בשעת כתיבת הדברים האלה חיזבאללה והאיראנים עדיין לא הנחיתו את מהלומות הנקם שלהם. אבל עוד לפניה, הסתמנה מגמה מעניינת: באיראן ההתלהבות, אולי יותר נכון ההתלהמות, פוחתת בצורה ניכרת. ישנה שם התלבטות איך נוקמים בישראל בלי להצית מלחמה אזורית ומבלי להסתבך עם הכוח הניכר שארה"ב כבר צברה וממשיכה לצבור באזור המפרץ הפרסי, הים האדום והאגן המזרחי של הים התיכון. על פי הערכות, נראה שמה שמשפיע על חמינאי ועל האייתוללות הוא בעיקר היקף ועוצמת הכוחות האמריקאיים שהוזרמו למזרח התיכון כולל נושאת מטוסים, יותר מעשר סיירות ומשחתות עם טילי יירוט וטילי שיוט וטייסות של מטוסי קרב כולל מטוסי F22 חמקניים שהובאו מבסיסם באלסקה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
במזרח הים התיכון משייטות גם שלוש ספינות נחיתה ועליהן כוח גדול של מארינס, שתכליתו לפנות אזרחים אמריקאים - בעיקר מלבנון. אך יש עוד משימות חשובות: האחת, להגן על חיילים ובסיסים אמריקאיים במזרח התיכון, בעיראק, בסעודיה ובקטאר. הכוח גם מיועד להגיב אם איראן ושלוחיה - בעיקר המיליציות בעיראק - יתקפו בסיסים אמריקאיים בכל רחבי המזרח התיכון. המשימה השלישית, והעיקרית מבחינת ההנחיות שנתן הפנטגון, היא להדוף במשותף עם צה"ל את מטחי הטילים והכטב"מים שצפויים להגיע. לכן רוב הכוח הימי מורכב מספינות נושאות טילי יירוט, ועל פי חלוקת העבודה שכנראה קיימת בין צה"ל לבין פיקוד המרכז האמריקאי, ארה"ב תסייע לישראל ביירוט מה שישוגר עליה, אבל הכוח האמריקאי לא ישתתף במהלומת מנע וגם לא במהלומת תגובה ישראלית. להתגייסות האמריקאית חסרת התקדים הזאת נוספים גם כוחות אוויר וים ניכרים בריטיים וגם צרפתיים. אלו מעדיפים להצניע את קירובם לאזור, אבל הם כבר כאן ומתכוונים לפעול בתיאום ובהנחיית פיקוד המרכז האמריקאי בפיקודו של הגנרל קורילה.
לכן בישראל מרכזים את מרב תשומת הלב בחיזבאללה. הסיבה העיקרית לכך היא שלחיזבאללה יש טילים ורקטות לטווח בינוני וכטב"מי נפץ שיכולים בתוך זמן קצר להגיע לשטח ישראל. זמן ההתרעה של טילי ה"פתאח 110" וה"זילזל" האיראניים, שיש להם ראש נפץ במשקל של 500-400 ק"ג, הוא דקה וחצי בממוצע והם מסוגלים להגיע לרוב שטחה של מדינת ישראל, כולל אזור גוש דן. כמה מאות מהם הם טילים מדויקים והמספר הרב של טילים אלה, יותר מ-5,000 - שלא לדבר על הרקטות קצרות הטווח והכבדות פחות - עלול להרוות את ההגנה האווירית של ישראל.
לעומתם, צריך לזכור שלאיראן יש אמנם אלפי טילים בליסטיים כבדים שמגיעים לישראל, אבל כמות קטנה של משגרים לטילים האלה. הם לא יכולים להנחית מטח אחד של אלפי טילים, כך שלמערכת היירוט הרב-שכבתית של ישראל יהיו לפחות 12 דקות עד רבע שעה ליירט את הטילים ולהתריע אזרחים, ושעות של התרעה מוקדמת לגבי כטב"מי הנפץ. לחלק מהטילים האיראניים גם ראשי קרב מתמרנים שעלולים להטעות באמצעות מסלול מזגזג את ההגנה האווירית הישראלית ולחדור לשטחנו, אבל זמן ההתרעה עליהם הוא ארוך ואפשר ליירטם באמצעות מערכות "חץ 2" ו"חץ 3" מאות ק"מ מחוץ לשטח מדינת ישראל. הלוקסוס הזה לא קיים לגבי הטילים והרקטות שבידי חיזבאללה, וברור לגמרי מנאום נסראללה האחרון שחיזבאללה יפעל על פי שני עקרונות: הוא ינסה להפתיע את ישראל, כנראה באמצעות ירי לטווחים שלא ירה אליהם עד עכשיו ובאמצעות שימוש בחימושים שלא השתמש בהם עד עתה. העקרון השני הוא שלא להצית מלחמה כוללת עם ישראל.
