט הפלילי הבכיר עו"ד אפרים דמרי, שמעניק לחיילים ביחידה ייעוץ משפטי בהתנדבות, ואף ייצג בבית הדין הצבאי חלק מהחשודים. לדבריו, "כוח 100 מורכב מחיילים פטריוטים, יוצאי יחידות קרביות שהתגייסו בהתנדבות למשימה מיום 7 באוקטובר, והם ראויים למלוא הפרגון, ולא ההפך. מצער מאוד שעשו ללוחמים שלנו לינץ' תקשורתי עולמי, ופגעו בתדמית של צה"ל ובחוסן של הלוחמים בטרם התבררו גרסאותיהם.
"עד עכשיו הצלחנו לשחרר ללא כל תנאים מגבילים ארבעה מתוך תשעת הלוחמים, וזאת אחרי שהוכחנו לפרקליטות הצבאית כי נפלו פגמים מהותיים בחשדות שהוטחו בפניהם, וכמו כן קשיים בראיות שהוצגו. אני מאמין שנצליח להפריך את כל טענות הפרקליטות הצבאית ולהוכיח את חפותם".
מדובר צה”ל נמסר בתגובה: “האחריות הלאומית לכליאת עצורים ביטחוניים מצויה תחת שירות בתי הסוהר. לאור ההיקף הרב של עצורי אויב ומחסור במקומות הכליאה בשב”ס, בוצעו תהליכי ארגון ובניין כוח בצה״ל כדי לתמוך בצורך המבצעי של מדינת ישראל. זאת לצד קיום האמצעים לשמירת ביטחון המשרתים ושלומם. צה״ל פועל בכל האמצעים לשמירת ביטחון המשרתים במתקן ושלומם ומגנה הטרדות מיניות מכל סוג. לרשות החיילות עומדים גורמי סיוע וליווי של יוהל”ם. אירוע חריג שדווח, טופל.
“הטענה לתוקפנות מצד נציגי המשטרה הצבאית ומצ”ח משוללת יסוד. הנציגים פועלים מכוח תפקידם על פי חוק, וביקשו לעכב את החשודים בהתאם לסמכותם. הליך העיכוב והמעצר נעשה לאחר הזדהות מלאה, תוך הידברות עם החיילים ועם המפקדים, ומתן יחס הולם ומכבד. יודגש כי חלק מהנוכחים במקום תקפו את השוטרים הצבאיים. חבישת המסכות התבצעה על רקע איומים המופנים כלפי השוטרים הצבאיים ברשתות החברתיות, הנושא נבדק והופקו הלקחים הנדרשים.
“מתקן הכליאה בבסיס ׳שדה תימן׳ הינו מתקן המשמש לכליאת עצורים מתחילת המלחמה. לאחר הקמתו המיידית הוקצה תקציב לטווח ארוך לטובת שיפור תנאי משרתי המתקן. בשום שלב לא היה מחסור במזון שהוביל לשימוש במזון העצורים. תנאי האבטחה במתקן זה קפדניים ולצד זאת מתבצעות עבודות תשתית נרחבות לשיפור תשתית האבטחה במתקן”.
