במרכז הקניות ביג, בכניסה לקריית שמונה, עשרות חנויות האופנה והמסעדות סגורות. רק סניפי שופרסל, סופר פארם ומחסני חשמל עדיין פתוחים. במגרש החניה הרחב, שבימים יפים יותר למצוא בו מקום פנוי הייתה משימה מורכבת, אין כמעט מכוניות.
יירוטים ושריפות באזור קריית שמונה, אתמול
(צילום: יקיר בנימין)
למעשה, הזמן קפא מלכת בקריית שמונה. הבובות בחלונות הראווה עוטות עליהן מעילים כאילו לא עברו עשרה חודשים. מבצעי החגים המפתים מציעים שלוש חולצות בפחות מ-300 שקל – מבצע לכבוד ראש השנה. יש גם מגפי גומי ב-79.90. אז מה אם בחוץ מעל 35 מעלות.
גם מי שכבר פותח עובד במתכונת מצומצמת. בחנות מוצרי החשמל מספרים לי המוכרים כי הם מגיעים לכמה שעות ביום וסוגרים בצהריים. הם שם רק כדי לדאוג לכך שיהיו מוצרי חשמל הכרחיים למי שבכל זאת נותרו בעיר, או לאלה מיישובי האזור שהממשלה "שכחה" ולא פינתה למקום מבטחים.
הנסיעה בשדרות תל חי, השאנז אליזה של קריית שמונה, מתבצעת בימים אלה במהירות גבוהה. זה קורה לא בגלל שאין בכביש תנועה ערה, אלא כי הנסיעה בו מסוכנת.
שלטי הפרסום שרואים בדרך מספרים באופן כואב על עיר ועל חבל ארץ שנותרו מאחור בחגי תשרי. רימונים מוצעים עליהם למכירה ב-6.90 שקלים לקילו בלבד, צנצנת דבש בעשרה שקלים. מחירים שלא יחזרו גם כשהסתיו הנוכחי יגיע. מה שהיה כבר לא יהיה.
במכולת שבמרכז כיכר צה"ל יושב רימון אבו-דאהר ודואג שלמאות יוצאי צד"ל, שהגיעו לכאן לפני שנים עם היציאה מלבנון, יהיו המוצרים שהם כל כך אוהבים. "יש לנו כאן את הבשר המיוחד והלחם הלבנוני ועוד מצרכים שהחבר'ה שלנו תמיד קונים", הוא מסביר.
"מלחמה ושיקום"
שלשום הוא חזר מקנדה. הוא ביקר שם את בתו ונכדיו ואז חזר הביתה, למקום שבו הוא חי זה 24 שנים. בכפר מגוריו מעבר לגבול, לא רחוק מכאן, הוא הותיר אחריו אישה, בת ובן – ומאז לא ראה אותם. חלק מבני משפחתו עקרו לפני שנים לשוודיה ולאבו-דאבי.
"המלחמה הזאת רק מוכיחה כמה צדקנו כשאמרנו שזו הייתה טעות שישראל נסוגה מדרום לבנון באופן שבו זה נעשה", אומר רימון. הוא מכיר היטב את שפת השכנים, מחבלי חיזבאללה שמעבר לגבול, ומשוכנע כי אין הסכם שאפשר לחתום איתם שיהיה שווה את הנייר שעליו ייכתב.
"המצב הזה יסתיים רק במלחמה קשה, כשחיזבאללה ייגמר ותהיה הזדמנות אמיתית לשיקום לבנון עם מינוי נשיא וראש ממשלה חדשים, כמו בסעודיה ועיראק", הוא מסביר. "אם המלחמה תסתיים בהסכם עם חיזבאללה ובלי חיסולו, זו תהיה טעות גדולה מאוד".
אנחנו ממשיכים אל בית הכנסת על שם רפאל חסין ברחוב עולי הגרדום. את השמחה הגדולה שהייתה כאן בבוקר 7 באוקטובר אפשר עוד להרגיש. דגלי שמחת תורה וסידורי תפילת חגי תשרי עוד מונחים על כיסאות המתפללים, קישוטים מעטרים את הקירות.
9 צפייה בגלריה
שמעון וקנין: "בשמחת תורה היה פה כל כך שמח, עד שהתחילו להגיע הידיעות"
(צילום: אפי שריר)
9 צפייה בגלריה
מידן אורטל: "העסק לשטיפת מכוניות זה הבייבי שלי, ויתרתי על בית בשביל זה, ועכשיו אני תקוע"
(צילום: אפי שריר)
"קשה לראות ככה את בית הכנסת, כואב הלב", אומר שמעון וקנין, מאחרוני המתפללים שנותרו כאן. בני משפחתו התפנו לטבריה. הוא נשאר מאחור כי מקום עבודתו מוגדר "חיוני". הם נפגשים פעמיים בשבוע.
"מי שמאמין לא מפחד"
"בשמחת תורה היה פה כל כך שמח", הוא מספר, "תלמידי ישיבת ההסדר ירדו לפה ובאמצע התפילה, כשרקדנו עם ספרי התורה, התחילו להגיע אלינו הידיעות. מאז הכול השתנה. תראו את קורי העכביש והאבק. אני מגיע לנקות כאן פעם בשבוע-שבועיים ולבדוק ששום דבר לא נפגע. זה לא מפחיד אותי. מי שמאמין לא מפחד - אצלנו מאמינים שזה לא רק שיר".
בדרך לקניון נחמיה, בצידה השני של העיר, שספג לא אחת ירי חיזבאללה בשל קרבתו לבסיס "גיבור", אנו חולפים לצד הבריכה האולימפית היבשה. אני עוד זוכר את הירידה המסחררת והמפחידה במגלשות המים, שהפכו עכשיו מחורצות ומלאות קמטים. אני לא יודע אם אפשר יהיה אפשר להחזירן לתפארתן. בתוך הקניון, רק סניף סופר פארם פתוח. בחזית מרפאות קופות החולים מצהיבים השלטים המעדכנים כי הן נסגרו "בשל המצב הביטחוני".
"לא יודע אם אחזור"
בחניון התת-קרקעי שטפתי את הרכב שלי לא אחת בזמן שגרתי בעיר, שאותה עזבתי לפני כחמש שנים. את מידן אורטל, הבעלים של מתחם השטיפה "קלין קאר", אני פוגש פה במקרה. "בחיים שלי העסק לא היה ככה", הוא מספר בקול שבור, "החניון הזה היה תמיד מלא מכוניות שעמדו בתור לשטיפה".
לפני כמה חודשים, בעקבות ירי טיל בורקאן, כל חלונות העסק שלו התנפצו. הם הוחלפו בלוחות עץ. אורטל, אשתו ושני ילדיהם הפעוטים פונו למלון מצפה הימים, שהפך למלון מפונים. הוא מגיע לעסק בתקווה לאסוף מעט אוויר, ויוצא תמיד מרוקן. "זה הבייבי שלי", הוא מסביר, "לפני 14 שנים התחלתי לעבוד פה, ולפני שלוש שנים רכשתי את העסק. ויתרתי על בית כדי לעשות את זה, ועכשיו אני תקוע איתו. אף אחד לא ירצה לקנות אותו ממני. הבעיה היא שאני כבר לא יודע אם אחזור, לאן אחזור ומתי אחזור".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.08.24