הבעיה של חיזבאללה כרגע היא שהוא יודע שאנחנו והאמריקאים מוכנים וערוכים. ולכן הוא ינסה בכל דרך בימים הקרובים למצוא פרצה כדי להגיע לפגיעה קטלנית בקרב אנשי צבא או כיתות כוננות - בלי שהדבר יסבך אותו במלחמה אזורית. הציפייה היא שזה יקרה תוך ימים אחדים. חיזבאללה מחכה להזדמנות כדי שיוכל להפתיע את מדינת ישראל בלי לספוג מהלומת מנע שצה"ל עלול להנחית עליו אם קהיליית המודיעין תזהה בשטח לבנון הכנות (צריך להבדיל בין מהלומת מנע לסיכול איום מיידי וקונקרטי, כמו יציאת משגרי טילים ניידים וכטב"מים ממחסות, לבין מלחמת מנע שאליה אתה יוצא ביוזמתך כדי למנוע מהאויב להנחית עליך מתקפה כוללת).
אשר למתווה שבו ציר ההתנגדות השיעי יתנהל, האפשרות הסבירה היא שחיזבאללה יפעל ראשון כדי לנצל את יתרון הקרבה לישראל וההתרעה הקצרה מפני טיליו, ואז רק יצטרפו אליו האיראנים, החות'ים, המיליציות העיראקיות והמיליציות בסוריה. ייתכן מאוד שבניגוד לפעם הקודמת באפריל, הפעם יהיו מספר ימי קרב בין צה"ל לבין חיזבאללה, איראן ושלוחיה, אף כי ברור לגמרי שגם חיזבאללה וגם איראן ירצו שזה יימשך כמה שעות בלבד. לכן כנראה יותקפו בעיקר מספר מצומצם מאוד של מטרות צבאיות או מטרות תשתית שאינן קריטיות לישראל. ייתכן מאוד שבניגוד לעבר, הם ינסו לפגוע באישים ישראלים בכירים בחו"ל, למשל שגרירים, או בסמלי שלטון בארץ באמצעות חוליות טרור. כדאי שבטהרן יזכרו כי ניסיון לחסל את השגריר ארגוב בלונדון הצית בקיץ 1982 את מלחמת לבנון הראשונה, שבה צה"ל כבש את ביירות ואף מעבר לה.
בישראל הכינו מספר מקרי תגובה מדורגים, והדירוג ייעשה לפי עוצמת המתקפה של איראן או של חיזבאללה או שניהם. ככל שיהיו יותר אבידות ונזק - העלייה בחומרת התגובה תהיה תלולה יותר. התגובה יכולה להגיע לכדי ממלחמה כוללת, אבל סביר יותר שתנוע ממנעד של מכה אווירית נרחבת שתוגבל לדרום לבנון ועד הרס שכונות שלמות בביירות ובבעלבק. באשר לאיראן, גם התגובה שלנו תהיה מדודה, כי האמריקאים מגבילים אותנו.
מנקודת ראות ישראלית הבעיה העיקרית כרגע היא חוסר הוודאות והחרדה שאופפים חלק ניכר מהציבור הישראלי ומשפיעים מורלית לרעה עלינו. הדרג המדיני לא מעוניין במלחמה אזורית, ומעוניין גם הוא לעבור הלאה אחרי חילופי המהלומות - גם כדי לסיים את המלחמה בעזה.
מדרגות התגובה הישראלית הן הדבר שכרגע מעסיק בעיקר את האמריקאים שמעוניינים בסבב מהלומות קצר, שאחריו יתפנו למאמצים הדיפלומטיים להשיג הפסקת אש - מה שבישראל קוראים "עסקת חטופים". לא במקרה בוושינגטון ובירושלים מצמידים לאותו הדבר תוויות ושמות שונים. אין ספק שגם בוושינגטון מעוניינים מאוד בשחרור חטופינו, אבל העיקר מבחינת הדמוקרטים הוא להגיע לבחירות לנשיאות כשהנשיא ביידן וסגניתו קמלה האריס יכולים להציג בפני הבוחרים בארה"ב הישג אסטרטגי בדמות הפסקת אש. לצד זאת, ברור לגמרי שבוושינגטון מודעים לכך שהתייצבות לצד ישראל מעניקה להם גם תשואה אסטרטגית נאה, כיוון שהיא ממחישה לכל בעלי בריתה של ארה"ב וגם לאויביה שהדוד סם נאמן לבעלי בריתו ונחלץ לעזרתם בעת צרה.
