ביום שני השבוע, חמישה ימים אחרי חיסולו של איסמעיל הנייה, הגיע סרגיי שויגו, מזכ"ל המועצה לביטחון לאומי ברוסיה, לסדרת פגישות בטהרן. לפי הפרוטוקול, הוא נועד עם הנשיא החדש, מסעוד פזשכיאן, ועבר מיד לפגישות סגורות עם אדמירל עלי אכבר אחמדיאן, קצין בכיר מאוד במשמרות המהפכה, ועם דמויות נוספות במישור הביטחוני האיראני שזהותן לא נחשפה. המטרה: להבהיר לבני שיחו בטהרן ש"מבצע הנקמה" על חיסול האורח החמאסי לא צריך, בגלל הסכנות, לצאת מפרופורציות שעלולות להדליק את המזרח התיכון.
איראן ניסתה, ללא הצלחה, לתאר את הופעת המזכ"ל הרוסי כ"ביקור שגרתי", מעין סבב פגישות אחרי כניסתו של הנשיא האיראני החדש לתפקיד. אבל רוסיה הזדרזה להבהיר שהשליח הרוסי הבכיר העביר מסר חד-משמעי לאיראן: לא רוצים שהתגובה על חיסולו של הנייה תחרוג מפרופורציות. הנשיא פוטין, שנמנע בכוונה מפרסום תגובה כלשהי לחיסולו של הנייה ואפילו לא מתח ביקורת על ישראל, שלח את שויגו עם אזהרות לאיראן ש"אסור שהתגובה תתפתח למלחמה אזורית".
חשוב לשים לב שמצרים, סעודיה ואיחוד האמירויות שמרו על שתיקה. דווקא ירדן החליטה לבצע מהלך: יממה לפני שויגו, נחת בטהרן שר החוץ הירדני, איימן ספדי. אחרי יותר מ-20 שנה שבהן לא ביקרה אישיות ירדנית בכירה בטהרן, המסר של ספדי היה נוקב וחד-משמעי: תזכרו שירדן היא מדינה ניטרלית, אמר למארחו שר החוץ האיראני בפועל (עוד אין שר רשמי ממונה), עלי באקרי כני. אל תערבו אותנו (כפי שעשיתם לפני חודשיים) במלחמות שלכם עם ישראל.
שעות בודדות אחרי הפיצוץ שהביא לחיסולם של הנייה ושומר ראשו הפלסטיני במתקן ההארחה הרשמי בטהרן, התכנסה ישיבת העבודה הראשונה בלשכת השליט חמינאי. כל ראשי הזרועות - משמרות המהפכה, כוח אל-קודס, מפקד חיל האוויר, שני ראשי המודיעין - הוזמנו להעלות הצעות ל"תגובה קשה". סבב הפגישות נמשך ארבעה ימים, ובכל יום נדרשה קבוצה אחרת לעדכן את חמינאי ויועציו הבכירים.
ובתוך כך, מתחילים להגיע השליחים, אלה שנסראללה כינה אותם השבוע בנאומו "השליחים האידיוטים" - ונתן למעשה אישור לידיעות בתקשורת האמריקאית על שורה של שליחים שיצאו לביירות, לפגישות עם "אישים המזוהים עם ארגון חיזבאללה". שניים מהם העבירו מסרים לאיראן: תיזהרו ממלחמה אזורית, כי ישראל ערוכה ומוכנה לתקוף בחזרה.
השליחים, לפי מקורות בביירות, "המליצו" לתקוף מבנים בתוך ישראל או בחו"ל, בתנאי שיהיו ריקים מבני אדם. האיראנים, כך נודע, התעקשו להטיח כי בשתי התקיפות - זאת שהביאה למותו של פואד שוכר בביירות וזאת שהביאה למותו של איסמעיל הנייה בטהרן - נחשף כי "גם אזרחים היו מעורבים".
אף אחד לא יודע, לפי שעה, האם איראן מתכננת את "מבצע הנקמה" כפעולה יחידנית נגד ישראל, או שכבר עכשיו נרקם שיתוף פעולה מבצעי-חשאי בין איראן לשלוחותיה: חיזבאללה, החות'ים בתימן שהבהירו כי הם מעוניינים לחבור לתוכנית "הנקמה", וגם הג'יהאד האיסלאמי וחמאס שהודיעו בעקבותיהם כי יתגייסו לשיגור טילים לעבר ישראל בדייקנות, לפי התזמון שייקבע באיראן. טהרן, מתברר, יודעת להקשיב ולאסוף מידע, אבל ההחלטה הסופית, כמו תמיד, נתונה בידי השליט חמינאי.
מעניין לגלות שוושינגטון ומוסקבה מחזיקות בדעה דומה בעניין "המבצע" האיראני. שתיהן לא חוסכות במאמצי האזהרה לאיראנים, בטענה שבעניין התגובה על התגובה, "ביבי בהחלט עלול להשתגע". טהרן קיבלה השבוע אזכור ל"תסמונת איראן" אצל נתניהו, שמחזיק עכשיו, לפי המידע על שולחנו של חמינאי, בשני יעדים: להמשיך את המלחמה בעזה עד לחיסולו של סינוואר, ולהגיב תגובה חריפה וקשה מאוד, במקרה של תקיפה איראנית "מעבר לפרופורציה" נגד ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.08.24