באחד הדיונים המשותפים שהתקיימו לראשי הרשויות בעוטף עזה, יחד עם צוותי מרכזי החוסן, דובר על הרצון העז שמביעים התושבים המפונים לשוב הביתה. "הילדים בעיקר רוצים לחזור הביתה, למקום המוכר שלהם, ואנחנו צריכים להאיץ את תהליכי השיקום", אמר בנחרצות אחד מראשי הרשויות בדיון.
1 צפייה בגלריה
כוחות צה"ל בגבול סמוך לרצועת עזה
כוחות צה"ל בגבול סמוך לרצועת עזה
סמוך לרצועת עזה
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
עובדת סוציאלית בתפקיד ניהולי בתחום הילדים והנוער עצרה אותו משטף דבריו וביקשה לתקן. "הילדים לא מתגעגעים הביתה. הם מתגעגעים בעיקר לחיים שהיו להם פעם, לפני 7 באוקטובר, ושום דבר כבר לא יהיה כמו בעבר. מתחילים הכל מחדש. צריך לשקף להם את זה בצורה ברורה", אמרה.
עשרה חודשים חלפו מאז מתקפת הפתע על יישובי עוטף עזה, והאזור כבר שינה את פניו. מה שהיה כבר לא יחזור, את זה כולם מבינים וכואבים. מצד אחד, ישנם יישובים בעוטף עזה שחזרו לפעילות ככל שניתן, עם חזרתם של רוב התושבים. אלו יישובים שהמחבלים לא פלשו אליהם באותה שבת, או לפחות נגרמו בהם נזקים קלים שכבר תוקנו.
גם אם יהיה שקט מוחלט, התושבים יחזרו ליישובים רק אם יהפכו להיות אטרקטיביים עבורם ועבור ילדיהם. אטרקטיביים לא במובן החומרי, אלא עמוק יותר, בעולמות החינוך והערכים, תעסוקה, פנאי, תרבות וספורט
מצד שני, היישובים שאליהם חדרו נחילי מחבלים, רצחו, חטפו ובזזו, נטושים. התושבים שם מתגוררים במקומות אחרים וצפויים לעבור למגורים זמניים. לאן מכאן והלאה? מה יעלה בגורלה של ההתיישבות בחבל ארץ זה? ההנחה שעם סיום המלחמה התושבים ישובו הביתה בריצה ובצהלה שגויה ודי מנותקת מהאווירה. התושבים הצעירים, דור העתיד של האזור שהופקר, שואלים את עצמם כבר היום מה יעשו עם שוך הקרבות, והאם בכלל שווה וכדאי לחזור לבית וליישוב שהיה להם פעם, חרף הטראומה הקשה?
התשובה די ברורה: גם אם יהיה שקט מוחלט, התושבים יחזרו ליישובים רק אם יהפכו להיות אטרקטיביים עבורם ועבור ילדיהם. אטרקטיביים לא במובן החומרי, אלא עמוק יותר, בעולמות החינוך והערכים, תעסוקה, פנאי, תרבות וספורט. כלומר, החיים עצמם.

מתן צורימתן צוריצילום: באדיבות ארגון העיתונאים והעיתונאיות

לצד השקט והביטחון, שהם הבסיס, תקומת האזור תלויה בנו, במדינה ובמנהיגים, ואם לצמצם עוד יותר את הכתובת - תלויה בעיקר במשרדי הממשלה. שקט מוחלט אף אחד לא יכול להבטיח, ועזה לא הולכת לשום מקום. מנגד, אסור שהפחד ינהל אותנו. לכן צריך להיצמד לדברים הטובים שמציע האזור. הרבה מאוד תוכניות שיקום לעוטף עזה מונחות על השולחן והן גם מגובות בתקציבים. אולם אנחנו יודעים איך הדברים עובדים במדינת ישראל, ולא תמיד ההבטחות מתקיימות, או שהרשויות נאלצות למצוא את עצמן במרדפים מתישים אחר תקציבים ופרויקטים. שיקום החבל צריך להיעשות בקצב מהיר וחלק ובלי יותר מדי קשיים. זהו רגע האמת, וזה אולי יכול להיות התיקון הקל שבקלים לעומת מחדל ההפקרה הגדול בהיסטוריה של המדינה.
פורסם לראשונה: 00:00, 09.08.24