בצה"ל התגבשה הערכת מצב עדכנית שיש לה גם כמה מרכיבים אופטימיים. במערכת הביטחון ובצמרת צה"ל סבורים שבחודש יולי חל מפנה לטובה, שיאפשר השגת לפחות חלק ממטרות המלחמה שישראל הציבה. הסיבה לאופטימיות הזו היא שבשלוש מתוך ארבע זירות הלחימה הפעילה, כולל זירת איו"ש, צה"ל נמצא בדיוק במקום שבו הוא תיכנן להיות כשיצא למלחמה, או יותר נכון כשצה"ל הציג את התוכניות הראשונות לקבינט המצומצם ב-10 באוקטובר 2023.
בזירת עזה אומר גורם ביטחוני בכיר "המצב של חמאס הוא רע מאוד. אנחנו יודעים את זה בוודאות. הם משדרים תחושה של נרדפות גבוהה ותסכול מכך שמרבית ההנהגה הצבאית שלהם כבר אינה בחיים, וכי למעשה הם נותרו רק עם סינוואר ואחיו. הם ניצודים היכן שהם מסתתרים, והאוכלוסייה שהם צריכים לדאוג לה מרוכזת באזור קטן על חוף הים במרכז הרצועה. אנחנו משמידים להם מנהרה אחרי מנהרה בציר פילדלפי וזה מנתק אותם מהעולם החיצון".
ראוי לציין שצה"ל פועל כעת בשלושה כוחות אוגדתיים מוקטנים ברצועה, ולמעשה החל לפעול בעיקר באמצעות צוותי קרב חטיבתיים, שנעים במהירות ובביטחון ומבצעים כל משימה שהמודיעין מחפש ומוצא עבורם בכל חלק ברצועה. יוצאי הדופן הם אזורי דיר אל-בלח ונוסיראת שבהם צה"ל, לפי מקורות זרים, נמנע מלפעול כי מצויים שם חטופים. למעשה צה"ל יכול היה כבר להכריז על עזה כזירה משנית ולהתמקד בטיפול בזירה הצפונית, אם היינו מצליחים לסיים את הטרגדיה של שבי החטופים.
על פי מקורות שונים במזרח התיכון, חמאס עצמו איבד 75 אחוז מכוחו הצבאי וזו הסיבה שסינוואר מעוניין לפחות בכמה שבועות של הפסקת לחימה, והוא אינו עומד יותר על דרישתו שישראל תפסיק את הלחימה עוד לפני שהתחיל שחרור החטופים. סינוואר במצוקה, והוא רוצה בעסקת חטופים וזו הזדמנות, אומרים גורמים בארה"ב ובישראל.
הבעיה המרכזית של ישראל ברצועה שמונעת את השגת מטרות המלחמה, חוץ מסוגיית החטופים, היא העובדה שעדיין לא התחלנו להקים שלטון חלופי לחמאס. בשתי הסוגיות האלה, החטופים ושלטון חלופי לחמאס, ראש הממשלה הוא גורם מעכב. בסביבתו טוענים, וזו כנראה האמת, שנתניהו מתעקש על סוגיית בידוק שימנע עליית חמושים צפונה במסגרת עסקת לשחרור חטופים ועל הישארות בציר פילדלפי, לא כדי להאריך את המלחמה, אלא כדי להביא לניצחון המיוחל.
עמדותיו של נתניהו גם בעניין השלטון החלופי לחמאס נועדו ללחוץ על האמריקאים ועל העולם להתגייס ללא הזדקקות לרשות הפלסטינית להקמת שלטון כזה ברצועה. אך ברור לגמרי שלעמדות האלה של ראש הממשלה, שהן בניגוד לעמדת מערכת הביטחון וצה"ל, יש גם מניע פוליטי ברור, והוא שמירת ממשלתו.
חוץ מזה, בכירים במערכת הביטחון מתלוננים שאין תכלית אסטרטגית ברורה שמציבים בדרג המדיני בפני צה"ל, המוסד והשב"כ, גם בעניין החיסולים. מטרידה אותם התחושה שרואים בהם "קבלני פיצוצים" ולא זרוע אסטרטגית עם מטרות ארוכות טווח לניצחון במלחמה.
בכל מקרה ברור שגם אם נתניהו ישנה את עמדותיו, לפיהן יש לפעול ברצף להשמדת כוחות הטרור והגרילה של חמאס ברצועת עזה, עד שלא יהוו איום פיזי על יישובי ישראל ולא יהיה להם כל איום רקטי - כל זה יימשך זמן רב, כנראה שנים של לחימה בעצימות נמוכה שבה צה"ל ייכנס ויצא מהרצועה.
זירה נוספת שבה חל מפנה לטובה היא הזירה האזורית. "הפעולה המוצלחת בנמל חודיידה בתימן, חיסולי מוחמד דף, פואד שוכר ומה שמיוחס לנו החיסול של הנייה בטהרן, כמו גם סיכולים של יותר מ-500 אנשי חיזבאללה ופלסטינים שפועלים מלבנון וגם המראות מעזה, שיקמו במידה רבה את ההרתעה של ישראל. אנחנו מעריכים שהאיראנים וחיזבאללה שוקלים איך להוציא לפועל את תגובות הנקם שלהם", אומרת אישיות ביטחונית בכירה.
אותה אישיות מציינת שבאיראן ובחיזבאללה החיסולים גרמו לפגיעה קשה במורל ובביטחון העצמי לצד הכרה ביכולות ישראל לא רק לאסוף מודיעין, אלא גם הנכונות והנועזות להשתמש בו, גם בסכנת מלחמה אזורית. אותו גורם טוען שעד יולי ישראל נזהרה בעיקר בגלל לחץ אמריקאי שלא לנקוט פעולות אגרסיביות בתעוזה יוצאת דופן, כדי לא להצית מלחמה אזורית. "עכשיו האויבים שלנו רואים שאנחנו לא נירתע ונפעיל את הכוח שלנו בתחכום ובתעוזה. גם האמריקאים מבינים בשקט שזו האסטרטגיה והטקטיקה הנכונות. ולכן למרות שהבית הלבן מביע תרעומת על חיסול הנייה המיוחס לישראל, הוא משגר ללא היסוס כוח אמריקאי חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו כדי לסייע לישראל לשאת בתוצאות של התקיפות יוצאות הדופן שלה". ההתייצבות הצבאית של ארה"ב לצד ישראל היא בלי אבל ובלי חבל, במקביל לוויכוח שקיים בין הממשל בוושינגטון לדרג המדיני בירושלים.
בסיטואציה הזו יש שני אירועים שאפשר להגדיר אותם כ"משני משחק" ("גיים-צ'יינג'ר"). האחד הוא עסקת חטופים והאחר הוא סיום חכם וקצר של חילופי מהלומות הנקם והתגובה הישראלית בלי להיגרר למלחמה אזורית ממושכת. אם אפשר להימנע מההרס והאבידות שתביא מלחמה אזורית כרגע, צריך לשאוף לזה, סבורים במערכת הביטחון. הם מבטיחים שאת החשבון עם חיזבאללה וסילוק האיום האיראני צריך להשאיר לעתיד במסגרת סיטואציות שיאפשרו לנו להפתיע אסטרטגית וליהנות מגיבוי של ארה"ב, מה שלא יהיה לנו אם ניזום מלחמה אזורית כעת.
אבל העיקר הוא עסקת חטופים. עסקה כזו תאפשר למדינת ישראל: א', להחזיר לפחות 35-30 חטופים חיים ובה בשעה תאפשר לנו לחזור למלחמה או ללחימה בתום שישה השבועות של השלב הראשון בתמיכת ארה"ב, אם חמאס יפר את הסיכומים אפילו כקוצו של יוד. ב', יש סיכוי טוב שחיזבאללה ישתמש בהפסקת האש בדרום שתושג כחלק מעסקת חטופים כהזדמנות לרדת מהעץ ולהפסיק את הלחימה. זאת בעיקר כתוצאת מעייפות לבנונית, מהפיתויים הכלכליים שמציעים בארה"ב ובמערב ומהעייפות הגדולה שיש שם מהמלחמה שגרמה להרס ויותר מ-100 אלף פליטים. נסראללה, אומרים במערכת הביטחון, לא אדיש לסבלם של הלבנונים. האפשרות האחרת היא שאין עסקת חטופים, ואז מלחמת חרבות ברזל תימשך במתווה הנוכחי שכמעט בוודאות יתפתח מתישהו באסקלציה לפחות בלבנון ובגבול הצפון ואולי גם באיראן.
"אני סבור שאסור לנו להחמיץ את ההזדמנות שקיימת עדיין לעסקת חטופים. אם לא נממש את ההזדמנות הזו, היא תחלוף", אומר גורם ישראלי בכיר. הוא מדגיש שאם לא תהיה עסקה, התמשכות המלחמה תעמיד בסכנה שנפסיד את כל מה שהשגנו עד עכשיו בדם, דמעות ומוטיבציה של הלוחמים בסדיר ובמילואים.
